חימום פיטו - מה שפרידלנד אמר. בקלים - במהלך טיסה כשחושדים שיש סכנת התקרחות (באופן אישי אימצתי את ההגדרות של בואינג לתנאי התקרחות, מתחת 10 מעלות צלסיוס ובנוכחות של לחות נראית לעין, עננים או משקעים). בכבדים בלי אוטומציה - מפעילים אחרי הנעה ומכבים אחרי נחיתה. אם יש אוטומציה של המטוס - הוא לרוב יעשה את הפעולה הזאת בעצמו והתערבות טייס לא נדרשת, אבל כמו תמיד צריך להכיר את המטוס.
De-Icing - מערכות שעוסקות בהסרה של קרח שהתפזר. יש כמה צורות - נוזל מיוחד, Boots גומי שמתנפחים ושוברים את הקרח, גופי חימום וכד'. כשרואים או חושדים בקיומו של קרח.
Anti Icing - מערכות שעוסקות במניעת הצטברות של קרח. ברוב מטוסי הנוסעים הכבדים לרוב מדובר באוויר חם ממערכת הדיחוס שמוזרם ומחמם מקומות כמו שפת ההתקפה של הכנף וכונסי האוויר למנועים. טכנית גם חימום פיטו הוא חלק ממכלול האנטי אייסינג של המטוס.
הכלל הרווח להפעלת אנטי אייסינג הוא כפי שציינתי - נוכחות לחות גלויה ומתחת 10 מעלות. יש מטוסים שיש גם חיישנים שמגלים הצטברות של קרח ומערכת שמפעילה אוטומטית את האנטי אייסינג לפי הגלאים, במקרים כאלה לרוב לא דרושה התערבות של הטייס אלא אם כן חושדים שיש קרח שהגלאים לא מגלים משום מה (למשל, MEL על המערכת).
בהמראה ובנחיתה, תלוי במטוס, אם אנחנו עלולים להתקל בתנאי התקרחות מתחילת הריצה ועד גובה מסויים, למשל במטוס שלי עד 1700 רגל מעל פני השדה, נפעיל מראש ונחשב ביצועים לפי מערכת מופעלת (לחץ אוויר מושקע מהמנועים לטובתה ונקבל פחות דחף). למה 1700 רגל? כי יש למטוס מערכת אוטומטית שמזהה תנאי התקרחות עם גלאים מיוחדים, אבל היא לא מפעילה את עצמה עד גובה 1700 רגל או 2 דקות לאחר ההמראה, הראשון מבין השניים. המערכת לא תפעיל את עצמה על המסלול אם לא נגדיר לה, משום שכמו שפרידלנד ציין, זה פוגע בביצועי ההמראה של המנוע, ואם לא חישבתי את זה בחישוב הביצועים - לא יהיה לי את כל הביצועים שחשבתי שיהיו לי לביצועה.
מה אני רוצה להגיד? להכיר את המטוס, אם יש אוטומציה - מה היא עושה. אם לא - לחות גלויה מתחת ל-10 מעלות זה כלל טוב שנמצא בשימוש רחב אצל הרבה יצרנים וחברות.