Ran Ben Shmuel פורסם פברואר 28, 2010 דיווח פורסם פברואר 28, 2010 סמי או לא סמי, מאייד לקר בפיינל חס וחלילה להכניס חזרה את ידית המאייד בזמן הפיינל. אם חלילה וחס תהיה לך התקרחות וילך המנוע? עד כמה שאני יודע, מחזירים ידית מאייד למצב "קר" כ200 רגל מעל מפתן המסלול. זה לצורך הליכה סביב אפשרית. ההתקרחות יכולה להווצר בזמן שבו מושכים את המצערת והמנוע עובר לסרק, עד שהוא מתייצב על סל"ד נמוך חזרה ואין סכנת התקרחות. תקנו אותי אם צריך :wink: כפי שציטט אמיר , היצרן קובע שידית המאייד צריכה להיות במצב חם לפני סגירת מצערת גם בשלב ההצפה, אתה לא מבצע כל הגלישה עם מנוע בסרק. העניין של 200 הוא מעיין המצאה לא כל כך ברורה, היצרן קובע ב BALKED LANDING שבמקרה של הליכה סביב אתה תפתח מנוע מלא ולאחר מכן תכניס את הידית.
moshe elbaz פורסם מרץ 1, 2010 דיווח פורסם מרץ 1, 2010 אני מכיר שמחזיאים לקר כיוון שאם תהיה הליכה סביב המאייד לוקח כוח למנוע ובאמת בספר מטוס רשום שהמאייד נשאר בחם. טעון בירור
Omer Efrat פורסם מרץ 1, 2010 דיווח פורסם מרץ 1, 2010 אני מכיר שמחזיאים לקר כיוון שאם תהיה הליכה סביב המאייד לוקח כוח למנוע ובאמת בספר מטוס רשום שהמאייד נשאר בחם. טעון בירור המאייד במצב חם עד פינוי כמו שאמיר ציטט. במידה והולכים סביב מחזירים לקר מיד אחרי פתיחת מנוע מלא
Baruch Spiegel פורסם מרץ 1, 2010 דיווח פורסם מרץ 1, 2010 איתו לימדו כמו שאלבז הסביר. חשוב לציין שמדובר בנחיתת גלישה שבה המנוע אכן בסרק לאורך כל הגישה - ובגלל זה נדרש אוויר חם למאייד. סכנת התקרחות במאייד היא במצב סרק כאשר זרימת התערובת דרך המאייד חלשה ואז יש סכנת הצטברות קרח בחרירים הקטנטנים של המאייד. בגישה עם מנוע לא מעבירים מאייד לחם, אלא אם כן שוררים תנאי התקרחות, אז מעבירים לחם בכל מצב, גם בשיוט. מעבירים לקר בפיינל בגובה 200 רגל. 5שניות שהמאייד בקר במצב סרק הם לא מספיק זמן להצטברות קרח. היתרון מצד שני זה כח מנוע מלא זמין מידית למקרה הליכה סביב. לא מופיע בבד"ח הרשמי - נכון. אני נוטה להניח שהשיטה הזו הונהגה בעקבות מקרים שקרו שבהם התוספת הזאת של 50 סל"ד עשתה את הההבדל בין תאונה לכמעט ונפגע. איש כשיטתו ינהג... בסימולטור זה בטוח בכל מקרה...
Omer Efrat פורסם מרץ 1, 2010 דיווח פורסם מרץ 1, 2010 איתו לימדו כמו שאלבז הסביר. חשוב לציין שמדובר בנחיתת גלישה שבה המנוע אכן בסרק לאורך כל הגישה - ובגלל זה נדרש אוויר חם למאייד. סכנת התקרחות במאייד היא במצב סרק כאשר זרימת התערובת דרך המאייד חלשה ואז יש סכנת הצטברות קרח בחרירים הקטנטנים של המאייד. בגישה עם מנוע לא מעבירים מאייד לחם, אלא אם כן שוררים תנאי התקרחות, אז מעבירים לחם בכל מצב, גם בשיוט. מעבירים לקר בפיינל בגובה 200 רגל. 5שניות שהמאייד בקר במצב סרק הם לא מספיק זמן להצטברות קרח. היתרון מצד שני זה כח מנוע מלא זמין מידית למקרה הליכה סביב. לא מופיע בבד"ח הרשמי - נכון. אני נוטה להניח שהשיטה הזו הונהגה בעקבות מקרים שקרו שבהם התוספת הזאת של 50 סל"ד עשתה את הההבדל בין תאונה לכמעט ונפגע. איש כשיטתו ינהג... בסימולטור זה בטוח בכל מקרה... במקרה של הליכה סביב אתה פשוט דוחף את 2 הידיות ביחד ולעומת זאת, למה להסתכן בקט מנוע בזמן כה רגיש בטיסה?
Tomer Haim פורסם מרץ 2, 2010 דיווח פורסם מרץ 2, 2010 כשבפעם הראשונה התעסקתי עם הנושא, (על FS4 בגיל 12) טייסים הסבירו לי שיש להכניס את הידית של האויר לפני נגיעה ורק מתי שיש הגעה בטוחה במצב של סרק. הנחת העבודה הגיעה משיטת ההדרכה דאז בחיל האויר על מטוסי הפייפר. הגישה היתה של גישה לנחיתה בסרק וההגיון העומד מאחורי הדבר הוא שכשהולכים סביב זה לא בא מתוך רצון אלה מתוך אילוץ שעלול לגבול בלחץ. במצב זה הטייס עלול לשכוח להכניס את הידית או שהכנסת הידית תגרום לו ליותר מידי פעולות בתוך התא ופחות התעמקות בהטסת המטוס בתצורה הבעייתית של הליכה סביב. בשנת 1986 בערך היה טייס שלא טס הרבה זמן, נחת עם הבת שלו על מסלול 11, הגיע גבוה והלך סביב. הוא לא הכניס את הידית והמטוס נעצר על גג של בית בשכונת רשל. נדמה לי שהטייס על כסא גלגלים היום. רק בשנת 2004 הסבירו לי שעדיף להשאיר את האויר עד הפינוי כי התקרחות יכולה לקרות תמיד. הים אני נשאר עם הידית בחוץ עד נגיעה מ2 סיבות: - רוב הנחיתות שלי מסתיימות עם מנוע. (אין הגעה בטוחה בסרק) - אני דוגל בלהצמד לכל מה שכתוב בספר מטוס מילה במילה.
אורח פורסם מרץ 2, 2010 דיווח פורסם מרץ 2, 2010 תומר, ב 86 הוא לא נחת בגן רשל, אלה בחצר בביניין שדוד שלי גר בו אז, שביב סיטי. הפלופלור חנה בסלון של הקומה הראשונה בביניין ליד ושאר המטוס במגרש הכדורגל שלנו שהיה בין הביניינים. הטייס היה בשיקום די הרבה זמן לא רחוק משם, בלוינשטיין. לא ידוע לי מצבו מאז, ניתן לברור אם זה מענין.
