Yakov Kraus פורסם ינואר 25, 2009 דיווח פורסם ינואר 25, 2009 להלן נתיב בין LHBP ל LROP בודפשט לבוקרשט הנתיב לא עובר דרך VOR או ADF איך אני מנווט אם אין לי GPS או FMC - במיוחד שרוב הנתיבים הם כאלו?
Ido Rosenthal פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 טיסה עם VOR לאו דווקא אומרת שאתה חייב לעבור מעל הVOR, אתה יודע שנ"צ X נמצא על רדיאל א' מאיזושהי תחנה, ועל רדיאל ב' מתחנה אחרת ואז אתה טס בכיוון טיסה שחישבת מראש עם תיקונים לרוח עד שאתה רואה את 2 המחטים מתמרכזות. דרך אחרת היא לטוס רק עם תחנה אחת אבל אז אתה צריך לדעת גם את הרדיאל שאתה אמור לחתוך וגם את המרחק ממנו לDME. אני מציע לך לתפוס איזה צסנה ולתרגל את זה באיזה טיסת מכשירים מר"פ לאילת.
danb2000 פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 כל ההסברים על חיתוכי רדיאלים, VOR, DME, ושאר ירקות זה טוב ויפה, אבל..... 1. מי מבטיח לכם שכל נקודה ונקודה בנתיב יכולה להיות מוגדרת בעזרת אחד מהנ"ל :?: 2. ומה בבמקרה שצריך לחצות אוקיאנוסים :?: אני לא סתם מתחכם לשם הוויכוח אני באמת מתעניין איך מבצעים את הטיסות האלה, יותר נכון איך ביצעו את הטיסות האלה בימים עברו - בראשית עידן התעופה. לינדברג נידמה לי טס DEAD RECKONING (כלומר: מצפן + שעון + מזל) ונדמה שגם היו משתמשים בניווט ע"פ כוכבים (היתה עמדת תצפית וסקסטנט לנווט) אבל די בטוח שהיו עוד טכניקות. פעם ניסיתי לחפור קצת באינטרנט בנושא אבל לא זכור לי שמצאתי הסבר מניח את הדעת. הייתי שמח להחכים קצת בנושא אם למישהו יש אינפורמציה.
ifs2003 פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 השתמשו ב NDB, זה היה עזר הניווט מהראשונים. יש לו טווח הרבה יותר גדול מה VOR.
danb2000 פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 השתמשו ב NDB, זה היה עזר הניווט מהראשונים.יש לו טווח הרבה יותר גדול מה VOR. טווח מספיק גדול כדי לכסות את האטלנטי / פסיפי :?: :?: :?:
Baruch Spiegel פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 בימים עברו: היתה משרה מלאה לנווט במטוסים שטסו לטווחים רחוקים. בין השאר השתמשו בניווט כוכבים (קשה לביצוע מכיוון שבזמן שלוקחים זוויות מכוכבים שונים מסתכלים בטבלאות ומבצעים את החיתוכים השונים, המטוס כבר התקדם 5 מייל...) בדקוטה למשל היה לנווט חלון בועה מיוחד בתקרת המטוס לצורך ניווט כוכבי. עזרי הניווט הותיקים ביותר כמו שאמר מקס היה NDB. או כפי שנקרא אז RADIO COMPASS. בנוסף הנווט היה מבצע PLOT. מכין תכנית טיסה עם NAUTICAL AIR MILES. ז"א ללא התחשבות ברוח. במהלך הטיסה מוצאים הפרשי זמן בין זמן ETA ל ATA ולפי זה מוצאים רכיב רוח אף, מסמנים מראש קווי סחיפה על הנתיב ולפי קו הסחיפה שעליו נמצא המטוס ביחס לנתיב הרצוי מוצאים מוצאים זווית סחיפה ורכיב רוח צד. פיתגורס אחד קטן ומקבלים את הרוח באיזור ובגובה הטיסה. ומעדכנים לפי זה את הלג הבא מבחינת HDG רצוי וETA מעודכן. זה למה היה צריך בנאדם במשרה מלאה. תומר חיים כתב מדריכים על PLOTTING, כאן: http://www.tomer.ifschool.net/af.htm
Baruch Spiegel פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 השתמשו ב NDB, זה היה עזר הניווט מהראשונים.יש לו טווח הרבה יותר גדול מה VOR. טווח מספיק גדול כדי לכסות את האטלנטי / פסיפי :?: :?: :?: לטווחים ארוכים היו מערכות ניווט מסוג OMEGA ו LORAN שעבדו עם גלי רדיו בתדרים נמוכים מאוד (אורכי גל ארוכים) שמאפשר קליטה ושידור למרחקים גדולים. OMEGA http://www.jproc.ca/hyperbolic/omega.html LORAN http://en.wikipedia.org/wiki/LORAN
Ben Cohen פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 מעניין אותי איך מתגברים על בעיית עקמומיות כדור הארץ עם הלורן?
avigm פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 בנוסף לדבריו (התמיד מדהימים) של ברוכי, אפשר לקרוא קצת יותר על היסטורית הניווט באתר הזה: http://www.navfltsm.addr.com/howitbegan.htm האתר גם מסביר בצורה מאד מאד יפה את רזי הניווט בעזרת מכשירים, מ NDB ועד חיתוכי VOR, ILS, וכו'. אני מאד מאד ממליץ לעזוב את ה GPS ואת ה FMC ולחזור למקורות: פלוטים, יירוטי רדיאלים, פרוצדורות וכו'. כשעושים את זה כמו בספרים (ומגיעים בסוף לנחיתה...) זה כייף לא נורמלי!
Baruch Spiegel פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 בנוסף לדבריו (התמיד מדהימים) של ברוכי, אפשר לקרוא קצת יותר על היסטורית הניווט באתר הזה: http://www.navfltsm.addr.com/howitbegan.htmהאתר גם מסביר בצורה מאד מאד יפה את רזי הניווט בעזרת מכשירים, מ NDB ועד חיתוכי VOR, ILS, וכו'. אני מאד מאד ממליץ לעזוב את ה GPS ואת ה FMC ולחזור למקורות: פלוטים, יירוטי רדיאלים, פרוצדורות וכו'. כשעושים את זה כמו בספרים (ומגיעים בסוף לנחיתה...) זה כייף לא נורמלי! עזוב אותך באמאש'ך... הרבה יותר מאתגר לעבור לידנית 1000 מעפ"ש ולא 500. ככה אתה גם שומר על היוק במצב טוב לאורך זמן.
Yakov Kraus פורסם ינואר 26, 2009 מחבר דיווח פורסם ינואר 26, 2009 באירופה יש במרחקים קצרים יחסית הרבה VORים נNDBים. כאשר נותנים נתיבים שלא מתבססים ישירות עליהם כנראה הכוונה שהמטוסים לא יטוסו מעל איזורים עירונייים. שהרי רוב העזרים הם בקירבת שדות תעופה ליד ערים גדולות. קיוותי שיש איזה תוכנה שתאפשר טיסה בלי GPS בלאהשקעת זמן רבה. אני ינסה את FS NAVIGETOR
Baruch Spiegel פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 נסה את זה יעקב. http://www.simufly.com/ins/ אפשר לשתול בכל סוג של מטוס.
uvdude פורסם ינואר 26, 2009 דיווח פורסם ינואר 26, 2009 אנקדוטה משעשעת בנושא - בספינות של חיל הים הישראלי מוגדר בתקן כי בכל גשר פיקוד של ספינה (המוצב האחראי על הניווט) יהיו 2 סקסטנטים, למקרה הצורך. והם אכן שם - חוץ מלפתוח ולראות שהם שם בכל הפעלת מערכות, לא חושב שמישהו אי פעם נגע בהם
Opher Ben Peretz פורסם ינואר 30, 2009 דיווח פורסם ינואר 30, 2009 יעקב, בכדי לטוס באירופה, מאז אמצע שנות ה-90 יש צורך במערכת RNAV מעל FL95. קטעי הטיסה מגדירים את הדרישות מהמערכת, למשל הדיוק הנדרש: לנתיבים נדרשת מערכת B-RNAV שדיוקה +/- 5 מי"מ 95% מזמן הטיסה. לטיסה במרחבים טרמינאליים יש צורך במערכת P-RNAV שדיוקה גבוה בהרבה. לביצוע גישת RNAV יהיה צורך במערכת MNP-RNAV שדיוקה עוד יותר גבוה. באירופה פועלת מערכת המשתמשת גם באותות לוויני NAVSTAR GPS האמריקאיים שדיוקם 15 מ' ולווינים אירופאיים שחלקם טרם שוגר, ומעלה את דיוק המערכת ל- 1-2 מ'. ברוסיה פועלת מערכת לווינית בעלת דיוק 50 מ'. כל מבנה המרחב האווירי ומערך הניווט האווירי באירופה נמצאים בעדכון זוחל כזה שמטרתו לאפשר את הכפלת כמות הטיסות משנת 2001 תוך העלאת רמת הבטיחות, היעילות (לדוגמא נתיב ישירות לקרבת היעד, פרופילי הנמכה מחושבים מראש, מרחבי פיקוח שונים לחלוטים לפי פונקציונאליות ובמנותק מגבולות מדינות), הידידותיות לסביבה ועוד. האמור לעיל נוגע לתעבורה מישראל עם המעבר למרחב הקפריסאי, כך גם בטורקיה. מספר דיווחי קשר השתנו במקום המקובלים. ההתיחסות לגובה קלירנס בביצוע SID השתנתה מהמקובל אצלנו בעקבות שינוי נהלי ICAO נספח 10. כך למשל לפי נהלי ICAO החדשים המיושמים בהדרגה בכל העולם, אם קיבלת אחרי המראה מגישה נתב"ג טיפוס לרום טיסה 260, אתה חייב לעמוד בכל מגבלות גובה ה-SID- בדיוק גובה 3,000 בחציית חוף ולא יותר מ-8,000 רגל בדינה. בקרוב ACARS תהפוך מערכת מיושנת, ניתן כבר לנווט בעזרת המערכת האירופית במכשיר נישא דמוי טלפון סלולרי חכם בתקשורת אינטרנט, החיבור לא כרוך בעלות ופתוח לכל דיכפין. דרישות הדיוק יעלו עם הזמן (עד 2020) בכדי לצמצם מרווחים בין מטוסים. האמור לעיל מתרחש במקביל בארה"ב עם פיתוחים שלהם. הטיסה שהצגת לא מתבצעת בין תחנות עזרי ניווט קרקע כי כבר מזמן הנתיבים והתהליכים הינם RNAV דבר המאפשר את קיצורם, לכן במטוס צריך מערכת מחשב כזו המסתמכת על מערכות ניווט רדיו, INS עם מגבלות מסוימות, ו-GPS לסוגיו לנתיבים, למרחבים טרמינאליים המבחר העומד בדרישות מצטמצם. תצטרך לטוס במערכת דמוית FMS בכדי לעמוד בדרישות. במרחב אירופה לא ניתן להסתמך על ניווט לוראן. קיים ברשת שפע חומר המתאר את ההתחדשות המדהימה בתחום. אין ספק שללא התהליך הנ"ל, מרחב אירופה ייסתם עם השלכה על הנתיבים לאמריקה מהמזרח.
Michael R פורסם ינואר 30, 2009 דיווח פורסם ינואר 30, 2009 עופר, איזו תשובה! :wink: למה לא שמענו ממך מאז אפריל?
