עבור לתוכן
Yuval Fishler

חישוב דלק ססנה 172

Recommended Posts

פורסם

אולי לא תשובת בית ספרך, אבל:

ססנה 172 יוצרה לאורך השנים במספר דגמים עם מנועים שונים ואפילו כן נסע מתקפל.

חוקי אצבע מקובלים:

א. במנוע קונטי 6 ציל' ומהירות אמיתית 105 קשר התצרוכת הממוצעת 8 גאלון לשעה.

ב. 172L עם מנוע ליקומיינג 150 כ"ס ומהירות אמיתית 110 קשר התצרוכת הממוצעת 8.5 גאלון לשעה.

ג. 172RG בנתוני מנוע 75%- "2400RPM/24 ותערובת מדוללת, מהירות אמיתית 130-135 קשר התצרוכת הממוצעת 9.5 גאלון לשעה.

  ציטוט
אני רוצה לחשב לכל טיסה כמה דלק אני צריך, כמה דלק המטוס צורך לשעה ואיך אפשר לחשב את זה..?

תוספת: מתייחסת גם לטבלאות שתומר קישר: בכדי שנתוני ביצועים של מטוס אזרחי יהיו כשרים לשימוש, צריכים להופיע על כל טבלא ועמוד הנתונים הבאים:

שם ודגם מטוס מדויק

שם ודגם מנוע מדויק

אישור רשות הרישוי למסמך- לססנה זה FAA.

בטבלת ביצועי שיוט צריכים להופיע נתוני המנוע (סל"ד, לחץ סעפת/ טמפ' עבודה, תערובת/ תצרוכת, ותנאי הטיסה (משקל, גובה, טמפ', מהירות אמיתית).

פורסם
  yuvalfis כתב:
תודה רבה!

רק כדיי לבדוק שהבנתי נכון:

למשל בגובה 2000 עם סלד 2300 בטמפ' סטנדרטי המטוס יצרוך 6.9 גלון בשעה?

מקווה שהבנתי נכון...

כן אבל:

גובה 2000 בטבלה הוא גובה לחץ - שאותו תצטרך לחשב.

כשאתה אומר טמ"פ סטנדרטית אתה מתכוון שאכן בגובה 2000 מתקיים ISA שזה:

ICAO standard atmosphere כלומר אובדן של 1.98 מעלות צלזיוס לכל 1000 רגל.

לכן בגובה 2000 בתנאי אטמוספירה סטנדרטים תצפה ל 11 מעלות בערך (2 מעלות ל 1000 רגל).

ססנה מגדירה לדגמי M ו P כוח שיוט בין 55 ל 75 אחוז. נהוג לבחור באזור ה 65.

נכון שברמת העיקרון ככל שתטוס יותר גבוה צריכת הדלק תקטן(בגובה מסויים זה שוב מתהפך)

אבל האם שווה לך לטפס כל כך גבוה ולשרוף דלק על כוח טיפוס לעומת אורכו של הנתיב..מה הרוחות באותו גובה?

קח בחשבון שאם יש לך רוח אף המהירות הקרקעית תקטן ואמנם תמשיך להבעיר רק 6.9 גלון לשעה אבל לפרק זמן ארוך יותר = יותר דלק.

פורסם

אני חייב בכל מקרה להגיע לגובה נתיב, בנסיקה- האם להשתמש בטבלאות נסיקה?

עוד דבר- לא כתוב על כל הגבהים, האם יש דרך לחשב כמה המטוס צורך למשל ב- 3000 רגל? או שזה לא משנה?

פורסם
  yuvalfis כתב:
אני חייב בכל מקרה להגיע לגובה נתיב, בנסיקה- האם להשתמש בטבלאות נסיקה?

עוד דבר- לא כתוב על כל הגבהים, האם יש דרך לחשב כמה המטוס צורך למשל ב- 3000 רגל? או שזה לא משנה?

השאלה לאיזה גובה אתה רוצה להגיע...

כן - משתמשים בטבלה של טיפוס רק שים לב שאתה קורא את כל הסעיפים מעל לטבלה.

אם אתה רוצה לעשות טיסה ב 3000 רגל אז תעשה ממוצע בין 4000 ל 2000 תיווכח לגלות שההבדלים הם קטנים מאוד..

פורסם
  yuvalfis כתב:
אני חייב בכל מקרה להגיע לגובה נתיב, בנסיקה- האם להשתמש בטבלאות נסיקה?

עוד דבר- לא כתוב על כל הגבהים, האם יש דרך לחשב כמה המטוס צורך למשל ב- 3000 רגל? או שזה לא משנה?

לדעתי זה משנה כיון שיש צורך לדלל תערובות מעל גובה מסוים.

ממה שהסבירו לי בעבר הבנתי שעד גובה שיוט של 2000 רגל אין כ"כ צורך להתחשב בטבלאות נסיקה והנמכה, בטח שלא בסימולטור. כמובן שהטבלאות האלה לא קיימות סתם.

פורסם

מהמעט הידוע לי, גובה לא משפיע על תצרוכת דלק במטוס מונע במנוע התפוצצות פנימית. אמנם את אותו בית ספר סיימתי ב-1976 אולם קשה לי להאמין שהתיאוריה השתנתה מאז. אולי הזיכרון דהה מעט :-)

גורם המשפיע חזק מאוד על הספק מצוי במנוע כזה ומכאן גם על תצרוכת הינו לחות יחסית. לא ראיתי בספרי ססנה התייחסות לכך, למשל בטבלאות. כך למשל, במסוק H-34 A המונע במנוע בוכנה עם מגדש על בעל 1545 כ"ס לבלימה, (עליו טסתי מתחילת 1965 עד הוצאתו מהסד"כ ומכירתו ב- 1969. אני ביצעתי את שתי הטיסות האחרונות שלו בארץ כשנה אחרי שנקלט הבל 205, מהבסיס לתערוכת צה"ל במגרשי התערוכה בת"א, ובחזרה עם סיומה.) בהשכמה בה הטמפרטורה נמוכה, גורם המסייע לביצועי הספק מנוע מצוי, בעונות המעבר ובכלל הלחות היחסית במולדת עולה פלאים, עקב הקירבה לים. עקב כך המסוק היה מרים בשעות אלה ובכלל בתרגילים ומבצעים בעת לחות 40% פחות לוחמים, לדוגמא 6 במקום 10. זאת למרות העובדה שהרוטור מייצר בעת לחות דחף גבוה יותר, כי מסת הזרימה העוברת ברוטור גדולה יותר. בדומה להזרקת מים למנוע ( AWACS ואחרים) בהמראה.

הבדלי תצרוכת עם שינויי גובה נובעים בין השאר משינויי נצילות מדחף.

עניין אחרון: גובה לחץ בקרוב טוב ,רואים על מד גובה כשמכוייל בו לחץ סטנדרטי.

פורסם
  opherben כתב:
אולי לא תשובת בית ספרך, אבל:

ססנה 172 יוצרה לאורך השנים במספר דגמים עם מנועים שונים ואפילו כן נסע מתקפל.

חוקי אצבע מקובלים:

א. במנוע קונטי 6 ציל' ומהירות אמיתית 105 קשר התצרוכת הממוצעת 8 גאלון לשעה.

ב. 172L עם מנוע ליקומיינג 150 כ"ס ומהירות אמיתית 110 קשר התצרוכת הממוצעת 8.5 גאלון לשעה.

ג. 172RG בנתוני מנוע 75%- "2400RPM/24 ותערובת מדוללת, מהירות אמיתית 130-135 קשר התצרוכת הממוצעת 9.5 גאלון לשעה.

  ציטוט
אני רוצה לחשב לכל טיסה כמה דלק אני צריך, כמה דלק המטוס צורך לשעה ואיך אפשר לחשב את זה..?

תוספת: מתייחסת גם לטבלאות שתומר קישר: בכדי שנתוני ביצועים של מטוס אזרחי יהיו כשרים לשימוש, צריכים להופיע על כל טבלא ועמוד הנתונים הבאים:

שם ודגם מטוס מדויק

שם ודגם מנוע מדויק

אישור רשות הרישוי למסמך- לססנה זה FAA.

בטבלת ביצועי שיוט צריכים להופיע נתוני המנוע (סל"ד, לחץ סעפת/ טמפ' עבודה, תערובת/ תצרוכת, ותנאי הטיסה (משקל, גובה, טמפ', מהירות אמיתית).

בנוסף למה שעופר כתב, גם אם יש לך בדיוק את אותו סוג "מטוס" בסימולטור עם אותו "מנוע", אף אחד לא מבטיח שהוא ממודל בצורה מדוייקת.

בקיצור שווה לקחת את המודל המסויים, לעשות כמה "טיסות ניסוי":

בטיפוס לבדוק כמה דלק צרכת כל אלף רגל.

בשיוט - מה ה FUEL FLOW - צריכת דלק - בגבהי שיוט שונים. ובהנמכה - מה צריכת הדלק כשהמנוע בסרק.

את אותם בדיקות לעשות בכמה מצבי טמפרטורה, סטנדרד, מתחת לסטנדרד, מעל לסטנדרד.

בקיצור, לבנות לעצמך טבלאות ביצועים.

הערה: במטוסים קלים מקובל להתייחס בכל הנתונים למטוס במשקל מלא, כל מצב מתחת לזה = ספארים, לא מזיק.

במטוסי נוסעים גדולים זה כבר סיפור אחר. המשקל הוא הנתון החשוב ביותר וכל הנתונים האחרים הם ביחס למשקל.

מעטים ממפתחי המודלים לסימולטור השקיעו ועשו עבודה רצינית בתחום הזה למודל שלהם.

אני מכיר את B200 של AEROSOFT, ואת ה727 של DREAM FLEET.

יש מטוסים שמגיעים עם מחשבונים שותוכנות עזר שונות. או שהם עובדים או שלא...

פורסם

תודה רבה לכולם,

אני אנסה לעשות כמה טיסות ניסוי קצרות לבדוק מה צריכת הדלק.

עוד דבר- האם יש נתון מסוים שעל פיו צריך לקחת דלק רזוורבה? או שזה הערכה שלי?

פורסם

מעט הרחבת השכלה תעופתית,

ניסוי הוא מקצוע. במידה ולא מבצעים אותו נכון, התוצאות המתקבלות לא מדוייקות, עד חסרות משמעות. לא סתם שילמה ממשלתנו מיליון דולר עבור מקום אחד בקורס אז, שלדעתי עולה היום בערך 3.5 מיליון דולר:

א. מדידות: כל נתון שנמדד בניסוי- גובה, טמפ' [דוגמא אחת להבהרת כמות הסטיות הקיימות בו- עקב קרינת שמש, עקב המהירות [q], עקב קבוע הזמן שלו שפירושו פיגור בעת שינוי, עקב עקרון פעולתו, עקב סטיית הצג, עקב טעות בקריאה הנובעת מזווית עין הטייס על צג אנאלוגי, וכו'], מהירות מכשירית ומכוילת, משקל, מרכז כובד אורכי, לחץ סעפת, תערובת, תצרוכת. יש לוודא את מידת דיוקם, ובסיום הניסוי לבצע חישוב שגיאות (חשבון דיפרנציאלי) בכל נתון סופי בה. פירושו שמנקודת קריאת נתונים לנקודה הבאה יש לטפס באופן היחסי לכמות הדלק שתרד מהקריאה הקודמת ועד הקריאה הבאה.

ב. יישום תיאוריית מכניקת הטייס: בניסוי ביצועי שיוט, יחס משקל למנת לחצים בגובה הטיסה (לחץ בגובה הטיסה חלקי 1013.25) חייב להישאר קבוע. אחרת התוצאה לא מדוייקת.

ג. מדידות בניסויי טיסה מתבצעות במיכשור ייעודי וברוב המקרים לא המיכשור התקני במטוס. לצורך כך קיימים במרכזי ניסוי מטוסים שנרכשו מהיצרן במיוחד עבור כך, שעולים הרבה יותר מהמטוס הסדרתי, ובהם התקנות מיכשור המאפשרות קבלת נתונים משמעותיים. למטוסים כאלה רשימה ארוכה של תרגילים אסורים- למשל קרבות אוויר, בכדי שהמבנה שלהם לא יפותל ויתעוות.

בקיצור- יש תורה מאחורי כל נתון וטבלא בספר הטייס.

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...