mickey lip פורסם ספטמבר 1, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 1, 2008 שלום חברים, השבוע נמשיך לערב הסעודית, כשאשר אנו מתקרבים לסוף המסע שלנו על פני כדור הארץ, נשארו לנו סה"כ 3 גיחות ( כולל זאת), לנחיתה בנתב"ג אותו עזבנו לפני למעלה מ3 שנים. הפעם נטוס לג'דה, אחת הערים הגדולות בערב הסעודית. תוכנית טיסה: OJAI QTR3 QTR TBK V54 WEJ A411 JDW OEJN קצת חומר על השדה: http://www.airport-technology.com/projects/abdul_aziz/ רקע כללי על ערב הסעודית: ממלכת ערב הסעודית (בערבית: المملكة العربيّة السّعوديّة, אָלְמָמְלָכָּה (א)לְעָרְבִּיָּה אָ(ל)סָּעוּדִּיָּה), הידועה גם בשם סעודיה, היא המדינה הגדולה ביותר בחצי האי ערב. ערב הסעודית גובלת בעיראק, בירדן, בכווית, בעומן, בקטאר, באיחוד האמירויות הערביות ובתימן, במפרץ הפרסי בצפון מזרחה ובים סוף במערבה. ף שיישוב אנושי התקיים בחצי האי ערב מזה אלפי שנים - לרבות הנבטים שפעלו במאה הראשונה לפנה"ס - הייתה זו צמיחתה של דת האסלאם במערב חצי האי בראשית המאה ה-7 אשר הביאה למפנה המכריע בתולדותיו. האסלאם היה לדת השנייה בגודלה בעולם, והערים המקודשות לו ביותר - מכה ומדינה - נמצאו בשטח עליו תקום בבוא היום הממלכה הסעודית. אותו שטח היה גם נקודת המוצא של הערבים המוסלמים אשר פתחו במסעות כיבושים דתיים מפרס ועד לספרד, באופן שהטביע חותם בל יימחק על היסטוריה של המזרח התיכון כולו. במאות הבאות הייתה השליטה בחצי האי ערב במוקד מאבקיהם של פולשים זרים, אשר הגיעו לקצם בשנת 1517 כאשר האימפריה העות'מאנית השיגה דריסת רגל באזור. עם זאת, בהשוואה לטריטוריות עות'מאניות אחרות, נהנו הערבים בחצי האי ערב ממידה רבה של אוטונומיה, שהלכה וגברה במקביל להיחלשותה של האימפריה. שורשיה של המדינה הסעודית במרכז חצי האי ערב מתוארכים לאמצע המאה ה-18. שליט מקומי בשם מוחמד בן סעוד איחד כוחותיו עם מוביל הרפורמות האסלאמי מוחמד עבד אל-והאב, באופן שאפשר יצירתה של ישות פוליטית חדשה במרכז חצי האי ערב בחלק ניכר מהאזור המכונה נג'ד. בהדרגה זכתה תורת הוואהביה, הקוראת לשיבה לשורשי האיסלאם, למעמד בכורה ברחבי המרחב הסעודי. במאה וחמישים השנים הבאות חוו השליטים לבית סעוד עליות ומורדות, ונאלצו להתמודד עם נסיונות מצריים, עות'מאניים וערביים להשתלט על חצי האי. לקראת סוף המאה ה-19 נמלטה משפחת אל סעוד לכווית. בשנת 1901 קם אחד מבניה של המשפחה, עבד אל-עזיז אבן סעוד (1882 - 1953), הכריז על היותו מנהיג התנועה הערבית הלאומית והחל במסע לאיחוד חצי האי ערב תחת הנהגתו. שנה אחר כך כבש את ריאד, בירתה המסורתית של משפחת אל סעוד, מידי משפחת אר-ראשיד היריבה. בין השנים 1913 ו-1926 הכניע את אל-אחסה, אל-קטיף, את יתר נג'ד ואת החיג'אז שבשליטת המלך ההאשמי פייצל, כאשר ב-8 בינואר 1926, נעשה מלך חיג'אז. ב-29 בינואר 1927, אימץ את התואר "מלך נג'ד" (תחת התואר "סולטן נג'ד"). בהסכם ג'דה, אשר נחתם ב-20 במאי 1927, הכירה הממלכה המאוחדת - המעצמה האירופית הדומיננטית באזור באותה תקופה - בעצמאות ממלכתו של עבד אל-עזיז, "ממלכת חיג'אז ונג'ד". בשנת 1932 אוחדו שני האזורים, במה שסימל את לידתה של ממלכת ערב הסעודית, מונרכיה אבסולוטית שדינה הוא הדין האסלאמי (שריעה). גילוי מרבצי נפט בשטח הממלכה במרץ 1938 הביא לשינויים מרחיקי לכת במעמדה, בכלכלתה ובאופיה. ייצור תעשייתי של נפט החל במהלך מלחמת העולם השנייה, במהלכה נותרה נייטרלית. ההון האדיר שזרם לתחומיה אפשר לה לקיים שירותי חינוך, בריאות ורווחה מבלי לגבות מסים מתושביה, וכך הייתה למדינה רנטירית מובהקת. ערב הסעודית נמנתה עם מייסדות האו"ם והליגה הערבית ב-1945, ונטלה חלק משני בקואליציה הערבית שלחמה בישראל במלחמת 1948. עם מותו של אבן-סעוד ב-1953 הועברה המלוכה לבנו, סעוד בן עבד אל-עזיז. כהונתו עמדה בסימן דחיית הערביזם הרדיקלי מבית מדרשו של שליט מצרים גמאל עבד אל-נאצר ובהתקרבות לארצות הברית ולמשטרים הערבים המתונים. ב-1964 הודח, בין היתר בשל מתיחות פנים-משפחתית, בריאותו הרופפת ואי-סדרים כלכליים בממלכה והוחלף על ידי אחיו למחצה, ראש הממשלה ונסיך הכתר פייצל בן עבד אל-עזיז. בשנת 1965 נערכו חילופי שטחים בין ירדן לבין ערב הסעודית. ירדן ויתרה על שטחי מדבר נרחבים בפנים היבשה, תמורת רצועת חוף של מספר קילומטרים ליד העיר עקבה. בשנת 1967 הביע המלך פייצל תמיכה במצרים במהלך מלחמת ששת הימים. ההתנקשות בחייו של פייצל ב-1975 זעזעה את המזרח התיכון, אך לא פגעה ביציבות הממלכה. אחיו, ח'אלד בן עבד אל-עזיז, שלט עד מותו מהתקף לב ב-1982, או אז עלה אחיו למחצה, הנסיך פהד בן עבד אל-עזיז, מודרניסט פרו-מערבי אשר ניהל בפועל את ענייני הממלכה בתקופתו של חאלד. אחיו-למחצה של פהד, עבדאללה, נבחר לכהן כראש הממשלה ונסיך הכתר. החשש מפני התפשטות הרגש המהפכני-אסלאמיסטי לאחר המהפכה האיראנית הביא את ערב הסעודית לתמוך כלכלית בעיראק של סדאם חוסיין במהלך מלחמת איראן-עיראק (1980 - 1988). באותן שנים חלה ירידה ניכרת במחירי הנפט, במה שערער זמנית את יציבות הכלכלה הסעודית. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה שניהלה ארצות הברית נגד עיראק, נמלטו פליטים כוויתים לסעודיה, ביניהם בני משפחת המלוכה הכוויתית, וכוחות הקואליציה הורשו לפעול מתחומה. נוכחותו של צבא ארצות הברית בשטח הממלכה חוללה מורת רוח רבה בקרב סעודים רבים, ביניהם אוסאמה בן-לאדן. האמריקנים נסוגו כמעט לחלוטין בשנת 2003 משטח סעודיה והוצבו בקטאר. בשנת 1996 חווה המלך פאהד שבץ מוחי חמור, אשר אילץ אותו להעביר את השלטון בפועל לנסיך הכתר עבדאללה. ב-1 באוגוסט 2005 הכריעה אותו מחלתו, והמלוכה הועברה באופן רשמי לידיו של עבדאללה. פיגועי ה-11 בספטמבר (2001) גרמו לרבים במערב לראות בערב הסעודית - או בממסדה הדתי - מעוז הטרור האסלאמי, זאת על אף יחסי המסחר והידידות בין בית המלוכה הסעודי לארצות הברית, קנדה, יפן ומדינות אירופה. 15 מתוך 19 המפגעים היו סעודים במוצאם. בשנים הבאות אירעו מספר פעולות טרור נגד מטרות שלטוניות ומערביות בריאד. ערב הסעודית הנה מונרכיה אבסולוטית, כאשר הפוליטיקה הסעודית כולה סובבת סביב בית המלוכה. בשנת 1992 הוצגה החוקה הראשונה בתולדות הממלכה, אשר הצהירה מפורשות כי ערב הסעודית היא מונרכיה ערבית הנשלטת על ידי בניו ונכדיו של המלך עבד אל-עזיז אבן סעוד, וכי הקוראן הקדוש הוא למעשה חוקתה של המדינה, המתנהלת על פי הדין האסלאמי (שריעה). חל איסור על הקמת מפלגות פוליטיות, ובחירות לאומיות אף הן לא נערכו מעולם. סמכויותיו של המלך מוגבלות להלכה על ידי השריעה ומסורות סעודיות מקומיות. המלך נדרש להשיג קונצנזוס בין משפחת המלוכה הסעודית, חכמי הדת (עולמא) ושאר יסודות חשובים בחברה הסעודית, אולם צוויו ופקודותיו אינם מושאים לתהליך אישור דמוקרטי. המדינה דוגלת בוהאביה. פלג אסלאמי פונדמנטליסטי זה, החורט על דגלו אימוץ האסלאם כלשונו וככתובו, מנסה לסחוף אחריו את המאמינים על ידי מימון בניית מסגדים ומדרשות קוראניות ברחבי העולם. מנהיגי משפחת המלוכה בוחרים את המלך מקרבם וזוכים לאישורם של העולמא. בית סעוד הוא שליטה הנצחי של המדינה, הנושאת את שמו. מלכה הנוכחי של ערב הסעודית, עבדאללה, שימש זה תשע שנים שליטה בפועל של הממלכה קודם להמלכתו ב-1 באוגוסט 2005, וזאת נוכח מחלתו של אחיו-למחצה המלך פהד. ב-10 בפברואר 2005, נערכה הראשונה בסדרה בת שלוש מערכות בחירות למועצות המקומיות ברחבי הממלכה. הוחלט כי נשים לא יצביעו או יגישו מועמדותן במסגרת הבחירות, אף שכמה מהן הספיקו להגיש מועמדותן בטרם נתקבל האיסור. רק מיעוט מהמושבים במועצות המקומיות אמנם נבחר, ורוב חברי המועצות מונו על ידי בני משפחת המלוכה. יחד עם זאת, לראשונה מזה 40 שנה נערכו בחירות כלשהן בערב הסעודית. בדומה לרוב המכריע של מדינות ערב, סעודיה אינה מכירה בקיומה של מדינת ישראל, וכאמור נמנתה על מדינות ערב שפלשו לתחומה במלחמת העצמאות. עדויות שונות מצביעות על כך שהסעודים מימנו באופן פעיל טרור אנטי-ישראלי. במלחמת ששת הימים (1967) כבש צה"ל מספר איים סעודיים בים סוף, שהוחזרו רק כעבור עשור. ערב הסעודית הייתה גורם משמעותי בחרם הנפט שהוטל ב-1973 בעקבות הסיוע האמריקני לישראל במלחמת יום הכיפורים, זאת אף שסעודיה וישראל נחשבות לבנות הברית הקרובות ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. מאוחר יותר תמכה בהחלטה להשעות את מצרים מהליגה הערבית לאחר שזו חתמה על הסכם שלום כולל עם ישראל בשנת 1979. עם זאת, עוד ב-1981 הציע המלך פהד (יורש העצר דאז) תוכנית להסדרת הסכסוך הישראלי-ערבי, במסגרתו ישראל תיסוג לקווי 1967 ובתמורה תזכה ליחסי שלום עם מדינות ערב. בשנת 2002, יורש העצר הסעודי דאז וכיום מלך ערב הסעודית, עבדאללה הציג את יוזמת השלום שלו שריככה יותר את הדרישות מישראל, ולראשונה טענה כי פתרון שאלת הפליטים הפלסטיניים צריכה להתבצע בהסכמה בין הצדדים וכי הנסיגה הישראלית תביא לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי.בחודש דצמבר 2006 נחשף בתקשורת הישראלית והעולמית דבר פגישתם של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט עם בכירים במשטר הסעודי, ברבת עמון, כדי לדון עמם באפשרות לפתרון מדיני על בסיס יוזמת השלום הסעודית. כמו כן, ביולי 2008, יזם עבדאללה המלך, כינוס במדריד שקרא נגד-הקיצוניות בדת וכלל נציגים יהודים, מוסלמים, נוצרים, הינדים ובודהיסטים. עקב כך, מפקד באל-קאעידה פרסם קלטת וידאו בה הוא קורא למוסלמים להרוג את מלך סעודיה, בתואנה כי "קירוב בין דתות - משמעו לוותר על האסלאם". הממשלה הסעודית מקיימת פיקוח הדוק על רוב הפעילות הכלכלית בממלכה, המרוכזת כמעט כולה סביב הנפט. ערב הסעודית מחזיקה בכרבע מעתודות הנפט הגולמי המוכרות בכדור הארץ (כמו גם בעלויות ההפקה הנמוכות ביותר), מדורגת כיצואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם ומשחקת תפקיד מוביל בארגון אופ"ק ובמשק האנרגיה העולמי בכלל. תעשיית הנפט, המרוכזת בצפון-מזרח המדינה, מהווה כ-75% מההכנסות התקציביות, כ-45% מהתמ"ג וכ-90% מרווחי היצוא. שותפי הסחר העיקריים של ערב הסעודית הנם ארצות הברית, יפן, בריטניה, האיחוד האירופי, סינגפור ודרום קוריאה. כחמישה מיליון עובדים זרים - רובם ממדינות ערב, אך גם מדרום מזרח אסיה - מהווים יסוד חשוב בכלכלה הסעודית, בעיקר במגזרי הנפט והשירותים. מלבד נפט, ערב הסעודית עשירה בפוספט, מחצבי ברזל, נחושת, זהב ואורניום. הממשלה מעודדת צמיחה במגזר הפרטי כדי להפחית במידת מה את תלותה של הממלכה בנפט, וכן לפתוח הזדמנויות תעסוקתיות עבור האוכלוסייה הסעודית הגדלה בקצב מואץ. היצור התעשייתי גבר בשנים האחרונות, וכיום קיימות בסעודיה תעשיות מתכות, כימיקלים, פלסטיקה, תרופות ודשנים. ישנו גם מגזר בנקאי-פיננסי גדל, וכך גם התיירות: מכה, מדינה ונמל ג'דה הפכו למקורות הכנסה גדולים בשל חשיבותם הדתית; מדי שנה מגיעים מיליוני מוסלמים למכה לרגל מצוות החאג'. פינת המתכונים: מכיוון שהחברה האלה אוכלים רק חול ונפט, בשבוע שעבר הגשנו לכם מתכון לחומוס, השבוע נגיש לכם מתכון ללאפה , שיהיה במה לנגב.... המצרכים: 1 ק"ג קמח לבן (לא מלא) 1 שקית שמרית 1 -2 כפיות מלח (לפי הטעם האישי) 1/3 כוס שמן (שמן זית מומלץ, כל סוג שמן מאכל אחר גם יתאים) כוס זיתים מרוסקים (זיתים משימורים מומלץ ליבש קודם ע"י קליה במחבת למשך מספר דקות) כ2 כוסות מים פושרים. אופן ההכנה: שופכים לקערה את הקמח, השמרים, המלח, השמן והזיתים המרוסקים וביחד עם כוס מים ולשים לבצק ביד או במכונה. אם צריך, מוסיפים עוד מים {להקפיד להוסיף מים בכמויות מאוד קטנות בכל פעם} עד לקבלת בצק אחיד ולא יבש או דביק מדי. מכסים את קערת הבצק ומניחים לבצק לתפוח ולהכפיל את נפחו, אם אפשר במקום חמים.. יותר טוב. מומלץ לתת לבצק לתפוח במשך שעתיים. לאחר שהבצק תפח, חותכים ממנו חתיכות בהתאם לגודל התבנית\מחבת ומסדרים אותן על משטח בצורת כדורים. מכסים את הכדורים במגבת ומניחים להם לתפוח למשך כשעה. לאחר שהכדורים תפחו, מקמחים מעט משטח עבודה, ומרדדים את הכדורים לצורת לאפות. מחממים מחבת\תבנית מתכת על הגז על להבה בינונית, מניחים בכל פעם לאפה מרודדת אחת על המחבת והופכים לאחר שנוצרות בועות וסימנים חומים. לעצלנים שביניכם: ניתן לוותר על החלוקה לכדורים וההתפחה השניה בכך שמניחים לבצק לתפוח את התפיחה הראשונה והיחידה במשך 3-4 שעות ואז לתלוש ממנו כדורים, לרדד ולשים במחבת. הכנתם? נהניתם?.. נשמח לשמוע. בתאבון כרגיל 2100 בחניה, 2130 המראה טיסה נעימה.
AaronDagan פורסם ספטמבר 2, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 2, 2008 תודות על ההשקעה היסודית והמקיפה. לגבי מתכון הלאפה - יוגש לבחינה מעמיקה של שלטונות המזון של משפחת דגן. תוצאות בהקדם... להשמע בשמחות.
David Misha פורסם ספטמבר 2, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 2, 2008 :shock: :shock: אויי מיקי שתהיה לי בריא !!! אחרי שסיימתם להכין את הלאפות הסעודיות וכמובן יש לכם את החומוס משבוע שעבר נעבור לתוספת הבלתי מתפשרת. להלן המתכון: 1 כוס טחינה גולמית ,אורגנית , או אחרת. 1 כוס מים, במידה ורוצים טחינה סמיכה. לטחינה דלילה להוסיף עוד כ- 1/2 כוס מים. 3 שיני שום כתושים. חופן פטרוזיליה, אפשר גם נענע או בזיליקום, קצוצים דק. מלח ,פלפל, לימון.מעט פפריקה. את כל החומרים להכניס לבלנדר, או שייקר ולערבב היטב. לטעום ולהוסיף תיבול במידה וצריך. להגיש עם חצילים קלויים (על האש – לא מטוגן). לפזר מעל סלט ירקות טרי ולנגב את כל התערובת עם הלאפה של מיקי ישנם עוד כמה אופציות רבות לשימוש בטחינה. 1. תוספת נפלאה לפנקיק 2. שימוש בזמן מלחמת המפרץ (זהו זה 1992) על טחינת העירקים ע"י כוחות הברית ועוד. אם בזמן ההטסה ידכם יהיו עסוקים עם היוק והמצערת ניתן לבקש מאחת הדיילות שתנגב לכם עם הלאפה.
Moshe Mizrahi פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 צוות TFC ומשתתפים יקרים, בהנחה שהלג הבא (הלפני אחרון) מתוכנן ליום חמישי ה-11 בספטמבר ב-21:00 בחניה, אז בצעד חריג ויוצא דופן אני מבקש בשם צוות החטיבה לדחות את מועד הטיסה של הלג הבא (הלפני אחרון) בשעה וחצי או להעבירו ליום אחר. הסיבה פשוטה - המועד נופל על ישיבת צוות שלנו שאמורה לתת תנופה אדירה לחטיבה, הצלחנו לייצב את הנוכחות למלאה, ועדיין יש חברי צוות שמאד רוצים להשתתף בחגיגות של הגראנד-פינאלה ולא לפספס גם את הלג הלפני אחרון. אני יודע שעתיד החטיבה חשוב לכם, משוכנע שתשמחו לתמוך ברצון שלנו להיות נוכחים בישיבת הצוות ללא הרגשה של פספוס ובטוח שתבואו לקראתנו. תודה מראש
Elad Zeierman פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 בעעיתי שאני מסתכל על זה - אני עובד ב 2 בלילה ..
אורח פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 לדעתי לא אמורה להיות בעיה לדחות את הלג האחרון ל 18 לחודש. מקסימום MRDYS יבצעו עוד מרטון חגיגה בסנוקר
Elad Zeierman פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 לדעתי לא אמורה להיות בעיה לדחות את הלג האחרון ל 18 לחודש.מקסימום MRDYS יבצעו עוד מרטון חגיגה בסנוקר הלג האחרון גם ככה ב 18
אורח פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 לדעתי לא אמורה להיות בעיה לדחות את הלג האחרון ל 18 לחודש.מקסימום MRDYS יבצעו עוד מרטון חגיגה בסנוקר הלג האחרון גם ככה ב 18 צודק חשבתי שמדובר על האחרון. לצערי לא ניתן לדחות את הלג מאחר וה 25 וה 29 תפוסים לארועים אחרים. העיקר שתיהיו זמינים ללג האחרון :wink:
Yarden Antebi פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 אני חושב שכל החטיבה תבוא ללג האחרון... כשתתחילו את המסע הבא אני אצטרף לרוב הלגים לדעתי
אורח פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 משה אלעד צוות החטיבה , החטיבה. ההחלטה לגבי דחיה או קיום של הלג האחרון, היא של כל חברי מועצת TFC הקבועים. להם יש זכות הצבעה. אני רק קול אחד. אז אנה חברי TFC הביעו דעתכם. בכל מיקרה אם הלג של שבוע הבא נדחה, זה אומר שהלג האחרון ממצרים לב"ג יערך לפני יום כיפור. בברכה, משרד הדובר TFC נ.ב. מבחינתי אחרי הנחיתה בנתב"ג תם המסע מבחינתי.
Elad Zeierman פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 נ.ב. מבחינתי אחרי הנחיתה בנתב"ג תם המסע מבחינתי. זה לא היה ברור :roll:
אורח פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 נ.ב. מבחינתי אחרי הנחיתה בנתב"ג תם המסע מבחינתי. זה לא היה ברור :roll: אין TFC הבא, אם זה לא היה ברור.
Moshe Mizrahi פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 רן מתכוון שלא הוא יהיה זה שיארגן את ה- TFC הבא :mrgreen: עכשיו רק צריך לקבוע מועמדים ותאריך לחפיפה
mickey lip פורסם ספטמבר 4, 2008 מחבר דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 אני חושב שכל החטיבה תבוא ללג האחרון...כשתתחילו את המסע הבא אני אצטרף לרוב הלגים לדעתי ללג האחרון כולם יהיו מוזמנים אבל.......רק לחברי TFC או אילו שטסו יותר מכמה פעמים איתנו במהלך השנים האחרונות ינתן סלוט, כל השאר ימריאו אחרינו אם ירצו. לגבי דחיה, נבדוק .
AaronDagan פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 רן מתכוון שלא הוא יהיה זה שיארגן את ה- TFC הבא :mrgreen: עכשיו רק צריך לקבוע מועמדים ותאריך לחפיפה שותפיי לפרוייקט TFC לדורותיהם, חברים, חטיבה, בשלב זה של הדברים אני רוצה להזכיר לכם את הצעתי מלפני מספר שבועות שלא זכתה לתגובות כלשהן, להלן תקציר הדברים: א. אישית, צר לי שזה נגמר. ב. אני מקווה שתקום בקרוב יוזמה חדשה לחידוש הפרוייקט בשם TFC2. ג. אין לי בעייה לתרום את חלקי בהכנת תדריכים ובכלל להיות מעורב בעניין. ד. "דם צעיר" מעולם לא הזיק לרענון פעילות החטיבה, ופרוייקט זה - כמו מהלכים אחרים שהחטיבה יוזמת - תורם ויתרום לשיתוף, החברות והעניין בתחביב של כולנו. לגבי הלו"ז הצפוף בהקשר לישיבת הצוות וכו, אני משוכנע שיימצא הפתרון המתאים.
Elad Zeierman פורסם ספטמבר 4, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 4, 2008 תודה רבה היה כיף חוץ מפאשלה קטנה של משגר הטיסה בתכנון הנתיב....לא נורא בוצע תיקון אונליין לא הסטרי. :mrgreen: עוד שני לגים לארץ הקודש אחר כך פגרה ובשאיפה תור חדש :!:
אורח פורסם ספטמבר 5, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 5, 2008 שום פאשלה, הנתיב הכניס אותנו בגישה ישירה ל ILS של 16C גם אם הינו הולכים על 34C הגישה מה VOR וה DME ARC היתה מכניסה אותנו כמו שצריך.
Yakov Kraus פורסם ספטמבר 5, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 5, 2008 הייתה אחת הטיסות המהנות ביותר. לאחר שהגעתי לגובה שיוט העברתי את נטיב הטיסה ל GOOGLE EARTH ופתחתי אותו על המסך השני. הנתיב היה מעניין ביותר עברנו מעל הבסיס הסעודי בטאבוק. בסיס מסודר עם דתקים. לאחר מכן הנתיב עבר מעל הרי גרניט. לאורך הים עברנו מעל נמל נפט ענק איתרתי שני מכליות שמתדלקות. השדה בז'דה ענק שלושה מסלולים ורחבות ענקיות יש שם נמל גדול וארמונות לאורך החוף עם צמחיה ירוקה. מז'דה למכה יש אוטוסרדה עם שמונה נתיבים. המכה ראינו את הכבה את הנקודות השחורות שמהות אלפי אנשים שמקיפים את הכבה. מול הכבה בנו מלון ענק שמוצג בתלת מימד. נאלצנו להפסיק את הטיול מכיוון שהתקרבנו ל100 מיל מהשדה וצריך היה להתחיל בהנמכה. סגרנו את הגוגל כדי שהפריימים לא יפריעו לנחיתה. ונחתנו בשלום
Amit Doron פורסם ספטמבר 5, 2008 דיווח פורסם ספטמבר 5, 2008 באסה שלא יכלתי להגיע,מקווה להיות בשניים האחרונים.
