עבור לתוכן
Tomer Haim

תערובת בדקה

Recommended Posts

פורסם

היי,

לאחרונה שאלו אותי בנושא אז:

תערובת:

בכל מטוס הממונע על ידי מנוע בוכנה ישנה ידית אדומה ששמה בישראל "תערובת" (Mixture).

תפקידה של הידית היא לקבוע את היחס בין כמות הדלק לכמות האוויר שמוזרם לתוך המנוע.

IMG_0345_engcontrols2.JPG

במטוס (וגם במכונית) על מנת שהמנוע יעבוד, המנוע צריך לקבל גם דלק וגם אויר יחד כלומר המנוע מקבל תערובת של דלק ושל אויר. אבל כמה דלק וכמה אויר?

ברוב המנועים היחס האופטימאלי של דלק ואויר (יחס שיבטיח ניצולת מרבית של כוח המנוע) הוא 1 ל 15. המשמעות של 1 ל 15 היא שעל כל פרודת דלק אחת יש צורך ב 15 פרודות אויר.

(האמת שהמספר 1 ל 15 לא משמעותי בשביל הטייס, הטיס פשוט צריך להבין שיש איזה יחס)

יצרן המטוס בנה את המנוע ככה שבגובה פני הים תוזרם למנוע תערובת ביחס אופטימאלי של 1 ל 15 וזה במצב שהתערובת עשירה (הידית האדומה עד הסוף פנימה).

הבעיה מתחילה כשהמטוס מטפס. ככל שגובה המטוס גדל, לחץ האוויר סביב המטוס קטן ולחץ האוויר שנכנס לתוך המנוע קטן ואז התערובת הופכת להיות עשירה מידיי למשל יחס של 1 ל 14

תערובת עשירה מידיי משמעותו שיש יותר מידיי דלק לכמות מסוימת של אויר.

תערובת ענייה מידיי משמעותו שיש פחות מידיי דלק לכמות מסוימת של אויר.

במצב כזה על הטייס לדלל את התערובת כלומר למשוך את הידית האדומה אחורה ולהפחית את כמות הדלק שנכנסת למנוע עד אשר יחזור היחס בין דלק לאוויר להיות 1 ל 15.

דילול תערובת, משפר את ביצועי המנוע, מאריך את חייו אך מגדיל את טמפרטורת המנוע.

עכשיו פרקטיקה:

אופן הדילול – ישנם כמה מכשירים שבעזרתם ניתן לדלל תערובת:

-מד סל"ד RPM

-מד טמפרטורת גזי הפלטה EGT

-מד תצרוכת דלק FUEL FLOW

לכל מטוס אופן דילול שונה אבל ממש בגדול אופן הדילול הוא:

לפי RPM:

SL1010-55003-13-N00-1.jpg

ככל שנדלל תערובת, הסל"ד יגדל ויגדל עד שנגיע ל"פיק" אותה נקודה בה אם נמשיך לדלל הסל"ד ילך ויקטן. תפקידו של הטייס היא למצוא את הנקודה בה הסל"ד מרבי.

לפי EGT:

46150-o.jpg

ככל שנדלל תערובת, הטמפרטורה תגדל ותגדל עד שנגיע ל"פיק" אותה נקודה בה אם נמשיך לדלל הטמפרטורה תלך ויקטן. תפקידו של הטייס היא למצוא את הנקודה בה טמפרטורת ה EGT מרבית.

לפי FUEL FLOW:

Fuel%20Flow%20Beechcraft%20Baron%20148.gif

ככל שנדלל תערובת, תצרוכת הדלק תקטן. בספר המטוס ישנם נתונים של תצרוכת הדלק במצב אופטימאלי לכל שילוב בין סל"ד, גובה וטמפרטורה.

היתרון בדילול לפי FUEL FLOW הוא שהמכשיר מגיב יחסית מהר.

יש לשים לב במיוחד בימים חמים לפעמים דילול למצב אופטימאלי עלול להביא את המנוע לטמפרטורה קיצונית. במידה ויש סימן כזה, חייבים להעשיר את התערובת.

מתי מדללים?

לכל מטוס זמן דילול שונה, למשל ססנה 172 מומלץ לדלל רק מעל 3000 רגל, ססנה 172 גדמי R ומעלה מומלץ לדלל בכל גובה. בטיפוס למשל משתמשים בתערובת עשירה על מנת לשמור על קירור מנוע.

מתי מעשירים חזרה?

יש כמה מקרים בהם יש לוודא שהתערובת עשירה.

לפני המראה (כוח מרבי למנוע)

לפני מעבר משיוט לטיפוס (כדי שהמנוע לא יתחמם)

לפני המעבר משיוט להנמכה (הנמכה גורמת לתערובת להיות ענייה, דבר שיכול לגרום לכביית מנוע)

לפני נחיתה (כדי להכין את המנוע למצב של הליכה סביב וכדי שהתערובת לא תהיה ענייה בגלל ההנמכה)

בחירום (כדי לוודא שזורם דלק למנוע)

יש לזכור ששימוש נכון בתערובת גם ייעל את ביצועי המנוע והמטוס וגם יחסוך בדלק אך חייב להתבצע רק לפי הוראות היצרן.

פורסם
היי,

בכל מטוס הממונע על ידי מנוע בוכנה ישנה ידית אדומה ששמה בישראל "תערובת" (Mixture).

קודם כל, שאפו ענק.

דבר שני, במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור, ולכן אין לא את ידית ה mixture ולא carb heat (כי אין מה לחמם:)).

פורסם

היה דיון נחמד נושא בעבר.

viewtopic.php?f=1&t=16461&hilit=+%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%AA

אני אמקד אותכם בקישור שנתתי אז לאפליקציה נחמדה שעוזרת להבין את כל המכלול של יחסי הגומלין בין תערובת - סל"ד, EGT CHT COWL FLAPS וכד. לקרוא את ההוראות ואחר כך לנסות :idea:

בסימולטור שלנו לא הכל עובד.

http://selair.selkirk.bc.ca/Training/systems/egt.html

(דורש התקנה של SHOCKWAVE)

פורסם

קודם כל, שאפו ענק.

דבר שני, במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור, ולכן אין לא את ידית ה mixture ולא carb heat (כי אין מה לחמם:)).

אתה טועה ומטעה. במטוסים עם הזרקת דלק יש גם יש ידית תערובת (mixture). במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור ולכן אין חימום קרבורטור (carburator heat).

דרך אגב - ישנה גישה (כך למשל אני עובד) לפיה גם בטיפוס (בוודאי אם מדובר בטיפוס מתון) מדללים ולא טסים בתערובת מלאה.

פורסם

קודם כל, שאפו ענק.

דבר שני, במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור, ולכן אין לא את ידית ה mixture ולא carb heat (כי אין מה לחמם:)).

אתה טועה ומטעה. במטוסים עם הזרקת דלק יש גם יש ידית תערובת (mixture). במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור ולכן אין חימום קרבורטור (carburator heat).

דרך אגב - ישנה גישה (כך למשל אני עובד) לפיה גם בטיפוס (בוודאי אם מדובר בטיפוס מתון) מדללים ולא טסים בתערובת מלאה.

במהלך הטיפוס אתה נמצא בתצורת כוח מלאה, אלא אם כן מדובר בדו מנועי או בחד מנועי עם ביצועים ממש אגרסיבים.

בתצורת כוח מלאה המנוע מן הסתם מתחמם יופי יופי, נוסיף על כך את המהירות היחסית נמוכה (טיפוס ביחס לשיוט) מה שבטח לא מקרר את המנוע

דילול תערובות תוביל לגידול נוסף בטמ"פ המנוע

במטוס שאתה מטיס יש לך מכשור יחסית טוב למנוע - מה שמאפשר לך לשים עין ולמתוח את הביצועים עוד קצת.

במקום שבו אני טס (4000 רגל מעל פני הים) אנחנו מדללים במדרגות.

דילול לפני המראה

דילול נוסף במידת הצורך בחצית גובה 6

פורסם

קודם כל, שאפו ענק.

דבר שני, במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור, ולכן אין לא את ידית ה mixture ולא carb heat (כי אין מה לחמם:)).

אתה טועה ומטעה. במטוסים עם הזרקת דלק יש גם יש ידית תערובת (mixture). במטוסים עם הזרקת דלק אין קרבורטור ולכן אין חימום קרבורטור (carburator heat).

דרך אגב - ישנה גישה (כך למשל אני עובד) לפיה גם בטיפוס (בוודאי אם מדובר בטיפוס מתון) מדללים ולא טסים בתערובת מלאה.

במהלך הטיפוס אתה נמצא בתצורת כוח מלאה, אלא אם כן מדובר בדו מנועי או בחד מנועי עם ביצועים ממש אגרסיבים.

בתצורת כוח מלאה המנוע מן הסתם מתחמם יופי יופי, נוסיף על כך את המהירות היחסית נמוכה (טיפוס ביחס לשיוט) מה שבטח לא מקרר את המנוע

דילול תערובות תוביל לגידול נוסף בטמ"פ המנוע

במטוס שאתה מטיס יש לך מכשור יחסית טוב למנוע - מה שמאפשר לך לשים עין ולמתוח את הביצועים עוד קצת.

במקום שבו אני טס (4000 רגל מעל פני הים) אנחנו מדללים במדרגות.

דילול לפני המראה

דילול נוסף במידת הצורך בחצית גובה 6

לדעתי שניכם צודקים. מצד אחד בטיפוס נרצה להפיק כמה שיותר הספק מהמנוע ולכן נשאף להגיע לתערובת מדוללת ליחס הנכון.

מצד שני לא נרצה להגיע למצב של חימום יתר מה שמוביל בסופו של דבר לדטונציה (הצתה ספוטנית לא מבוקרת ולא מתוזמנת של התערובת, שקואת בגלל חימום יתר)

כדי למצוא מצב אופטימלי יש שני מחוונים במטוס שצריך לשים עליהם עין, במיוחד בזמן טיפוס:

1. EGT - EXHAUST GAS TEMPERATURE מודד את טמפרטורת גזי הפליטה של המנוע ונותן מושג לגבי אופן הבעירה בצילינדר. כשהמחוון מגיע לנקודת המקסימום זה אומר שהבעירה בצילינדרים אופטימלית.

2. CHT - CYLINDER HEAD TEMPERATURE טמפרטורת ראש מנוע. נמצא בראש הצילינדר, קרוב יחסית לאיזור שבו מתבצעת ההצתה בפועל ולכן נותן חיווי אמין יחסית למצב החום בתוך הצילינדרים עצמם. כשהמחוון הזה מטפס בצורה מאיימת לכיוון הקו האדום, נאלץ לוותר על בעירה אופטמלית ולהעשיר במעט את התערובת (אלו הדברים ששוה לנסות ב"סימולטור" בקישור שהבאתי למעלה).

עוד דרך לשלוט בטמפרטורת ראש מנוע היא באמצעות כיוונון של ה COWL FLAPS, (כשהCHT עולה, פותחים עוד דרגה, כשהוא יורד, סוגרים) אבל גם לזה יש מחיר - תוספת גרר למטוס. בכל מקרה זה הרבה פחות יעיל מהעשרת התערובת לצורך קירור הצילינדרים.

בפרקטיקה, מדללים בטיפוס, אבל כדי להיות ב SAFE SIDE מבחינת הטמפרטורה, מחזירים את התערובת מעט חזרה לכיוון ה"עשירה". כך ש ה EGT נמצא שנתה אחת מתחת לנקודת ה- PEAK.

אם נשאיר את התערובת במצב "עשירה" לאורך כל הטיפוס (ידית אדומה עד הסוף בפנים) נגיע למצב של תערובת עשירה מדי, מה שיכול לגרום להצטברות פיח על המצתים, מה שיכול להוביל בסופו של דבר גם לקאט מנוע.

פורסם

אמיר,

לכן הדגשתי שאני מדבר על טיפוס מתון. כשאני מתייחס לטיפוס מתון אני מתכוון לטיפוס במהירות של 100 קשרים (מהירות שיוט 120) הכל IAS. מהירות כזו מאפשרת (במטוס שלנו) לטפס בשיעור טיפוס של בין 400-500 רגל/דקה.

טכניקת הדילול בה אנחנו עובדים וכמו שברוכי ציין (וכך היא מוגדרת בספר המטוס) - עד לפיק וחזרה של שנתה אחת מתחת לו.

מדהים להקשיב ולשמוע את ההבדל ברעש ובהתנהגות המנוע כאשר טסים בדילול נכון ולעומת זאת עם תערובת עשירה.

דרך אגב - נכון לדלל גם בטיפוס לא מתון כיוון שביצוע המנוע טובים יותר. כמובן מחייב תשומת לב ובקרת מכשירי מנוע בתדירות גבוהה הרבה יותר מהרגיל.

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...