עבור לתוכן
mickey lip

שנה טובה לכל חברי VATIL

Recommended Posts

פורסם

שלום חברים

בפרוס השנה החדשה ברצוני לאחל לכם שנה טובה.

כשאדם בא לעולם, הוא מקבל "ארגז כלים"

ואם יידע לנצל אותו היטב

יזכה לאושר גדול ושלווה בלב.

סרגל- כדי שתמיד יילך בדרך הישר

עיפרון - לרשום את רעיונותיו, ומחק למחוק את המיותר.

פטיש- "להלום" בו כאשר הוא חסר אמונה

מסמר- לקבוע את שאיפותיו ולדמיין את כל התמונה

מקדחה- לקדוח בחוזקה עד אשר יראה את האור בקצה המינהרה

צבת- לצבוט בו בלחי כשהוא משיג עוד מטרה

זכוכית מגדלת- להעריך גם את הדברים הכי קטנים

מפתח- לפתוח את הדלת כשבאמת מוכנים.

לכל אחד יש כלי שונה או נוסף

אך כדאי ליזכור שכל כלי נותן ערך מוסף.

אז לקראת השנה החדשה את הארגז נסדר

וכך נזכה בעזרת השם לשנה טובה עוד יותר.

ראש השנה, הוא חג יהודי המציין את תחילת השנה העברית. נחשב ליום המלכת ה' על האנושות, וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה, ומציין את תחילת עשרת ימי תשובה. החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא שמיעת תקיעה בשופר. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו. המונח "ראש השנה" מוזכר אמנם בספר יחזקאל, אולם לא במובנו העכשוי. מקור הביטוי "ראש השנה" במשמעות היום הראשון בשנה הוא המשנה.

לפי התורה היום הראשון בחודש השביעי (שהוא חודש תשרי, לפי מניין החודשים בתורה) הוא יום טוב ואסור לעשות בו מלאכה. עיקר החג הוא מצוות ה"תרועה" שמוזכרת הן בפרשייה בספר ויקרא והן בפרשייה בבמדבר:

וידבר ה' אל משה לאמֹ‏ר: דבר אל בני ישראל לאמֹ‏ר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קדש: כל מלאכת עבֹ‏דה לא תעשו, והקרבתם אִשֶה לה'

– ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה

ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם: ועשיתם עֹ‏לה לריח ניחֹ‏ח...

– במדבר כט א-ו

ראש השנה נחשב ליום שבו דן ה' את כל באי העולם לגבי הקורות אותם בשנה הקרובה. אחד מהטעמים שנקבע ראש השנה דווקא ביום זה, היא משום שעל פי המסורת ביום זה נברא אדם הראשון, חטא בחטא עץ הדעת וה' דן אותו באותו היום. ומאז נקבע יום זה כיום דין לעולם. הגמרא במסכת ראש השנה אומרת שיש רמז שראש השנה הוא יום הדין מהפסוק בתהילים "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב" - איזהו חג שהלבנה מתכסה ('כסה') בו - (כלומר איזה חג חל בתחילת החודש העברי בו הלבנה כמעט ואינה נראית) - הוי אומר זה ראש השנה - ונאמר עליו "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב" - כלומר שהיום הוא יום דין. ומניין שהדין הוא בקשר למה שיקרה במהלך כל השנה? זה נרמז בפסוק בספר דברים "עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" - ודורשים את הפסוק שבא ללמד שה' דן מתחילת השנה (היינו ראש השנה) את השנה החדשה עד סופה.

יום זה הינו מצוין כיום הדין הכללי לכל יצורי העולם, או כפי שכתוב בתפילת מוסף: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים" וגם "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות".

על פי התלמוד, שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. ספריהם של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים נפתחים ונחתמים מיד - הראשונים לחיים והאחרונים למיתה. הבינוניים תלויים ועומדים במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. אם ישובו בתשובה - יתכפר להם. אם לאו - ייכתבו למיתה, לכן מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג לברך איש את רעהו במשפט "גמר חתימה טובה".

מנהגי ראש השנה וסממניו:

התרת נדרים. על פי התורה יש חיוב על האדם לקיים את נדריו. : "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ: כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, וְהָיָה בְךָ חֵטְא. וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, לֹא יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא. מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ." (דברים כ"ג כ"ב-כ"ד). אחת הדרכים להימנע מקיום הנדר הינו התרתו באמצעות חכם, שמוצא פתח לאי תקפותו של הנדר, שנעוץ בכך שהאדם לא היה נודר את נדריו אם היה יודע דבר מסוים. לכן בערב ראש השנה, נהוג שמתירים את הנדרים שננדרו במהלך השנה האחרונה, לפני שלושה אנשים שמהווים מעין בית דין, שרק בכוחו לשחרר האדם מכל הבטחותיו.

בראש השנה מרבים בתפילות, לפי מנהג האשכנזים לכל הפחות עד חצות היום (אמצע היום) ולמנהג הספרדים מסיימים לפני חצות היום כדי שלא ייחשב כצום. תפילות שחרית ומוסף ארוכות במיוחד, חגיגיות וכוללות פיוטים. הפיוטים משתנים בין קהילה לקהילה וגם המנגינות שלהם. מקובל שהחזן מרבה במיוחד בניגונים בתפילות אלו. הדגש בתפילות הוא על המלכת הקב"ה ועל חרדת הדין. פיוט מפורסם ביותר, הנכלל בתפילה הוא ונתנה תוקף המיוחס לרבי אמנון ממגנצא. פיוט זה נהוג בעיקר בקרב הקהילות האשכנזיות ואילו בקרב הקהילות הספרדיות רק מעטים נוהגים לאומרו. בתוך תפילת העמידה של מוסף ניתן ביטוי בברכות לשלושה נושאים מרכזיים: מלכויות זכרונות ושופרות: "מלכויות" - מלכותו של הקב"ה במהלך הדורות, "זכרונות" - העלאת זיכרון ישראל לפניו ו"שופרות" - התגלות האלוהית, "בקול שופר עליהם הופעת". כלולים בהן, נוסף על הברכות הרגילות, מימרות ופסוקים המבטאים שלושה נושאים אלו. מטעם אי הזכרת החטאים, נוהגים בקהילות רבות לדלג בראש השנה כל מקום בתפילה שמוזכר בו וידוי על חטא.

קריאת התורה: ביום הראשון נקרא סיפורם של הגר וישמעאל, אשר מלאך אלוהים הצילם מגוויעה בצמא. ביום השני קוראים את פרשת עקידת יצחק. זיכרון העקידה עולה כמה פעמים בתפילה, כדוגמה לניסיון שמבקשים לעורר את זכרו בפני אלוהים בתקווה שיטה עבורו חסד. אצל יהודי אשכנז נוהגים לקרוא את הקריאה בניגון מיוחד ומרטיט, אך אצל הספרדים לא נהוג מנהג זה.

תקיעת שופר. לפני תפילת מוסף ובמהלכה תוקעים בשופר. בתקיעה יש צלילים שונים הידועים כתקיעה - שהיא תקיעה אחת ארוכה וממושכת, שברים - שהיא רצף של שלוש תקיעות קצרות (מכונות בתלמוד גם גניחות) ותרועה שהיא רצף של תשע תקיעות מהירות (מכונות בתלמוד גם יללות). כדי לצאת ידי חובת תקיעות נפסק שיש לשמוע שלושים קולות - שלוש פעמים "תקיעה שברים תרועה תקיעה", שלוש פעמים "תקיעה שברים תקיעה", ושלוש פעמים "תקיעה תרועה תקיעה". בנוסף, מוזכר בגמרא שתוקעים סדר זה פעמיים - פעם אחת "כשהן יושבין" ופעם נוספת "כשהן עומדין", כדי לערבב את השטן, כשיראה שהמצוות חביבות על ישראל והם מרבים לתקוע. הפירוש המקובל על דעת רוב הפוסקים הוא, שיש לתקוע פעם אחת שלושים קולות לפני תפילת מוסף, כשיכולים עדיין לשבת, ופעם נוספת בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, בזמן שבו שליח הצבור "עומד" בתפילתו.

למעשה נהוג לתקוע לפחות מאה תקיעות כנגד מאה יבבות שיבבה אמו של סיסרא על פי המסורת . לשם כך יש הנוהגים לתקוע גם במהלך תפילת לחש של מוסף שלושים קולות, ויש התוקעים אותם בסיום התפילה. במהלך הקדיש החותם את תפילת מוסף תוקעים עוד עשרה קולות: תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה שברים תקיעה, ותקיעה תרועה תקיעה. בכך נשלם מנין מאה הקולות.

חז"ל גזרו שאין תוקעים בשופר ביום ראש השנה שחל בשבת, מחשש שהתוקע שלא יידע לתקוע היטב יילך לבקי בדבר והשופר יטולטל ברשות הרבים, דבר המהווה חילול שבת. גם בראש השנה שחל בחול קיים איסור מדברי חכמים לתקוע בשופר שלא לצורך קיום המצווה, כשם שנאסרה השמעת קול בשאר כלי זמר בשבתות ומועדים.

מטעמי התקיעה: המלכת ה' והתחברות אל המימד הרוחני שבמציאות, זכירת מעמד הר סיני, התעוררות לתשובה בעקבות קול התרועה המכניס מורך ללב וכן בלבול השטן. לפני תקיעת שופר נהגו קהילות ספרד לשיר את הפיוט "עת שערי רצון להפתח". פיוט זה חובר על ידי יהודה שמואל אבן עבאש, ותוכנו - סיפור עקידת יצחק.

רבי סעדיה הגאון מבבל מהמאה ה-10 הסביר את משמעות התקיעה בשופר: "התרועות הן קריאה של מלכות, ובכל מקום שתאה מותא שופרות בכתבי הקודש, תרועת מלך הם. בראש השנה יושב ה' על כס מלכותו לשפוט את באי העולם, לכן נאה לתקוע בשופר".

איחולים: נהוג לאחל בליל ראש השנה, ולדעות שונות אף ביומו ובליל היום השני, "לשנה טובה תיכתב ותחתם". יש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים". לנשים וילדות מברכים "לשנה טובה תיכתבי ותחתמי", ולרבים - בלשון רבים. החל מהמאה ה-14 ‏‏ נהגו לשלוח איחולים אלה בכתב. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 דעך השימוש בכרטיסי נייר והוחלף בברכות טלפוניות ובמשלוח ברכות בדואר אלקטרוני וב-SMS.

תשליך: ביום הראשון של ראש השנה (או ביומו השני במקרה שהיום הראשון חל בשבת לפי מנהג האשכנזים) , הולכים אחרי הצהריים לחוף נהר או ים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". במקומות שבהם לא היו מקווי מים קרובים נהגו לעלות למקום גבוה שממנו צופים עליהם. מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.

בשנים האחרונות נהגו חסידי ברסלב ואחרים להתפלל בראש השנה באומן, ליד קברו של רבי נחמן מברסלב.

מניעה משינה: נהוג להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו. אך יש שאינם מקפידים על כך אחרי חצות היוםץ

מאחל לכולכם שנה טובה ומאושרת, שנה של התחלות חדשות , שנת תעופה,ושנת הגשמת חלומות

מיקי

פורסם

שנה טובה לכולם

שתהיה זו שנה של כבוד הדדי וסבלנות

שנה של למידה משותפת, התחלות חדשות ושיאים חדשים

שנדע תמיד לחשוב על האחר בכל מעשינו ולבחור את מילותינו בקפידה

שנדע להקשיב באמת אחד לשני וגם לקבל ביקורת כשצריך

שנמשיך לשאוף למעלה ונגיע רחוק

והעיקר שנמשיך להנות יחד מהתחביב המשותף

ושהשמיים הוירטואליים ימשיכו להיות מלאים בפקחים וטייסים ואירועים משותפים

שנה טובה

ובעזרת השם מי יתן וגלעד שליט יחזור במהרה אל חיק משפחתו

אמן

פורסם

שנה טובה לכל משפחת ואטיל על כל שלוחותיה. בהצלחה לכל המחלקות ולשת"פים, ישנים וחדשים. הרבה בריאות, סבלנות וסובלנות. שנדע לסלוח ושנעבוד קודם כל עם הראש על הכתפיים. שנה של הרבה אירועים, טיסות, פיקוח, חוויה, סיפוק ואדרנלין. שנה טובה :)

פורסם

בביטוי הכי בנאלי – שנה טובה

בביטוי הסנטימנטאלי – שנה של אהבה

ביטוי קצת פוליטי – שנת שלום

או בביטוי מעט נאיבי – שנת חלום

בביטוי של סלנג – שתהיה אחלה שנה

ובסגנון כלכלי – שנת שגשוג ופרנסה טובה

ובביטוי כללי - שנה של בריאות וברכה

בברכה,

בוקיזאב

4X-MJB

פורסם

חברים, שתהיה שנה טובה ומוצלחת לכולכם. רק בריאות ואושר, טיסות וכיף.

לצערי אני נמצא מעט בבית בגלל הצבא, אבל אני תמיד מתעדכן גם כשאני בצבא (את ההודעה הזאת למשל אני כותב מהבסיס), וכשאני בבית אני משתדל לטוס כמה שיותר. בלתי אפשרי להתנתק מהמקום הנפלא הזה.

שוב חג ושמח, שנה טובה ושבת שלום :)

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...