Ben Cohen פורסם אפריל 23, 2008 דיווח פורסם אפריל 23, 2008 זה קצת מבלבל, קראתי גם את שיעור 5 ובאמת התשובה היא מה ששיערתי. בשני המקרים שברוכי הזכיר הגוף בשיווי משקל, בשני הצירים. ההסבר הכי טוב נמצא בשיעור 5, לא יכולתי להסביר את זה טוב יותר. אני ממליץ לפנות לשם. בעיקרון, כוח המשיכה מתחלק לשני רכיבים. בנסיקה, חלק מהרכיב מתווסף לכוח הגרר ובכך מאט את המטוס, נצטרך להוסיף כוח ע"מ להתגבר על הגרר ולשמור על המהירות. כוח העילוי בעצם שווה לכוח הכובד שפועל עליו, שבמקרה הזה, העילוי יהיה שווה לGy ויהיה קטן מכוח המשיכה. בהנמכה או גלישה, כוח הכובד מחליף את הדחף. שוב, מפרקים את הכוח לרכיבים ורואים שחלק מהרכיב פונה שמאלה במקום הדחף וחלק נשאר ברכיב המשקל. וכך נשמר שיווי משקל אפילו באין כוח שמניע את המטוס, כמובן שעל חשבון איבוד גובה.
Ido Rosenthal פורסם אפריל 23, 2008 דיווח פורסם אפריל 23, 2008 בתנועה ישרה: בשיווי משקל סכום הכוחות שווה ל - 0: F1 + F2 +F...=0 * בתנועה עם תאוצה\תאוטה סכום הכוחות שווה לתאוצה קווית כפול המסה: F1 +F2 +F... = M*A ** כאשר: F1+ F2 + F - סכום הכוחות הפועלים על גוף M - מסת הגוף A - תאוצת הגוף. בתנועה מעגלית סכום הכוחות שווה לתאוצה מעגלית כפול המסה. F1 +F2 +F... = M*V^2/R *** כאשר: V^2/R - תאוצה מעגלית. V- מהירות תנועה. R - רדיוס הסיבוב. רק כמה חידודים לגבי מה שברוכי כתב: המשוואות שסימנתי ב-(*) וב-(**) אין בניהן שום הבדל, נהפוך הוא מכאן נובע הפתרון לשאלה של טל, תנועה במהירות קבועה => התאוצה (A) היא אפס, נתון זה פלוס משוואה (**) נותן את משוואה (*) והפתרון לשאלה של טל. לגבי המשוואה (***) משוואה זו נכונה רק לגבי תנועה מעגלית במהירות משיקית קבועה ו-V שאותה סימן ברוכי היא מהירות משיקית בלבד ולא המהירות של הגוף.
Aviran פורסם אפריל 23, 2008 דיווח פורסם אפריל 23, 2008 נעם בכיוון למראות שאמרת משהו קצת מוזר: המשקל לא גדל, לא אספנו טרמפיסטים בדרך...:mrgreen: אבל כשמציירים את מערכת הצירים במקביל לציר האורך של המטוס ניתן לפרק את המשקל לשני רכיבים.ו... עוד כח גדל כדי לעזור למטוס מטפס, לאו דווקא העילוי.. (אבירן... :roll: ) עוד רמז: בישרה ואופקית המשקל פונה כלפי מטה (מרכז כדור הארץ) העילוי כלפי מעלה. בנסיקה והנמכה, המשקל נשאר תמיד כלפי מטה העילוי - בניצב לזרימה הנגדית. קל יותר לצייר את זה כאשר מערכת הצירים מקבילה לקו האורך של המטוס. בקיצור נא לעיין שוב: שיעור 5 בקורס בסיסי... בנסיקה נשתמש בדחף כדי לטפס ובהנמכה ננצל את המשקל?
tal 2 פורסם אפריל 23, 2008 מחבר דיווח פורסם אפריל 23, 2008 טעות. בתנועה מעגלית יש תאוצה כלפי המרכז לא כח. היא נגרמת ע"י כח צידי שפועל על הגוף, ללא כח תגובה נגדי - ולכן נגרמת תאוצה סיבובית. מהסיבה הזו, תנועה סיבובית היא תנועה בתאוצה ואינה נחשבת תנועה בשיווי משקל, ומהסיבה הזו בפנייה מרגישים כח מדומה החוצה מהמעגל שנקרא כח צנטריפוגלי. בתעופה נהוג למדוד את התאוצה הזו ביחס לתאוצת הכובד ולכן היא נקראת תאוצת G )G = GRAVITY). אם למשל מטוס פונה בזווית הטייה של 60 מעלות, רכיב אנכי של העילוי חייב להיות שווה למשקל כדי שהמטוס לא יאבד גובה. כדי להגיע לרכיב עלוי אנכי שווה למשקל בזווית הטייה של 60 מעלות צריך להגדיל את העילוי הכללי - פי שניים ממשקל המטוס. ולכן התאוצה שנרגיש בעקבות כח עילוי בגודל כזה תהיה פי שניים מתאוצת הכובד - 2G. זה כח מדומה כי אין פה באמת כח אלא תגובת אינרציה בגלל שאיפת הגוף להמשיך במסלול ישר ולא לפנות. תנועה בקו ישר לעומת זאת היא תנועה בשיווי המשקל, סכום הכוחות שווה לאפס. בתנועה מעגלית סכום הכוחות אינו שווה לאפס אלא שווה לתאוצה מעגלית כפול המסה. של הגוף בתנועה ישרה: בשיווי משקל סכום הכוחות שווה ל - 0: F1 + F2 +F...=0 בתנועה עם תאוצה\תאוטה סכום הכוחות שווה לתאוצה קווית כפול המסה: F1 +F2 +F... = M*A כאשר: F1+ F2 + F - סכום הכוחות הפועלים על גוף M - מסת הגוף A - תאוצת הגוף. בתנועה מעגלית סכום הכוחות שווה לתאוצה מעגלית כפול המסה. F1 +F2 +F... = M*V^2/R כאשר: V^2/R - תאוצה מעגלית. V- מהירות תנועה. R - רדיוס הסיבוב. ב"מקרה" שלנו (החידה דלעיל) ה"תאוצה הסיבובית" היא תאוצת הכובד. ואם מכפילים אותה במסה, מקבלים - משקל. כמו שאמרתי זוהי התחכמות ופלפול מיותר - מבחינתנו, משקל זה כח וככה אנחנו מתייחסים אליו. לכן כדי שמטוס יטוס ישרה ואופקית, המשקל חייב להיות שווה לרכיב האנכי של העילוי. והקטע המודגש האחרון הוא שוב רמז עבה כמו גזע של אקליפטוס לשאלות שטרם נפתרו כאן. טוב עכשיו אני אסביר לך למה אתה טועה. קודם אתחיל בעקרון מאד מוטעה שלך והוא מופיע במשפט הראשון שלך. איפה שיש תאוצה יש כוח. את זה ניסח ניטון בחוק השני שלו (F=ma) לכן אם יש תאוצה רדיאלית זה אומר שיש גם כוח רדיאלי. לגבי התשובה לשאלה, הכוח הרדיאלי המדובר הוא למעשה ההפרש הזעיר בין המשקל לעילוי, לזמנים קצרים באמת ניתן לומר שהוא זניח, אבל איך שלא תסובב את זה המטוס עושה תנועה מעגלית לכן חייבת להיות תאוצה רדיאלית (וגם כוח רדאילי) ולכן לזמנים יותר ארוכים ניתן לומר, ואף חובה לומר כי המשקל לא שווה לעילוי אלא גדול ממנו. אין לי כרגע זמן אבל אני אשאיר פה תשובות לשאלות האחרות שהוספתם מאוחר יותר.
Baruch Spiegel פורסם אפריל 23, 2008 דיווח פורסם אפריל 23, 2008 לגבי התשובה לשאלה, הכוח הרדיאלי המדובר הוא למעשה ההפרש הזעיר בין המשקל לעילוי, לזמנים קצרים באמת ניתן לומר שהוא זניח, אבל איך שלא תסובב את זה המטוס עושה תנועה מעגלית לכן חייבת להיות תאוצה רדיאלית (וגם כוח רדאילי) ולכן לזמנים יותר ארוכים ניתן לומר, ואף חובה לומר כי המשקל לא שווה לעילוי אלא גדול ממנו. אין לי כרגע זמן אבל אני אשאיר פה תשובות לשאלות האחרות שהוספתם מאוחר יותר. בא נחשוב רגע: תאוצה ראדיאלית = V^2/R בא נהיה לארגים ונניח שמהירות המטוס היא 800 קשר. תעלה בריבוע. ועכשיו את זה תחלק ברדיוס כדור הארץ. עכשיו תגיד לי אתה כמה מספרים אחרי הנקודה העשרונית מתחילים לראות משהו ואני יגיד לך אם זה זניח או לא, הולך?
Ran Ben Shmuel פורסם אפריל 23, 2008 דיווח פורסם אפריל 23, 2008 טעות. בתנועה מעגלית יש תאוצה כלפי המרכז לא כח. היא נגרמת ע"י כח צידי שפועל על הגוף, ללא כח תגובה נגדי - ולכן נגרמת תאוצה סיבובית. לא בדיוק הבנתי את כוונת המשפט. אני מניח כי התכוונת לומר שמכיוון שלא קיים כוח שיאזן את רכיב הכוח הרדיאלי מתקיימת התנועה המעגלית. ואכן כל תנועה מעגלית היא תנועה מואצת - בין אם *גודל המהירות* קבוע ובין אם לא. (אם גודל המהירות לא קבוע הרי שיש גם תאוצה משיקית). נראה כי השימוש במונח כוח תגובה אינו מדויק כאן משום שמשתמשים במונח כוח תגובה כחלק מהחוק השלישי של ניוטון המגדיר יחס כוחות פעולה ותגובה בין שני גופים, לפיו שני גופים מפעילים אחד על השני כוחות , שאלה שווים בגודלם, מנוגדים בכיוונם אך לא מאזנים זה את זה. נניח ויש לי כדור שנע על מסילה, אזי שבכל רגע ורגע המסילה מפעילה כוח נורמלי כלפי המרכז על הכדור, ואילו הכדור מפעיל כוח נורמלי על המסילה.
tal 2 פורסם אפריל 24, 2008 מחבר דיווח פורסם אפריל 24, 2008 לגבי התשובה לשאלה, הכוח הרדיאלי המדובר הוא למעשה ההפרש הזעיר בין המשקל לעילוי, לזמנים קצרים באמת ניתן לומר שהוא זניח, אבל איך שלא תסובב את זה המטוס עושה תנועה מעגלית לכן חייבת להיות תאוצה רדיאלית (וגם כוח רדאילי) ולכן לזמנים יותר ארוכים ניתן לומר, ואף חובה לומר כי המשקל לא שווה לעילוי אלא גדול ממנו. אין לי כרגע זמן אבל אני אשאיר פה תשובות לשאלות האחרות שהוספתם מאוחר יותר. בא נחשוב רגע: תאוצה ראדיאלית = V^2/R בא נהיה לארגים ונניח שמהירות המטוס היא 800 קשר. תעלה בריבוע. ועכשיו את זה תחלק ברדיוס כדור הארץ. עכשיו תגיד לי אתה כמה מספרים אחרי הנקודה העשרונית מתחילים לראות משהו ואני יגיד לך אם זה זניח או לא, הולך? תשמע ברוכי ידידי, אני חושב שלא הבנת את הנקודה, המטרה כאן היא לא להציב מספרים בנוסחאות ולספור ספרות. אז דבר ראשון תקרא שוב את מה שכתבתי לגבי זניחות הכוח, והדבר השני הוא העובדה שאנו עוסקים כאן בנושא שאינו דוקא חייב להיות מספרי, מספיקות לנו העובדות כדי להוכיח שהמשקל גדול מהעילוי. כשהעובדה העיקרית מתבססת על כך שהמטוס נע בתנועה מעגלית, וחשוב להבין ולדעת שתנועה מעגלית לא נוצרת מעצמה אלא יש כוחות שגורמים לכך ולא חשוב גודלם אלא העובדה שהם קיימים.
Baruch Spiegel פורסם אפריל 24, 2008 דיווח פורסם אפריל 24, 2008 לגבי התשובה לשאלה, הכוח הרדיאלי המדובר הוא למעשה ההפרש הזעיר בין המשקל לעילוי, לזמנים קצרים באמת ניתן לומר שהוא זניח, אבל איך שלא תסובב את זה המטוס עושה תנועה מעגלית לכן חייבת להיות תאוצה רדיאלית (וגם כוח רדאילי) ולכן לזמנים יותר ארוכים ניתן לומר, ואף חובה לומר כי המשקל לא שווה לעילוי אלא גדול ממנו. אין לי כרגע זמן אבל אני אשאיר פה תשובות לשאלות האחרות שהוספתם מאוחר יותר. בא נחשוב רגע: תאוצה ראדיאלית = V^2/R בא נהיה לארגים ונניח שמהירות המטוס היא 800 קשר. תעלה בריבוע. ועכשיו את זה תחלק ברדיוס כדור הארץ. עכשיו תגיד לי אתה כמה מספרים אחרי הנקודה העשרונית מתחילים לראות משהו ואני יגיד לך אם זה זניח או לא, הולך? תשמע ברוכי ידידי, אני חושב שלא הבנת את הנקודה, המטרה כאן היא לא להציב מספרים בנוסחאות ולספור ספרות. אז דבר ראשון תקרא שוב את מה שכתבתי לגבי זניחות הכוח, והדבר השני הוא העובדה שאנו עוסקים כאן בנושא שאינו דוקא חייב להיות מספרי, מספיקות לנו העובדות כדי להוכיח שהמשקל גדול מהעילוי. כשהעובדה העיקרית מתבססת על כך שהמטוס נע בתנועה מעגלית, וחשוב להבין ולדעת שתנועה מעגלית לא נוצרת מעצמה אלא יש כוחות שגורמים לכך ולא חשוב גודלם אלא העובדה שהם קיימים. סתם שאלה: היקף כדור הארץ: כ-40,000 ק"מ ואת זה אנחנו עושים כל יום במשך 24 שעות בלבד. זה יוצא 1666 קמ"ש... איך זה שאנחנו לא מרגישים G שלילי מטורף? איך זה שאין לי סחרחורת? :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:
Baruch Spiegel פורסם אפריל 24, 2008 דיווח פורסם אפריל 24, 2008 נעם בכיוון למראות שאמרת משהו קצת מוזר: המשקל לא גדל, לא אספנו טרמפיסטים בדרך...:mrgreen: אבל כשמציירים את מערכת הצירים במקביל לציר האורך של המטוס ניתן לפרק את המשקל לשני רכיבים.ו... עוד כח גדל כדי לעזור למטוס מטפס, לאו דווקא העילוי.. (אבירן... :roll: ) עוד רמז: בישרה ואופקית המשקל פונה כלפי מטה (מרכז כדור הארץ) העילוי כלפי מעלה. בנסיקה והנמכה, המשקל נשאר תמיד כלפי מטה העילוי - בניצב לזרימה הנגדית. קל יותר לצייר את זה כאשר מערכת הצירים מקבילה לקו האורך של המטוס. בקיצור נא לעיין שוב: שיעור 5 בקורס בסיסי... בנסיקה נשתמש בדחף כדי לטפס ובהנמכה ננצל את המשקל? או, זה כבר קרוב. משהו שיעזור לכם להבין: תחשבו על ילד יושב על מגלשה. אפשר לשנות את זווית השיפוע בין מאוזן לגמרי למאונך לגמרי. תחשבו על שני כוחות: 1. המשקל של הילד שמעיק על המגלשה. 2. הכח שצריך להשקיע כדי להרים את הילד במעלה השיפוע. דווקא כשהמגלשה מאוזנת, הילד נשען על המגלשה בכח גדול יותר (נקרא בפיזיקה הכח הנורמלי). המגלשה מחזירה כח נגדי באותו גודל אבל בכיוון ההפוך (מה שהילד מרגיש שלוחץ לו על הטוסיק...) ככל שמגדילים את זווית השיפוע הכח הזה דווקא קטן. לעומת זאת ככל שזווית השיפוע גדלה הכח שנדרש כדי להעלות את הילד במעלה המגלשה גדול יותר. הנמשל: המטוס נשען על האוויר בעזרת הכנפיים בדיוק כמו שהילד נשען על המגלשה. בטיסה ישרה ואופקית, כח העילוי שנדרש כדי להחזיק את המטוס מקסימלי. כדי להעלות את המטוס במעלה נסיקה צריך כח דחף גדול יותר. כמו הכח הדרוש כדי להעלות את הילד במעלה המגלשה. ככל שנגדיל את זווית הנסיקה נצטרך כח גדול יותר. מעבר לזווית מסויימת הכח הדרוש גדול מהכח שמערכת הדחף יכולה לייצר ובמצב כזה המטוס לא מסוגל לשמור על מהירות קבועה בנסיקה. בנסיקה: ככל שמגדילים את זווית הנסיקה, כח העילוי שנדרש קטן יותר. אבל כח הדחף שנדרש - גדול יותר. במצב קיצוני: בטיסה באנך, המטוס תלוי בעצם רק על כח הדחף והעילוי לא משחק תפקיד בעצם (כדי להישאר באנך צריך בעצם לאפס אותו) בעצם עודף האנרגיה שמערכת הדחף של מטוס יכולה לייצר (מעבר לנדרש כדי להתגבר על התנגדות) זה מה שמכתיב את זווית הנסיקה שהמטוס יכול לשמור ובמהירות קבועה.
Aviran פורסם אפריל 24, 2008 דיווח פורסם אפריל 24, 2008 נעם בכיוון למראות שאמרת משהו קצת מוזר: המשקל לא גדל, לא אספנו טרמפיסטים בדרך...:mrgreen: אבל כשמציירים את מערכת הצירים במקביל לציר האורך של המטוס ניתן לפרק את המשקל לשני רכיבים.ו... עוד כח גדל כדי לעזור למטוס מטפס, לאו דווקא העילוי.. (אבירן... :roll: ) עוד רמז: בישרה ואופקית המשקל פונה כלפי מטה (מרכז כדור הארץ) העילוי כלפי מעלה. בנסיקה והנמכה, המשקל נשאר תמיד כלפי מטה העילוי - בניצב לזרימה הנגדית. קל יותר לצייר את זה כאשר מערכת הצירים מקבילה לקו האורך של המטוס. בקיצור נא לעיין שוב: שיעור 5 בקורס בסיסי... בנסיקה נשתמש בדחף כדי לטפס ובהנמכה ננצל את המשקל? או, זה כבר קרוב. משהו שיעזור לכם להבין: תחשבו על ילד יושב על מגלשה. אפשר לשנות את זווית השיפוע בין מאוזן לגמרי למאונך לגמרי. תחשבו על שני כוחות: 1. המשקל של הילד שמעיק על המגלשה. 2. הכח שצריך להשקיע כדי להרים את הילד במעלה השיפוע. דווקא כשהמגלשה מאוזנת, הילד נשען על המגלשה בכח גדול יותר (נקרא בפיזיקה הכח הנורמלי). המגלשה מחזירה כח נגדי באותו גודל אבל בכיוון ההפוך (מה שהילד מרגיש שלוחץ לו על הטוסיק...) ככל שמגדילים את זווית השיפוע הכח הזה דווקא קטן. לעומת זאת ככל שזווית השיפוע גדלה הכח שנדרש כדי להעלות את הילד במעלה המגלשה גדול יותר. הנמשל: המטוס נשען על האוויר בעזרת הכנפיים בדיוק כמו שהילד נשען על המגלשה. בטיסה ישרה ואופקית, כח העילוי שנדרש כדי להחזיק את המטוס מקסימלי. כדי להעלות את המטוס במעלה נסיקה צריך כח דחף גדול יותר. כמו הכח הדרוש כדי להעלות את הילד במעלה המגלשה. ככל שנגדיל את זווית הנסיקה נצטרך כח גדול יותר. מעבר לזווית מסויימת הכח הדרוש גדול מהכח שמערכת הדחף יכולה לייצר ובמצב כזה המטוס לא מסוגל לשמור על מהירות קבועה בנסיקה. בנסיקה: ככל שמגדילים את זווית הנסיקה, כח העילוי שנדרש קטן יותר. אבל כח הדחף שנדרש - גדול יותר. במצב קיצוני: בטיסה באנך, המטוס תלוי בעצם רק על כח הדחף והעילוי לא משחק תפקיד בעצם (כדי להישאר באנך צריך בעצם לאפס אותו) בעצם עודף האנרגיה שמערכת הדחף של מטוס יכולה לייצר (מעבר לנדרש כדי להתגבר על התנגדות) זה מה שמכתיב את זווית הנסיקה שהמטוס יכול לשמור ובמהירות קבועה. קודם כל, נציין למען הפרוטוקל, שהייתי עצלן, ומכיוון שהמחשב שלי די איטי, הלכתי לספר של Gleim לרשיון הפרטי בארה"ב, וניסיתי להיזכר במשהו שקראתי שם על זה, ואז זה עלה לי בראש :mrgreen: אז יש לי שאלה, מה קורה אם נציב F-16 במצב הקיצוני, כלומר אנך, ונוריד לו בפעם אחת את המנועים לסרק? להזדקר הוא לא, אבל האף יפול. השאלה פה בעצם, היא, הרי, במצב שהעילוי הוא 0, והמשקל מירבי, האם הוא לא אמור ליפול? כי משום מה ניסיתי את זה בסימולטור והוא המשיך לטפס לי עד שהוא החליט שהוא אקרובט והאף נפל אחורה. זה לא אמור ליפול מידית? אני אחדד את השאלה. אנחנו טסים אנך עם כוח מלא, במצב קיצוני כזה, המהירות אמורה להיות נמוכה, אבל אנחנו נשיג יותר גובה, אז עד איזה שלב ישחק הדחף תפקיד כשאנחנו יודעים שככל שנרים את האף יותר גבוה, המהירות תרד?
Baruch Spiegel פורסם אפריל 25, 2008 דיווח פורסם אפריל 25, 2008 גם אפניים לא יכולים לעצור במקום אז למה F16 יוכל? כשמטוס עובר לאנך הדחף עובד נגד המשקל (במלואו). ברב המטוסים הדחף המקסימלי קטן מהמשקל ולכן כל מטוס שעובר לאנך מתחיל להאט ולא עוצר במקום (למעט משהו שדומה לטיל בליסטי). זה יקרה גם עם מקסימום דחף (מנוע מלא) כי ברב המטוסים הדחף קטן מהמשקל. אם בזמן שהמטוס באנך הטייס מעביר מנוע לסרק המטוס פשוט מאיט בקצב מהיר יותר, אבל לעולם לא עוצר במקום. יש דבר כזה שקוראים לו תנופה.. לגבי נפילת האף: אם תצליח להחזיק את המטוס בדיוק בניצב לאדמה המטוס יפול עם הזנב למטה. הסטייה הקטנה ביותר קדימה או אחורה תגרום בסופו של דבר לאף ליפול לאותו הכיוון בגלל שמרכז הכובד הוא מקדימה.
Ben Cohen פורסם אפריל 25, 2008 דיווח פורסם אפריל 25, 2008 גם אפניים לא יכולים לעצור במקום אז למה F16 יוכל?כשמטוס עובר לאנך הדחף עובד נגד המשקל (במלואו). ברב המטוסים הדחף המקסימלי קטן מהמשקל ולכן כל מטוס שעובר לאנך מתחיל להאט ולא עוצר במקום (למעט משהו שדומה לטיל בליסטי). זה יקרה גם עם מקסימום דחף (מנוע מלא) כי ברב המטוסים הדחף קטן מהמשקל. אם בזמן שהמטוס באנך הטייס מעביר מנוע לסרק המטוס פשוט מאיט בקצב מהיר יותר, אבל לעולם לא עוצר במקום. יש דבר כזה שקוראים לו תנופה.. לגבי נפילת האף: אם תצליח להחזיק את המטוס בדיוק בניצב לאדמה המטוס יפול עם הזנב למטה. הסטייה הקטנה ביותר קדימה או אחורה תגרום בסופו של דבר לאף ליפול לאותו הכיוון בגלל שמרכז הכובד הוא מקדימה. אאל"ט לF16 ומטוסי קרב אחרים יש יחס דחף משקל שהוא דיי קרוב אם לא 1. אני לא בטוח באיזה מטוס, לדעתי הF-22 יש יחס דחף משקל של 1.1:1 ככה שאם בעצם נגרום למטוס קרב לטוס אנכית, לפחות עד גובה מסויים הוא פשוט יישתגר למעלה בלי שום בעייה. אבירן, תתייחס למטוס כאל עצם שפשוט זרקת כלפי מעלה, אין לו דחף יש לו רק משקל. כוח המשיכה יאט אותו עד שמהירותו תהיה 0 לשבריר שנייה, לאחר מכן הוא יתחל לצבור מהירות כלפי מטה, בדיוק בגלל אותו כוח משיכה.
Aviran פורסם אפריל 25, 2008 דיווח פורסם אפריל 25, 2008 גם אפניים לא יכולים לעצור במקום אז למה F16 יוכל?כשמטוס עובר לאנך הדחף עובד נגד המשקל (במלואו). ברב המטוסים הדחף המקסימלי קטן מהמשקל ולכן כל מטוס שעובר לאנך מתחיל להאט ולא עוצר במקום (למעט משהו שדומה לטיל בליסטי). זה יקרה גם עם מקסימום דחף (מנוע מלא) כי ברב המטוסים הדחף קטן מהמשקל. אם בזמן שהמטוס באנך הטייס מעביר מנוע לסרק המטוס פשוט מאיט בקצב מהיר יותר, אבל לעולם לא עוצר במקום. יש דבר כזה שקוראים לו תנופה.. לגבי נפילת האף: אם תצליח להחזיק את המטוס בדיוק בניצב לאדמה המטוס יפול עם הזנב למטה. הסטייה הקטנה ביותר קדימה או אחורה תגרום בסופו של דבר לאף ליפול לאותו הכיוון בגלל שמרכז הכובד הוא מקדימה. אאל"ט לF16 ומטוסי קרב אחרים יש יחס דחף משקל שהוא דיי קרוב אם לא 1. אני לא בטוח באיזה מטוס, לדעתי הF-22 יש יחס דחף משקל של 1.1:1 ככה שאם בעצם נגרום למטוס קרב לטוס אנכית, לפחות עד גובה מסויים הוא פשוט יישתגר למעלה בלי שום בעייה. אבירן, תתייחס למטוס כאל עצם שפשוט זרקת כלפי מעלה, אין לו דחף יש לו רק משקל. כוח המשיכה יאט אותו עד שמהירותו תהיה 0 לשבריר שנייה, לאחר מכן הוא יתחל לצבור מהירות כלפי מטה, בדיוק בגלל אותו כוח משיכה. אהה, אוקי, יותר מובן. ברוכי, תודה על ההסבר!
×œ×™×ž×•× ×™ פורסם מאי 1, 2008 דיווח פורסם מאי 1, 2008 גם אפניים לא יכולים לעצור במקום אז למה F16 יוכל?כשמטוס עובר לאנך הדחף עובד נגד המשקל (במלואו). ברב המטוסים הדחף המקסימלי קטן מהמשקל ולכן כל מטוס שעובר לאנך מתחיל להאט ולא עוצר במקום (למעט משהו שדומה לטיל בליסטי). זה יקרה גם עם מקסימום דחף (מנוע מלא) כי ברב המטוסים הדחף קטן מהמשקל. אם בזמן שהמטוס באנך הטייס מעביר מנוע לסרק המטוס פשוט מאיט בקצב מהיר יותר, אבל לעולם לא עוצר במקום. יש דבר כזה שקוראים לו תנופה.. לגבי נפילת האף: אם תצליח להחזיק את המטוס בדיוק בניצב לאדמה המטוס יפול עם הזנב למטה. הסטייה הקטנה ביותר קדימה או אחורה תגרום בסופו של דבר לאף ליפול לאותו הכיוון בגלל שמרכז הכובד הוא מקדימה. אאל"ט לF16 ומטוסי קרב אחרים יש יחס דחף משקל שהוא דיי קרוב אם לא 1. אני לא בטוח באיזה מטוס, לדעתי הF-22 יש יחס דחף משקל של 1.1:1 ככה שאם בעצם נגרום למטוס קרב לטוס אנכית, לפחות עד גובה מסויים הוא פשוט יישתגר למעלה בלי שום בעייה. אבירן, תתייחס למטוס כאל עצם שפשוט זרקת כלפי מעלה, אין לו דחף יש לו רק משקל. כוח המשיכה יאט אותו עד שמהירותו תהיה 0 לשבריר שנייה, לאחר מכן הוא יתחל לצבור מהירות כלפי מטה, בדיוק בגלל אותו כוח משיכה. גם בזים ורעמים בתצורות מסוימות יכולים להאיץ באנך...
Etai Charit פורסם מאי 1, 2008 דיווח פורסם מאי 1, 2008 אם בזמן שהמטוס באנך הטייס מעביר מנוע לסרק המטוס פשוט מאיט בקצב מהיר יותר, אבל לעולם לא עוצר במקום. יש דבר כזה שקוראים לו תנופה... ברוכי, לכלכת. חידה פיזיקלית? אז גם תשובות פיזיקליות. בשפה שלנו אין כזה דבר מה קוראים אותו "תנופה". אצלנו מכנים בעברית צחה אינרציה, או התמדה בלעז. הערה נוספת, למתחילים בעיקר - שימו לב שהתשובות כאן מתייחסות למצב בו זוית האף ביחס לאופק משתנה, אך זוית ההתקפה נשארת זהה. אחרת, נקבל מצב בו וקטור העילוי משתנה לאורך החישוב, מה שמשנה אותו לחלוטין, שינוי זה יכול להגיע עד 15-20 מעלות בין האנך לכיוון אף המטוס (זוית גדולה יותר - רוב המטוסים שאנו רגילים אליהם מזדקרים). לגבי התשובה למטוס באנך: כאשר סוגרים מנוע לסרק ומזניחים את הדחף לחלוטין, החל מרגע זה אנו מפסיקים להוסיף כוח למערכת, משמע המערכת סגורה. כרגע כלי המשחק: 1. כוחות אירודינמיים - אמרנו שמזניחים את המעט דחף שהמנוע מייצר בסרק. נזניח גם את הגרר, למרות שבמציאות הוא לא זניח בכלל. לעילוי לא נתייחס, הוא קיים אך פועל במישור האופקי, שכרגע לא מעניין אותנו. 2. אנרגיות, כובדית (פוטנציאלית) מול מהירות (קינטית). נתייחס לרגע סגירת המנוע כגובה מישור היחוס שלנו (בחישובי הגובה שלנו, גובה סגירת המנוע יהיה גובה 0. בפועל הוא לא). הרגע בו נעבור מטיפוס לנפילה: א. וקטור המהירות משנה את כיוונו בפרק זמן השואף ל-0, יעני לחלקיק שניה המהירות שוה ל-0. ב. נק' מקסימום בפונקצית הגובה כתלות בזמן (להזכיר - המהירות היא נגזרת של הגובה, ובנק' השיא המהירות היא 0), או בקיצור - גובה מקסימלי. בחישוב פשוט, אנו ממירים את כל האנרגיה הקינטית שלנו באנרגיה פוטנציאלית, או את המהירות בגובה. בחישוב נוכל להגיד שכל האנרגיה הקינטית בסגירת המנוע תהיה שווה לכל האנרגיה הפוטנציאלית בשיא הגובה. mgh=0.5mv^2 הגובה ממישור היחוס שיקח למטוס להאט מהירותו ל-0 ולעבור מנסיקה לנפילה, יהיה: h=v^2/2g (ריבוע המהירות הראשונית חלקי פעמיים תאוצת הכובד) חידה נוספת למתחילים שבינינו, באותה נשימה - אם המהירות בה סגרנו את המנוע באנך היתה 300 קשר לצורך העניין, וזה קרה בגובה 10, הרי טיפסנו, האטנו ונפלנו חזרה. באיזו מהירות נחצה שוב את גובה 10 בדרך למטה?
