mickey lip פורסם אוגוסט 20, 2008 דיווח פורסם אוגוסט 20, 2008 שלום חברים השבוע נמשיך למסע ונצא לנגב חומוס אצל השכנים מירדן. תוכנית טיסה ORBI AAR B411 ASH AMRAH.AMRA3E OJAI גובה אי זוגי כרגיל , רקע על ירדן: השדה: Queen Alia International Airport (IATA: AMM, ICAO: OJAI) (Arabic: مطار الملكة علياء الدولي; transliterated: Matar al-Malikah 'Alya' ad-Dowaly) is an airport situated in Zizya (زيزياء) area, 20 miles (32km) south of Amman, the capital city of Jordan. The airport has three terminals: two passenger terminals and one cargo terminal. It is the home hub of Royal Jordanian Airlines, the national flag carrier, as well as being a major hub for Jazeera Airways, Emirates, Gulf Air and Jordan Aviation. It was built in 1983. The airport is named after Queen Alia, the third wife of King Hussein of Jordan, who was killed in an air crash in 1977. ירדן: ממלכת ירדן (שמה הרשמי: "הממלכה הירדנית ההאשמית", المملكة الأردنّيّة الهاشميّة, אָלְמָמְלָכָּה (א)לְאֻרְדֻּנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה) שוכנת במזרח התיכון, והיא גובלת בצפון בסוריה, במערב בישראל, בדרום בים סוף (מפרץ אילת) ובערב הסעודית, במזרח בערב הסעודית ובצפון מזרח בעיראק. עבר הירדן המזרחי, הידוע כיום כממלכת ירדן, היה החל מהמאה ה-16 כלול בשטח מחוז דמשק שבאימפריה העות'מאנית ולא היה לו ייחוד היסטורי משלו, ולאחר סיום מלחמת העולם הראשונה היה חלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל (שהובטח ליהודים בהצהרת בלפור). בשנת 1921, בעקבות "ועידת קהיר", החליטה הממלכה המאוחדת להוציא את האזור שממזרח לנהר הירדן (למעט שטחים בעמק הירדן דרומית לים כנרת ומזרחית לו ולירדן הצפוני) מהשטח בו יוקם הבית הלאומי היהודי ולכונן בו אמירות ערבית בראשות עבדאללה הראשון, שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמה במאבקם בשלטון הטורקי. "האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מפלשתינה (א"י), אולם, נמצאה תחת שלטון המנדט הבריטי וכפופה לנציב העליון הבריטי. בשנת 1944 קבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן". האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה. הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו, שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר ערבים בדואים, אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית. מלחמת העצמאות של ישראל ב-1948 הביאה עמה גל של מאות-אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות, והפכו עד מהרה לרוב תושבי הממלכה, בנוסף לשלטון על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה במלחמה (והשלטון הירדני עליה הוכר רק על ידי הממלכה המאוחדת ופקיסטן). לאחר סיפוח הגדה המערבית, שונה שם הממלכה ו"הממלכה ההאשמית של עבר הירדן" הפכה להיות "הממלכה הירדנית ההאשמית". עבדאללה נרצח ביולי 1951 על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית. את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל, אך הוא הודח לאחר שנה בשל מחלת רוח. בנו הקטן של טלאל, חוסיין, עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת 1953 בהיותו בן 18. שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב. היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית מיסודו של גמאל עבד אל נאצר. ממשליהם של מלכים ברחבי העולם הערבי קרסו לטובת כתות של קצינים בעלות אופי לאומי ופאן ערבי כבמצרים ובעיראק. פלסטינים מהגדה המערבית סייעו בתחילת שנות ה-50 לפדאיון המצרי בפעולותיהם נגד ישראל, והצבא הירדני נאלץ לרסן אותם. בשנת 1964 הוכרז על הקמת אש"ף בהר הזיתים שבירושלים אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) שהיווה ארגון-גג לכל התנועות הפלסטיניות (ובראשן פת"ח) שהתבסס בעיר כראמה. יש לציין כי ממלכת ירדן לא עודדה את הקמת הארגון, לעומת מדינות ערביות אחרות, שראו בכך הזדמנות להשלת החובה המוטלת עליהם על שחרור העם הפלסטיני. בשנת 1965 נערכו חילופי שטחים בין ירדן לבין ערב הסעודית. ירדן ויתרה על כ-6,000 קמ"ר שטחי מדבר נרחבים בפנים היבשה (מעל 6% משטח הממלכה), תמורת רצועת חוף של 12 קילומטרים דרומית לעיר עקבה. טעות אסטרטגית משמעותית מצד חוסיין הייתה ההצטרפות של ירדן למלחמת ששת הימים, אשר גרמה לאבדן שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. חוסיין לא חזר על טעות זו, ונמנע מלהצטרף לסוריה ולמצרים במלחמת יום הכיפורים. למעשה, הוא אף נפגש עם ראש ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, והזהירה בדבר התקיפה הקרובה של מדינות ערב (המלך חוסיין נפגש מספר פעמים עם גולדה מאיר עוד לפני פרוץ המלחמה). בנוסף, תוצאות מלחמת ששת הימים הביאו לפריחה של הלאומיות הפלסטינית, וחוסיין נאלץ להתמודד עם הארגונים פלסטינים החמושים אשר התבססו בממלכתו (כאשר % מאזרחי ממלכתו הינם ממוצא פלסטיני) ותקפו משטחה את ישראל, שהגיבה בפעולות תגמול (פעולת כראמה ב-1968) בהם השתתף גם הצבא הירדני. תגובתו האלימה של חוסיין למצב הידועה בכינוי "ספטמבר השחור", נגרמה בספטמבר 1970 בעקבות נסיון התנקשות כושל בחייו, כאשר סוריה עודדה קבוצות פלסטיניות למרוד בממלכה. בספטמבר השחור טבח חוסיין באנשי פת"ח והארגונים הפלסטינים (תוך נסיון של סוריה לפלוש מהצפון), וסילק את הנהגותיהם מהמדינה, לדרום לבנון (שם למעשה הוקם פת"ח לנד, והחמירה את בעיית הפליטים הפלסטינים והטרור הפלסטיני מלבנון). החל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל, שהפכה להיות גלויה יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בשנת 1994. במצב עדין עמדה הממלכה בימי מלחמת המפרץ הראשונה כאשר חוסיין נדרש לאזן בין האינטרסים של סדאם חוסיין, שנתמך על ידי הארגונים הפלסטינים, אשר היה בכוחם לנסות ולערער את המצב הפנימי במדינה ובין האינטרסים של מדינות הקואליציה. בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין מדרדר. מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן, אחיו הצעיר. סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש העצר, ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה, אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין, בשנת 1999. עבדאללה השני הוא מלך צעיר ומתון, בעל חינוך בריטי ונטייה פרו מערבית ברורה. נראה כי הוא מצליח לשמר את מורשת אביו, לאזן בין הגורמים השונים בממלכתו, ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית, אל מול הזעזועים העוברים על המזרח התיכון בתקופת מלכותו, לרבות אינתיפאדת אל-אקצה, פיגועי ה-11 בספטמבר ומלחמת המפרץ השנייה. קשרי מדינת ישראל וירדן התאפיינו ביחס של דואליות במשך כל תקופת הסכסוכים בין ישראל ומדינות ערב. למרות שעבר הירדן הייתה חלק מהמנדט שעליו חלה הצהרת בלפור, ולמרות שהבריטים התכחשו להתחייבותם ונתקו את עבר הירדן כדי להקים שם את האמירות (נסיכות) ההאשמית, הכירה ההנהגה בישראל כמעט מההתחלה בריבונות ההאשמית והיו מגעים לכינון שלום. עוד המלך עבדאללה, סבו של המלך חוסיין, חיפש אחר מסילות השלום עם היישוב היהודי בארץ ישראל, כשערב מלחמת העצמאות היו נסיונות לפשרה בינו לבין נציגי היישוב היהודי (בראשות גולדה מאיר) בהם הציעה בין היתר להקים מדינה דו-לאומית משותפת, אך כולם נדחו. כאשר מדינות ערב תקפו את היישוב היהודי עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, היה הצבא הירדני (שנקרא אז "הלגיון הערבי") בתוכם, והסב אבדות קשות בירושלים ובגוש עציון. חיילי הלגיון היו תחת שלטון בריטי וקיבל חינוך בריטי, והתייחסו לשבויים הישראליים טוב מאשר כל מדינות ערב. לחוסיין מלך ירדן היה יחס מיוחד לעם הישראלי. הוא היה היחיד שהיה מוכן לקבל פניות מקדימות של ממשלת ישראל. הגבול בין המדינות פעל למעשה כאילו אין מצב מלחמה. הוא היה פתוח למעבר סחורות וגם למעברם של תושבי השטחים. ב-1973 אף נפגש חוסיין עם ראש הממשלה גולדה מאיר והזהיר אותה ממלחמת יום כיפור המתקרבת. בשנת 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן וכונן שלום בין המדינות. כיום היחסים בין ישראל לירדן חמים, ומעברי הגבול פתוחים, אם כי משמשים בעיקר תיירים, תושבי השטחים ואנשים עסקים הנמצאים בקשרים עסקיים עם ירדן. קיימות מספר יוזמות עסקיות כגון מפעלי טקסטיל ישראלים בירדן, התוכנית לעשות שימוש בשדה התעופה הבינלאומי בעקבה על ידי טיסות הנוחתות בישראל, ויוזמות נוספות באזור הסחר הישראלי - ירדני החופשי, בבקעת הירדן. ואיך לא, מתכון לחומוס , ככה שיהיה מה לנגב בדרך..... מתכון טוב הוא רק חלק מהעניין. כדי להכין את החומוס ה"מושלם", צריך לדעת היטב את המלאכה ולהתנסות בה במשך שנים. מצד שני, כדי להכין חומוס טוב מאד ואפילו מאד טעים, כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא פחות טריוויאלי, אבל עם הזמן מתפתח "הרגש" ואז זה בא הרבה יותר בקלות. חומוס שהוכן נכון לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יעשה לכם גזים. חשוב מאד להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. הימנעו מהטעות המקובלת: אל תוסיפו מלח לבישול. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת מאד בטעם - בתנאי שלא תגזימו. להלן מתכון הבית לחומוס. המצרכים: [כמויות ל-4 מנות] שני ספלי גרגרי חומוס קטנים ככל האפשר 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה מיץ סחוט משני לימונים קטנים 1-2 שיני שום חצי כפית כמון 2 וחצי כפיות סודה לשתיה מלח להגשה: שמן זית, פטרוזיליה אופן ההכנה: א. מנקים היטב את החומוס: מפזרים על צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים לגמרי. ב. משרים את החומוס למשך הלילה ב-2-3 ליטר מים, עם 2 כפיות סודה לשתייה. בקיץ, כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר, אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד שעה או מספר שעות (חומוס שתופח הרבה בזמן ההשריה כדי להשרות פחות זמן, אחרת הגרגרים יתבקעו בבישול). ג. שוטפים את הגרגרים עד עד שהמים שקופים, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים. ג. מבשלים את החומוס ללא מלח עד לרתיחה ומוסיפים את 1/2 כפית הסודה לשתייה שנותרה. הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית (שלא לומר נצחי). עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת כשעה עד שעה וחצי. במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות (יענו, להסיר) את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. באמצע הבישול, הוציאו את הגרגרים, סננו, שיטפו במים קרים ועסו קצת את הגרגרים בידיים. בשלב הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות - איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח. ד. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו זה די מיותר. מסננים ושומרים את מי הבישול. ה. מכניסים את גרגרי החומוס למעבד מזון בעודם חמים וטוחנים במשך כחמש דקות. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט ממי הבישול. נותנים לתערובת כמה דקות להתקרר ומוסיפים את הטחינה הגולמית, המלח, ובהדרגה גם את הלימון. אם החמיצות לא מספיקה אפשר להוסיף מעט מלח לימון. ו. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך. לתוצאות הכי טובות מגיעים אם נותנים לחומוס לעמוד קצת, מערבבים בו מעט טחינה דלילה שהוכנה זה עתה, ומגישים. הוסיפו את הכמון והשום (מייד אחרי הכתישה) ממש לקראת ההגשה. הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה וגרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. כרגיל 2100 בחניה. טיסה נעימה וטעימה.
AaronDagan פורסם אוגוסט 21, 2008 דיווח פורסם אוגוסט 21, 2008 כשאני קורא את המאמרים ואיתם התפריטים של מיקי, יש לי תחושה כבדה שאנחנו מתקרבים לסוף האודיסאה שלנו עם TFC בגלגול הנוכחי (מהדורת 2005 למי שעדיין זוכר).... וכמובן, יש לזה טעם של עוד - הרבה עוד...... כאן המקום להעלות רעיון: מי בעד להתחיל את כל המסע מחדש - מהדורת 2008 - אולי בפורמט שונה, במסלול אחר, קיצר: כל רעיון לא שגרתי ייתקבל בברכה ויעלה לדיון. אני רוצה לראות יותר נוכחות של הדור הצעיר בטיסות השבועיות, כי TFC הוא לא מועדון אקסקלוסיבי של יחידי סגולה אלא של כל מי שרוצה לקחת חלק בטיסות משותפות (סטייל אלסקה, זוכרים את הכייף בטיסות גובה אפס בהרים?.....) ולראות עולם. בשלב זה של הדברים אני לא נכנס לנושא FS2004 מול FSX בטיסות TFC, אבל ברור לי שזה יעלה בשלב כלשהו כאשר SB4 יהיה מעשי ושמיש. אשמח לתגובות, אפשר גם בפרטי.
AaronDagan פורסם אוגוסט 21, 2008 דיווח פורסם אוגוסט 21, 2008 שלום חבריםהשבוע נמשיך למסע ונצא לנגב חומוס אצל השכנים מירדן. תוכנית טיסה ORBI AAR B411 ASH AMRAH.AMRA3E OJAI גובה אי זוגי טיסה נעימה וטעימה. מיקי, אני בעד גובה זוגי בגלל כיוון כללי בין 250 - 280 . מה דעתך?
אורח פורסם אוגוסט 21, 2008 דיווח פורסם אוגוסט 21, 2008 גם לדעתי זוגי , יכול להיות שהוא לא השרה מספיק את החומוס וזה עושה לו בעיות עם הדיחוס
mickey lip פורסם אוגוסט 21, 2008 מחבר דיווח פורסם אוגוסט 21, 2008 גם לדעתי זוגי , יכול להיות שהוא לא השרה מספיק את החומוס וזה עושה לו בעיותעם הדיחוס צודקים. :oops: ככה זה כשכותבים תדריך ב10 דקות בלחץ של......להגיע בזמן למקום חשוב שמנכ"ל MRD לא יכעס עלינו חלילה ....
