הנה סיפור אישי (כדאי לקרוא הכל, למרות שיצא קצת ארוך):
לפני כשנתיים הצטרפתי לאימוני קונג-פו (איזה סוג של אמנות לחימה סינית) ביחד עם חבר טוב שלי. הכל התחיל בצורה טובה ונעימה, הרגשתי שאני לומד הרבה, וחיכיתי בקוצר רוח לאימונים כל שבוע. כעבור כמה זמן התחילה האווירה להשתבש טיפה: המדריך שלי התחיל לגעור בצורה לא נעימה על אנשים שעשו טעויות, ואותו חבר שהצטרף איתי ספג די הרבה הערות, והרגשתי שמהרבה אימונים הוא יוצא בתחושה ממש לא נעימה. השיא עבור אותו חבר שלי היה לדעתי פעם אחת שבה המדריך ביקש ממנו לעזור בהדגמה של תרגיל. החבר כנראה לא ממש היה מפוקס באותו יום, ולאחר שלא הצליח לבצע את מה שהמדריך ביקש כמו שצריך, המדריך פשוט היכה אותו בבטן באופן כואב ובעיקר משפיל מול כל הקבוצה. כעבור חודשיים בערך החבר שלי החליט שמספיק לו מזה, והוא עזב.
אני נשארתי בחוג, כי ראיתי זאת בתור אתגר פיסי טוב שגם גרם לי להנות עדיין ברוב הפעמים. ככל שהזמן התקדם, הדרישות עלו, והאימונים הפכו לקשים ביותר, באופן טבעי, כמובן. אך לצערי, ביחד עם זאת המדריך חטף יותר התקפי זעם, צעק על אנשים יותר, והאווירה בחוג הדרדרה עבורי מאוד. הייתה לי מעין הרגשה שהמדריך הוא רודן עליון, ולפעמים אפילו הרגשתי כאילו המטרה שלי היא לקבל ממנו מחמאות ולא הערות בזמן האימון. כשקיבלתי הערות, הן היו בצורת צעקות מפחידות שלא רק שלא עודדו אותי לתקן את טעויותיי, אלא גם הכניסו אותי ללחץ מתמיד בזמן האימון. כבר לא חיכיתי לאימונים בקוצר רוח כמו בהתחלה, והתחלתי להרגיש לחץ רב בזמן שלפני האימונים: האם היום יהיה קשה במיוחד? האם המדריך יהיה עצבני? האם סביר שאני אחטוף היום הערות מפחידות ומשפילות???
היו לנו גם חלקים תאורטיים באימונים, שבהם הסבירו לנו ששיטת ההוראה שהחוג דוגל בה היא הטובה ביותר לדעתם, ומכינה את החניכים הכי טוב לקראת "הקרב האמיתי ברחוב". אני הרגשתי ההפך, שאני לא לומד בצורה טובה תחת כל הלחץ ומשטר האימה הצבאי שהמדריך המיט.
הרגשתי גם שאי אפשר לפנות למדריך ולדבר על מה שאני חושב, כי הוא קיבל תדמית כל כך מפחידה עבורי ממה שקרה באימונים.
לאחר חודשיים שלושה גם אני עזבתי את החוג, ואני מאוד מאוד מרוצה מההחלטה הזאת.
אני מאמין שהחוג טעה בקשר לגישת הלימוד שלו, ושקשה מאוד לאנשים ללמוד ולהנות (סה"כ זה חוג שאמור להיות משהו מהנה לפנאי!) כשהם מקבלים בעיקר הערות ופחות מחמאות, במיוחד כאשר ההערות הן לא נעימות, וזורעות משטר אימה צבאי מסביב.
נקודה למחשבה.