הנה דיון מעניין - האם צריך טייסים בעידן האוטומציה והמחשוב

Adam Waiser · מאי 14, 2011

ערב טוב

היום בערב קרובת משפחה סיפרה לי על קטע שהכינו תלמידים במסגרת חוג לתקשורת שעסק בהנחה שגורסת שבעתיד לא יצטרכו עוד טייסים אנושיים לאייש מטוסים אזרחיים וצבאיים כלל

שכן מערכות ממוחשבות יוכלו לבצע את כל שלבי הטיסה בביטחה - הם הביאו כדוגמא מערכות לנחיתה אוטומטית שנמצאות בשימוש בעולם כיום וכמובן את המל"טים הצבאיים.

אותה קרובת משפחה הייתה צריכה להוסיף הערות משלה לקטע ושאלה אותי האם יכולים להיות טיעונים כנגד ההנחה הזו, כלומר - למה תמיד נצטרך טייסים אנושיים למטוסים.

הדוגמאות הטובות ביותר שיכלתי לחשוב עליהן היו הנחיתה בהדסון - שום מחשב לדעתי לא ניחן בשיקול דעת המשולב ביכולת אילתור והכרת כל המשתנים הטכניים וגורמי הסביבה ברגע המסויים בו נדרשת החלטה יצירתית ונועזת במקום בו המכונה כשלה בנסיבות שלא ניתנות לחיזוי מדוייק כמו פגיעת ציפור במנוע בשלב הטיפוס וכו'.

דוגמא נוספת היא של הטייסים שהצליחו להנחית בבטחה מטוס נוסעים (לא זוכר איזה) שמנועיו כשלו בגובה רב מעל האוקיינוס תוך שהם משתמשים בידע והנסיון של הקברניט שהיה חובב דאיה בזמנו הפנוי.

לסיכום סיפרתי על ראיון ששמעתי עם מפקד חיל האוויר שנשאל האם הוא צופה מצב שבעתיד החייל ישען רק על יכולות המל"טים ותשובתו הנחרצת הייתה שאין שום תחליף לשיקול הדעת היצירתיות ויכולת הניתוח בכל רגע נתון של הטייס האנושי ולכן אין סיכוי שבעתיד הנראה לעין חיל האוויר ישען רק על היכולות של המל"ט.

בכל מקרה נראה לי שזה יכול להיות דיון מעניין ובכלל אשמח לשמוע עוד טיעונים לכאן או לכאן

מה דעתכם אנשים? האם בעתיד נוכל לסמוך על המחשבים שיטיסו אותנו בבטחה ממקום למקום או יבצעו משימות צבאיות ללא צורך בטייסים?

שבוע טוב

Elad Orlansky · מאי 14, 2011

לדעתי לא. אין דבר יותר חכם ומתאים ממוח של אדם במצבי חירום.

כאשר המטוס נמצא בקרב, התמרונים השיקול הדעת של הטייס הם המפתח לניצחון או להפסד וברוב המקרים גם למוות.

המכונות לא יכולות להחליף את האדם כל עוד אין להם אינטלגנציה אנושית(נשמע כמו מטריקס אה?).

המכונות יכולות לסייע לאדם רבות אבל להחליף אי אפשר

yoni revivo · מאי 14, 2011

אחד הנושאים היותר מדוברים אך מורכב ומעניין.

קודם כל, בתחום הצבאי.

מפקד ח"א יכול להגיד מה שהוא רוצה- ההיסטוריה רוויה במקרים שהטכנולוגיה הקדימה את הדמיון. לכן אני אישית לא מיחס חשיבות לאף גורם בכיר ככל שיהיה.

כבר היום אני יכול להגיד לך שהאוטומציה בחילות אוויר (לאו דווקא אצלנו) צוברת תאוצה ולאט לאט מבצעת את כלל המשימות שהתבצעו ע"י אדם ואף טוב בהרבה.

בסופו של דבר, טייס הוא סוג של מעבד אינפורמציה (כן, בערך כמו CPU). הוא שואב נתונים ממס' מקורות (HUD, בקרה אזורית, ראייה, מכ"מ ועוד ועוד') גוזר משמעויות ופועל בהתאם.

אולי מצד אחד (כפי שאומרים הרבה טייסי עבר), הטסת מטוס היום הרבה יותר קלה והתמצאות פיזית הרבה יותר פשוטה לדוגמה ע"י MFD עם מפה נעה. אך מצד שני אל נא לשכוח ששדה הקרב המדורני הוא הרבה יותר מורכב וכולל איומים שלא היו קיימים אז.

ברור שישנם אלמנטים מורכבים שאולי הטכנו עדיין לא יודעת לתת מענה- אך אני מוכן לחתום על גופי שבעתיד (הלא כל כך רחוק) הגורם שהכי יגביל את ביצועי כלי הטיס בכלל התחומים יהיה אך ורק הטייס בשר ודם.

היום, בשטח, מלטים מבצעים משימות מדהימות עם שליטה ("שיקולים פיקודיים") של גורם אנושי מלמטה.

בתחום האזרחי.

אני לא אומר שזה פשוט, אך למה הגעת למסקנה שמחשב אינו מסוגל לבצע זאת?

בסך הכל, כפי שתיארת מדובר במשתנים טכניים שונים. מחשבים היום מבצעים דברים מאוד מורכבים ולדעתי יכול להיות מענה גם לזה.

ואגב, אני זוכר בתעופה בחקירה יותר טעויות של טייסים מאשר הצלחות (ראה דוגמה טריה- האירוע שניר גונן פירסם עם הטייסי 742 שהתעלמו מ-GPWS).

לדעתי האישית- בסופו של דבר - אין פעולה אנושית שכלי טכנו' כזה או אחר לא יוכל לבצע.

פרט אולי לעניינים "הומניטריים" או פיקודיים בעת לחימה- שאת זה ניתן לפצות בשילוב ושליטה מהקרקע כפי שמתבצע היום.

בסופו של יום השאלה תהפוך ל"האם הנוסעים במטוס יסכימו לטוס ללא טייס?"

Or Netzer · מאי 14, 2011

זה לא בדיוק OFFTOPIC...

שימו לב דיוני תעופה לGENERAL!!

הגדרת OFFTOPIC - כל מה שלא ! קשור בתעופה.

קשור ועוד איזה.

אחלה דיון מעניין רצח.

לטעמי.. אין מה שיחליף את הראש האנושי , לפחות לא בטווח הקרוב.

אני לא סומך על המכונות.לא ב100 אחוז.

Rami Arbili · מאי 14, 2011

דיון מאוד מעניין

לדעתי בתחום הצבאי מה שיהיה לאורך זמן רב (אם לא לתמיד) עם צוות טייסים, הם מסוקי הסער.

דברים "פשוטים" כמו נחיתה בשטח (חילוץ, הנחתת כוחות וכיו"ב), בסופו של דבר, לא משנה כמה המערכת תהיה ממוחשבת, וכמה יהיה ניתן לשלוט מרחוק, הבחירה הסופית של המשטח, תזמון הנגיעה, תפעול כל החגיגה שמסביב, לזה חייב בן אנוש.

כל השאר, יכול להיות לא מאוייש

לגבי התחום האזרחי, כמו שנאמר, מכשול פסיכולוגי אדיר, וגם אתגר כלכלי לא פשוט בכלל.

מסקרנת אותי במיוחד דעתו של עופר בנושא

my 2 cents...

Izik Bakshi · מאי 14, 2011

נושא מאוד מעניין, אך לא הפעם הראשונה שעולה כאן לדיון בפורום.

גם עופר וגם חברים נוספים התבטאו בנושא בעבר, אני ינסה לבצע חיפוש קצר ולהוסיף אותם לפה, הכל במטרה כדי לתת למגיבים בדיון לקרוא דעות נוספות מחברים שחלקם כבר לא פעילים לצערי בפורום זה.

Maor Cohen · מאי 15, 2011

ברור שצריך טייסים ,

לא הכל אוטומתי , בלי התנסות בידני אין לטייסים טיפת כישרון בהטסה .

חוץ מזה , מה יעשו באובדן מכשירים \ תקלות ?

Amir Paz · מאי 15, 2011

בתעופה הצבאית: יוני הציג לעניין, ואני אישית מכיר עוד מערכות שעושות דברים מאוד חשובים בעזרת מחשב -אבל זה לא לפורום.

בתעופה האזרחית:

אני לא רואה את זה קורה, לא במאה הקרובה (ואני מקווה שVATIL תהיה פה עוד 100 שנה על מנת שהנכד שלי יקפיץ את השירשור - אני רק מקווה שהוא לא יתווכח עם הנכדה של רביבו על זה )

וברצינות:

יש לא מעט פעולות שאני לא רואה אותן מתבצעות ע"י מכלול טכנולוגי כזה או אחר. הראשונה שבהן היא קבלת החלטה.

אם יושב צוות מקבל החלטה על הקרקע ומקבל שכר ותנאים מחברת התעופה - עדיף שכבר ישב במטוס.

תכנון מערכת שכזו תשען על הרמות ההנדסית הגבוהה ביותר, כזו המקבילה לאיכות ביצוע של סוכנות החלל. עלויות מאוד גבוהות בתכנון ובייצור, קווי הרצה ובדיקה יקרים מאוד, ובשביל מה? בשביל לחסוך נהג במושב הקדמי של המטוס - לא נראה לי משתלם לאף אחד.

מה שכן,

(שלומי הורג אותי)

אני לא חושב שצריך פקחי טיסה

אני חושב שבעזרת המכשור, בעוד 15-20 שנה, יהיה ניתן לוותר על הפקחים. (נצר זו הסיבה שאנחנו לא...)

מחשב יכול לנהל תעבורה ע"י שליחת הודעות טקסט לטייסים (כמו ב VATSIM), והם שולחים אישור קבלה. המחשב גם מוודא ביצוע של הבקשה, לא ביצע - מדליק מנורה אצל הפקח שמשגיח על המערכת.

מצלמת HD יכולה לסרוק את המסלול על מנת לאתר FOB או מכ"מ קרקעי שמוודא שמסלול פנוי לפני מתן אישור נחיתה. (קיימת מערכת כזו בפיתוח, שותף בה חבר חטיבה).

אותה מצלמה יכולה לוודא גלגלים מטה של מטוס מסויים.

שמים פקח אחד בכל עמדה, שמתערב ברגע שנדלק CA (התראת התקרבות בין מטוסים)... הוא לוקח את הקשר, ומפריד. זה גם ריאלי כי ה CA ידלק על סמך מכ"מ ממשי ולא משהו אחר.

מה שמפחיד זה וירוס מחשבים שאיזה ילד יכניס למערכת ויתכנת 10 תנועות לאותו VOR באותו גובה

מסקנה לשירשור:

צריך אנטיוירוס ממש חזק לפני שהולכים על זה :drinking:

E.Z · מאי 15, 2011

יחבר'ה אפשר הכל בפועל לא יקרה בגלל סיבה אחת פשוטה ----> כי יש וועד ! :-)

אפילו על רכבי ה FM לא הצליחו לוותר אז על טייסים....עייני יתחיל לשרוף צמיגים של 747 ואחרי משא ומתן יחזירו גם מהנדס טיסה.

Opher Ben Peretz · מאי 15, 2011

אכן היו מספר שרשורים בנושא, איציק יעלה קישורים ואני אזכיר את אורן גבע מותיקי הצוות שנשא את דגל מטוס הנוסעים נטול הטייסים. דעתי שונה:

א. ברקע אציין ששמעתי הרצאה של דודי שהוא חתן פרס ישראל וראש תחום מחשבים באוניב' הרווארד שם הוא חוקר 15 שנה את מוח האדם בכוונה להפיק מכך מערכות מיחשוב מתקדמות שיחליפו בני אדם. ההרצאה היתה באירוע אזכרה למנהל IBM ישראל, ומה שאני הבנתי ממנה הוא שקיימת דרך ארוכה מאוד עד שיבינו כיצד מוח האדם עובד. איני כולל בכך את שאלת השאלות והיא אישיות מקבל ההחלטות ואיך משכפלים אותה או מתקרבים אליה.

ב. כל המערכות הממוחשבות שאמיר ויוני מכירים בגדול אני מבין. אם יש בהן קשר ישיר לחיי אדם, לביטחון המדינה, או לסיכוני פגיעה הדדית, גם אם הן מסוגלות לבצע מטלות טוב יותר מאדם ומבלי לסכן את צוות כלי הטיס, כל ההחלטות מתקבלות על-ידי בני אדם, ובדרג גבוה של שר או ראש ממשלה. איכות ההחלטות מושפעת חזק ביותר ע"י תמונת המצב במקום הקריטי בביצוע. קחו ספר העוסק במבצע חילוץ צוות שגרירות ארה"ב בטהרן, מבצע שמפקדו היה תא"ל אך כל ההחלטות משהחל להסתבך נלקחו בחדר המצב שבבית הלבן. המבצע נכשל, איש לא חולץ, מטוס קרנף ומסוק יסעור נשרפו בתאונה, חברי הטוב היה קברניטו ואני השתתפתי בתחקיר מסווג סודי של האירוע ביומה אריזונה. הכל אוסף של החלטות ללא תמונת מצב טובה, ולרוב בידי אנשים שקיבלו סמכות אך ללא הכלים לממשה. אי אפשר לנהל פעולה רגישה בשלט רחוק, ללא סיכוי מוגבר להחטאה בהשגת המטרה. חלק ניכר מהעימות בין ארה"ב ובין ממשלות אפגניסטן ופקיסטן המהווה איום אסטרטגי על יציבות האיזור, נובעת מפגיעה במטרות אזרחיות בעת תקיפת מחבלים עקב מודיעין לא מספיק, והחלטות באריזונה של טייסי המל"טים. אני כותב זאת כאב לבת שעיסוקה הדרכת טייסי מל"ט כבר שנים ברחבי העולם. התפיסה ללא ספק מהווה מכפיל כוח בלתי רגיל, אך יש לה חוליה חלשה בהיות מקבל ההחלטה מרוחק ולכן נטול תמונת מצב מספקת במקרים רבים. לכן השלכתה קשה על חיי אדם.

ג. לגבי תעופה אזרחית, נתחיל במטוסי נוסעים. איני מכיר רשות תעופה שתאשר להטיס מטוס ובו עשרות או מאות אנשים בשלט רחוק. ולו עקב אותם מצבים בעייתיים של תפקוד המערכות- היתלשות מנוע ואש, אובדן חשמל כללי, כביית כל המנועים באבק וולקני. את כל זה תרצו שמהנדס יתכנת? אני במטוס כזה לא אטוס לעולם. מה עם מטוס מנהלים בעל 6 מושבים או 30? הראו לי מנהל אחד שיטוס בו. לחבר שלי קברניט HAWKER שבסיסו בעירי, היה אירוע בו בבלגרד לא ניתן היה להתניע ולהחזיר את המנהלים למשרדם. מהכרת הפרטים, שום מחשב לא יפתור זאת. הסיבה היתה טעות בתכנון המטוס.

ד. יוני הביא תאונות כדוגמא לסיבה שרובוט לא עושה טעויות כפי שביצעו טייסים לאחרונה. הוא צודק לגבי התאונות אך לדעתי לא לגבי הניתוח של סיבה תוצאה. התאונות המתרחשות מאז הוכנסו קוקפיטי זכוכית למטוס ברובן נובעות מאוטומציה איתה האדם לא מסוגל להתמודד כראוי, כלומר תכנון מטוסים לא מספיק טוב, בחירת ומיון טייסים לא טוב, הדרכה לא מספיק טובה. כאלה יתכננו מטוסי נוסעים הנשלטים ע"י צוותים שלא נגעו בהגה מטוס וראו תמונה מ-40000 רגל?

לדעתי לא בעתיד הנראה לעין, עד שנבין יותר טוב כמה מרכיבים קריטיים הדרושים לכך. בינתיים גם כשמשקים אוטומאטית שדות ליד ביתי ברעננה בשעתו, היו יתושים למרות הריסוס כי לא החליפו סוללת גיבוי בזמן והשדות הוצפו.

Izik Bakshi · מאי 15, 2011

קישור ראשון לדיון שעופר הזכיר עם אורן גבע, ממולץ לקרוא.

viewtopic.php?f=1&t=10787&hilit=%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94

מאי 15, 2011

אם זה מטוס צרפתי, מעדיף לשחות את האטלנטי, בכל מקרה יש סיכוי ששנינו נגמור בתחתית.

fsxdeluxeedition · מאי 15, 2011

פקחי טיסה ממוחשבים,הם כמו רמזורים.רק שפה כל טעות תגרומנה אבדות כבדות בנפש.אני הייתי מאוד פוחד לטוס במזל"ט,היות ואני יודע מה עבודתו של טייס היא,וכמה חשוב הוא לניהול תקין ונכון של הטיסה.

אני נגד כך,בכל שלב בחיינו,או בחיי נכדינו.אדם הוא היחיד בעל הקישורים לנהל טיסה.נקודה.

מכונה בחיים לא תגבור על אינטיליגנטיות האדם,משום שהוא זה שהמציא אותה.

מאי 15, 2011

מה תפקיד הכלב, ומה הקשר למטוסי העתיד

מאמרים / אהרון האופטמן

במלאת מאה שנים לטיסתם של האחים רייט, הרהורים על מאה שנות התעופה הבאות

, אפריל 2004המימד העשירי מאמר זה הופיע בגיליון 21 של

לפני חודשים אחדים מלאו מאה שנים לטיסה ההיסטורית של האחים רייט, שארכה בסך הכל 59 שניות, אך הוכיחה בפעם הראשונה שאפשר להטיס כלי טיס כבד מן האוויר והמונע בעזרת מנוע, וגם לשלוט בו תוך כדי טיסה. בכך נפתח עידן התעופה המודרנית. איך תיראה התעופה במאה השנים הבאות?

הבה ננסה לסקור אי אלו כיוונים מעשיים אפשריים, על פי מה שמסתמן כיום בפרויקטי מחקר ופיתוח. אני מדגיש שוב, הסקירה מוגבלת הפעם לכיוונים הנחשבים למעשיים ואשר מגובים בפעילויות מחקר ופיתוח ראשוניות או מתקדמות. את הרעיונות המד''ביים – כמו פיתולי חלל, טלפורטציה, ''הנעת חלל'' וכיוצא באלה – נשאיר לפעם אחרת.

דברים מעניינים במיוחד קורים התחום התעופה הצבאית, כמובן, ולא כולם נחשפים לעיני הציבור, אך לעתים קרובות טכנולוגיות המתפתחות בתחום הצבאי משפיעות בהמשך גם על זה האזרחי. למשל, תכנית מחקר מעניינת של דארפ''א (הסוכנות האמריקנית למחקרים צבאיים מתקדמים) עוסקת ב''מורפינג'' (morphing) של מבני מטוסים. המושג ''מורפינג'' מוכר לעוסקים באנימציה ממוחשבת, והוא מתייחס לשינויי צורה הדרגתיים ורציפים של אובייקטים (למשל בן אדם ההופך בצורה ''חלקה'' לנמר). ''מורפינג'' במטוס הוא דבר די דומה: למשל, כנף המשנה את צורתה באופן רציף בהתאם לתנאי הטיסה, כדי להשיג ביצועים מיטביים וחסכון מקסימלי בדלק בכל מצבי הטיסה המשתנים. מה יכול להשתנות בכנף? עקרונית, כמעט הכל: זווית הכנף ביחס לגוף (מכנף ניצבת ועד למשוכה חזק קדימה או אחורה), מידת הקימור שלה, אופן הפיתול והכיפוף, ואפילו מידת הגמישות או הקשיחות של החומר. (כלומר, אם ראיתם בעיני רוחכם כלי טיס משני צורה בסגנון הרובוטריקים, אתם בכיוון הנכון, אבל הכוונה למשהו עוד יותר משוכלל). כל זאת בעזרת מחשוב מתוחכם המשנה את צורתו ותכונותיו של ''חומר חכם'' שממנו עשויה הכנף. יש כיום בנמצא ובפיתוח מגוון רחב של חומרים כאלה, המשנים את תכונותיהם המכאניות (גמישות, חוזק, תדר רעידות אופייני וכו') לפי דרישה, ובזמן תגובה מהיר ביותר. ההתפתחויות בננוטכנולוגיה מבטיחות שיופיע דור חדש של חומרים לא ''חכמים'' סתם אלא ממש ''גאונים'', כיוון שאפשר יהיה ''להנדס'' את תכונותיהם על ידי מניפולציות ברמה האטומית או המולקולארית שלהם.

בשחר עידן התעופה חלם האדם להדמות לציפורים, ועשה ניסיונות מגושמים לחקות כנפי עופות למיניהם. בעתיד, בעזרת טכנולוגיות מחשוב וחומרים מתקדמות, אכן ידמו כלי הטייס, במובן מסוים, ליצורים חיים: הם יהיו מצוידים במערכת עצבים (חיישנים משולבים בכל חלקי המטוס), מוח (מחשב) ושרירים (חומרים חכמים המתכווצים, מתפשטים, ומתעוותים בהתאם לצורך). גם תחזוקת המטוסים תשתנה לבלי היכר: לא עוד השבתת המטוס מדי פעם לצורך בדיקה כללית (תהליך יקר ביותר). המטוס פשוט יצעק שכואב לו (התרעה של מערכת החיישנים שיזהו, למשל, התחלה של סדק), והבעיה תטופל אוטומטית. איך? אה, כן, שכחתי להזכיר שהדורות הבאים של החומרים החכמים יצטיינו גם ביכולת של ריפוי עצמי, בצורה המזכירה במקצת הגלדה של פצע.

בזכות החומרים החדישים יהיו מטוסי העתיד גם הרבה יותר קלים. קחו למשל את ''ננו צינוריות הפחמן'' (לא עובר שבוע בלי שיתפרסם מאמר מדעי על תכונותיהן המופלאות): סיבים וכבלים שייוצרו מהננו צינוריות (רק לפני שבועות אחדים פורסם על הצלחה ראשונה בייצור סיב כזה) יאפשרו את בנייתה של ''מעלית החלל''. מדוע? כי החוזק הסגולי שלהן (חוזק ביחס למשקל) גבוה בהרבה מהחומרים החזקים ביותר שהיו ידועים עד כה, וזאת יחד עם אלסטיות יוצאת דופן. אפילו קורי עכביש מחווירים לעומתן. כבר כיום מייצרים חומרים מרוכבים ניסיוניים שבהם משולבות הננו צינוריות, והתוצאה היא מבנה קל וחזק פי כמה וכמה מהמבנים התעופתיים הקיימים. כיוון פיתוח זה עשוי להוביל בעתיד הקרוב למטוסים שיהיו קלים בעשרות אחוזים מאלה של היום, ובעתיד הרחוק יותר – אולי במאות אחוזים. מדוע זה כל כך חשוב? תארו לכם מטוס נוסעים שגודלו זהה לזה שקיים היום, והוא מקיף את כדור הארץ מספר פעמים בלי לתדלק. הכפילו את החיסכון הזה בכמות המטוסים בעולם. או חשבו על הגדלת הטווח של מטוס קרב. או, מנקודת ראות אחרת, על מטוס במשקל זהה לג'מבו של היום, הנושא כמות נוסעים גדולה פי עשר!

השילוב הסופר-מתקדם בין מחשוב, בקרה וחומרים ומבנים המגיבים במהירות, הוא זה שיאפשר גם את פעולתם האוטונומית של כלי טיס, ללא צורך בטייס. כלי טיס בלתי מאוישים אינם דבר חדש, וישראל נחשבת למובילה בתחום המזל''טים. אך עדיין אין בנמצא מטוסי קרב בלתי מאוישים, וגם לא מטוסי נוסעים. שימו קו עבה מתחת למילה ''עדיין''.

ושימו לב לבדיחה הבאה, שנפוצה לאחרונה בתעשיית התעופה: הצוות במטוס נוסעים עתידי יכלול טייס וכלב. תפקיד הטייס הוא להתבונן בכל צגי המחשב. ומה תפקיד הכלב? לנשוך את הטייס אם רק יעיז לגעת במשהו. וכמובן להאכיל את הכלב.

אך זו אינה סתם בדיחה – היא משקפת מגמה אמיתית בתעופה, ראשית בזו הצבאית ובהמשך מן הסתם גם באזרחית. חשבו, למשל, על ניסוי שנעשה לאחרונה במטוס קרב חדיש, שבו שברו בכוונה חלק רציני של הכנף תוך כדי טיסה, והמחשב הצליח, בעזרת תוכנת ''רשת עצבית'' מתוחכמת, לייצב את המטוס ולהטיסו כהלכה. טייס בשר ודם לא היה יכול לעשות זאת טוב יותר, וקרוב לוודאי שלא היה מסוגל לעשות זאת כלל.

ומה באשר למהירות? האם נזנח החזון של מטוסי נוסעים על-קוליים, עם קרקוע ה''קונקורד''? כלל וכלל לא. קיימים תכנונים מפורטים של יורשי הקונקורד, משוכללים יותר, מהירים יותר – וכלכליים יותר. גם כאן הכוח המניע את חזית הטכנולוגיה הוא התעופה הצבאית. החזון הוא פיתוח כלי טיס שגא-קוליים שמהירותם תהיה גדולה פי עשר ממהירות הקול. תארו לכם מטוס שיכול להגיע לכל מקום בעולם תוך לא יותר משעתיים!

אחד הרעיונות העתידניים המעניינים בכיוון זה נקרא HyperSoar – מטוס בעל מנועים רקטיים ''נושמי אויר'' המתודלקים במימן. הוא אמור לנסוק אל גבולות האטמוספירה, אל סף החלל, ושם הוא ידלג הלוך ודלג אל יעדו, בדומה להקפצת חלוק אבן על פני מים.

לטוס לכל מקום בעולם בשעתיים זה נחמד, אך זה לא יועיל הרבה אם נצטרך לבלות שעות רבות בנסיעה אל שדות תעופה בכבישים פקוקים (ונשכח לרגע את העמידה בתור לבדיקות הבטחוניות). הפתרון האולטימטיבי הוא, כמובן, מכוניות מעופפות. גם זה לא רעיון חדש (הדימוי העולה בראש הוא, כמובן, התחבורה האווירית המרהיבה בסרטים כמו ''האלמנט החמישי''). זה שנים רבות מנסים משוגעים לדבר לפתח כלי תחבורה שהוא הכלאה בין מכונית למסוק או מטוס. בשנים האחרונות מתחילים להתייחס לרעיון ברצינות – שוב, הודות להתפתחויות המרשימות בטכנולוגיות מחשוב, בקרת טיסה וחומרים מתקדמים. אחד התומכים הנלהבים ברעיון המכונית המעופפת ככלי תחבורה המוני הוא דניס בושנל, המדען הראשי של מרכז המחקר לנגליי של נאס''א. בושנל הוא איש רציני, והוא כותב ומרצה על הנושא מזה כעשור שנים. הוא משוכנע שהטכנולוגיה מבשילה לקראת מימוש החזון, אך מה שחשוב יותר – הצורך הוא צורך של ממש. וכי מה הטעם לסלול עוד כבישים ולסתום את כל עורקי התחבורה העירוניים על פני האדמה, כאשר מעליהם נמצא מרחב אווירי בלתי מנוצל? אגב, בשלב העתידני יותר בחזון של בושנל, מדובר במכוניות מעופפות אוטומטיות, ללא טייס. אתה נכנס לכלי, אומר מה היעד, וקדימה...

דגם מטוס עתידי של נאס''א עם כנפיים גמישות המשנות את צורתן בהתאם לצורך (Morphing)

מה שיאפשר את כל זה הוא שימוש מתוחכם בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות: שילוב של מערכות ניווט GPS, מערכות למניעת התנגשויות, רשת תקשורת הכוללת את כל הכלים המעופפים, ומחשבים רבי עוצמה שמנהלים את התחבורה. כל זה מייצג אתגר הנדסי קשה, אך בר-מימוש.

אחד הפיתוחים החדשניים ביותר של מכונית מעופפת הוא כולו כחול-לבן, פרי כישרונו היצירתי של ''משוגע לדבר'' משלנו – ד''ר רפי יואלי.

היתה לי הזכות לראות ולמשש את האבטיפוס של ''נץ העיר'' (City Hawk) של רפי יואלי, כאשר היה עוד מונח במלוא הדרו בסלון ביתו אי שם במרכז תל-אביב (כעבור זמן מה היה צורך להסיר את מעקה המרפסת כדי להוציא את הנץ החוצה). זהו כלי הממריא אנכית בעזרת מספר רוטורים המשולבים בתוך המבנה ואינם חשופים (בניגוד ללהבי מסוק, שום דבר לא יחתוך לך את הראש אם תתקרב), אורכו כחמישה מטרים, והוא אמור להגיע לגבהים של כ-‏2700 מטר ומהירות של עד כ-‏160 קמ''ש. פרטים אפשר למצוא באתר הבית של החברה שהקים יואלי, ''אורבן אירונאוטיקס''.

נץ העיר של יואלי כבר עבר ניסויי טיסה ראשונים, שהוגבלו בשלב זה לגבהים נמוכים מאד. יואלי הוא אדם זהיר ושקול, והוא מתקדם לאט אבל בטוח. הוא מאמין בחזון של תחבורה עירונית אווירית, אך הוא יודע שמימושו ההמוני רחוק. לכן הוא מתמקד כעת ביישומים מוגדרים שניתן לשווקם כבר כיום, כמו כלי לחילוץ נפגעים בבניינים רבי קומות (הנץ העירוני יכול להתקרב בנקל אל חלון של בניין ולרחף במקום).

דגם ''הנץ העירוני'' של רפי יואלי – אולי המכונית המעופפת המעשית הראשונה בעולם

דניס בושנל מנאס''א, הבקי בכל מה שנעשה בשטח זה בעולם, נותן ציון גבוה מאד לפיתוח של יואלי, אף כי אינו נטול בעיות. ורפי יואלי, העסוק מעל לראש בעבודתו, מבטיח לי כל הזמן שאו-טו-טו הוא מתפנה קצת, ואז ייתן לנו הרצאה מאלפת על מכוניות מעופפות במסגרת סדרת ההרצאות על שם עמוס גפן ב''בית אריאלה''. אני לא לוחץ. אינני רוצה שעל מצפוני ירבץ ולו עיכוב קל שבקלים בפרויקט...

קישורים:

מעלית החלל

אורבן אירונאוטיקס

המימד העשירי

http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=67 ... =dimension

1. בגדים חכמים http://www.masa.co.il/article.php?cid=895

2. תקשורת באמצעות פולימרים הבסיס להתפתחות חומרים חכמים

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/c ... d7120.html

3. חומרים מתקדמים פתרונות חכמים http://www.pronat.co.il/heb/index.php

4.

מאי 15, 2011