וואלה איזה דיון,(לא לטעות בין ה-ד ל-ז ). אחרי 30 שנות נישואים מאושרים שבתוכם שלושה ילדים נפלאים ,כלב,חתולים,דגים ותוכים בא לחיינו הסימולטור.הסימולטור הנחמד הזה ,לא בוכה בלילה,לא דורש אוכל ,לא דורש סיבוב לקקי,לא מבקש שיספרו לו סיפור,לא מבקש לצאת לסיבוב קניות,כזה מותק כזה,שקט ,לא זז .אבל בתוך השקט הזה מסתתר לו שדון קטן כזה הלוחש לך במין מילות קסם,בוא אלי ,בוא התקרב אל תפחד אני רואה ולא נראה,בוא תראה מה אני השדון הקטן יכול לעשות למצב הרוח שלך,שב רק לרגע ,אהה סגור את הדלת ,יופי,עכשיו בלחש הוא אומר" לחץ כאן בבקשה וכאן וכאן "והינה למול העיניים נפתח עולם חדש ,מראות חדשים ,כפתורים לרוב ובכאילו שהזמן לא עבר קדימה מחוגי השעון נעים במהירות לאחור ,כשהיינו ילדים אהבנו לגעת למשש לנסות ,לראות מה קורה עכשיו .יושב אני ושוקע בתוך הכיסא ,אצבעות כף ידיי מתקתקות כידיי אומן המנגן על פסנתר ,הרגע שהשדון לחש לי הופך לעוד רגע ועוד רגעים ושעה ויותר ולפתע נשמעת נקישה ובת קול כאילו ממרחקים ,כן נכון ,האישה הטובה הדואגת לכל מחסור,השותפה שלי בחיים ," אתה כאן?מה זה? אתה משחק? " ואני עונה " זה לא משחק זה סימולטור".והיא מסתכלת רגע ואומרת " מסכן ,לא היו לך צעצועים כשהייתה קטן?,אני חושב רגע ,מה אומר ? איך אסביר ? הרי זה לא קשור בבישול ,גיהוץ,ניקיון,הורדת זבל,פרנסה.אני מעדיף לא להסביר כי התוצאה כבר ידוע לי מראש.אני שותק.העיניים תקועות עמוק בתוך מלבן (מסך)ומשוטטות ימינה ושמאלה מעלה ומטה ,לפתע מופיע ממעמקי המסך השדון בחיוך מוזר ובסיפוק מלא על פניו ,גופי החל לרעוד,מה זה?מה קורה לי?חושיי מתערפלים ,כבר חושך בחוץ ,דיי אני רוצה לקום ,מספיק,אבל השדון קורץ לי בעינו ואומר "עוד רגע, יש עוד משהו ."אז לפתע אני מבין ,זהו,נדבקתי,עולמי עכשיו לא יהיה כבעבר,השדון הצטרף לחיינו.