עבור לתוכן
Haim Shukrun

תזמון הנעה ו pushback

Recommended Posts

פורסם

שלום

אני רוצה לשאול על תזמון ההנעה של המטוס לפני או בזמן pushback

 

יוצא שכדי להניע צריך ground power  - הבנתי מדיון קודם שלא מקובל להניע ליד הגייט, מצד שני בזמן pushback יש איזושהי אי הגיוניות בגלל החיבור ל gnd power האם יש להסיק מכך שהליך הנעה מתבצע רק בסיום הדחיפה ? איך זה במציאות ? 

 

אני שואל כי במטוס שאני מתרגל עליו (757) בזמן חיבור להזנת מתח קרקע יש ליד המטוס מין רכב גנרטור שאני לא רוצה שייגרר איתי בזמן הדחיפה אלא להשתמש בו, להניע ולנתק אותו.

 

תודה לכל העונים

 

חי 

פורסם

הי

 

ב checklist בהנעה כתוב להעביר את בורר ה IGN ל GND, אם מניעים באמצעות ה APU לאן הבורר צריך להיות מכוון ? 

 

מה שאתה אומר זה באופן כללי אפשר להניע מנועים עם APU בלבד ? 

 

חי.

פורסם

הי

 

ב checklist בהנעה כתוב להעביר את בורר ה IGN ל GND, אם מניעים באמצעות ה APU לאן הבורר צריך להיות מכוון ? 

 

מה שאתה אומר זה באופן כללי אפשר להניע מנועים עם APU בלבד ? 

 

חי.

זאת התנעה רגילה לגמרי באמצעות APU מתניעים את הAPU בGATE ומתנקים GND POWER

פורסם

הי

ב checklist בהנעה כתוב להעביר את בורר ה IGN ל GND, אם מניעים באמצעות ה APU לאן הבורר צריך להיות מכוון ?

מה שאתה אומר זה באופן כללי אפשר להניע מנועים עם APU בלבד ?

חי.

אותה פעולה בהעברה המצת ל GND.

במרבית מטוסי בואינג יש מצב FLT והמשמעות היא יתירות של מצתים ומשתמשים בזה במקרים מיוחדים: כגון כביית מנוע או חשש מגוויית מנוע.

שים לב שבפרוצדורה של הנעת המנועים עם APU יש גם להתעסק עם מפסקי האוויר (Packs) כדי לאפשר את זרימת האוויר המרבית למנועים לצורך סיבובם להתנעה.

בהצלחה.

פורסם

למיטב ידיעתי, ישנם שלושה גורמים שיכולים לתת את המתח הנדרש לכל מערכות המטוס: 1) מנועים 2) APU ו - 3) GROUND POWER.

 

ראשית, אתה מתחבר למתח קרקע. לאחר ביצוע כלל הפעולות הנדרשות להכנת הקוקפיט, אתה מפעיל APU (למיטב ידיעתי, מרבית חברות התעופה לא מאשרות להפעיל APU מעל רבע שעה), ובסופו של דבר, אתה מפעיל מנועים.

פורסם

למיטב ידיעתי, ישנם שלושה גורמים שיכולים לתת את המתח הנדרש לכל מערכות המטוס: 1) מנועים 2) APU ו - 3) GROUND POWER.

 

ראשית, אתה מתחבר למתח קרקע. לאחר ביצוע כלל הפעולות הנדרשות להכנת הקוקפיט, אתה מפעיל APU (למיטב ידיעתי, מרבית חברות התעופה לא מאשרות להפעיל APU מעל רבע שעה), ובסופו של דבר, אתה מפעיל מנועים.

 

זה הנחיה של רוב השדות בעולם(לצורך שמירה על הסביבה, והקטנת הרעש), אם אני לא טועה המגבלה הכללית הינה 15 דק' לפני הEOBT(דחיפה) ועד 10 דק' אחרי הכניסה לגייט.

 

APU לרוב לא מספיק חזק לספק מתח חשמלי לכל המערכות במטוס לזמן ממושך, אבל הוא בהחלט חזק דיו להפעיל את כל המערכות החיוניות לבטיחות הטיסה(למקרה של אובדן שני המנועים).

 

 

את הAPU עצמו אפשר להתניע עם BAT בלבד. השימוש הGPU נעוד למזער את השימוש בAPU שהפעלתו יותר יקרה(צורך דס"ל והרבה יותר מורכב מאשר לקבל חשמל מתחנת הכוח המקומית).

פורסם

חי, התפתח כאן דיון על מתח חשמלי אך זאת לא התשובה לשאלתך.

אתה תוהה איך מניעים את המנועים - צריך בשביל זה מתח חשמלי במטוס באופן כללי, אך בעיקר לחץ פנאומטי. GND POWER מספק רק חשמל אך לא את לחץ האוויר הדרוש לסיבוב המנועים במהירות העצומה לצורך הנעתם (בניגוד לAPU שהסטרטר שלו כן חשמלי).

 

סדר הדברים:

המטוס בגייט, במהלך ההכנות, מחובר למתח חשמלי קרקעי (GPU), וגם לצינור אוויר מהטרמינל שמספק מיזוג אוויר למטוס.

כמה דקות לפני דחיפה מניעים APU של המטוס, מחברים את המתח החשמלי אליו אבל גם את ה-PACKים שאחראיים על הדיחוס (ורואים שה-APU אכן מספק לחץ אוויר).

כשהכל הועבר אל ה-APU, ניתן להורות לצוות הקרקע להתנתק לחלוטין מהמטוס - רק משאית הפושבק דוחפת לאחור. מסיימת - מתנתקת גם. כבר במהלך הפושבק, כשלמטוס לא מחובר שום דבר, אנשי הפושבק יכולים לדווח לקוקפיט שבהתאם לציוד הקרקעי שבאזור, הקוקפיט רשאי להניע את המנועים. 

בהתנעה של המנועים הראשיים לוקחים לחץ אוויר מה-APU ומסובבים באמצעותו את המנועים עד למהירות בה מתחילים להזרים למנוע דלק, ובשילוב ההצתה, הוא נדלק ונוצרת בעירה.

 

אם יש איזושהי תקלה ב-APU ולא ניתן להניע באמצעותו את המנועים, ניתן לבקש מכשיר שמספק לחץ אוויר משירותי הקרקע, אך זה תהליך ארוך יותר ולא סטנדרטי.

פורסם

הי עתי

 

תודה על ההרחבה - כלומר את הלחץ הפניאומטי להנעה מספק גם כן ה APU, השאלה שלי היא מה הקשר בין הלחץ אוויר שלו ל Packs ? הם לא צריכים מתח חשמלי בלבד ?

 

כמו כן איפה ניתן לראות שה APU מספק לחץ אוויר ? 

 

תודה

חי.

פורסם

מיזוג אוויר  ודיחוס במטוסי נוסעים שונה ממזגן ביתי כמו שמכירים אותו ומתקבל גם הוא ע"י כח פניאומטי (לחץ אויר) ולא ע"י חשמל.

 

במזגן רגיל צריך מנוע חשמלי כדי לדחוס גז ואז להוציא ממנו חום ע"י מחליף חם (המעבה שנמצא ביחידה החיצונית). לאחר מכן הגז עובר דרך שסתום התפשטות מתקרר מאוד ומתאדה (במאייד שביחידה הפנימית). - בתהליך הזה הוא "שואב" חם מהאוויר שלאחר מכן מוזרם לחדר כשהוא קר.

 

במטוסים לא צריך מנוע חשמלי. אויר חם בלחץ גבוה כבר קיים בדרגות הדחיסה במנוע. מנקזים חלק ממנו ע"י שסתום BLEED AIR המפורסם. את האוויר מהBLLED החם ובלחץ גבוה מעבירים דרך מחליף חם כדי להוציא את החום שנוצר בעקבות הדחיסה ולאחר מכן מעבירים אותו דרך שסתום התפשטות ומתקבל אויר קר (יותר ממה שהיה בכניסה למנוע - בגלל המעבר דרך מחליף חם ושסתום התפשטות).

 

הדיחוס במטוס קשור למיזוג ובעצם תוספת הלחץ הדרושה מגיעה דרך המיזוג ומווסתת אוטומטית ע"י שסתום OUTFLOW VALVE שמווסת את הלחץ בתוך הקבינה.

 

בהתנעה אוויר בלחץ גבוה שמגיע מהBLEED (של מנוע ה APU) נושב על הטורבינות ומסובב אותם סיבוב התחלתי בדיוק כמו שרוח מסובבת שבשבת.

 

לשם הבהרה: מנוע APU הוא בעצם מנוע סילוני קטן לכל דבר ועניין ולכן גם לו יש דרגות דחיסה ואוויר בלחץ גבוה שניתן להשתמש בו למערכות פניאומטיות.

פורסם

מיזוג אוויר  ודיחוס במטוסי נוסעים שונה ממזגן ביתי כמו שמכירים אותו ומתקבל גם הוא ע"י כח פניאומטי (לחץ אויר) ולא ע"י חשמל.

 

אם אני לא טועה ב787 עברו למיזוג אויר מבוסס חשמל בלבד, ומנותק לחלוטין מהמנועים.

פורסם

כל מה שברוכי כתב, וגם:

 

1. PACKS הן יחידות, עובדות על חשמל, ש"מטפלות" באוויר של מערכת המיזוג-דיחוס. ז"א, ה-INPUT/OUTPUT שלהם הוא פנאומטי, אך הם מכשיר חשמלי.

 

2. ה-APU BLEED ב-737 מחובר ל-PACK השמאלי (ביחד עם מנוע שמאל). במד ה-DUCT PRESSURE ניתן לראות את לחץ האוויר המסופק. כשהמנועים מדוממים, הלחץ הקיים יהיה זה שה-APU מספק. למען הסר ספק תוכל לשחק עם ה-ISOLATION VALVE ולוודא זאת (מפנה אותך לחפש בספרות המקצועית, אם אתה טס עם PMDG אז שלהם, על מבנה המערכת הפנאומטית שלהם).

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...