Tomer Haim פורסם נובמבר 24, 2008 דיווח פורסם נובמבר 24, 2008 שווה קריאה ובנוסף לכם יש יתרון כי את כל מה שהחוקר מנסה לעשות במאמר, ניתן ואף רצוי לבצע בסימולטור http://www.aopa.org.il/site/userfiles/f ... akeoff.pdf
Amir Paz פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 אחלה מאמר. תוספת שלי בנושא: אני באופן אישי מתדרך את עצמי לפני כל המראה גם שלנוסעים אין מושג בתעופה - אני פשוט מדבר לעצמי. תדריך המראה ל 172 (אני מבצע את זה באנגלית) "זו הולכת להיות המראה סטטית/דינמית על מסלול XX. עם קונפיגורצית מדפים של XX" (סטטי - לחיצהה על בלמים לפני ריצה) לאחר פתיחת כוח נצפה לסל"ד של 2700 ומכווני מנוע בתחום הירוק" - "מהירות ניתוק תהיה 55 קשרים ולאחר מכן האצה ל VY שהוא 78 קשרים" "במידה ואני מזהה תקלה מתחת למהירות ניתוק - אני יסגור מנוע באופן מיידי, יבלום בצורה מירבית, יקפל מדפים וימשוך את היוק על מנת לקבל אפקט בלימה גדול יותר, במידה ובוצע ניתוק ועדיין יש לי אורך מסלול מספק - תתבצע נחיתה. במידה ואורך המסלול לא מספק ואני מתחת לגובה 1000 - אני יבצע סטייה של עד 30 מעלות לימין או לשמאל על מנת להימנע ממכשולים ויבצע נחיתת חירום. במידה וחציתי גובה 1000 אני ינסה לחזור לשדה ולבצע נחיתה על המסלול. מידע אחר רלוונטי - רוח XX מסלול רטוב, מסלול צולב פעיל (ועוד הערות שיכולות להשפיע על בטיחות ההמראה. דוגמא לתדריך המראה לדו מנועי (סמינול): זו הולכת להיות המראה סטטית על מסלול XX. לאחר בניית כוח אצפה לסל"ד יציב של 2700 במנועים, לחץ דלק בתחום הירוק ושאר מכוונים בתחום הירוק. במידה ואירעה תקלה מתחת למהירות הניתוק - 75 קשרים תתבצע עצירה על המסלול. במידה ואירעה תקלה מעל למהירות הניתוק ויש ברשותי מספיק מסלול לביצוע נחיתה - תבוצע. במידה ואירעה תקלה מעל למהירות הניתוק ואין ברשותי מסלול אני אתייחס לסיטואציה כחירום בזמן טיסה ואבצע את הפעולות הבאות: 1.שליטה במטוס 2.אפליקצית כוח מלאה - תערובת פסיעה ומצערת. 3.ניקוי המטוס - קיפול גלגלים מדפים. 4.זיהוי המנוע שכשל DEAD FOOT=DEAD ENGINE. 5. ביצוע feather למנוע שכשל 6.ביצוע בד"ח קט מנוע. 7.הכרזת חירום ברדיו והתארגנות לנחיתה. זה נשמע מפוצץ אבל לוקח לי בדיוק 30 שניות להגיד את זה לפני תחילת הסעה. ממליץ לכולם לבצע את זה. גם אם זו ההמראה ה 300 שלכם - תמיד טוב להזכר בדברים הקטנים, ובכלל - הופך את האווירה בתא להרבה יותר מקצועית.
Baruch Spiegel פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 איזה תותחים. תודה לתומר על המאמר. ותודה לאמיר על ההמלצות החמות. עכשיו יש לי חידה X3: במאמר מוזכר נושא תערובת. נאמר שם שבתערובת עשירה המנוע(ים) מתחממ(ים - פוליטקלי קורקט בשביל מיסטר פז :mrgreen:) פחות ולעומת זאת בתערובת ענייה יותר יש הספק גדול יותר. 1. איך זה שאם מוסיפים דלק.... דלק, לא מים...המנוע מתחמם פחות???? 2. מה עלול לקרות כשהתערובת ענייה מידי? 3. הזכרתי מים, מה באמת יקרה אם נזריק קמצוץ מים לצילינדרים?
Tomer Haim פורסם נובמבר 25, 2008 מחבר דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 אחלה מאמר.תוספת שלי בנושא: אני באופן אישי מתדרך את עצמי לפני כל המראה גם שלנוסעים אין מושג בתעופה - אני פשוט מדבר לעצמי. תדריך המראה ל 172 (אני מבצע את זה באנגלית) "זו הולכת להיות המראה סטטית/דינמית על מסלול XX. עם קונפיגורצית מדפים של XX" (סטטי - לחיצהה על בלמים לפני ריצה) לאחר פתיחת כוח נצפה לסל"ד של 2700 - יש פסיעה משתנה? ומכווני מנוע בתחום הירוק" - "מהירות ניתוק תהיה 55 קשרים ולאחר מכן האצה ל VY שהוא 78 קשרים" "במידה ואני מזהה תקלה מתחת למהירות ניתוק - אני יסגור מנוע באופן מיידי, יבלום בצורה מירבית, יקפל מדפים וימשוך את היוק על מנת לקבל אפקט בלימה גדול יותר, במידה ובוצע ניתוק ועדיין יש לי אורך מסלול מספק - תתבצע נחיתה. במידה ואורך המסלול לא מספק ואני מתחת לגובה 1000 - אני יבצע סטייה של עד 30 מעלות לימין או לשמאל על מנת להימנע ממכשולים ויבצע נחיתת חירום. במידה וחציתי גובה 1000 אני ינסה לחזור לשדה ולבצע נחיתה על המסלול. מידע אחר רלוונטי - רוח XX מסלול רטוב, מסלול צולב פעיל (ועוד הערות שיכולות להשפיע על בטיחות ההמראה. דוגמא לתדריך המראה לדו מנועי (סמינול): זו הולכת להיות המראה סטטית על מסלול XX. לאחר בניית כוח אצפה לסל"ד יציב של 2700 במנועים, לחץ דלק בתחום הירוק ושאר מכוונים בתחום הירוק. במידה ואירעה תקלה מתחת למהירות הניתוק - 75 קשרים תתבצע עצירה על המסלול. במידה ואירעה תקלה מעל למהירות הניתוק ויש ברשותי מספיק מסלול לביצוע נחיתה - תבוצע. במידה ואירעה תקלה מעל למהירות הניתוק ואין ברשותי מסלול אני אתייחס לסיטואציה כחירום בזמן טיסה ואבצע את הפעולות הבאות: 1.שליטה במטוס 2.אפליקצית כוח מלאה - תערובת פסיעה ומצערת. 3.ניקוי המטוס - קיפול גלגלים מדפים. 4.זיהוי המנוע שכשל DEAD FOOT=DEAD ENGINE. 5. ביצוע feather למנוע שכשל 6.ביצוע בד"ח קט מנוע. 7.הכרזת חירום ברדיו והתארגנות לנחיתה. זה נשמע מפוצץ אבל לוקח לי בדיוק 30 שניות להגיד את זה לפני תחילת הסעה. ממליץ לכולם לבצע את זה. גם אם זו ההמראה ה 300 שלכם - תמיד טוב להזכר בדברים הקטנים, ובכלל - הופך את האווירה בתא להרבה יותר מקצועית.
nivshk פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 איזה תותחים. תודה לתומר על המאמר. ותודה לאמיר על ההמלצות החמות. עכשיו יש לי חידה X3: במאמר מוזכר נושא תערובת. נאמר שם שבתערובת עשירה המנוע(ים) מתחממ(ים - פוליטקלי קורקט בשביל מיסטר פז :mrgreen:) פחות ולעומת זאת בתערובת ענייה יותר יש הספק גדול יותר. 1. איך זה שאם מוסיפים דלק.... דלק, לא מים...המנוע מתחמם פחות???? 2. מה עלול לקרות כשהתערובת ענייה מידי? 3. הזכרתי מים, מה באמת יקרה אם נזריק קמצוץ מים לצילינדרים? בנוגע להעשרת התערובת - הרי שבתהליך האידוי בקרבורטור (evaporation) הדלק נעשה די קר (מכאן גם נובע החשש להיווצרות קרח בקרבורטור). תופעה זו גורמת לקירור משמעותי של המנוע. תערובת ענייה מדי פשוט עשויה שלא להדלק (אגב, זה נכון גם לתערובת עשירה מדי שאין בה מספיק חמצן שהכרחי לבערה). בקשר להזרקת מים לצילינדרים... את זה אשאיר למישהו אחר לנסות... ודבר נוסף, במאמר שתומר פרסם הוזכרה הטכניקה לפיה מוסיפים כח בעוד לוחצים על הברייקס ורק כשמגיעים לכח מלא משחררים כדי לקצר את מרחק הריצה (שימושי בעיקר בהמראה ממסלולים קצרים או בתנאי לחץ-צפיפות בעייתיים). בדיוק הבוקר קראתי בספר של David Frazier שהוכח במחקרים רבים כי הדבר מוטעה וכי הוכיחו כי הגעה לכח מלא לפני שחרור בלמים אינה מועילה לקיצור מרחק הריצה הדרוש להמראה (לדעתי הוא טען שזה עשוי אפילו להאריך... אינני זוכר כרגע בדיוק מה היה הטיעון אבל אני יכול לבדוק זאת). ניב שקולניק TFW
Baruch Spiegel פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 איזה תותחים. תודה לתומר על המאמר. ותודה לאמיר על ההמלצות החמות. עכשיו יש לי חידה X3: במאמר מוזכר נושא תערובת. נאמר שם שבתערובת עשירה המנוע(ים) מתחממ(ים - פוליטקלי קורקט בשביל מיסטר פז :mrgreen:) פחות ולעומת זאת בתערובת ענייה יותר יש הספק גדול יותר. 1. איך זה שאם מוסיפים דלק.... דלק, לא מים...המנוע מתחמם פחות???? 2. מה עלול לקרות כשהתערובת ענייה מידי? 3. הזכרתי מים, מה באמת יקרה אם נזריק קמצוץ מים לצילינדרים? בנוגע להעשרת התערובת - הרי שבתהליך האידוי בקרבורטור (evaporation) הדלק נעשה די קר (מכאן גם נובע החשש להיווצרות קרח בקרבורטור). תופעה זו גורמת לקירור משמעותי של המנוע. תשובה חלקית ולא מדוייקת. גם כשהתערובת "בסדר" יש אידוי לפני הבעירה, אז מה ההבדל בין תערובת מתאימה לעשירה? ולמה בתערובת עשירה יש קירור? זה קרוב, והעיקרון נכון אבל עדיין לא זה. תערובת ענייה מדי פשוט עשויה שלא להדלק (אגב, זה נכון גם לתערובת עשירה מדי שאין בה מספיק חמצן שהכרחי לבערה). בסופו של דבר אם נדלל תערובת מאוד זה מה שיקרה, אבל גם כשהמנוע עדיין עובד והתערובת ענייה עלול לקרות משהו חמור לא פחות. מהו? בקשר להזרקת מים לצילינדרים... את זה אשאיר למישהו אחר לנסות... ודבר נוסף, במאמר שתומר פרסם הוזכרה הטכניקה לפיה מוסיפים כח בעוד לוחצים על הברייקס ורק כשמגיעים לכח מלא משחררים כדי לקצר את מרחק הריצה (שימושי בעיקר בהמראה ממסלולים קצרים או בתנאי לחץ-צפיפות בעייתיים). בדיוק הבוקר קראתי בספר של David Frazier שהוכח במחקרים רבים כי הדבר מוטעה וכי הוכיחו כי הגעה לכח מלא לפני שחרור בלמים אינה מועילה לקיצור מרחק הריצה הדרוש להמראה (לדעתי הוא טען שזה עשוי אפילו להאריך... אינני זוכר כרגע בדיוק מה היה הטיעון אבל אני יכול לבדוק זאת). ניב שקולניק TFW
4x-amr פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 [ציטוט]בסופו של דבר אם נדלל תערובת מאוד זה מה שיקרה, אבל גם כשהמנוע עדיין עובד והתערובת ענייה עלול לקרות משהו חמור לא פחות. מהו?[ציטוט] דטונציה?ניצולת דלק נמוכה ופיוח?הצתה מוקדמת?עליית חם מנוע?
Baruch Spiegel פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 בסופו של דבר אם נדלל תערובת מאוד זה מה שיקרה, אבל גם כשהמנוע עדיין עובד והתערובת ענייה עלול לקרות משהו חמור לא פחות. מהו?ביטונציה? במערבל בטון כנראה יש תופעת ביטונציה :mrgreen: במנועי בעירה פנימית יש דטונציה (DETONATION). TO DETONATE = לפוצץ. כשהטמפרטורה בצילינדר עוברת סף מסויים מתחילה תופעה של פיצוצים לא מבוקרים בצילינדר. במצב עבודה רגיל אלה המצתים שקובעים את התזמון של הבעירה במנוע, ודואגים שהבעירה המבוקרת תצא מהנקודה הנכונה (ראש המנוע) ובזמן הנכון - קצת אחרי תחילת תנועת הבוכנה כלפי מטה- בפעימת העבודה. במצב דיטונציה, חלקים מסויימים בצילינדר (כמו פינות חדות, גרגירי פיח וכד'), מגיעים לטמפרטורה שמעל לנקודת ההצתה של הדלק ואז מתחילים להופיע פיצוצים ספונטניים שלא מתוזמנים נכון. דומה קצת להצתה מוקדמת אבל לא בגלל כיוון לא נכון של הצתה, אלא הצתה ספונטנית מחלקים אחרים בצילינדר. מזהים דטונציה ע"י טמפרטורת ראש מנוע שעולה בקצב מבהיל, מרגישים ירידה בהספק וגם נשמעים צלצולים מאיזור המנוע (הטלטלים נדפקים בגל ארכובה בגלל לחץ בצילינדרם בזמן לא נכון) . לאורך זמן דטונציה יכולה לגרום לנזק חמור למנוע. הכל אצלי אסוציאטיבי. נזכרתי בדיטונציה כי זה קשור לשאלה הראשונה, איך תערובת עשירה מקררת את המנוע. ניב היה קרוב, אבל כל הטריק זה עניין של כמות.
Amir Paz פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 תומר אני חייב לך תיקון "נצפה לסל"ד של 2300 עד 2420 בפתיחת מנוע " יותר מידי דו מנועי בראש
Ben Cohen פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 בסופו של דבר אם נדלל תערובת מאוד זה מה שיקרה, אבל גם כשהמנוע עדיין עובד והתערובת ענייה עלול לקרות משהו חמור לא פחות. מהו?ביטונציה? במערבל בטון כנראה יש תופעת ביטונציה :mrgreen: במנועי בעירה פנימית יש דטונציה (DETONATION). TO DETONATE = לפוצץ. כשהטמפרטורה בצילינדר עוברת סף מסויים מתחילה תופעה של פיצוצים לא מבוקרים בצילינדר. במצב עבודה רגיל אלה המצתים שקובעים את התזמון של הבעירה במנוע, ודואגים שהבעירה המבוקרת תצא מהנקודה הנכונה (ראש המנוע) ובזמן הנכון - קצת אחרי תחילת תנועת הבוכנה כלפי מטה- בפעימת העבודה. במצב דיטונציה, חלקים מסויימים בצילינדר (כמו פינות חדות, גרגירי פיח וכד'), מגיעים לטמפרטורה שמעל לנקודת ההצתה של הדלק ואז מתחילים להופיע פיצוצים ספונטניים שלא מתוזמנים נכון. דומה קצת להצתה מוקדמת אבל לא בגלל כיוון לא נכון של הצתה, אלא הצתה ספונטנית מחלקים אחרים בצילינדר. מזהים דטונציה ע"י טמפרטורת ראש מנוע שעולה בקצב מבהיל, מרגישים ירידה בהספק וגם נשמעים צלצולים מאיזור המנוע (הטלטלים נדפקים בגל ארכובה בגלל לחץ בצילינדרם בזמן לא נכון) . לאורך זמן דטונציה יכולה לגרום לנזק חמור למנוע. הכל אצלי אסוציאטיבי. נזכרתי בדיטונציה כי זה קשור לשאלה הראשונה, איך תערובת עשירה מקררת את המנוע. ניב היה קרוב, אבל כל הטריק זה עניין של כמות. תיקון קטן, תנועה של הבוכנה כלפי מטה זו פעולה הדחיסה. הפיצוץ שמעיף את הבוכנה מעלה הוא פעימת העבודה.
Baruch Spiegel פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 קצת התלבלבת בן... http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%95%D7%AA
תומר עינבר פורסם נובמבר 25, 2008 דיווח פורסם נובמבר 25, 2008 בסופו של דבר אם נדלל תערובת מאוד זה מה שיקרה, אבל גם כשהמנוע עדיין עובד והתערובת ענייה עלול לקרות משהו חמור לא פחות. מהו?ביטונציה? במערבל בטון כנראה יש תופעת ביטונציה :mrgreen: במנועי בעירה פנימית יש דטונציה (DETONATION). TO DETONATE = לפוצץ. כשהטמפרטורה בצילינדר עוברת סף מסויים מתחילה תופעה של פיצוצים לא מבוקרים בצילינדר. במצב עבודה רגיל אלה המצתים שקובעים את התזמון של הבעירה במנוע, ודואגים שהבעירה המבוקרת תצא מהנקודה הנכונה (ראש המנוע) ובזמן הנכון - קצת אחרי תחילת תנועת הבוכנה כלפי מטה- בפעימת העבודה. במצב דיטונציה, חלקים מסויימים בצילינדר (כמו פינות חדות, גרגירי פיח וכד'), מגיעים לטמפרטורה שמעל לנקודת ההצתה של הדלק ואז מתחילים להופיע פיצוצים ספונטניים שלא מתוזמנים נכון. דומה קצת להצתה מוקדמת אבל לא בגלל כיוון לא נכון של הצתה, אלא הצתה ספונטנית מחלקים אחרים בצילינדר. מזהים דטונציה ע"י טמפרטורת ראש מנוע שעולה בקצב מבהיל, מרגישים ירידה בהספק וגם נשמעים צלצולים מאיזור המנוע (הטלטלים נדפקים בגל ארכובה בגלל לחץ בצילינדרם בזמן לא נכון) . לאורך זמן דטונציה יכולה לגרום לנזק חמור למנוע. הכל אצלי אסוציאטיבי. נזכרתי בדיטונציה כי זה קשור לשאלה הראשונה, איך תערובת עשירה מקררת את המנוע. ניב היה קרוב, אבל כל הטריק זה עניין של כמות. תיקון קטן, תנועה של הבוכנה כלפי מטה זו פעולה הדחיסה. הפיצוץ שמעיף את הבוכנה מעלה הוא פעימת העבודה. בדיוק!! הפוך... תנועת הבוכנה כלפי מעלה לאחר יניקת התערובת, היא הדחיסה, כאשר התערובת דחוסה דיו, הפלגים מציתים את התערובת והבוכנה טסה למטה, בגלל כוח ההתפשטות של התערובת (אוויר + בנזין), וזאת פעולת העבודה. הסיסמה: יניקה > דחיסה > עבודה > פליטה
Baruch Spiegel פורסם נובמבר 26, 2008 דיווח פורסם נובמבר 26, 2008 טוב אז בואו נעשה קצת סדר בראש בכל נושא התערובת הזה: אז ניב צדק כשכתב שאנחנו מאדים את הדלק בכניסה למנוע בוכנה. הפעולה הזאת קוראת במאייד (קרבורטור). אבל... זה לא קומקום... לא מחממים את הדלק כדי שייתאדה, מה שעושים זה שני דברים: 1. מעבירים את הדלק דרך חריר קטן מאוד ואז הוא מקבל צורה של רסס (דומה לשפריצר שאמא משתמשת בו כדי לאבק עציצים). החריר הזה בעצם שובר את הטיפות לטיפות קטנות מאוד. ככל שגודל הטיפה קטן יותר, קל יותר לאדות אותה. (שטח המגע עם האוויר של הרבה טיפות קטנות, גדול יותר משטח המגע של טיפה אחת גדולה ואז קל יותר לאדות) 2. מקטינים את הלחץ - בעזרת צינור וונטורי וככה קל יותר לאדים "לפרוץ" החוצה. ידית תערובת במטוס שולטת בקוטר החריר שדרכו עובר הדלק. ככה משיגים שני דברים: 1. משתנה היחס בין דלק לאויר. 2. משתנה גודל הטיפות שעוברות דרך החריר. כשהתערובת עשירה, גם הכמות של הדלק וגם גודל הטיפות גורמים לכך שלא כל הדלק שמוזרם למנוע הופך לאדים ולכן גם לא כל הדלק משתתף בבעירה. יותר מזה, כדי לאדות את הטיפות הגדולות צריך להשקיע יותר חום. לכן תערובת עשירה מסייעת בקירור המנוע, בגלל עודף הדלק ותוספת החם הדרושה כדי לאדות אותו (על חשבון החם שגורם לטמפרטורה של המנוע לעלות). יש עוד תופעה כימית שמופיעה בהספקים גבוהים שגורמת למנוע להתחמם עוד יותר. זה קשור להתפרקות והתלכדות חזרה של המולקולות של הדלק שמשחררת כמות גדולה של חום. את החום הזה חייבים לפנות, כי אם לא נגיע מהר מאוד לפרק הקודם בשרשור - דטונציה. מהסיבה הזאת בהמראה, בנסיקה בכל מצב שבו עובדים בהספק גבוה - תמיד תמיד - תערובת עשירה. (גם לקראת נחיתה, כדי להיות מוכנים לאפשרות של הליכה סביב) במצבים כאלה זה אמצעי הקירור היעיל ביותר שיש ברשותינו. ליתרון יש גם חיסרון כמובן - על הקירור הזה "משלמים" קצת בירידה קטנה בהספק, מכיוון שבתערובת עשירה הבעירה לא אופטימלית. כבר אמרתי שאציל הכל עובד אסוציאטיבית. נזכרתי בכל זה בגלל מה שכתוב שם ששווה לנסות להמריא עם תערובת מדוללת מעט כדי להרוויח עוד כמה סוסים. לא התלהבתי... אם בסופו של דבר זה יגרום לחימום יתר של המנוע ולדטונציה, יצא שכרנו בהפסדנו. אם כן, אז לזמן מוגבל מאוד ובתנאי שטמפרטורת ראש מנוע (CHT) עדיין נמצאת אי שם למטה. טוב נתן לכם קצת זמן לעכל....לפני שנעבור לנושא הבא: הזרקת מים טוב או לא? נזכרתי בדבר: בקישור הזה תוכלו למצוא סימולטור קטן וחמוד שממחיש את כל נושא התפעול של מנוע בוכנה מורכב במטוס. אפשר לראות איך טמפרטורת ראש מנוע CHT וטמפרטורת גזי פליטהב EGT מושפעים מתערובת (ידיות אדומות) וגם מCOWL FLAPS. שלא כמו בסימולטור "המהולל" של מיקרוסופט, במדגים הקטן והנחמד הזה דווקא יש הדמייה של דטונציה http://selair.selkirk.bc.ca/Training/systems/egt.html (דורש התקנה של ADOBE SHOCKWAVE). ולמי שחושב שכל הכיונונים האלה לא משנים הרבה: למטה יש גם שורה שמראה איך כל הכיוונים האלה משפיעים גם על טווח הטיסה כדי שתקבלו מושג עד כמה כל זה משמעותי. מזכיר לי הערה שכתבתי פעם למקס בדיוק בנושא הזה: http://www.vatil.org/vatil/board/viewto ... 7&start=15 תהנו
4x-amr פורסם נובמבר 26, 2008 דיווח פורסם נובמבר 26, 2008 בסופו של דבר אם נדלל תערובת מאוד זה מה שיקרה, אבל גם כשהמנוע עדיין עובד והתערובת ענייה עלול לקרות משהו חמור לא פחות. מהו?ביטונציה? במערבל בטון כנראה יש תופעת ביטונציה :mrgreen: במנועי בעירה פנימית יש דטונציה (DETONATION). TO DETONATE = לפוצץ. כשהטמפרטורה בצילינדר עוברת סף מסויים מתחילה תופעה של פיצוצים לא מבוקרים בצילינדר. במצב עבודה רגיל אלה המצתים שקובעים את התזמון של הבעירה במנוע, ודואגים שהבעירה המבוקרת תצא מהנקודה הנכונה (ראש המנוע) ובזמן הנכון - קצת אחרי תחילת תנועת הבוכנה כלפי מטה- בפעימת העבודה. במצב דיטונציה, חלקים מסויימים בצילינדר (כמו פינות חדות, גרגירי פיח וכד'), מגיעים לטמפרטורה שמעל לנקודת ההצתה של הדלק ואז מתחילים להופיע פיצוצים ספונטניים שלא מתוזמנים נכון. דומה קצת להצתה מוקדמת אבל לא בגלל כיוון לא נכון של הצתה, אלא הצתה ספונטנית מחלקים אחרים בצילינדר. מזהים דטונציה ע"י טמפרטורת ראש מנוע שעולה בקצב מבהיל, מרגישים ירידה בהספק וגם נשמעים צלצולים מאיזור המנוע (הטלטלים נדפקים בגל ארכובה בגלל לחץ בצילינדרם בזמן לא נכון) . לאורך זמן דטונציה יכולה לגרום לנזק חמור למנוע. הכל אצלי אסוציאטיבי. נזכרתי בדיטונציה כי זה קשור לשאלה הראשונה, איך תערובת עשירה מקררת את המנוע. ניב היה קרוב, אבל כל הטריק זה עניין של כמות. תיקון קטן, תנועה של הבוכנה כלפי מטה זו פעולה הדחיסה. הפיצוץ שמעיף את הבוכנה מעלה הוא פעימת העבודה. מה שמעיף את הבוכנה למעלה זה לא פיצוץ אלא גל ארכובה (פיצוץ מהבוכנה השכנה)
