דיווח מהשטח: מקור בכיר בחטיבה הישראלית בואטיל מדווח:

[Baruch Spiegel]

אתמול בלילה צומת מורשה גובה פני הים:הטמפרוטורה 6 מעלות צלזיוס.

אתמול בלילה באריאל - כ2000 רגל מעל פני הים: הטמפרטורה 10.5 מעלות צלזיוס.

מה מוזר כאן?

איזה תופעה מטאורולוגית קשורה לזה ומה התופעות הקשורות אליה?

איזה סכנות צפויות לתעופה במז"א כזה, האם היתה קיימת סכנה כזו אתמול? הסבר ונמק.

הפרס לעונה נכונה: סוס טרויאני שגורם לCPU לעבוד פול גז, ואז ניתן להשתמש בו כתנור בלילות הקפואים שעוברים עלינו.

[תומר עינבר]

המוזר כאן הוא שכל 1000 רגל יורדת הטמפרטורה ב-2 מעלות צ'לזיוס.

ובנוסף, ישנה חזית חמה המטפסת מעל החזית הקרה.

זה הוא מזג אוויר אפרירי מאוד, וכתוצאה מכך, ערפל, ראות נמוכה.

[oz sessler]

רמה סיבירית רמה סיבירית...

[Baruch Spiegel]

המוזר כאן הוא שכל 1000 רגל יורדת הטמפרטורה ב-2 מעלות צ'לזיוס.

ובנוסף, ישנה חזית חמה המטפסת מעל החזית הקרה.

זה הוא מזג אוויר אפרירי מאוד, וכתוצאה מכך, ערפל, ראות נמוכה.

קרוב אבל קצת בלבלת מושגים המשיכו לנסות.

ערפל וראות נמוכה הם אכן הסכנות הקשורות - בשביל חצי תשובה אתה מקבל סוס פוני :mrgreen:

אבל אתמול בלילה לא היה ערפל ולא היתה ראות נמוכה. למה?

[Shmulik Lin]

הרמה היא רמה סיבירית וקרה מאוד בניגוד לקיץ שם יש רמה חמה

רמה קרה שמה בישראל

כך שהיא מאופיינת בחסימת כל שקע לעברה

שמיים בהירים וקור כלבים

מידי פעם ובחורף רמה זאת שולחת שלוחה אלינו וזה מה שעברנו

יחד עם עוד מערכת של שקעים קפריסאיים ודרום איטלקיים שמגיעים אלינו בחורף כשאין רמה קרה מעלינו

אם קלעתי אליך ברוכי...הלחץ פרדוקסלית הוא 1022-1023 איך יכול

להיות לחץ כזה גבוה בחורף ?

התשובה היא רמה מעלינו -לחץ גבוה

[Baruch Spiegel]

הרמה היא רמה סיבירית וקרה מאוד בניגוד לקיץ שם יש רמה חמה

רמה קרה שמה בישראל

כך שהיא מאופיינת בחסימת כל שקע לעברה

שמיים בהירים וקור כלבים

מידי פעם ובחורף רמה זאת שולחת שלוחה אלינו וזה מה שעברנו

יחד עם עוד מערכת של שקעים קפריסאיים ודרום איטלקיים שמגיעים אלינו בחורף כשאין רמה קרה מעלינו

אם קלעתי אליך ברוכי...הלחץ פרדוקסלית הוא 1022-1023 איך יכול

להיות לחץ כזה גבוה בחורף ?

התשובה היא רמה מעלינו -לחץ גבוה

"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"

אתם מסבירים נכון את התופעה הכללית שמשפיעה עלינו היום וזה אחלה.

אני שואל ספציצית, למה באריאל יותר חם מאשר בצומת מורשה ואיך נקראת התופעה?

על מה היא משפיעה? ומה גורם אותו דבר שעליו היא משפיעה?

רמז, או יותר נכון, כתב חידה:

"אתם עולים? אתם יורדים? או שכל אחד נשאר במקומו?

היי אתה, אתה נראה לי קצת כבד מדי בשביל השכבה הזו, שוב למקומך ומיד!!!"

עד כאן כתב החידה.

[ha5mvo]

Temperature inversion

[Baruch Spiegel]

Temperature inversion

רבותי - יש לנו מפצח מחיאות כפיים למיכאל.

הסוס בדרך אליך, יש לו רק כח סוס אחד, ועד לטורונטו - משהו כמו חודשיים לדעתי. קבל התנצלותינו.

נא להמתין בסבלנות.

אינברסיה:

רקע:

החם שאנחנו מרגישים ושמגיע לאוויר לא בא מהשמש אלא מפגיעת קרני השמש באדמה. הקרינה הזאת מחממת את האדמה שמקרינה את החם בחזרה לאוויר. ככל שמתרחקים מהאדמה, האוויר פחות חם. לכן מפל טמפרטורה סטנדרטי (= השתנות הטמפרטורה עם הגובה). הוא ירידה של כ-2 מעלות לכל עליה של 1000 רגל בגובה - וזה נכון על לגבול הטרופוספירה - באיזור 30,000 רגל. מעל לזה יש יציבות בטמפרטוריה ולאחר מכן שוב עליה בגלל כל מיני תופעות של יוניזציה ושאר ירקות.

עננות: עננות עוזרת לחמם את האוויר . העננים בולעים חלק מהקרינה של השמש (באורכי גל מסויימים) בליעה = ספיגת אנרגית קרינה של השמש והקרנת חם במקומה (שימור אנרגיה) העננים גם חוסמים את הקרינה המוחזרת מהאדמה.

כשמגיע גוש אוויר קר ויבש, מה שקורה עכשיו וכפי שהיטיבו להסביר שמוליק ועז, העננות נעלמת ולכן אין מה שיחסום את קרינת החם מהאדמה - בעיקר כשאין שמש - בלילה.

האדמה מתקררת מהר. אם בשלב זה עובר מעל האזור גוש אוויר חם מעט יותר קוראת תופעה שדווקא בשכבות הנמוכות, קרוב לאדמה הקרה, האויר מתקרר יותר -הפוך ממפל סטנדרטי - ולכן התופעה נקראת INVERSION. היפוך מפל הטמפרטורה.

עם זאת עדיין לא נפתר כתב החידה. מה הקשר שלו לאינברסיה?

[Or Netzer]

לא יודע מה איתכם אבל המינוס מעלות בשיבזון (שיזפון) היה קצת יותר נחמד

[Baruch Spiegel]

או קיי....

עוד טיפ:

מחבינה פיזיקלית, מה ההבדל בין קפה רגיל לקפה הפוך?

פעולה שאם רוצים, צריך לעשות באחד מהם, ובשני נעשית מאליה (למרות שהרבה אנשים עושים את זה גם בסוג השני...)

[Or Netzer]

או קיי....

עוד טיפ:

מחבינה פיזיקלית, מה ההבדל בין קפה רגיל לקפה הפוך?

פעולה שאם רוצים, צריך לעשות באחד מהם, ובשני נעשית מאליה (למרות שהרבה אנשים עושים את זה גם בסוג השני...)

פעולת הערבוב אם אני לא טועה, הרבה מערבבים גם את ההפוך למרות שלא צריך ?

[Asaf Brietbard]

הבדל צפיפויות, גורם לשכבות להיערם אחת על השניה בהפוך, אבל לא בנס?

סורי, אני טיפוס של תה :wink:

[Baruch Spiegel]

אסף ואור אתם צודקים בעיקרון אבל אור אמרת בדיוק ההיפך.

כששופכים חלב קר על קפה חם החלב הקר (קפה רגיל) החלב הקר נוטה לרדת לתחתית הכוס והמים החמים נוטים לעלות ולכן נוצר ערבוב.

בקפה הפוך החלב הקר נמצא מראש למטה ועליו שופכים מים חמים שנוטים להישאר למעלה ולכן כל שכבה נותרת במקומה פחות או יותר.

אותו כנ"ל לגבי אוויר:

כשיש אינברסיה והשכבה התחתונה קרה, האוויר מסודר בשכבות = אוויר יציב.

כשהאדמה מקרינה חום האוויר בשכבות התחתונות מתחמם ונוצרים תאים אדווקטיים. נקרא גם טרמיקות.

בתרמודינמיקה מגדירים כמה סוגים של תהליכים בעקבות שנויים במצב האנרגיה של גז.

יש תהליך איזוברי - תהליך שבו הלחץ נשאר קבוע כשהחום עולה ומה שמשתנה הוא הנפח של הגז. (כמו למשל ניפוח בלון - הלחץ קבוע ותלוי במתיחות הגומי של הבלון, הנפח הוא זה שמשתנה כשדוחססים אוויר לתוך הבלון)

יש תהליך איזוכורי שבו הנפח נשאר קבוע אבל הלחץ משתנה. (למשל כשדוחסים גז במיכל גז מפלדה - הנפח לא משתנה - (כמעט) אבל הלחץ במיכל עולה)

יש תהליך אדיאבטי - תהליך שבו הגז לא תורם ולא מקבל חם מהסביבה. - בדרך כלל כשיש שינויים מהירים התהליך נחשב אדיאבטי מכיוון שאין מספיק זמן למסירת או קבלת חם מהסביבה.

כשלוקחים חבילה של אוויר ומעלים אותה לגובה הלחץ שלה קטן עם העליה בגובה - גם זה נחשב תהליך אדיאבטי.

כשמעלים חבילת אוויר - הלחץ שלה קטן במהירות ובעקבות הקטנת הלחץ החבילה מתקררת. לתהליך הזה קוראים קירור אדיאבטי. קצב הקרור תלוי בסוג הגז שאותו מקררים לכל גז יש קצב קבוע משלו וזו תכונה של הגז שלא תלויה בסביבה.

לאוויר יבש יש קצב קירור (מפל) אדיאבטי של כ- 3 מעלות ל-1000 רגל.

לאוויר רווי (100% לחות) יש קצב קירור של כ- 1.5 מעלות ל-1000 רגל.

כדי לדעת אם אוויר יציב או לא צריך להשוות את מפל הטמפרטורה של הסביבה באותו יום לעומת מפל אדיאבטי של אוויר (שהוא נתון קבוע כפי שהוסבר לעיל).

אוויר יציב - אוויר שמסודר בשכבות טמפרטורה ואין ערבול בין השכבות. באוויר יציב מפל הטמפרטורה של הסביבה רדוד יותר מפל אדיאבטי של אוויר ולכן חבילת אוויר שתעלה למעלה תתקרר יותר מהסביבה שלה, צפיפותה תעלה ולכן היא תחזור לשקוע. חבילה שיורדת מתחממת מהר יותר מסביבתה ולכן צפיפותה קטנה יותר מהסביבה ולכן היא תחזור ותעלה למעלה.

באוויר בלתי יציב מפל הטמפרטורה של הסביבה תלול יותר ממפל אדיאבטי של חבילת אוויר ולכן חבילת אוויר שתעלה למעלה תהיה עדייו חמה יותר מהסביבה שלה, וצפיפותה נמוכה מסביבתה ולכן היא תמשיך לעלות ואף תאיץ. חבילת אוויר שתשקע למטה תתחמם בקצב איטי יותר מהסביבה (כי מפל הטמפרטורה של הסביבה תלול יותר ממפל אדיאבטי של החבילה - תכונה של הגז - נתון קבוע) ולכן גם כשתרד היא עדיין תהיה קרה יותר וכבדה יותר מסביבתה ולכן היא תמשיך לשקוע.

אוויר בלתי יציב - כששכבות האוויר מתערבלות ביניהם - בגלל מפל טמפרטורה תלול בין שכבות האוויר. אוויר חם מידי בשכבות נמוכות, נוטה לעלות בגלל צפיפותו הנמוכה. גם כשהוא מגיע לשכבות גבוהות יותר הוא עדיין חם יותר מהסביבה ולכן ימשיך לעלות ואף יאיץ כלפי מעלה, לעומת זאת אוויר קר בגבהים שיורד יתחמם בקצב איטי יותר מסביבתו ולכן ימשיך בתנועתו כלפי מטה ואף יאיץ.

גם לחות משחקת פה תפקיד מכיוון שמפל אדיאבטי של אוויר לח רדוד יותר ממפל של אוויר יבש למשל כאשר נוספת לחות לאוויר יבש הוא עלול להפוך ממצב יציב למצב בלתי יציב - ולמצב הזה קוראים - אי יציבות על תנאי - מכיוון שהיא תלויה בכמות הלחות באוויר.

סוגי עננים יכולים לתת לנו רמז לגבי יציבות האוויר: כשהאוויר יציב גם העננות היא עננות שכבתית וללא נפח אנכי משמעותי. נראה עננים מסוג סטראטוס - סטראטוקומולוס וכשיש הרבה לחות באוויר יציב - נימבו סטראטוס (נימבו = מלא מים).

גם ערפל אופייני למזג אוויר יציב. יותר נכון תנאי הכרחי להיווצרות ערפל - יציבות האוויר ולחות גבוהה.

באוויר בלתי יציב סוגי העננים יהיו עננים ערמתיים עם נפח אנכי גדול - מה שמרמז על פעילות אנכית וזרמים אנכיים בתוך הענן = אי יציבות. קומולוס, קומולוס מגדלי וקומולוס נימבוס (ענני סופות רעמים).

טיסה במז"א בלתי יציב תהיה קופצנית מחותחתת ולא נעימה.

[Or Netzer]

אסף ואור אתם צודקים בעיקרון אבל אור אמרת בדיוק ההיפך.

כששופכים חלב קר על קפה חם החלב הקר (קפה רגיל) החלב הקר נוטה לרדת לתחתית הכוס והמים החמים נוטים לעלות ולכן נוצר ערבוב.

בקפה הפוך החלב הקר נמצא מראש למטה ועליו שופכים מים חמים שנוטים להישאר למעלה ולכן כל שכבה נותרת במקומה פחות או יותר.

אותו כנ"ל לגבי אוויר:

כשיש אינברסיה והשכבה התחתונה קרה, האוויר מסודר בשכבות = אוויר יציב.

כשהאדמה מקרינה חום האוויר בשכבות התחתונות מתחמם ונוצרים תאים אדווקטיים. נקרא גם טרמיקות.

בתרמודינמיקה מגדירים כמה סוגים של תהליכים בעקבות שנויים במצב האנרגיה של גז.

יש תהליך איזוברי - תהליך שבו הלחץ נשאר קבוע כשהחום עולה ומה שמשתנה הוא הנפח של הגז. (כמו למשל ניפוח בלון - הלחץ קבוע ותלוי במתיחות הגומי של הבלון, הנפח הוא זה שמשתנה כשדוחססים אוויר לתוך הבלון)

יש תהליך איזוכורי שבו הנפח נשאר קבוע אבל הלחץ משתנה. (למשל כשדוחסים גז במיכל גז מפלדה - הנפח לא משתנה - (כמעט) אבל הלחץ במיכל עולה)

יש תהליך אדיאבטי - תהליך שבו הגז לא תורם ולא מקבל חם מהסביבה. - בדרך כלל כשיש שינויים מהירים התהליך נחשב אדיאבטי מכיוון שאין מספיק זמן למסירת או קבלת חם מהסביבה.

כשלוקחים חבילה של אוויר ומעלים אותה לגובה הלחץ שלה קטן עם העליה בגובה - גם זה נחשב תהליך אדיאבטי.

כשמעלים חבילת אוויר - הלחץ שלה קטן במהירות ובעקבות הקטנת הלחץ החבילה מתקררת. לתהליך הזה קוראים קירור אדיאבטי. קצב הקרור תלוי בסוג הגז שאותו מקררים לכל גז יש קצב קבוע משלו וזו תכונה של הגז שלא תלויה בסביבה.

לאוויר יבש יש קצב קירור (מפל) אדיאבטי של כ- 3 מעלות ל-1000 רגל.

לאוויר רווי (100% לחות) יש קצב קירור של כ- 1.5 מעלות ל-1000 רגל.

כדי לדעת אם אוויר יציב או לא צריך להשוות את מפל הטמפרטורה של הסביבה באותו יום לעומת מפל אדיאבטי של אוויר (שהוא נתון קבוע כפי שהוסבר לעיל).

אוויר יציב - אוויר שמסודר בשכבות טמפרטורה ואין ערבול בין השכבות. באוויר יציב מפל הטמפרטורה של הסביבה רדוד יותר מפל אדיאבטי של אוויר ולכן חבילת אוויר שתעלה למעלה תתקרר יותר מהסביבה שלה, צפיפותה תעלה ולכן היא תחזור לשקוע. חבילה שיורדת מתחממת מהר יותר מסביבתה ולכן צפיפותה קטנה יותר מהסביבה ולכן היא תחזור ותעלה למעלה.

באוויר בלתי יציב מפל הטמפרטורה של הסביבה תלול יותר ממפל אדיאבטי של חבילת אוויר ולכן חבילת אוויר שתעלה למעלה תהיה עדייו חמה יותר מהסביבה שלה, וצפיפותה נמוכה מסביבתה ולכן היא תמשיך לעלות ואף תאיץ. חבילת אוויר שתשקע למטה תתחמם בקצב איטי יותר מהסביבה (כי מפל הטמפרטורה של הסביבה תלול יותר ממפל אדיאבטי של החבילה - תכונה של הגז - נתון קבוע) ולכן גם כשתרד היא עדיין תהיה קרה יותר וכבדה יותר מסביבתה ולכן היא תמשיך לשקוע.

אוויר בלתי יציב - כששכבות האוויר מתערבלות ביניהם - בגלל מפל טמפרטורה תלול בין שכבות האוויר. אוויר חם מידי בשכבות נמוכות, נוטה לעלות בגלל צפיפותו הנמוכה. גם כשהוא מגיע לשכבות גבוהות יותר הוא עדיין חם יותר מהסביבה ולכן ימשיך לעלות ואף יאיץ כלפי מעלה, לעומת זאת אוויר קר בגבהים שיורד יתחמם בקצב איטי יותר מסביבתו ולכן ימשיך בתנועתו כלפי מטה ואף יאיץ.

גם לחות משחקת פה תפקיד מכיוון שמפל אדיאבטי של אוויר לח רדוד יותר ממפל של אוויר יבש למשל כאשר נוספת לחות לאוויר יבש הוא עלול להפוך ממצב יציב למצב בלתי יציב - ולמצב הזה קוראים - אי יציבות על תנאי - מכיוון שהיא תלויה בכמות הלחות באוויר.

סוגי עננים יכולים לתת לנו רמז לגבי יציבות האוויר: כשהאוויר יציב גם העננות היא עננות שכבתית וללא נפח אנכי משמעותי. נראה עננים מסוג סטראטוס - סטראטוקומולוס וכשיש הרבה לחות באוויר יציב - נימבו סטראטוס (נימבו = מלא מים).

גם ערפל אופייני למזג אוויר יציב. יותר נכון תנאי הכרחי להיווצרות ערפל - יציבות האוויר ולחות גבוהה.

באוויר בלתי יציב סוגי העננים יהיו עננים ערמתיים עם נפח אנכי גדול - מה שמרמז על פעילות אנכית וזרמים אנכיים בתוך הענן = אי יציבות. קומולוס, קומולוס מגדלי וקומולוס נימבוס (ענני סופות רעמים).

טיסה במז"א בלתי יציב תהיה קופצנית מחותחתת ולא נעימה.

זכרתי שזה משהו בערבוב לא זכרתי מזה מה :]

[Baruch Spiegel]

זכרתי שזה משהו בערבוב לא זכרתי מזה מה :]

פשוט וקל, לא ככה?? :mrgreen:

נושא קצת כבד יציבות\אי יציבות האוויר, אבל שווה לקרוא כמה פעמים עד שזה נכנס לקופסא.

אחרי שמבינים, כל מבט לשמיים וכל תצפית על העננים מקבלים משמעות אחרת. מומלץ.