לוח מובילים

בול, במקרה הזה כיוונתי יותר לזה שבגלל הקפיצות נקבל סטיק שייקר בגלל התחום הנמוך של המהירות. בנוסף, חשוב להכיר את המטוס, הרבה אנשים כאן טסים על ה-73, המהירות המומלצת לטיסה דרך חתחותים בו היא 280 / 0.76 (הנמוך מביניהם). כשמטפסים לגובה גבוה יותר, חשוב לראות שהגובה הזה מתאים, חסכוני וכו'. אבל אם צופים חתחותים, לא יזיק לנסות להבין איפה יהיה ה0.76 הזה ממוקם ביחס למהירות שאני שומר כרגע. חתחותים יוצרים לנו סדרה של קפיצות ועומסים. אנחנו מרגישים את זה בגופנו, אבל בין היתר מדובר בסדרה של שינויים בעומס - במקום להיות רק 1G קבוע כל הזמן, אנחנו קופצים בין 0.5G ל-2G וחוזר חלילה (סתם מספרים בשביל הדוגמא). במקרה הזה 0.76 מאך נמצא כבר ממש בתוך התחום הצהוב, שזה אומר שיש לי כבר הרבה פחות מ-1.3 G לפני סטיק שייקר - זו הבעייתיות במצב שבתמונה, אנחנו עוד לא ממש בקופין קורנר - אבל המעטפת שלנו בהחלט הצטמצמה. זה קצת מטעה, אבל קופין קורנר האמיתית נמצאת עוד קצת מעלינו, במקום שבו מהירות ההזדקרות ה"אמיתית" (במובן - לא תחום צהוב - אלא תחום אדום) מתלכדת לגמרי עם המהירות המירבית של המטוס, במקרה הזה - 0.82 מאך. זה יקרה עוד כמה אלפי רגליים מעלינו. אבל גם ב"קופין קורנר המדומה" הזאת שאנחנו נמצאים בה (זה לא מונח מקובל בעגה המקצועית, סתם לצורך הדיון), מעטפת הטיסה שלי בפועל, זו המורחבת יותר שגם שומרת עליי מחתחותים ושינויים בעומס הכנף - מאוד קטנה. בכל מקרה אם לא נזהר, הדבר הראשון שנשמע זה את הסטיק שייקר רגעי שמתריע על הזדקרות. בבהלתנו - ננתק AT ונפתח מנוע כדי להאיץ קצת ולא לקבל יותר את הסטיק שייקר הרגעי הזה. בגלל שהמרחק מאוד קטן למגבלת המהירות העליונה - הדבר הבא שנשמע הוא את הקליקרים של Overspeed, ואז נסגור מנוע ונרים קצת את האף. חשוב להבין שהפתרון היחיד הוא פשוט להנמיך לגובה נמוך יותר בו מעטפת הטיסה רחבה יותר. גובה שיוט נמוך ב-2000 רגל זה כל ההבדל. אז נשרוף קצת יותר דלק...