Opher Ben Peretz פורסם ספטמבר 23, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 23, 2007 אירוע גורלי ומכריע זה לא מצא מקום בין שלל ההודעות והצילומים כאן, ועל כן החלטתי לעשות מעשה ולכתוב כמה שורות, לטובת נערינו הרכים וזכים, שיראו וישתדלו להבין. מלחמת יום כיפור היתה קרובה לאסון לאומי לולא היו לנו לוחמים שאינם יודעים חת אלא תושיה והקרבה. ישראל הותקפה בצורה שקופה וברורה לאלה שידעו לקרוא את המפה, אולם הממשלה סירבה לאשר את בקשות הצבא לצעדים שיכלו למנוע את התפתחות מהלכיה בחציה הראשון ובכך לחסוך חלק ניכר מהמחיר הכבד בנפש, 2691 הרוגים ונעדרים. כמפקד טייסת הצעיר בחיל, בקושי רב סרן, הייתי 10 חודשים בתפקיד עם 23 מסוקים, 41 טייסים ו-250 טכנאים. את לוחמי המילואים הבאתי ללא צו 8 אלא בהסכמתם, ביום ששי לפני הצהרים, וכך עזבו לבתיהם ליום כיפור כשהם מתודרכים על-ידי ומוכנים לקריאה. יומיים עברו מפריצת המלחמה והטייסת לא קיבלה אף משימה, למעט תובלת הרמטכ"ל ושר הביטחון פעם ביממה לחפ"ק פיקוד דרום בסיני ופעם לחפ"ק צפון. לא היו למח' מבצעים ח"א 10 שניות לדבר אתי. אחרי 48 שעות הצלחתי לדבר עם שאול ראש המדור שאישר בקשתי להצמיד לכל אלוף פיקוד מסוק לכל צורך שיראה לנכון. אלופי הפיקוד בעצמם דאגו אחרי כיממה שכל מפקד אוגדה יקבל מסוק למפקדתו, וכך נכנסנו להילוך מלא בסיוע צמוד, הדוק ויעיל לכוחותינו. ביום סיום המלחמה היו על אדמת סיני ומצרים 13 אוגדות צה"ל ואתם 14 מסוקים שלי. עברנו את המלחמה בחפ"קי האוגדות עם האלוף, וקציני מטה האוגדה והטסנו בכל לילה את המח"טים אליהם לתחקיר. הכרתי אישית כל אלוף, כל מפקד יחידה מחטיבה ומעלה, וידעתי את מחשבותיהם ולבטיהם. ישבתי בכל תחקירי המלחמה לרמת מפקדי בסיסים כנפות וטייסות. התיידדתי עם רבים מבכירי חילות השדה ומשפחותיהם (שבאו להיות עמם בחזית בסופי שבוע) בחודשים שאחרי המלחמה, ברמת הגולן, בסיני ועל אדמת מצרים. מלחמת יום כיפור נגזרה עלינו מפני שלא השכלנו לקרוא את שהתרחש בחברה ובמדינה אחרי ההצלחה האדירה של מלחמת ששת הימים ותוצאותיה. זהו מעשה ידינו. מאז אני רואה אותם תהליכים בחברה ובמדינה, כולל מלחמת לבנון השניה, וכל מה שעוד בדרך.
Eldar Sella פורסם ספטמבר 23, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 23, 2007 תודה על המידע עופר. אם אפשר לשאול על איזו טייסת פיקדת?
Opher Ben Peretz פורסם ספטמבר 23, 2007 מחבר דיווח פורסם ספטמבר 23, 2007 125. תודה על המידע עופר. אם אפשר לשאול על איזו טייסת פיקדת?
Izik Bakshi פורסם ספטמבר 23, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 23, 2007 שני כתבות מעניינות שקראתי בסוף שבוע, ואני ממליץ לשאר החברים לקרוא, אני לא זוכר את השם במדוייק, האחת במוסף לחג שהיה בגליון ערב כיפור (ידיעות אחרונות), נקרא "לא יצאו מהחול" זה על לוחמי החווה הסינית, והשניה בגליון 7 ימים (ידיעות אחרונות) על "גיבורי עלם", שווה קריאה. הקפידו בבקשה לא לגלוש לפוליטיקה, יש כאלה שכיפור עבורם זה הרבה יותר משם...
GR27 פורסם ספטמבר 23, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 23, 2007 תודה רבה על האניפורמציה, אני גם חושב שזה חשוב להזכיר לכולנו מידי פעם בזכות מי אנחנו עדיין יושבים כאן בישראל כעם חופשי, תודה רבה.
Itay Zecharia פורסם ספטמבר 23, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 23, 2007 מדהים כמה ניסים היו שם. המלחמה פרצה בשיא יום הכיפורים, גם אז כמו היום בשישי שבת, ושנת שמיטה, מה שקורה אחת ל-34 שנים. יש תיעוד מדהים של מלחמות ישראל ביניהן מלחמת יום הכיפורים בדיסק שמופץ חינם בשם "שעת השיא", ולאור תגובות הגולשים בעקבותיו יצא "שעת השיא 2". מומלץ בחום!!! הרבה סודות ודברים נסתרים נגלים בדיסק, לא מעט דברים שהתקשורת בחרה להסתיר, המון מידע רלוונטי שלציבור כן כדאי לדעת. מי שמעוניין אני אשמח לצרוב לו את הדיסק, פניות בפרטי בלבד.
Opher Ben Peretz פורסם ספטמבר 24, 2007 מחבר דיווח פורסם ספטמבר 24, 2007 ח"א סגר מספר יחידות עקב הקצאת תקציבים נמוכים כבר לפני שנים, ביניהן גם שלי. למה גם זו? ח"א רואה את משימתו העיקרית כשמיים נקיים והשמדת מטרות שיוגדרו . זו ויחידות אחרות אינן תורמות לכך ישירות, וכל עוד צרכנים עיקריים לא מפרישים למטרותיהם מתקציבם, אין לח"א עניין בהן. אני מקווה שיתעוררו בזמן ויפתחו מחדש כל יחידה חיונית. והאם היא פעילה היום?
Opher Ben Peretz פורסם ספטמבר 24, 2007 מחבר דיווח פורסם ספטמבר 24, 2007 הרשו לי, כהרחבה, להעלות כהמשך לדברי, התייחסות לא לחברה הישראלית כי הם כלליים מדי. נהיה קצת יותר ממוקדים ומפוכחים ונסתכל קצת על עצמנו: מלחמת יום כיפור נגזרה עלינו מפני שלא השכלנו לקרוא את שהתרחש בחברה ובמדינה אחרי ההצלחה האדירה של מלחמת ששת הימים ותוצאותיה. זהו מעשה ידינו. מאז אני רואה אותם תהליכים בחברה ובמדינה, כולל מלחמת לבנון השניה, וכל מה שעוד בדרך. כמה דוגמאות: א. התפיסה המחשבתית המופיעה כאן תדירות כי אנחנו חטיבה מעולה ברמת פיקוח, אינה עומדת לפחות במבחן המציאות שאני ביצעתי. תשכחו מזה שישראל היא הכי וכי אנחנו הכי, ושישראל היא המדינה היחידה בעולם ש... שומעים זאת ממנהיגים, מנהלים ופשוטי עם בכל רגע ובכל כיוון. זו שטות מוחלטת ומעשה בת יענה, המוביל להמשך עצימת עיניים, טפיחה על שכם עצמנו- כיוון וזמן! צריך להיות עם סגולה, אך אילו סגולות פיתחנו לעצמנו? יש כאן אנשים טובים שמביאים איש בתחומו ולפי בחירתו תוצאות, חלקן יפות ויפות מאוד. אותם הצעתי כבר לציין כמצטייני חטיבה בכל יום הולדת חטיבה. אנחנו רחוקים מאוד מלהיות מצטיינים בכל תחום שהוא, אולי חוץ מעברית יחסית ליתר החטיבות, אם כי לא עברית של ממש. ב. אנחנו מצטיינים אולי באי סדר, פעולה תוך אילתור במקום פעולה שיטתית, והעתקת תוכנה, אך גם בכך, ואין להתפאר בזה, יש טובים מאתנו. ג. יש לנו ארץ יפה, היסטוריה חשובה, תרבות יפה, אנשים יפים, אך כמו כל דבר טוב, יש טובים וגם פחותים מאלה. חשוב לבטל חשיבה אטומה ועיוורת, לפקוח עיניים, לראות יופי ותבונה גם אצל אחרים ולשאוף ללא לאות להיות הגונים ישרים וטובים באמת לצד כל הרבים האחרים בעולם זה. כך יהיו חיינו טובים יותר, ולא נתעורר בוקר אחד, פתאום, עם חיל האוויר "הטוב בעולם" כאשר שליש מהמדינה מופצץ, בוער ומשותק ללא מענה.
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 24, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 24, 2007 בקשר למלחמת יום כיפור. לכל הנוער ולכל עם ישראל אני רוצה להזכיר לכולם את הניצחון האדיר שהושג במלחמה הזו. אני שרתתי בסדיר בגזרת התעלה בבלוזה.הופצצנו הופגזנו חברים נהרגו לידנו. ההפתעה הייתה מושלמת המפקדים הבכירים זלזלו באוייב. אבל תוך יומיים נזרקו כל הכוחות הסוריים מרמת הגולן. כיתרנו את מחצית הצבא המצרי כיתור מלא שהיינו בעורף הצבא המצרי 101 ק"מ מקהיר. תוך שבועיים שלוש הם היו נכנעים מחוסר מים ואספקה לולי הצילו אותם ארה"ב וברה"מ בהכריחם אותנו להסכים להסקת אש. אנחנו כעם כעסנו על המחדל כאבנו את האבדות אבל יש לי הרגשה שבאיזה שהוא מקום לא מעריכים מספיק את תוצאות ההקרבה של הנופלים והמאמץ האדיר של הלוחמים. יש לי הרגשה שמי שיודע את האמת והפנים אותה היו דווקא האוייבים.למרות ההפתעה הלא יאומנת הם נחלו תבוסה מחפירה. תוך ארבע שנים סאדת בא לירושלים וחתם על הסכם שלום המחזיק מעמד עד היום. אסד שמר בקפדנות על הסכם הפסקת אש ברמת הגולן עד היום הזה.
yaakovbl1 פורסם ספטמבר 25, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 25, 2007 בקשר למלחמת יום כיפור.לכל הנוער ולכל עם ישראל אני רוצה להזכיר לכולם את הניצחון האדיר שהושג במלחמה הזו. אני שרתתי בסדיר בגזרת התעלה בבלוזה.הופצצנו הופגזנו חברים נהרגו לידנו. ההפתעה הייתה מושלמת המפקדים הבכירים זלזלו באוייב. אבל תוך יומיים נזרקו כל הכוחות הסוריים מרמת הגולן. כיתרנו את מחצית הצבא המצרי כיתור מלא שהיינו בעורף הצבא המצרי 101 ק"מ מקהיר. תוך שבועיים שלוש הם היו נכנעים מחוסר מים ואספקה לולי הצילו אותם ארה"ב וברה"מ בהכריחם אותנו להסכים להסקת אש. אנחנו כעם כעסנו על המחדל כאבנו את האבדות אבל יש לי הרגשה שבאיזה שהוא מקום לא מעריכים מספיק את תוצאות ההקרבה של הנופלים והמאמץ האדיר של הלוחמים. יש לי הרגשה שמי שיודע את האמת והפנים אותה היו דווקא האוייבים.למרות ההפתעה הלא יאומנת הם נחלו תבוסה מחפירה. תוך ארבע שנים סאדת בא לירושלים וחתם על הסכם שלום המחזיק מעמד עד היום. אסד שמר בקפדנות על הסכם הפסקת אש ברמת הגולן עד היום הזה. יעקב אתה צודק בכל מילה, אבל לצערי ישנה על הגרף מגמה לינארית כלפי מטה החל ממלחמת 6 הימים, דרך יום כיפור (1973), המשך בלבנון 1 (1982) וכלה בלבנון 2..(לפני שנה) מקווה לטוב
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 26, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 26, 2007 יעקב אתה צודק בכל מילה, אבל לצערי ישנה על הגרף מגמה לינארית כלפי מטה החל ממלחמת 6 הימים, דרך יום כיפור (1973), המשך בלבנון 1 (1982) וכלה בלבנון 2..(לפני שנה) מקווה לטוב הגשם מרטיב את כולם הנימה הפסימית לא נראת לי - היא לא מתבססת על עובדות. שני המלחמות לבנון 1 ולבנון 2 אופינו בשאיפה כתוצאה ממלחמת יום כיפור להימנע מאבידות. שניהם מלחמות יש ברירה. במלחמת שלום הגליל הושמד מערך הטילים הסורי והופלו מטוסים ללא אבידות. במלחמת לבנון השניה הוצאנו את החשק מנסראאלה לעשות עוד נצחונות אלוהיים. אני לא רוצה להשמע מעין תשדיר בחירות. אבל צריך גם להרים את העינים לראות את התמונה העיקרית ולאחר מכן לקרוא על כל הפשלות ואיך נכשלנו פה ושם ואיך אם היו עושים כך וכך התוצאה הייתה הרבה יותר טובה ובפחות אבדות.
Etai Charit פורסם ספטמבר 26, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 26, 2007 הרשו לי, כהרחבה, להעלות כהמשך לדברי, התייחסות לא לחברה הישראלית כי הם כלליים מדי. נהיה קצת יותר ממוקדים ומפוכחים ונסתכל קצת על עצמנו:מלחמת יום כיפור נגזרה עלינו מפני שלא השכלנו לקרוא את שהתרחש בחברה ובמדינה אחרי ההצלחה האדירה של מלחמת ששת הימים ותוצאותיה. זהו מעשה ידינו. מאז אני רואה אותם תהליכים בחברה ובמדינה, כולל מלחמת לבנון השניה, וכל מה שעוד בדרך. כמה דוגמאות: א. התפיסה המחשבתית המופיעה כאן תדירות כי אנחנו חטיבה מעולה ברמת פיקוח, אינה עומדת לפחות במבחן המציאות שאני ביצעתי. תשכחו מזה שישראל היא הכי וכי אנחנו הכי, ושישראל היא המדינה היחידה בעולם ש... שומעים זאת ממנהיגים, מנהלים ופשוטי עם בכל רגע ובכל כיוון. זו שטות מוחלטת ומעשה בת יענה, המוביל להמשך עצימת עיניים, טפיחה על שכם עצמנו- כיוון וזמן! צריך להיות עם סגולה, אך אילו סגולות פיתחנו לעצמנו? יש כאן אנשים טובים שמביאים איש בתחומו ולפי בחירתו תוצאות, חלקן יפות ויפות מאוד. אותם הצעתי כבר לציין כמצטייני חטיבה בכל יום הולדת חטיבה. אנחנו רחוקים מאוד מלהיות מצטיינים בכל תחום שהוא, אולי חוץ מעברית יחסית ליתר החטיבות, אם כי לא עברית של ממש. ב. אנחנו מצטיינים אולי באי סדר, פעולה תוך אילתור במקום פעולה שיטתית, והעתקת תוכנה, אך גם בכך, ואין להתפאר בזה, יש טובים מאתנו. ג. יש לנו ארץ יפה, היסטוריה חשובה, תרבות יפה, אנשים יפים, אך כמו כל דבר טוב, יש טובים וגם פחותים מאלה. חשוב לבטל חשיבה אטומה ועיוורת, לפקוח עיניים, לראות יופי ותבונה גם אצל אחרים ולשאוף ללא לאות להיות הגונים ישרים וטובים באמת לצד כל הרבים האחרים בעולם זה. כך יהיו חיינו טובים יותר, ולא נתעורר בוקר אחד, פתאום, עם חיל האוויר "הטוב בעולם" כאשר שליש מהמדינה מופצץ, בוער ומשותק ללא מענה. סליחה על ההקפצה, אני מעט באיחור בשל סיבות אישיות של חוסר נוכחות. עופר, אני מסכים במאה האחוזים. להגיד משפטים גראנדיוזיים ו"סטטיסטיקות" חסרות בסיס של ממש לא הביא לשום נצחון אמיתי. טפיחה על השכם וגאוות יחידה לא מזיקה, אך במידה. אם שלא במידה - הדרך לשאננות קצרה. אף גבוה מידי חוסם שדה ראייה. גם אם הסטטיסטיקות נכונות - אין זה הזמן להתיישב על זרי הדפנה - להיפך. להשען על הנצחונות לטובת מוטיבציה לשמור על רמה גבוהה, מעבר לכך - להשתפר ולשאוף לשלמות, על מנת שבכל רגע נתון כל אחד ואחד יפיק מעצמו את הטוב ביותר, ולא יחדל מלשאוף לאף יותר. בזה אני מאמין. להאמין בעצמך זו דרך טובה להשגת המטרות. לדעת את אויביך ולהאמין גם ביכולתם, זה המפתח לניהול כל מערכה בכל תחום חיים.
Opher Ben Peretz פורסם ספטמבר 26, 2007 מחבר דיווח פורסם ספטמבר 26, 2007 הנימה הפסימית לא נראת לי - היא לא מתבססת על עובדות. לא קראתי פסימיות כאן. כתבתי בעיניים פקוחות וראש מפוכח. מעניין יהיה לקבל הארות על העובדות שהחמצתי. שני המלחמות לבנון 1 ולבנון 2 אופינו בשאיפה כתוצאה ממלחמת יום כיפור להימנע מאבידות. שניהם מלחמות יש ברירה. אסטרטגיה פופוליסטית כזו סופה שתביא לחורבן. זה ניתוח המצב הנוכחי שלי עם השלכות לעתיד. רק המוכן להילחם עד הסוף ללא פשרות יוכל לנצח. ניהול הסיכונים לא צריך להסביר לי, הסברתי אותו בעבודת מחקר שהגשתי לקברניטות ב-1965, למורת רוחם של מפקדי שלא הצליחו להבינה אז, והיום רוקדים לצליליה. במלחמת שלום הגליל הושמד מערך הטילים הסורי והופלו מטוסים ללא אבידות. מה הקשר של המשפט לצה"ל? שניהם בוצעו בידי חיל האוויר, שהוא צבא נפרד ושונה. אתה מספר איך הדברים בוצעו, ומה הושג לאחד שגדל, התפתח והשתתף בכל אלה. במלחמת לבנון השניה הוצאנו את החשק מנסראאלה לעשות עוד נצחונות אלוהיים. קריאת תמונה שגויה. נסראללה לא מחליט אלא רק מבצע, ועל תוצאות עבודתו לפני שנה קיבל העלאה לדרגת סמל. את ההוראות הוא מקבל כעת מאותו גמד אפור על דוכן העצרת הכללית של האו"מ. נא עיין בספר "הספינקס" העוסק בעלייתו למשרתו הרמה, תמצא שם ציטוט שמי ופעילותי בענין הגרעין האיראני בעת שרתי את מדינת ישראל בוושינגטון בשנת 1981. צריך גם להרים את העינים לראות את התמונה העיקרית ולאחר מכן לקרוא על כל הפשלות ואיך נכשלנו פה ושם ואיך אם היו עושים כך וכך התוצאה הייתה הרבה יותר טובה ובפחות אבדות. את שראית בבלוזה אני יכול לתאר לי כי הייתי גם שם כמו בכל נקודה בחזית ובקו האש בסיני, עם מקבלי החלטות, כמו דיין, אלעזר, ברלב, שרון, גונן ובן ארי. דברים שאני יודע על למשל מצב רוחו של דיין וההשלכות על תפקודו והקשר עם פיקוד צה"ל מרגע שהטופולב 16 שיגר על ת"א, יודעים חוץ ממני עוד 4-5 אנשים על פני הכדור, יתרתם כמשה דיין, מוסה פלד חברו מילדות בנהלל ומפקד אוגדה מהולל ששינה את פני המלחמה בצפון, קלמן מגן, אלברט מנדלר, דוד אלעזר, חיים ברלב, בני פלד, רחבעם זאבי, נפטרו. בכדי לדעת את המצב לאשורו במדינה ובחברה לא צריך כיום להיות במקומות שהייתי, מספיק חיבור לאינטרנט וראש מפוכח. אין דרג ניהול אחד במדינה, בצבא ובאזרחות שאינו עומד בימים אלה ערב משפט או בחקירה על כשל כולל או מעשים פליליים בעליל. אפילו קולומביה מטפלת במצב דומה באופן יעיל יותר. עד אז- 1.5 מליון עניים, מכוניות גנובות בעשרות אלפים בעידוד המדינה, אנוסות ללא סעד משפטי, RPG בחצר וסכינים בפאב , בדיסקו ובחניה. ועוד היד נטויה.
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 27, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 27, 2007 מלחמת יום כיפור היתה קרובה לאסון לאומי לולא היו לנו לוחמים שאינם יודעים חת אלא תושיה והקרבה. ישראל הותקפה בצורה שקופה וברורה לאלה שידעו לקרוא את המפה, אולם הממשלה סירבה לאשר את בקשות הצבא לצעדים שיכלו למנוע את התפתחות מהלכיה בחציה הראשון ובכך לחסוך חלק ניכר מהמחיר הכבד בנפש, 2691 הרוגים ונעדרים. . בנוגע להתקרבות לאסון לאומי במלחמת יום כיפור. בספר של דני אשר"לשבור את הקונספציה" כותב אלוף שלמה גזית בהקדמה כי במלחמה לא הבנו את כוונותיה האמיתיות של מצרים שהיו יזימת מלחמה כוללת המוגבלת בממדיה אשר נועדה להניע את גלגלי הדיפלומטיה. התוכנית המצרית הייתה לכבוש רצועה לאורך התעלה בעומק של 10 קילומטר בלבד. מנהיגנו ומפקדנו יצאו מתוך הנחה כי המצרים כוונתם לפרוץ לעומק סיני. ולכן משה דיין הציע עצות מניסטראליות לגורדיש לבנות קוו הגנה בקו ההמעברים והמיטלה. ולמעשה בשום שלב לא היה איום קיומי על המדינה. התוכנית הסורית הייתה לכבוש את רמת הגולן בלבד ולא לפרוץ לצמח וטבריה.אותו משה דיין נכנס לפאניקה אמר שהבית השלישי נחרב תפס את מפקד חיל האויר פלד שהיה מספר חודשים קטן בתפקיד ואמר לו להפסיק את תקיפות הטילים במצרים ובמקום זה לשלוח את חיל האויר לתקוף סוללות בסוריה ללא הכנה מספקת. וההמשך מבחינת חיל האויר ידוע.
ha5mvo פורסם ספטמבר 27, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 27, 2007 Whatever the intention was, is irrelevant. Who promises you, that in light of their success in breaking through a different decision would have not been made? Can you base your strategy on the hopes of a limited operation?
yaakovbl1 פורסם ספטמבר 28, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 28, 2007 מלחמת יום כיפור היתה קרובה לאסון לאומי לולא היו לנו לוחמים שאינם יודעים חת אלא תושיה והקרבה. ישראל הותקפה בצורה שקופה וברורה לאלה שידעו לקרוא את המפה, אולם הממשלה סירבה לאשר את בקשות הצבא לצעדים שיכלו למנוע את התפתחות מהלכיה בחציה הראשון ובכך לחסוך חלק ניכר מהמחיר הכבד בנפש, 2691 הרוגים ונעדרים. . בנוגע להתקרבות לאסון לאומי במלחמת יום כיפור. בספר של דני אשר"לשבור את הקונספציה" כותב אלוף שלמה גזית בהקדמה כי במלחמה לא הבנו את כוונותיה האמיתיות של מצרים שהיו יזימת מלחמה כוללת המוגבלת בממדיה אשר נועדה להניע את גלגלי הדיפלומטיה. התוכנית המצרית הייתה לכבוש רצועה לאורך התעלה בעומק של 10 קילומטר בלבד. מנהיגנו ומפקדנו יצאו מתוך הנחה כי המצרים כוונתם לפרוץ לעומק סיני. ולכן משה דיין הציע עצות מניסטראליות לגורדיש לבנות קוו הגנה בקו ההמעברים והמיטלה. ולמעשה בשום שלב לא היה איום קיומי על המדינה.התוכנית הסורית הייתה לכבוש את רמת הגולן בלבד ולא לפרוץ לצמח וטבריה.אותו משה דיין נכנס לפאניקה אמר שהבית השלישי נחרב תפס את מפקד חיל האויר פלד שהיה מספר חודשים קטן בתפקיד ואמר לו להפסיק את תקיפות הטילים במצרים ובמקום זה לשלוח את חיל האויר לתקוף סוללות בסוריה ללא הכנה מספקת. וההמשך מבחינת חיל האויר ידוע. יעקב, במדינה קטנה כמו שלנו (סדר גודל של מחוז קטן בארץ רחבה וסדר גודל של עיר מבחינת אוכלוסיה) סכנה בוודאי שהיתה. חיל האוויר הפסיק את תקיפת הטילים במצרים (תגר) ועבר לטילים בסוריה ללא שום עדכון מודיעין (דוגמן 5). הכח התוקף איבד בבת אחת 10% מכוחו ועל זה אמר עזר וייצמן: "הטיל כופף את כנף המטוס" שוחחתי עם רב סרן צעיר, קצין במגלאן שסיפר לי שנתנו לו לפני הכניסה ללבנון (מלחמת לבנון 2) קצת אגסים בכיס.. אנו עם נהדר אבל נהיה כנים. יש כרגע כמה דברים שצריך לשפר..
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 29, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 29, 2007 אולם הממשלה סירבה לאשר את בקשות הצבא לצעדים שיכלו למנוע את התפתחות מהלכיה בחציה הראשון ובכך לחסוך חלק ניכר מהמחיר הכבד בנפש, הצבא למרות שכל ההכנות למלחמה מצד סוריה ומצרים היו בפניו טען כל הזמן שהמלחמה היא בסבירות נמוכה.רק בבוקר יום שישי 8 שעות לפני המלחמה ביקש לגייס חלק מהמילואים והציע להתקיף התקפת מנע עם חיל האוויר. התקפה שלא אושרה על ידי הדרג המדיני. עד היום לא הבנתי את ההגיון שעמד מאחורי הצעת התקפת המנע על ידי חיל האויר.זה לא התקפה על נושאות מטוסים שהראשון שמתקיף מטביע.זה לא מלחמת ששת הימים שכל המטוסים עמדו שורות ברמפות. מטוסי האוייב היו בדירים תת קרקעיים לצערנו מצרים וסוריה אינם נושאות מטוסים. את ההתקפה המצרית סורית זה לא היה מונע. ורק היה מציג את ישראל כתוקפנית שללא כל פרובוקציה פתחה במלחמה.
Opher Ben Peretz פורסם ספטמבר 30, 2007 מחבר דיווח פורסם ספטמבר 30, 2007 הצבא למרות שכל ההכנות למלחמה מצד סוריה ומצרים היו בפניו טען כל הזמן שהמלחמה היא בסבירות נמוכה.לצבא אין רק קול אחד בבואו להציג הערכה לשר הביטחון. הערכת הרוב היתה כי פני סוריה ומצרים למלחמה, אני יודע כך ממקור ראשון. רק בבוקר יום שישי 8 שעות לפני המלחמה (המלחמה החלה בשבת 1400 מקומי, ששי ב-0800 הם 30 שעות לפני פרוץ הלחימה) ביקש לגייס חלק מהמילואים והציע להתקיף התקפת מנע עם חיל האוויר. אתה מתייחס כנראה למועד בו הגיע מידע נוסף בצינורות מסויימים שפורסמו לאחרונה, ואישר שפני מצרים למלחמה, שבעקבותיו פנו ראשי הצבא שנית לשר הביטחון. האחרון כשל בהערכתו וכתוצאה מהערכתו זו אירע הכתוב במשפטך הבא: התקפה שלא אושרה על ידי הדרג המדיני. עד היום לא הבנתי את ההגיון שעמד מאחורי הצעת התקפת המנע על ידי חיל האויר.זה לא התקפה על נושאות מטוסים שהראשון שמתקיף מטביע.זה לא מלחמת ששת הימים שכל המטוסים עמדו שורות ברמפות. מטוסי האוייב היו בדירים תת קרקעיים לצערנו מצרים וסוריה אינם נושאות מטוסים. את ההתקפה המצרית סורית זה לא היה מונע. ורק היה מציג את ישראל כתוקפנית שללא כל פרובוקציה פתחה במלחמה. לדעתי זהו ההגיון היחידי באותה עת של מפקד ח"א אחראי, שנוכח כי פני האויב למתקפה וברצונו לפגוע באויב, המוגדר לו במשימותיו, באופן יעיל ולסכל ככל הניתן את תוכניותיו ההתקפיות. אין זה מתפקידו של מפקד ח"א להציע הצעות לגבי הלחימה על הקרקע בפורום הכולל את כל המפקדים שזה תפקידם, טוב עשה שהתמקד במשימותיו. באשר לטכניקת הביצוע של פגיעה בכוחו האווירי של האויב, בינינו- הייתי משאיר את ההחלטה למפקד ח"א, למטהו ולפורום מפקדיו. בהודעה קודמת דיברת על מיזעור הפגיעה בלוחמינו, ועתה אתה משנה כיוון ומדבר על הפוליטיקה של מי התחיל ראשון? תפקיד מפקדי הצבא הוא השגת את יעדי הביטחון הלאומי. אחריותם היא בין השאר גם לשמור על הסד"כ הלוחם. לגבי מי התחיל ראשון- ריכוז צבא על גבול בניגוד להסכמים קיימים, במטרה ליזום לחימה על השטח שמוחזק בידי הצד השני, מהווה אקט מלחמתי.
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 30, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 30, 2007 עופר אתה מאוד רך וסלחן למפקדי הצבא. תחילהבמשך השבוע שקדם למלחמה מפקד חיל המודיעין זעירא והרמטכל דדו אמרו סבירות נמוכה. ביום שבת (כתבתי ביום שישי בטעות) מציעים הרמכל ומפקד חיל האויר תקיפה אוירית שלא תשנה כלום רק תגרום לנו להראות כפותחים במלחמה. יש הבדל בין פתיחה במתקפה לבין הצדקה למתקפה אם הינו פותחים במלחמה פיזית היה קשה מאוד לקבל סיוע ממדינות ידידותיות לתמיכה בתוקפן. על המחדלים הללו בעיקר על הדבקות בקונספציה שילמו זעירא ודוד אלעזר במשרותיהם על ידי ועדת אגרנט. אספר לך דברים מידע אישי וממחקרים שפורסמו אחרי המלחמה. התוכנית למניעת הצליחה המצרית התבססו לא על המעוזים שהיו חמושים בנשק קל בלבד אלא על הטנקים שהיו צרכים מתוך הרמפות לאורך התעלה להטביע ולהשמיד את סירות הצליחה. ביום שבת בבוקר העירו אותנו והמגד אמר לנו שהערב בשש תפרוץ מלחמה. ניתנה הוראה להתקדם לכיוןם הרמפות בשעה שתים (זה לוקח בין שעה לשעתיים עד שמגיעים לרמפות) בשעה שנים המיצרים פתחו בהפצצות ובהפגזה מסיסית על כל איזור התעלה. מיד לאחר מכן צלחו בסירות גומי ותפסו את הרמפות עם טילי סייגר. כששאלו את האלוף הפיקוד גורדיש לאחר המלחמה למה לא נתתה הנחייה לתפוס את הרמפות מיד שידעת על המלחמה הצפויה ענה שהוא לא רצה לתת תירוץ למצרים לפתוח במלחמה. לא ברור לי ההגיון שמאחורי החלטה זו. אם הטנקים היו עולים על הרמפות נניח בשעה שתים עשרה ויושבים בשקט מדוע הוא חשב שזה יהווה עילה למלחמה.
yaakovbl1 פורסם ספטמבר 30, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 30, 2007 יעקב, אתה אומר שלא היה טעם לתקוף בסיסי אוויר של האוייב כי המטוסים בדת"קים, אבל בהחלט היה ניתן לתקוף את המסלולים כדי למנוע המראות. מה שהיה חוסך הרבה קשיים בהמשך. אחד הקשיים בקרבות היה הטסת כוחות אוייב במסוקים כנגדנו. אני די משוכנע שגם במסוקים ניתן היה לפגוע על הקרקע.. מסוקים לא חבויים בדר"כ בדת"קים. לגבי "מי התחיל" ולמה לא הוצבו כוחות מנע.. די לראות איך הטורקים "משכנעים" כל הזמן את הסורים בזמני מחלוקות, רק על ידי הצבת כוח מתוגבר בגבול בין 2 המדינות.. ותרשה לי יעקב לחשוב שאתה טועה כמו רבים אחרים.. מי בדיוק היה עוזר לנו ותומך בנו לולא נחשבנו תוקפנים? הבריטים? הצרפתים? האוסטרלים? מבחינתי רק ארה"ב נחשבת והיא הייתה מסייעת ללא קשר.. החשיבה הזו שלך (ושלהם) היא בעצם "הקונספציה" העיקרית.. והיא קיימת לצערי עד היום..ממש כמו אז.. רצו לשפוט מנהיגים שלנו בבית משפט בינלאומי בהאג..SO WHAT? הכל דיבורים והסערה חלפה.. אני לא אומר שהכל פשוט ובשחור לבן..אבל צריך היה לחשוב מה טוב לנו ולא "מה יגידו"..
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 30, 2007 דיווח פורסם ספטמבר 30, 2007 יעקב דעת קהל בדמוקרטיה חשובה מאד. אמריקה עזבה את ויאטנם בגלל דעת הקהל שפנתה נגד המלחמה. ולצערי נראה שבעירק אמיריקה תעזוב בגלל דעת הקהל. קודם הייתה צריך לשכנע את הממשל האמריקאי שהמתקפה של האוייב היא לא בעקבות מתקפה פראית של ישראל. אחר כך צריך הייתה לשכנע את דעת הקהל. אם המכה המקדימה הייתה כזאת שמשנה את פני המלחמה כמו במלחמת ששת הימים היה נכון לשקול עלות מול תועלת אבל זה לא היה המצב. ננית שהיו משתקים את שדות התעופה של האויב האם ההתקפה הייתה נמנעת. האם היה חופש פעולה לחיל האויר באזורים רווי טילים. לגבי המסוקים - האם הם היו בכלל ברשימת המטרות של אותה מתקפה. בכלל חיל האויר הצליח להכשיל את תקיפת המסוקים המצרית. ההצלחה הגדולה של התקפת מסוקים הייתה בסוריה במוצב החרמון. שורש כל רע היה בשחצנות הפיקוד הבכיר חשב שהאוייב חדל אישים ומפגר. הסיכונים שלקח היו עצומים מול חמש אוגדות מצריות העמיד אוגדה אחת שחלקה הגדול היה בעורף ברפידים. מחלקות טנקים היו אחראיות לגזרות של עשרות קילמומטרים.
