זהו חזרתי,לכל דבר טוב יש סוף,תודה לכל מברכיי,בודפשט עיר מאוד יפה,מומלצת לאוהבי ארכיטקטורה ורומנטיקה.כפי שציינתי טסתי עם חב' מאלב ההונגרית הייתי מצויד עם מכתב פניה משכנע לטייסים בו בקשתי לבקר בקוקפיט במהלך הטיסה ,את המכתב מסרתי לדיילת הראשית עם הכנסי למטוס ,ציינתי את מקום מושבי והמתנתי לבאות.כעבור כשעה מרגע ההמראה ולאחר ארוחת הבוקר פניתי לדיילת ושאלתיה האם המכתב הגיע לידי הטייסים ולהפתעתי תשובת היתה שעוד כמה דקות אחד הטייסים יגיע אלי לשוחח עמי,לרגע חשבתי שלא הבנתי,הטייס יגיע עד אלי?המשכתי לשבת במקומי שהיה כמה שורות מאחורי הכנף,המטוס בו טסתי היה 737-800 .לפתע מקידמת המטוס מתקדם לעברי טייס צעיר (להערכתי לא יותר מגיל 40 ) כשחיוך על פניו,בידו היו המכתבים שמסרתי ,"האם אתה מר רודס?" כן עניתי ,"לכבוד הוא לי לבוא ולפגוש אותך ",לרגע חשבתי אולי הוא טועה?אני בסה"כ נוסע שמבקש לבקר בתא הטייס ולא איזה יושב ראש מועצת מנהלים של חברת תעופה,ואז בחיוך של התנצלות הסביר לי כי ברצון רב היה מזמינני כאורחו לתא אבל לאור מדיניות קשוחה של חברתו נבצר ממנו לעשות כך ,ואז התחיל לשוחח איתי על סימולטורים,חברים לבחור (הטייס)נצנצו העיניים,התחיל בסידרת שאלות על החטיבה שלנו ,כמה שעות אני מקדיש לסימולטור,על איזה מטוסים אני טס,מה חתך הגיליים בחטיבה,לרגע חשבתי שגם לו קורה מה שקורה לי כשאני בתוך "הסם" ,שכח את עצמו,ואישתי עוד מסננת מבין שפתיה "עוד משוגע,עכשיו יש לי 2 כאן" .אם סיום הפגישה הגיש לי "לוקוש"זהו שמו של הטייס ,מכתב בו הוא כותב"מר רודס היקר,לצערי עקב מדיניות החברה אין אפשרות לבקר בתא הטייס,בכל אופן,אני חבר בוואטסים וטס על