עבור לתוכן
Ariel

הצילו, אני זקוק לרופא

Recommended Posts

פורסם

טוב, אני מודה בזה עכשיו, אני מכור ומכור קשה.

מאז תחילת הקיץ שנכנסתי להיכרות עם VATSIM ועד עכשיו

אני לא יכול להפסיק לטוס, זנחתי חברים, החברה שלי עזבה

העבודה צולעת ושימות העולם... העיקר להוציא עוד טיסה

או ללמוד מטוס חדש או טכניקה חדשה...

אני גם חולם את זה, בדרך כשאני נוהג, מדמיין שזה מטוס (אבל טס לאט...)

וכל מטוס שעובר מעלי זוכה לתשומת לב מיוחדת...

יש תרופה ?

אריאל

פורסם

בהחלט.

להוריד מינונים!!! ודחוף!!!

אם חברה עזבה זה מוגזם.

תורידו מינונים חבר'ה.

גם כשאני התחלתי (לפני שנה? שנה וחצי? שנתיים? מי זוכר) הייתי חולם שאני כבר בבית, טס... ושיש פיקוח...

אבל חבר'ה, באמת. לא להגזים במינון, שלא תפגעו מצריכת יתר.

פורסם

יש תרופה.

לאחר התלבטויות קשות נתתי לאמי, השמחה תמיד להרחיק אותי מהמחשב, את הסטיק ואת הדיסק של FS. אמרתי לה להחביא אותם. החלטתי - בסופ"ש הזה אני לא נוגע בפלייט. ברגע הפרידה הקשה פרצתי בבכי. קמתי בבוקר יום שישי רענן וטוב לב כרגיל. הלכתי לאכול ארוחת בוקר. אז ראיתי אותו. הוא היה שם, ליד הסרוויס של סבתא. בארון - גם כן מחבוא. הרגשתי איך גרוני ניחר וברכי רועדות. אמי נכנסה למטבח. לרגע לא הבינה מה קרה לי ואז מהרה להגן בגופה על הארון. מאותה שניה אמא היא אויב המדינה מס' 1. חזרתי לחדרי בעגמומיות וחשבתי איך להעביר את היום. הסתכלתי על המחשב בתמיהה... מה עושים עם הדבר הזה כשאי אפשר לתקוע את הג'ויסטיק ב-USB? בתסכול רב, פתחתי את המסנג'ר. אז גיליתי שיש לי גם ICQ... כבר שכחתי איך להשתמש בתוכנה הזו. אז נשמע צליל גבוה וקופצני. קמתי לעמידת מוצא וקפצתי את אגרופי. משהו כתום הבהב על המסך. שטוף זיעה קרה, הקשתי על החלון. מישהו בשם נבות אמר לי "היי" ושאל אותי איפה הייתי בחודשיים האחרונים. לא ידעתי מה לענות. שאלתי אותו מי הוא... הוא שאל "אתה בסדר, אחי?". אחי?! יש לי אח? טוב, כל יום מגלים משהו חדש. אז צלצל הטלפון. על צג השיחה המזוהה הופיע "NAVOT". פלאשבק. פתאום זה פגע בי, הבנתי - יש לי חברים! והם מדברים בטלפון! נולדתי מחדש. הרגשה כל כך טובה לא הרגשתי מימי... קבעתי להפגש עם נבות, בארבע. כשבאתי אליו שמעתי רעש מוכר. פצ'שששששש של מכשיר קשר. ואז א"ב פונטי. נכנסתי לחדר ומה רואות עיני? נבות אוחז בהתלהבות בשתי ידיות פלאסטיק ובוהה בצג המחשב. הוא בפיינל בהרצליה. את התרגיל הזה אני כבר מכיר. תתחיל להציף, אני רומז לו.

בלילה נשברתי. לא הצלחתי להרדם. חם לי קר לי. לקחתי אולר ופרצתי לארון המטבח. אמא אבטחה אותו יפה, אגב. לקח לי זמן להתיך את מנעול הטיטניום :?

יותר לא שמעתי מנבות ב-ICQ.

כמו שאפיק אמר - להקטין מינונים. כן אפיק, עובדים על זה :wink:

פורסם

רק כדי להמחיש לכם מה קורה אצלי עכשיו:

פול שיעורים שאתם לא מתארים לעצמכם אפילו, באנגלית לקרוא ספר ועבודה, ודברים שאתם באמת באמת מעבר למה שאתם חושבים..

ימי החופשה הולכים ואוזלים כל היום כל יום אני יושב בבית, אבל אין לי זמן להכין שיעורים :lol:

מעניין באמת למה.. :lol:

***עריכה***

סיפור מעניין מאוד דן!! מותחן..

פורסם
טוב, אני מודה בזה עכשיו, אני מכור ומכור קשה.

מאז תחילת הקיץ שנכנסתי להיכרות עם VATSIM ועד עכשיו

אני לא יכול להפסיק לטוס, זנחתי חברים, החברה שלי עזבה

העבודה צולעת ושימות העולם... העיקר להוציא עוד טיסה

או ללמוד מטוס חדש או טכניקה חדשה...

אני גם חולם את זה, בדרך כשאני נוהג, מדמיין שזה מטוס (אבל טס לאט...)

וכל מטוס שעובר מעלי זוכה לתשומת לב מיוחדת...

יש תרופה ?

אריאל

מזל טוב :mrgreen:

עבודה בשבילי זה בית ספר ולכן בזמן טיסות \ פיקוח בזמני רגיעה אני עושה שיעורים (ציונים טובים)

חברים שיעשו משהו כבר יסתדרו

משא"ז ואימונים, טוב יש גבול לכל תעלול זה חובה! 8)

קיצר אריאל ברוך הבא לואטסים :mrgreen:

פורסם
בהחלט.

להוריד מינונים!!! ודחוף!!!

אם חברה עזבה זה מוגזם.

תורידו מינונים חבר'ה.

גם כשאני התחלתי (לפני שנה? שנה וחצי? שנתיים? מי זוכר) הייתי חולם שאני כבר בבית, טס... ושיש פיקוח...

אבל חבר'ה, באמת. לא להגזים במינון, שלא תפגעו מצריכת יתר.

אני מסכים בהחלט.

נכון שכולנו אוהבים את התחביב הזה אבל צריך לעשות הפרדה מסויימת.

טסים בזמן הפנוי ולא על חשבון דברים אחרים.

אריאל, יש לך באמת בעיה רצינית.

פורסם

אולי צוות VATIL יחליט שלמען הצלת נפשי הוא הוא קונס אותי

בהשעייה לכמה חודשים... :lol: ???

הקטע עם החברה היה רק בשביל הפלפל... אבל תמיד הייתי

מכור למשחקי מחשב, אלא שהסימ לא כל כך משחק בשבילי...

הוא גם אתגר ואפילו בילוי מבחינה מסויימת ועוד עכשיו כשיש

פיקוח וזה מול אנשים או בביקורים בשרתי TS של VFS... זה

ממש כמו אירוע חברתי דינאמי...

אבל כן, אני מכור...

אריאל

פורסם

דן, סיפור באמת מעניין... מזכיר לי את הסיפורים של ההוא שכתב את "צמרמורת"...

אני גם התמכרתי, ואני לא יכול לעזוב, טס כמה שעות ביום בלי להפסיק, וההורים שלי כבר החליטו שזה מנתק אותי מהמציאות ומהבית, יש טלפון, שלא כמו תמיד, אני נשאר במחשב, מישהו דופק בדלת, שלא כמו תמיד, אני נשאר במחשב,, קוראים לאכול (שממש לא כמו תמיד) אני נשאר במחשב... קשה להגמל, ואני לא מצליח אפילו לדמיין את היום שאני לא ארצה לטוס יותר...

פורסם
רעיון נהדר, כך גם לא צריך להשעות אותי...

אני אורז את המחשב וזורק לך אותו בתיבת הדואר !

אריאל

אין לך אומץ.

אור לך אני לא מציע לקחת את המחשב שלו הוא עוד עלול לדפוק לך בדלת ב4 בבוקר כדי להירגע על איזו הקפה . :cry:

פורסם
דן אהבתי את הסיפור!

אבל אל תרגישו מיוחדים...

לכל אחד יש את ההתקפים האלו...

ולכולנו יש בעיה רצינית של VATSIMמיזם....

אנחנו כולם תחת קורת גג אחת, משפחה אחת.

לכן אני לא מרגיש שונה, ואוהב תמיד להיות פה, כאן עם כולם יחד.

הרי זאת אובססיה שיש רק לנו, ושאף אחד אחר לא יוכל להבין אותנו.

רק מי ש"בתוך" זה, יכול להבין אחד את השני, אותנו.

אז אל תתביישו להרגיש - תתגאו באהבה שלכם, לאובססיה, כי אנחנו מיוחדים! :wink:

פורסם

בקשר לחברה- פורום אלמנות FS עם הוא קיים הוא יכול לעזור

אני אישית כדי למנוע בריחה של החברה פשוט שיתפתי אותה זה גם עוזר ואפילו מועיל שיש לך בזמן הבחינות מישהי שרושמת את ההערות למשוב.

וכדי להדביק אותה במחלה...ביקור קצר בפיינל 12 בלילה עושה את העבודה..

עד כאן בעניני עצות סטייל ד"ר איריס בראון או הפסיכולוגית המטורללת מ 103 FM (תזרקי אותו)

בגדול כן...אתה חולה - היית נשא עכשיו אתה חולה ובצורה דיי קשה...אבל כמו שאומרים כל אחד והמחלה שלו- בסך הכל זה תחביב אני אישית גאה בזה שיש לי תחביב שאני משקיע בו להרבה אנשים אין את זה וזה דיי חסר להם לפעמים.

פורסם
אבל כמו שאומרים כל אחד והמחלה שלו- בסך הכל זה תחביב אני אישית גאה בזה שיש לי תחביב שאני משקיע בו להרבה אנשים אין את זה וזה דיי חסר להם לפעמים.

וזה הטיעון הכי חזק שיש בעד לשבת מול המחשב ב-2 בלילה ולחרוש שדה תעופה מדומה בטימבקטו.

תודה על התגובות החמות לסיפור... :lol:

פורסם

גם אני מתמודד עם הבעיה, אצלי זה מתחרה עם משפחה - נשוי+3 כולם מתחת לגיל 4

ועבודה. בחודש חודשיים הראשונים הרשיתי לעצמי להיסחף כדי להכיר את הSIM ואת הקהילה האדירה שיש כאן. להבא אשתדל לקבוע ימים קבועים בשבוע שבהם אני מקדיש את הערב לתחביב. כשאני חושב לחלק את הזמן כך שערב אחד מוקדש לתכנון טיסה, PREFLIGHT וכו. וערב שני הטיסה עצמה.

בכל מקרה אצלי אני לא מצליח להתחבר לפני 2200. כשמתחיל להיות קצת שקט בבית.

השאלה אם אני אצליח לעמוד בזה... :?

פורסם

אכן מחלה קשה, ומרוב שאני מפקח שכחתי איך זה להיות חולה בה, יום שישי האחרון הלכתי לחבר כדי להדריך אותו על הרשת, וללמד אותו, תוך כדי לימוד הדגמתי לו טיסות, ואז הוא אומר לי: " איציק תן לי קצת" ואני אומר רגע עוד כמה הקפות, לא יכולתי לעזוב את הסטיק חברים!

הסיבה שאני לא טס כי המחשב שלי עגלה... :cry:

פורסם

שלום לכולם!

מדברת הרופאה התעופתית שלכם, המחלה שכולכם מאופיינים בה לא ניתנת לריפוי (בלשון המעטה), לשיכוך הכאב יש לבצע גיחות קצרות על האישה החברה או התרסקויות על האח הקטן ובסוף לא לשכוח להודיע על פיינל :lol:

פורסם

אתה תראה שעם הזמן המינון ירד, זה פשוט ההתלהבות של ההתחלה :lol:

אם אתה צריך מישהו לדבר איתו על זה אני מוכן לעזור :wink:

ואיציק! אתה צריך להיות סנטר! אני לא מרשה לך לטוס! :D

פורסם

אין אין מה לעשות, החיים הקשים (או הטובים :wink: ),

אבל יש תרופה חלקית, תתכננו טיסה שהיא ממש מתישה כמו להונג קונג עם RFP שכל 20 דקות צריך לכייל את הCIVA הזה,

אבל תעשו את זה בלי הנחות עם כל מה שכרוך מסביב להכנת התוכנית, תאמינו לי הדם שלכם יקבל את המנה השבועית שלו,

ורק מידי פעם תיצטרכו לקחת איזה סיגריה בדמות נתיב שדה דוב בן גוריון או משהו קצר אחר.

פורסם

פעם רציתי להסביר לחברים שלי את הכיף שלי ואת הסיפוק שיש לך אחרי טיסה של כמה שעות נגיד מספרד הולנד אנגליה. בסופו של דבר הם הסתכלו אחד על השני ולא ממש הבינו אותי.

ואז אני הבנתי שלהסביר לאנשים שלא מתרגשים מזה זה כמו להסביר למשהו עיוור איך העולם נראה. זה פשוט חסר כל סיכוי. ולמרות שאין לי חברים קרובים שאני יכול לדבר איתם על מטוסים כשאני מפעיל את המשחק או אפילו גולש לפה אני מרגיש שיש מי שכן מבין אותי ואני מבין אותו.

וזאת "המחלה" אובססיה שאני לא רוצה להיפתר "להבריא" ממנה.

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...