Lior Avinoam פורסם מאי 23, 2011 דיווח פורסם מאי 23, 2011 שלום לכולם וערב טוב! רציתי לשתף במקרה שקרה לי לפני כ9 שנים, בגיל 5. אם כבר, כל אחד מכם שיש לו סיפור תעופתי נוסף יוכל לשתף פה. אז בלי הרבה דיבורים והסברים נעבור לסיפור: בחודש אפריל שנת 2002 טסנו אני אבי ואמי לארה"ב בדרך לחתונה של דוד שלי. אני זוכר את ההתחלה, סביבות השעה 3 בצהריים אנחנו עולים למטוס של חברת סוויסאיר כזכור לי בטרמינל 1 בדרך לציריך שבשוויץ, ומשם טיסה ישירה לבוסטון. הגענו לשיוט, אני זוכר את אמא שלי נכנסת איתי לקוקפיט, מדברת צרפתית עם הטייסים ואני מנסה להבין בדיוק מה הולך מזה כל השעונים האלה, אכן - מאז נכנס לי לראש עולם התעופה והתחביב החדש שלי עד היום. נחתנו בשלום, עלינו על הטיסה לארה"ב - שוב פעם טיסת סוויס הפעם בשעות הערב, אחרי מס' שעות של טיסה אנחנו מעל האוקיינוס בדרך לבוסטון. התקרבנו לחופי ארה"ב, הם עדיין אינם באופק אבל אני זוכר את העננות שהסתירה את הים, ומערבולות אוויר ניראות לעין. אני מנסה להירדם בחלק האחרון של הטיסה, כדי לצבור כח לספר חוויות לבן דוד שהגיע בטיסת אלעל ישר לארה"ב. לפתע אני שומע את כולם צורחים במטוס, הוא מתחיל לרעוד. הרגשתי נפילה חזקה, להזכירכם אני רק בן 5 ולא מבין מה קורה מסביבי. אבא שלי מחזיק לי את היד חזק, אמא שלי מאחורה וכולם צועקים, הפעם יותר חזק. אני שומע קולות במערכת הרמקולים, אני לא מבין אנגלית ועדיין לא מעכל את מה שקורה סביבי, ילד קטן בן 5. אבא שלי תופס לי את היד יותר חזק ואמור לי, "תגיד שמע ישראל". אני שומע אותו אומר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בתור ילד קטן שוב אני לא כ"כ זוכר את המילים, מנסה למלמל שם משהו.. אני מסתכל בחלון, רואה את הים בגובה של כחמישה מטרים מתחתנו, המטוס האיץ ועלה בחזרה לגובה השיוט, עדיין עם קצת רעידות או בלשון נכונה - כיסי אויר קלים. לאחר הנחיתה גיליתי מושג חדש - כיס אויר. אני יורד מהמטוס, מסתכל על הקוקפיט מבפנים ומתבאס מהטיסה, הרגשתי שאני רועד וזה כמעט הסוף. שאלתי את ההורים מזה בדיוק כיס אויר מה קרה, עד שהתברר לי הכל. חזרנו לארץ לאחר תקופה ארוכה של פסח ובילויים שם, ומאז אני זוכר את הסיפור שקראתי לו- "מחישה מטרים מעל לים, טיסת סוויס" אז בקיצור חברים יקרים, שמחתי לשתף אתכם ואשמח לתגובות וסיפורים שלכם. המשך לילה מהנה!
Lior Avinoam פורסם מאי 23, 2011 מחבר דיווח פורסם מאי 23, 2011 משהו כזה, מה שאני זוכר מזה זה שראיתי את הים ממש קרוב ושנפלנו שם לכמה דקות טובות
Noy Farhi פורסם מאי 23, 2011 דיווח פורסם מאי 23, 2011 "רואה את הים בגובה של כחמישה מטרים מתחתנו, המטוס האיץ ועלה בחזרה לגובה השיוט, עדיין עם קצת רעידות" נשמע קצת סיפור דמיוני... כיס אוויר מפיל אותך אבל לא מאמין שהגעתם למצב של חמישה מטר מהים. מגובה שיוט.
Lior Avinoam פורסם מאי 23, 2011 מחבר דיווח פורסם מאי 23, 2011 טוב ידעתי שיהיו תגובות כאלו ואחרות, אך זו האמת וזה מה שאני זוכר. אולי זה נמצא באחד מן התיקים של סוויס או רשות התעופה העולמית, צריך לבדוק את זה אם אפשרי אגב, נוי לא בכל כיס אויר מתחילים לצרוח ככה, אני לא מאמין שבגלל נפילה של איזה 20 מטר יתחילו לצרוח כאילו הולכים למות..פשוט כיס אויר אולי בהלה של נוסעים או משהו, אבל צרחות כאלו ועוד מה שאני זוכר - ראיתי את הים ממש קרוב, להערכתי זה היה 5 מטר.
David Bendavid פורסם מאי 23, 2011 דיווח פורסם מאי 23, 2011 5 מטרים נשמע לי מאוד הזוי. תחשוב שהוא יורד לטענתך מעל 1000 מטרים ללא זמן תגובה של הטייס - לא הגיוני בעליל. כנראה שלא הערכת נכון, או שאתה לא זוכר... בכל מקרה תודה על השיתוף.
Yakov Kraus פורסם מאי 24, 2011 דיווח פורסם מאי 24, 2011 אם כבר מספרים על חוויות מגיל חמש אני זוכר מערפילי ילדותי בעתה גדולה אני מניח שזה היה במבצע סיני הייתי בן ארבע וחזרתי בשעות הצהרים מהגן במושב צפריה ליד לוד ולפתע טסו מעלי בגובה נמוך מאוד רביעיית מסטרים כנראה של הטייסת הצרפתית ששרתה במקום הקול האדיר שיצא מהמטוסים הללו הבעית אותי כל כך שפרצתי בבכי ורצתי כל עוד רוחי בי לקח הרבה זמן להרגיע אותי עובדה שאני זוכר אותה עד היום
maor949 פורסם מאי 24, 2011 דיווח פורסם מאי 24, 2011 הדבר היחיד שאני זוכר מהילדות זה המדרגות הנעות הירוקות בטרמינל הישן
