עבור לתוכן

מאיר זיירמן

חבר חטיבה
  • הודעות פעילות

    8
  • הצטרפות

  • ביקור לאחרון

כל דבר שפורסם על-ידי מאיר זיירמן

  1. עוד משהו בקשר לשאלתך - אלון פרג : א. כשהמטוס היה עם רוח אף נגדית ועכשיו הוא פונה 90 מעלות לרוח אין פירושו שהוא "יורד" מהרוח כמו שאתה מציין. כפי שהסברתי בתשובתי הקודמת, הרוח נהפכת מרוח אף לרוח ב 90 מעלות לכיוון התנועה של המטוס. ואז השינוי גורם לשינוי הוקטור השקול של תנועתו ביחס לקרקע. ב. שים לב שוב, שהמטוס אינו מאיץ אינרציאלית כמו שכתבת. מבחינת הטייס הוא נשאר במהירות מכשירית 150 קשר. המטוס ביחס לקרקע מאיץ מ 150 קשר ל 212. ואם הוא גם ימשיך בפניה וישלים 180 מעלות פניה אז ההאצה יחסית לקרקע תביא אותו למהירות 300 קשר. אבל חשוב להבין - זה רק ביחס לקרקע. יחסים לרוח (או לאותו אקוריום אויר) המטוס ישאר ב 150 קשר. מאיר זיירמן
  2. תשובה לאלון פרג : אין בעד מה על התודות, סה"כ נחמד לחדד את המוח ולהעלות מהדיסקט שכבר אופסן - מה שלמדתי בעבר.. בתשובה לשאלתך השנייה אני עובד בתעשיה האווירית, כעת במרכז הנדסה (עד לפני שנה בחט. בדק) ועד כמה שישמע מוזר במהלך העבודה 95% מהמהנדסים לא נוגעים בדברים האלה (אם כי זה קיים ברקע). ולשאלתך העיקרית : יש לך טעות אחת קטנה וזה מביא אותך לשרשרת מסקנות שאינן נכונות. באותה הדוגמא שנתת - כשהמטוס פונה ב90 מעלות - כלומר כיוון במישור האופקי שמאונך לכיוון הרוח, נכון שרכיב האף של הרוח הוא 0 אבל שקול כוח הרוח אינו 0. מבחינת המטוס, נכון כתבת שהוא יראה עדיין מהירות מכשירית 150 אבל זו לא תהיה המהירות הקרקעית שלו !. מהירות הקרקעית שלו תהיה וקטור שקול של התנועה שלו יחסית לגוש האויר (150 קשר) ומהירות רוח שביחס לקרקע היא אנכית לכיוון התנועה של המטוס אילו לא היה מושפע מהרוח. אנסה בדרך אחרת : יחסית לקרקע, נניח שהמטוס טס בכיוון מגנטי 0 ב 150 קשר-וזה כיוון הווקטור שלו, ויש רוח נגדית (צפונית) במהירות 150 קשר (כיוון הווקטור שלה הוא 180). מה שאמרת נכון. המהירות הקרקעית של המטוס תהיה 0. עכשיו הטייס משנה כיוון (עזוב כרגע את הזמן-זה לא רלוונטי) למזרח כלומר שם אף על 90 מעלות. יחסית לאויר הוא ימשיך וינוע במהירות 150 קשר וזה מה שמראה מד מהירות מכשירית אולם שים לב מה קורה יחסית לקרקע (או כמו שנכתב בספרי הפיזיקה-מה רואה צופה מהקרקע) : יחסית לקרקע יש למטוס וקטור מהירות 150 קשר בכיוון 90 מעלות אבל פועל עליו וקטור נוסף שווה בעוצמתו של הרוח, וקטור שכיוונו 180 מעלות וגודלו גם 150 קשר. יחסית לקרקע (וחבל שאני לא יכול לשרטט לך) יהיה לו וקטור שקול של שני וקטורים אלה, בכיוון 135 מעלות וגודלו שורש ריבועי של סכום שני הוקטורים האחרים (פיתגורס) כלומר מהירות יחסית לקרקע 212 קשר. שים לב שאף המטוס עדיין מצביע לכיוון מזרח 90 מעלות. מה שקורה זה למעשה סחיפה. אמנם הטייס רצה לטוס לכיוון מזרח 90 מעלות אבל הוא נסחף לכיוון 135 מעלות. כדי לתקן את הסחיפה הוא צריך להכניס רגל (שמאל-אף לרוח) ולבנות וקטור רכיב שמתנגד לכיוון הרוח. ללא התיקון המהירות המכשירית היא 212 קשר והכיוון הקרקעי הוא 135 מעלות. אבל הטייס רואה שהאף בכיוון 90 מעלות ומהירות מכשירית 150 קשר. אם נשלים את הבדיקה: אם הטייס יפנה את האף דרומה, לכיוון 180 מעלות, עכשיו אין סחיפה כי אין וקטור לרוח שיוצר רכיב כלשהו מאונך למטוס אבל הרוח נותנת וקטור נוסף בכיוון הטיסה של 150 קשר. ואז נקבל-מבחינת הטייס הוא יטוס , וכך גם יצביע האף-דרומה 180 מעלות, מהירותו המכשירית תהיה עדיין 150 קשר. ומה מבחינת צופה מהקרקע - מהירות המטוס תהיה 300 קשר וכיוונו 180 מעלות. אגב, כדאי ללמוד את הנושא כי זהו אחד הנושאים החשובים בניווט אוירי. אני מניח שכולם פועלים כך, לפעמים בלי לדעת את הסיבה. גם כשאנחנו בנחיתה אנחנו מכניסים אף לרוח אם יש רוח ברכיב מאונך למסלול, זאת כדי להתגבר על הסחיפה. האם או-קי ???
  3. תשובה לעופר : המטוס מקבל אנרגיה קינטית מהאויר. זה בא לידי ביטוי במהירותו שעולה, והרי אנרגיה קינטית היא פונקציה של המהירות והמסה בלבד. בנוגע לחלק השני - זה כבר עניין של פילוסופיה. גם אני מתחבט בשאלות של הפילוסופיה של המדע, היווצרות היקום, תחילת הזמן (אגב, אני חושב שסטיבן הוקינג טועה...) מהות החיים ועוד שאלות רבות ומגוונות. אתה מכיר אתר טוב להתפלספות בנושא ?? פה זה בטח לא מתאים... לא התכוונתי שאתה מסבך העסק בחפשך פיתרון. פשוט אין טעם להכניס מושגים שאינם נותנים או אינם קשורים לתשובה, זאת אם רוצים פיתרון. בברכה, מאיר
  4. שלום לכם, שוב. קודם כל תשובה לברוכי - אין פשרה.... זה לא מו"מ. יש פיזיקה על מישוואותיה וזה הדבר היחיד שקובע, אין באמצע... אלא אם אתה כופר בתורת היחסות של איינשטיין... זה בצחוק, נא לקבל ברוח טובה. תשובה לעופר : נראה לי שיש פה ערבוב מושגים, חבל לסבך את העסק, הוא פשוט מאוד. אם מדברים על תמרון מיוצב, אפשר להשמיט את המושג התמדה, זה לא רלוונטי. בנוגע לאנרגיה הקינטית של המטוס, היא אכן גדלה: נגד הרוח מהירות המטוס יחסית לקרקע = מהירות מכשירית (אותה המהירות יחסית לרוח) מינוס מהירות הרוח. כשהמטוס הופך כיוון, מהירות המטוס תהיה עכשיו יחסית לקרקע = מהירות מכשירית פלוס מהירות הרוח. אם, כפי שטענתי (ועדיין טוען) מתחילת פניית ה 180 עד סופה לא השתנתה המהירות המכשירית של המטוס, ומהירות הרוח היתה נגדית ןגודלה 40 קשר, הרי שהפרש המהירות יחסית לקרקע מתחילת התמרון עד סופו היא קשר. פשוט יש להחסיר משוואה אחת מהשניה ומקבלים שמהירות המטוס יחסית לקרקע גדלה ב קשר. מבחינת צופה מן הקרקע, האנרגיה הקינטית אכן גדלה ביחס ל בריבוע. כי יש לזכור שאנרגיה קינטית שווה למכפלת ריבוע המהירות במסה, הכל חלקי 2. האנרגיה הזו למעשה הגיעה מהאויר שנע ומהירותו היא שמקנה את תוספת האנרגיה הקינטית של המטוס יחסית לקרקע כי היא מגדילה את מהירות המטוס יחסית לקרקע.
  5. אמת. המטוס טס באותה "קוביית אויר" שהוא זז עמה. (זה אגב כמו האנלוגיה של דגים ששוחים באקוריום שנמצא בקרון רכבת-הרכבת יכולה לנוע ב 100 ק"מש, ואיתה האקוריום שנע גם הוא ב 100 קמ"ש, אבל הדגים מרגישים רק את מהירותם יחסית למים שבארקוריום). המהירות המכשירית של המטוס, נקבעת על פי שקול הכוחות הפועלים עליו (דחף,גרר,עילוי,משקל) כאשר הכוחות הנ"ל מתייחסים לאותה קוביית אויר שנעה כאשר הוא בתוכה). רוח יוצרת למעשה את אותה קוביית אויר שנעה יחסית לקרקע במהירות הרוח. לשם האנולוגיה-הדגים זה המטוס, האקוריום זו קוביית האויר או המים לצורך העניין. קוביית המים=האויר זזה במהירות של הרכבת=למהירות הרוח. לדגים לא משנה אם הם שוחים בכיוון תנועת הרכבת או בכיוון נגדי לתנועת הרכבת. הכוחות שפועלים עליהם (כמו גם על המטוס) מופעלים עליהם מההמים שבאקוריום בלבד.
  6. חברה יקרים. קראתי עד עמוד 3 ולא המשכתי, כי ראיתי רק תשובה נכונה אחת (זו של NIKO). יתכן ויש תשובות נוספות בהמשך, אבל כאמור לא ראית. לגופו של עניין : בהנחה שהמטוס בישרה ואופקית או בנסיקה, או בגל תרגיל מיוצב אחר, המהירות המכשירית נשארת קבועה, ובכלל לא משנה מה מהירות הרוח. מה שיכול להשתנות במקרה כזה זה מהירות קרקע, אבל אם נחזור למה שנשאל בשאלה המקורית (לפני 7 דפים, זוכרים ??), המטוס נע בתוך תווך אויר, כאשר התווך נע גם הוא. המטוס מרגיש מהירות מכשירית בלבד, וזו בדיוק מהירות הרוח בכיוון הטיסה. ססנה יכולה למשל להמריא, ולשייט במהירות 100 קשר, אם ממולה תבוא רוח במהירות 100 קשר, הרי שיחסית לקרקע היא תעמוד באויר כמו הליקופטר. ניתן לנסות זאת בסימולטור, אני ניסיתי. אבל המטוס במקרה זה יראה מהירות מכשירית של 100 קשר !!!! חשוב להדגיש, זה מה שיראו מכשירי הפיטו, וזה מה שמרגישה האוירודינאמיקה של המטוס. אותו מטוס שממריא, לא משנה לאיזה כיוון יטוס, המהירות המכשירית שהטייס יראה זו המהירות המתאימה לכוחות הפועלים על המטוס (דחף מאזן גרר, משקל מאוזן ע"י עילוי וכו'). אם המטוס טס נגד הרוח, המהירות הקרקעית שווה למהירות מכשירית מינוס מהירות הרוח. כשהמטוס יהפוך כיוון המהירות הקרקעית תהיה מהירות מכשירית פלוס מהירות הרוח. אבל שימו לב, מהירות מכשירית אינה משתנה. הדבר היחיד שאפשר להתפלפל עליו זה מה קורה במהלך הפנייה. כאן, יתכן שהמהירות המכשירית תקטן אבל זה לא שייך למהירות הרוח. זה שייך לעובדה שבפנייה הגרר עולה ויש לתקן מצערת. אבל זה יקרה גם אם מהירות הרוח היא 0. מקווה שעניתי על השאלה המקורית. מאיר זיירמן מהנדס אוירונאוטי.
×
×
  • יצירת חדש...