עבור לתוכן
D-747

מסכות חמצן - ככה קוראים לזה?

Recommended Posts

פורסם

שלום,

יש לי שאלה בנוגע למסכות החמצן שבמטוס

תמיד ב"סרטים" אומרים שבמידה וצריך לשים את המסכות קודם ההורה שם את המסכה לעצמו ורק לאחר מכן לילד רציתי לדעת מדוע זה כך ואם יש סיבה?

פורסם

חחחח תומר, לא הבנת את השאלה שלו אני חושב.

באמת בסרטוני בטיחות אומרים קודם לשים לעצמך, ומדגישים לשים לעצמך קודם ואז לבן אדם שלידך (ילד או מישהו מתקשה*).

אני חושב שפשוט רוצים שקודם תתפקד בעצמך, ותיהיה בטוח שאתה תיהיה בסדר ואז ככה תוכל לעזור לאחרים. כי במידה ולא תשים לעצמך, אתה תאבד הכרה ולא תוכל גם לעזור לאחרים.

פורסם
להפך קודם מבוגר ורק לאחר מכן ילד

השאלה שלי היא מדוע זה כך?

אני מאמין שכשהמבוגר לובש את מסכת החמצן קל לו יותר לעזור לילד מאשר שמסכת החמצן לא תהיה עליו.

פורסם
ככה החליטו, קודם ילד או תינוק ואחר כך מבוגר.

זה לא ככה החליטו כי בא להם. יש היגיון מאחורי זה.

בהמשך למה שרז כתב:

במצב הלחוץ עד נפיץ של ירידת לחץ פתאומית לא מעט פעמים אנשים פשוט שכחו לשים לעצמם מסיכות חמצן בזמן שהתעסקו להדק ולדאוג שהמסיכה של זה שלידם לא תיפול.

בנוסף סביר להניח שאם אתה עוזר למישהו לשים תמסיכה קודם אתה מבזבז לא מעט מהאנרגיה שלך ומהאוויר שאין לך ובכך הופך את המצב של עצמך להרבה יותר גרוע מאשר אם למוח שלך היה אספקת חמצן סדירה המאפשרת לו בנוסף להגיע להחלטות מהר יותר ובצורה נכונה יותר מאשר בלי החמצן .

תנסה לשים מסיכה אחרי 10 שניות של הפסקת הנשימה ותנסה אחרי 1 וחצי דקות....

פורסם

לא בגלל שמישהו לחוץ ולא בגלל החשש שמישהו יתבלבל ויישכח. הרבה יותר חמור מזה.

מרגע שירד הלחץ ואחוז החמצן באוויר נמוך ב2/3 מכמות החמצן בגובה פני הים, יש לך בערך דקה או שתיים עד שמתחילות תופעות הקשורות בהיפוקסיה (חוסר חמצן למח) שמתבטאות בתחילה בתחושת נימלול באברים מרוחקים (ידיים רגליים) בהמשך - פעולה איטית של המח ואבדן כושר שיפוט ובשלבים יותר מתקדמים - איבוד הכרה וח"ו יותר מזה.

קודם חובה שההורים שאמורים לדאוג לילדים יהיו במצב הכרתי ובעלי יכולת שיפוט. מבחינות סדר עדיפות הם לפני הילדים כדי שלאחר מכן יוכלו לדאוג לילדים. אם תתחיל להלביש מסכה לילד ותוך כדי תתחיל לקבל הזיות בגלל הפוקסיה - לא הצלת לא את עצמך ולא את הילדים. לפי אותו הגיון הטייסים הם בסדר עדיפות קודם לכל שאר הנוסעים כי אם טייס מתמהמה בלבישת מסיכה ומקבל היפוקסיה המטוס - על טייסיו צוותו ונוסעיו נמצא במצב הרבה יותר חמור מאשר אם נוסע "מרגיש קצת בHIGH" בגלל חוסר בחמצן.

מהסיבה הזו מסכות החמצן של הטייסים נמצאות תמיד בהישג יד.

פורסם

ביצעתי אימון תא רום הכולל ישיבה בתא מבוקר עם מדריך וכמה טייסים, עולים עד 50,000 רגל. הטייסים מבצעים במהלכו הוראות כגון הסרת מסיכה, כתיבת טקסט עם עליה בגובה ללא חמצן, תרגילי חיבור של 2+3 וכו'. כך מתנסים בהיפוקסיה וחוסר לחץ וזיהויים המוקדם.

לגבי הזיהוי- במרכז ניסויי טיסה בעת שירותי בו, בוצע אימון ניסויי נסיקה בעיט דו-מושבי כשמלפנים טייס מאוד ותיק ומאחור מהנדס טיס מנוסה. עקב אי הקפדה על הידוק מסיכות, עם התארך השהייה בגובה רב, שניהם קיבלו היפוקסיה, התעלפו, המטוס צלל. התעוררו לאחר כמה עשרות שניות, ומה החליטו? להמשיך, ואכן האירוע חזר על עצמו כשהם עליזים וחסרי ביקורת. העסק נגמר כאשר הבקר הורה להם לפנות מערבה כי התקרבו לממלכת ירדן. מסקנה- גם ותיקים ומנוסים סובלים מהיפוקסיה כשחסר חמצן בגופם, הזיהוי קריטי כי נעשים בשלב ראשון עליזים.

בהיפוקסיה אתה מאבד קודם כל את היכולות המתקדמות ביותר שהמוח מקנה, והן- שיפוט, ראייה, תיאום (קואורדינציה- למשל ללכת בקו ישר). הדבר קורה כפי שברוכי הסביר. הרבה יותר חמור הינו תת-לחץ, מהסיבות שטמפרטורות רתיחה יורדות, וכך למשל החלבון בתאים עלול להתקשות ותאי הגוף יפסיקו לתפקד. כמו-כן זרימת הדם מופרעת על-ידי בועות חנקן בכלי הדם, בדומה לצולל שעולה במהירות מעומק רב מ- 10 מ'. מהעניין הזה מתעלפים תוך שניות בודדות וללא עזרה (במטוס משייט שאיבד דיחוס- הנמכת חירום) האדם ימות.

עוד כדאי לציין כי בעת אובדן דיחוס משמעותי, נוצרת שאיבת אוויר מהתא החוצה דרך הפתח שנתן לדיחוס לברוח, ואם למשל מדובר בפתח שעף, קרה ב-DC10 כמה פעמים, בני אדם לא קשורים ישאבו החוצה, והטמפרטורה בתא יורדת תוך כמה שניות ב-200 מעלות צלזיוס עקב נפילת הלחץ (פיזיקה).

בכדי ליצור נוהל פשוט ויחיד לנוסעים, מוגדר מיד למבוגר לחבוש ראשון מסיכה. אחרת הוא עלול להתעלף וילדיו אחריו ללא מוצא.

פורסם
מהסיבות שטמפרטורות רתיחה יורדות, וכך למשל החלבון בתאים עלול להתקשות ותאי הגוף יפסיקו לתפקד.

אם הטמפרטורת רתיחה יורדת אז החלבון אמור להפוך לגז/להשאר במצב נוזלי בגלל לחץ שיש עליו? ולא להפוך למוצק. תקן אותי אם אני טועה.

פורסם

למה, כשאתה זורק ביצה למחבת היא הופכת לגז?...

אני לא הבנתי בדיוק מה הקשר כי "טמפ/נק' רתיחה" מדברת בדר"כ למעבר מנוזל לגז.

בחלבונים מה שקורה זה דנטורציה- שינוי האינטרקציות בין חומצות האמינו המרכיבות את החלבון.

בימינו החמים זה יכול לקרות בעקבות מכת חום.

בנוגע לצוללן- זה נקרא דיפרסוריזציה תנודתית ונגרמת בגלל ירידה בלחץ חמצן חלקי עקב ירידה בלחץ האטמוספירה (ב10 מטר הלחץ המופעל על הגוף מוכפל).. נושא מאוד מעניין אפשר לדבר עליו עד מחר (אני צולל חופשי בזמני הפנוי :P).

פורסם
למה, כשאתה זורק ביצה למחבת היא הופכת לגז?...

לא, אך שמת כנראה לב שהחלבון נקרש, וזה הצפוי לחי בתת לחץ. כשחולים, חום גוף מעל 42 מעלות גורם לכך בדיוק, ובתת לחץ זה קורה בחום גוף של אדם בריא.

אני לא הבנתי בדיוק מה הקשר כי "טמפ/נק' רתיחה" מדברת בדר"כ למעבר מנוזל לגז.

בחלבונים מה שקורה זה דנטורציה- שינוי האינטרקציות בין חומצות האמינו המרכיבות את החלבון.

בימינו החמים זה יכול לקרות בעקבות מכת חום.

טמפ' רתיחה היא פונקציה של הלחץ, כשהלחץ יורד החומר רותח קודם. כך למשל המים לתה במחנה ההאחרון בעלייה לאברסט רותחים בערך ב-70 מעלות. תכונה זו משפיעה על החלבון שבתאי חי.

בנוגע לצוללן- זה נקרא דיפרסוריזציה תנודתית ונגרמת בגלל ירידה בלחץ חמצן חלקי עקב ירידה בלחץ האטמוספירה (ב10 מטר הלחץ המופעל על הגוף מוכפל)..

זה בדיוק מה שקורה בתת-לחץ, למשל בעת בריחת דיחוס במטוס.

נושא מאוד מעניין אפשר לדבר עליו עד מחר (אני צולל חופשי בזמני הפנוי :P).

פורסם

עופר לרגע לא סתרתי אותך... אני מכיר את המושג "טמפ' רתיחה" כמעבר בין מצבי צבירה. אבל דנטורציה זה לא מעבר אלא שינוי במבנה החלבון. ידוע שטמפ' על חומר מושפעת מלחץ אטמוספרי.

42 מעלות זה למעשה נקודת ההתפרקות של מולקולות החלבון (אטומים רוקדים=חום כמו בכל חומר אחר). מה שבסופו של דבר משבית את הפעילות הביו-כימית של החלבון. לדוגמה בתאי הגליאה במוח הנוירונים לא יוכלו להעביר מסרים כימיים ולמעשה ישביתו את מערכת העצבים ומכאן- כל מערכות הגוף.

פורסם

ממה שידוע לי , ואני רחוק מאוד מלהבין משהו בביולוגיה, ירידת הלחץ קשורה ברתיחת הדם. אין כאן עלייה בטמפרטורה להיפך - כמו שעופר ציין- מה שיש כאן זה ירידת לחץ.

יש מושג שנקרא - לחץ אדים. - הלחץ שבו החומר עובר ממצב צבירה נוזלי למצב גזי. לכל חומר יש נתון אחר של לחץ אדים.

כל חומר ישאר במצב נוזל כל זמן שהלחץ הסביבתי גדול מלחץ אדים של אותו חומר. כשהלחץ הסביביתי נמוך מלחץ האדים החומר מתחיל להתאדות - לעבור למצב גזי.

יש קשר גם בין טמפרטורה ללחץ אדים. לחץ אדים עולה ככל שהטמפרטורה של הנוזל עולה.

אפשר לאדות נוזל או על ידי חימום שלו או על ידי הורדת הלחץ של הסביבה שבו הוא נמצא ואז לחץ האדים של הנוזל גדול מלחץ הסביבה והנוזל מתחיל להתאדות.

במקרה של בריחת דיחוס לחץ הסביבה יורד מתחת ללחץ האדים של הדם (בטמפרטורה הגוף) ולכן הדם "רותח". לכן להערכתי זה לא קשור לקרישה ולהרס של חלבונים מכיוון שאין כאן משהו שמתחמם.

באופן דומה: כמשגישים לך קפה במטוס שטס ב38000 רגל וגובה התא 8000 רגל המים לעולם לא ירתחו ב100 מעלות. לחץ הסביבה קטן מהלחץ בגובה פני הים ( גם בתוך הקבינה). לחץ אדים גדול מלחץ הסביבה קורה בטמפרטורה נמוכה יותר מ100 מעלות.

אם הדם נקרש או הופך לגז בעקבות "רתיחה" זה כבר מעבר לתחומים שבהם אני מבין קצת. נשאיר את זה למומחים. מה שהיה חשוב לי לציין זה שהדם "רותח" לא בעקבות חימום אלא בעקבות ירידה בלחץ.

פורסם

ברוכי זו בדיוק ההגדרה של טמפ'/נק' רתיחה (באנלית boiling point). זו הנקודה בה הלחץ אדים של אותו חומר משתווה ללחת האטמוספרי. לדוגמה מים מתאדים בקומקום גם לפני שהם מגיעים ל100. אבל באזור ה-100 רואים סילון של אדים מה שמעיד שלחץ האדים משתווה או גדול מאטמוספירה 1.

ככל שהלחץ הסביבתי יורד, לחץ האדים בנק' היורד ולהיפך. פיזיקה פשוטה.

מבחינה ביולוגית,

הדם עשוי מחומרים רבים שהעיקריים הם תאי הדם האדומים ופלזמת הדם (שהיא למעשה 55% מנוזל הדם, מורכבת מ-90% מים). ובקיצור- דין הפלזמה כדין מים רגילים.

מבחינת תהליכים ביולוגיים זה מאוד תלוי בסיטואציה של אותו אדם. בעיקרון לחלבון יש תחום טמפ' שבו הוא יציב. כלומר, יש גם דנטורציה בקור. העניין הוא שזה לא מושפע מלחץ אלא בעיקר מטמפ'.

אגב מטפסים וטייסים בתאי לחץ מתרגלים לסביבה עם הזמן ע"י ייצור מוגבר של תאי דם בגוף (מח עצם). ואז יש יותר המוגלובין שנושא חמצן לתאי הגוף.

פורסם
אגב מטפסים וטייסים בתאי לחץ מתרגלים לסביבה עם הזמן ע"י ייצור מוגבר של תאי דם בגוף (מח עצם). ואז יש יותר המוגלובין שנושא חמצן לתאי הגוף.

זו הסיבה לקיום מחנות למטפסים להרים גבוהים. בתחנה האחרונה לאברסט ממתינים רק 6 שבועות. כי העונות מתחלפות ועמם בא מז"א לא מתאים.

באנדים קיים שבט המקיים מרוץ רצוף בטבע בן 3 יממות יום ולילה ללא עצירה. רק את הסוסים נושאי האבוקות מחליפים פעמיים בכל יום, אצלם המוגלובין פועל אחרת.

באולימפיאדת מכסיקו (2240 מ' מעל פני הים) נוכחו כמעט בפעם הראשונה ביכולת המשמעותית אצל אתלטים שוכני הרים ותוצאותיהם שהפתיעו.

פורסם
ואני חשבתי שהמסכות חמצן זה כדי לעמעם את הצרחות של הנוסעים לפני ההיתרסקות ;-)

~LIKE~ :drinking:

הרגת אותי!!

פורסם

סוף סוף מצאתי

זה מאתר התאגדות הבקרים בארה"ב. בכל שנה מחלקים מדליות לפקחים \בקרים מצטיינים שתרמו לבטיחות הטיסה ו\או הצילו טייסים במצבי חירום.

Archie League Medal of Safety Award Winners

תקראו את המקרה השני כאן:

http://www.natca.org/mediacenter/Archie ... tLakes.msp

מטוס עם בעיית דיחוס. טייס שנשמע לא ברור ונאבק בציפורניים כדי להישאר בהכרה, בקרים שקולטים את הסיטואציה וממשיכים לשדר לטייס הוראות להנמיך שכנראה איך שהוא נקלטות. בסופו של דבר הטייס חוזר לעצמו ב11000 רגל.

שווה גם לשמוע את ההקלטה כדי לקבל מושג על התופעות המפחידות שנגרמות בעקבות היפוקסיה.

http://www.natca.org/assets/multimedia/ ... gl-zob.wmv

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...