Opher Ben Peretz פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 השבוע מלאו 32 שנה למלחמת יום כיפור. רבים מקוראי הפורום נולדו אחריה, ולכן חשבתי לתאר את נקודת מבטי עם פרספקטיבה לאירוע כה גורלי. מלחמת יום כיפור פרצה ביוזמה מתואמת של מצרים עם סוריה, 7 שנים לאחר תבוסתן המוחצת ב-1967 במלחמת ששת הימים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. מרבית רמת הגולן והגדה המערבית של תעלת סואץ נכבשו תוך ימים, נהרגו קרוב ל- 2800 מחיילינו, נפצעו רבים מאוד, ונפלו בשבי מאות מהם. מה גרם לצבא כה מוצלח ולמוד קרב להיכשל, ולסכן את עצם המשך קיום עם ישראל במדינתו באופן כה מוחשי? זו שאלה שרבים ניסו להשיב, אני יכול רק לצרף את דעתי במשפט אחד: ישראל שלמחרת הניצחון הכביר בששת הימים נכנסה לאופוריה, שכללה שאננות והינתקות מהמציאות בכל מיני היבטי חיים, במזרח התיכון ובכלל. לעומתנו, מצרים למדה לקח מכישלונה המר והתכוננה לכבוש את השטח שהפסידה תוך שימוש בהונאה מתוחכמת שהתמשכה חודשים ארוכים, ושהפילה בפח גם את שר הביטחון משה דיין. למרות שהמודיעין הצבאי אסף מידע רב על היערכות צבא לאורך תעלת סואץ המתאימה לפלישה, ולמרות שמלך ירדן חוסיין התריע לנו אישית על הכוונה בחשאי, העדיפה הממשלה בהמלצת מערכת הביטחון שלא לנקוט צעדי הכנה והגנה, ומנעה גיוס מילואים. ישיבת הממשלה המיוחדת שהתכנסה ביום כיפור ב- 1000 לדון במצב החליטה למשל שלא לאשר למפקד ח"א לתקוף ביזמתנו ולהשמיד בשעה 1300 את ח"א הסורי. באותה שעה שירתתי כמפקד טייסת מסוקי סיור וקישור בן 28 בשדה דב שזה מכבר קיבל דרגת רס"נ, מקבילי היו סא"לים ותיקים, 5-7 שנים מבוגרים ומנוסים יותר, ובוגרי הכשרה לפיקוד ומטה. למרות שהמידע הקונקרטי שהיה אצל מעריכי המצב הבכירים לא הגיע לידי, הערכתי כי המלחמה תפרוץ בקרוב, ולכן הוריתי על ביצוע כל ההכנות הדרושות למלחמה. בבוקר ששי ערב כיפור אספתי את כל טייסי המילואים, כולם באו מרצונם ובהתראה מאוד קצרה. מסרתי את הערכתי, נתתי סקירת מודיעין מקיפה וביצענו הכנות אישיות מליאות- נשק, ציוד טיסה, מפות, ציוד פריסה לחיי שדה וכו'. שחררתי אותם בשעה 1400 וכולם הגיעו לפני כניסת החג לבתיהם. ביום כיפור נסעתי בשש בבוקר לטייסת מתל נוף שם גרתי, חציתי את תל אביב בה ראיתי רק מתפללים בדרכם לבתי הכנסת שלא הבינו מדוע התימהוני בסוסיתא הצבאית מחלל את החג, לא ראיתי מכוניות אחרות בדרכים. ב- 1345 ביצע מטוס עיט קריאת צוותות אוויר בעברו מעל תל אביב ושאר מרכזי האוכלוסייה. רבע שעה אח"כ הפיל איתן כרמי טופולב 16 שנשלח לשגר טיל קלט לעבר תל אביב, ובאותה השעה החלה פלישת האויב לסיני ולגולן. את המלחמה התחלתי בטייסת ללא סגני שהוא המפקד של גף טיסה וכל הטייסים, כי העריך אחרת ממני והעדיף לחגוג את ירח הדבש בלוס אנג'לס. לא רציתי לפגוע באשרו, לקח לו כשבוע לחזורבאל על, כי היתה מליאה באנשי מילואים שכבר שאטו הביתה. כך פרצה המלחמה האיומה ביותר בתולדות ישראל, שממנה לי נראה כי למדנו מעט מדי.
אורח פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 תיקון קל: המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לפיקוד העליון של צה"ל. כפי שציינת התקבל מידע מודיעיני רב שהצביע על אפשרות של פלישה קרובה, אך הנהגת הצבא והמדינה בחרו להתעלם. אמי מספרת שאבי, שהיה אזרח עובד צה"ל ביחידה מיוחדת של חיל המודיעין חזר הביתה בערב החג נסער ונרגש מכך שאף אחד לא עושה כלום בנוגע למידע שנמסר. אם אני זוכר נכון, אביגדור קהלני מספר בספרו "עז 77" כי גם בגדודי השריון שבצפון הועמדו הטנקים בכוננות עקב ההערכה של המפקדים בשטח לאור התצפיות כי משהו מתרחש, אולם בדרג האסטרטגי לא נעשה דבר. אני מסכים לקביעתך כי האופוריה היא הגורם העיקרי למחדל, ואני חושש כי אכן לא למדנו מספיק.
Or Netzer פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 תיקון קל:המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לפיקוד העליון של צה"ל. כפי שציינת התקבל מידע מודיעיני רב שהצביע על אפשרות של פלישה קרובה, אך הנהגת הצבא והמדינה בחרו להתעלם. אמי מספרת שאבי, שהיה אזרח עובד צה"ל ביחידה מיוחדת של חיל המודיעין חזר הביתה בערב החג נסער ונרגש מכך שאף אחד לא עושה כלום בנוגע למידע שנמסר. אם אני זוכר נכון, אביגדור קהלני מספר בספרו "עז 77" כי גם בגדודי השריון שבצפון הועמדו הטנקים בכוננות עקב ההערכה של המפקדים בשטח לאור התצפיות כי משהו מתרחש, אולם בדרג האסטרטגי לא נעשה דבר. אני מסכים לקביעתך כי האופוריה היא הגורם העיקרי למחדל, ואני חושש כי אכן לא למדנו מספיק. לפי מה שאני יודע גם ח"א רצה לצאת למתקפת פתע למחוק שוב את השדות תעופה שלהם אבל גולדה הנחיתה ביטול בעוד המטוסים מתגלגלים לכיוון המסלולים
Izik Bakshi פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 להגיד שלא למדנו מספיק לפי דעתי לא כל כך נכון, לפחות לא בח"א, בתור חייל שמשרת בדת"ק כוננות, אני יכול להגיד לכם שמעטים השבועות בשנה שאין כוננות מסוג כזה או אחר בדת"ק שלי, וגם שאין אז המשמעות היא שטייסת אחרת מחליפה אותנו, זו תמונת המבט שלי מח"א לפחות.
Noam פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 תיקון קל:המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לפיקוד העליון של צה"ל. כפי שציינת התקבל מידע מודיעיני רב שהצביע על אפשרות של פלישה קרובה, אך הנהגת הצבא והמדינה בחרו להתעלם. אמי מספרת שאבי, שהיה אזרח עובד צה"ל ביחידה מיוחדת של חיל המודיעין חזר הביתה בערב החג נסער ונרגש מכך שאף אחד לא עושה כלום בנוגע למידע שנמסר. אם אני זוכר נכון, אביגדור קהלני מספר בספרו "עז 77" כי גם בגדודי השריון שבצפון הועמדו הטנקים בכוננות עקב ההערכה של המפקדים בשטח לאור התצפיות כי משהו מתרחש, אולם בדרג האסטרטגי לא נעשה דבר. אני מסכים לקביעתך כי האופוריה היא הגורם העיקרי למחדל, ואני חושש כי אכן לא למדנו מספיק. לפי מה שאני יודע גם ח"א רצה לצאת למתקפת פתע למחוק שוב את השדות תעופה שלהם אבל גולדה הנחיתה ביטול בעוד המטוסים מתגלגלים לכיוון המסלולים אמת. רן פקר כותב על זה בספר שלו, הוא היה אז מב"ס תל נוף והמטוסים כבר היו מוכנים עם פצצות עליהם, ברגע האחרון היה ביטול, וזמן קצר אחרי זה היו צריכים את הפאנטומים להגנה אוירית - יצא מצב שהיו צריכים בזמן מאוד קצר להחליף קונפיגורציות במס' גדול מאוד של מטוסים. באלגן.
ha5mvo פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 להגיד שלא למדנו מספיק לפי דעתי לא כל כך נכון, לפחות לא בח"א, . Itzik, I believe the original remark was in reference to a certain frame, or state of mind. The complacency at the time stemed from the way we regarded ourselves . - and not just in terms of military might //Michael
אורח פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 להגיד שלא למדנו מספיק לפי דעתי לא כל כך נכון, לפחות לא בח"א, בתור חייל שמשרת בדת"ק כוננות, אני יכול להגיד לכם שמעטים השבועות בשנה שאין כוננות מסוג כזה או אחר בדת"ק שלי, וגם שאין אז המשמעות היא שטייסת אחרת מחליפה אותנו, זו תמונת המבט שלי מח"א לפחות. איציק, אני לגמרי לא מסכים איתך. כוננות בדת"ק זה דבר אחד, זה היה גם אז. גם אני בשריון הייתי טוחן שבתות בכל מיני כוננויות מוזרות. הבעיה היא לא בדרג הזה, הבעיה היא ברמה הלאומית. קשה לי לתת לך דוגמאות בלי להיכנס לפוליטיקה, אבל מדינת ישראל מתייחסת בביטול לכל העולם (ובכללו לאילו המתקראים אוייבינו). לולא כן לא היינו קוראים על מזימות ריגול נגד ארה"ב, מכירת טילי פלקון לסין וכו'. ובכוונה נקטתי בדוגמאות שאינן פוליטיות, אם אתה רוצה אני יכול לתת לך עוד עשרות כאלה, חמורות הרבה יותר בפרטי.
Or Netzer פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 תיקון קל:המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לפיקוד העליון של צה"ל. כפי שציינת התקבל מידע מודיעיני רב שהצביע על אפשרות של פלישה קרובה, אך הנהגת הצבא והמדינה בחרו להתעלם. אמי מספרת שאבי, שהיה אזרח עובד צה"ל ביחידה מיוחדת של חיל המודיעין חזר הביתה בערב החג נסער ונרגש מכך שאף אחד לא עושה כלום בנוגע למידע שנמסר. אם אני זוכר נכון, אביגדור קהלני מספר בספרו "עז 77" כי גם בגדודי השריון שבצפון הועמדו הטנקים בכוננות עקב ההערכה של המפקדים בשטח לאור התצפיות כי משהו מתרחש, אולם בדרג האסטרטגי לא נעשה דבר. אני מסכים לקביעתך כי האופוריה היא הגורם העיקרי למחדל, ואני חושש כי אכן לא למדנו מספיק. לפי מה שאני יודע גם ח"א רצה לצאת למתקפת פתע למחוק שוב את השדות תעופה שלהם אבל גולדה הנחיתה ביטול בעוד המטוסים מתגלגלים לכיוון המסלולים אמת. רן פקר כותב על זה בספר שלו, הוא היה אז מב"ס תל נוף והמטוסים כבר היו מוכנים עם פצצות עליהם, ברגע האחרון היה ביטול, וזמן קצר אחרי זה היו צריכים את הפאנטומים להגנה אוירית - יצא מצב שהיו צריכים בזמן מאוד קצר להחליף קונפיגורציות במס' גדול מאוד של מטוסים. באלגן. אכן. זמן קצר? להעביר בסיס כמו ת"נ לטענתו מתצורה של א"ק לא"א והגנת שמי המדינה זה 4 שעות מינימום!
Izik Bakshi פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 אורן, אם הכוונה לעניין מדיני אז בהחלט זה משהו אחר וחבל להיכנס אליו
ha5mvo פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 אורן, אם הכוונה לעניין מדיני אז בהחלט זה משהו אחר וחבל להיכנס אליו Can't answer on Orens behalf, but IMO politics is just another symptom. The true ailment is in the way many of us regard ourselves and the others, both on the personal and collective level. //Michael
רפאל פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 יום כיפור-מלחמה,עד היום אנשם בטייסת ה"אחת" חושבים על מה שהיה שם .. וגם אני ...איך הצבא הכי טוב בעולם נחל תבוסה קשה,ומטוסי "פאנטום" הופלו . איך ? גם היום אני עדיין לא בטוח שחיל האוויר שלנו הוא "חיל האוויר הטוב ביותר בעולם". עד לפני 1973 כולם הגדירו את חיל האוויר הישראלי כחיל חזק ומצויין,עם מטוסי המיראז', אורגאן,ווטור,נשר,פאנטום (1969). הבעייה הייתה שמצרים למדה לקח מ 1967 ואנחנו לא. חייבים ללמוד מטעויות העבר. "גולדה,נתפסנו עם המכנסיים למטה."
Opher Ben Peretz פורסם אוקטובר 8, 2005 מחבר דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 אור, כתבתי זאת! שום מטוס לא התגלגל כי לא אושר ולכן לא ניתנה שום הוראה להתגלגל. תיקון קל:המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לפיקוד העליון של צה"ל. כפי שציינת התקבל מידע מודיעיני רב שהצביע על אפשרות של פלישה קרובה, אך הנהגת הצבא והמדינה בחרו להתעלם. אמי מספרת שאבי, שהיה אזרח עובד צה"ל ביחידה מיוחדת של חיל המודיעין חזר הביתה בערב החג נסער ונרגש מכך שאף אחד לא עושה כלום בנוגע למידע שנמסר. אם אני זוכר נכון, אביגדור קהלני מספר בספרו "עז 77" כי גם בגדודי השריון שבצפון הועמדו הטנקים בכוננות עקב ההערכה של המפקדים בשטח לאור התצפיות כי משהו מתרחש, אולם בדרג האסטרטגי לא נעשה דבר. אני מסכים לקביעתך כי האופוריה היא הגורם העיקרי למחדל, ואני חושש כי אכן לא למדנו מספיק. לפי מה שאני יודע גם ח"א רצה לצאת למתקפת פתע למחוק שוב את השדות תעופה שלהם אבל גולדה הנחיתה ביטול בעוד המטוסים מתגלגלים לכיוון המסלולים
Izik Bakshi פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 מיכאל, מסכים עם הדברים שלך, דברי נאמרו בהקשר לנקודת מבט מח"א, כמו שנאמר גם ח"א רצה להקדים תרופה למכה, וגם היום הוא מוכן תמיד לתת תרופה למכה או להקדימה, באשר לדרג המדיניוהבכיר מתחתיו, נושא אחר שחבל להעלות אותו.
אורח פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 מיכאל, מסכים עם הדברים שלך, דברי נאמרו בהקשר לנקודת מבט מח"א, כמו שנאמר גם ח"א רצה להקדים תרופה למכה, וגם היום הוא מוכן תמיד לתת תרופה למכה או להקדימה, באשר לדרג המדיניוהבכיר מתחתיו, נושא אחר שחבל להעלות אותו. זה לא קשור. עצם העובדה שאנחנו עדיין מזכירים לעצמינו שיש לנו את "חיל האוויר הכי טוב בעולם" מראה שלא למדנו כלום. כמו בכל טרגדיה יוונית אחרת, ההיבריס מפיל אותנו שוב ושוב.
Izik Bakshi פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 לא ציינתי בהודעה חיל אויר הכי טוב בעולם, וזו לא היתה הכוונה שלי. הכוונה היתה לציין שיש מי שדואג בחיל אויר שזה לא יקרה שוב, זו דעתי על פי נקודת המבט שלי מן המערכת הזו.
אורח פורסם אוקטובר 8, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 8, 2005 לא ציינתי בהודעה חיל אויר הכי טוב בעולם, וזו לא היתה הכוונה שלי.הכוונה היתה לציין שיש מי שדואג בחיל אויר שזה לא יקרה שוב, זו דעתי על פי נקודת המבט שלי מן המערכת הזו. איזה כיך לראות חייל מורעל... :wink:
רפאל פורסם אוקטובר 11, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 11, 2005 לא ציינתי בהודעה חיל אויר הכי טוב בעולם, וזו לא היתה הכוונה שלי.הכוונה היתה לציין שיש מי שדואג בחיל אויר שזה לא יקרה שוב, זו דעתי על פי נקודת המבט שלי מן המערכת הזו. אמ"ן אמ"ן ושוב אמ"ן.
Opher Ben Peretz פורסם אוקטובר 11, 2005 מחבר דיווח פורסם אוקטובר 11, 2005 מה שרן כתב נכון, היה מצב קשה ביומיים הראשונים לפחות, של החלפת תצורות על הקרקע וגם מטוסים שהמריאו, הוחזרו לנחיתה והפצצות נזרקו בחרום לים (לא נוחתים עם פצצות). אין לכך קשר לתקיפה שביקש מפקד ח"א בישיבת הממשלה ולא אושרה. תיקון קל:המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לצה"ל, שהיה לכן בלתי ערוך לקדם את פני הפולשים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לפיקוד העליון של צה"ל. כפי שציינת התקבל מידע מודיעיני רב שהצביע על אפשרות של פלישה קרובה, אך הנהגת הצבא והמדינה בחרו להתעלם. אמי מספרת שאבי, שהיה אזרח עובד צה"ל ביחידה מיוחדת של חיל המודיעין חזר הביתה בערב החג נסער ונרגש מכך שאף אחד לא עושה כלום בנוגע למידע שנמסר. אם אני זוכר נכון, אביגדור קהלני מספר בספרו "עז 77" כי גם בגדודי השריון שבצפון הועמדו הטנקים בכוננות עקב ההערכה של המפקדים בשטח לאור התצפיות כי משהו מתרחש, אולם בדרג האסטרטגי לא נעשה דבר. אני מסכים לקביעתך כי האופוריה היא הגורם העיקרי למחדל, ואני חושש כי אכן לא למדנו מספיק. לפי מה שאני יודע גם ח"א רצה לצאת למתקפת פתע למחוק שוב את השדות תעופה שלהם אבל גולדה הנחיתה ביטול בעוד המטוסים מתגלגלים לכיוון המסלולים אמת. רן פקר כותב על זה בספר שלו, הוא היה אז מב"ס תל נוף והמטוסים כבר היו מוכנים עם פצצות עליהם, ברגע האחרון היה ביטול, וזמן קצר אחרי זה היו צריכים את הפאנטומים להגנה אוירית - יצא מצב שהיו צריכים בזמן מאוד קצר להחליף קונפיגורציות במס' גדול מאוד של מטוסים. באלגן.
Opher Ben Peretz פורסם אוקטובר 11, 2005 מחבר דיווח פורסם אוקטובר 11, 2005 ציטוט מדברי: כך פרצה המלחמה האיומה ביותר בתולדות ישראל, שממנה לי נראה כי למדנו מעט מדי. להגיד שלא למדנו מספיק לפי דעתי לא כל כך נכון, לפחות לא בח"א, בתור חייל שמשרת בדת"ק כוננות, אני יכול להגיד לכם שמעטים השבועות בשנה שאין כוננות מסוג כזה או אחר בדת"ק שלי, וגם שאין אז המשמעות היא שטייסת אחרת מחליפה אותנו, זו תמונת המבט שלי מח"א לפחות. בדבריך קיים תיאור פעילות חשובה של אנשים מסורים, אך אין בו התייחסות לעניין האיכות. אני רואה מאז ששת הימים תהליך הדרדרות איכות מתמשך בכל תחומי החיים בישראל, והתכחשות רחבת היקף למציאות זו. לא כתבתי שהתהליך קיים רק בח"א, להיפך דברי מתייחסים לישראל כעם ומדינה, אך כוללים כחלק בלתי נפרד ממנה גם את החייל. בכל אשר אפנה, הבינוניות, האלימות, והאביונות בולטים. לעומתנו, אני רואה את שכנינו, חלקם אזרחי ישראל, חברי כנסת וועדת חוץ וביטחון, החוגגים צעד אחר צעד את מסעם בחזרה לפלשתין השדודה. קראתי את דבריך שוב, ואני רוצה לחדד: המדינה החזקה באיזור, מעצמה לעומת שכנותיה, בעלת צבא ענקי עתיר הוצאות שיעמוד כל הזמן בכוננות, מרעננת מסיכות ומערכות הגנת אב"כ במיליארדים, מזמן שכחה איך מקימים ביטחון לאומי, איך מכים שוק על ירך פולשים רבים מכל הכיוונים עם מפציצי פייפר ו- 4 רובים בכל שטח הנגב. ובמיוחד, איך מטפחים את אזרחיה, כולל נכים, זקנים וחסרי יכולת, ומקימים חברה בעלת עוצמה פנימית עם איכות חיים.
spoty1 פורסם אוקטובר 13, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 13, 2005 1)אלמנט ההפתעה-היום אנחנו כבר יודעים,שכל הדרגים הרלוונטים,בצבא ,בממשלה ובציבור ידעו שתיהיה מלחמה,הצבא הזהיר,הממשלה שמעה-והעיתונאות השתיקה._כמובן,שאחרי המלחמה זה לא הפריע להם לתקוף את ראשי הממשלה והצבא).ישראל היא לא המדינה הראשונה-ובטח לא האחרונה שנפלה קורבן לתקיפת-פתע שקברנטיה ידעו מראש שתבוא,דוגמאות:הפלישה הגרמנית לצרפת ב1940,ההתקפה היפאנית על פארל הרבור וכמובן,הפלישה הגרמנית לבריה"מ.גם במקרים הללו-התוקפים הובסו בסופו של דבר,האם מכה מקדימה הייתה עוזרת?כנראה שלא. 2)מספר ההרוגים-ישראל ספגה את מרבית ההרוגים במלחמה לא בשלב הבלימה-אלה בשלב התקיפה,שהיה מוצלח מאוד,והביא את צה"ל לפרברי דמשק ולכביש קהיר-סואץ-הישג לא רע יחסית לתנאי הפתיחה,וכמובן,האובדן הנורא בחיי אדם בשלבים הראשונים של המלחמה-se le gaer ,זוהי המלחמה רבותי.
Zeev Bucki פורסם אוקטובר 13, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 13, 2005 אכן מלחמה נוראה אשר חשפה את הישראלי השחצן ואת ה"צבא הטוב ביותר בעולם" במלוא חולשתו.רק אתמול הייתי באתר ההנצחה של חייל השריון בלטרון ששם מוצבת האנדרטה של חברי לוחמי הסיירת שנהרגו במלחמה הנוראית ההיא.הייתי בסיירת פשיטה סודית בפיקודו של יוסלה יודוביץ מכפר מנחם.היו אז בכל הצבא רק חמש שיריוניות ב.ט.ר 50 רוסיות שנלקחו על ידינו מקודם שלל מהמצרים והיו צבועים בצבעים של הצבא המצרי.לפני המלחמה אנחנו התאמנו עליהם בשארם אל שייך שכידוע הייתה בידנו עם כל סיני מאז מלחמת ששת הימים.וכך התאמנו לנו בשארם :עלינו עם השריוניות בחוף על הנחתת הכי גדולה של חייל הים "בת שבא" ומשם ללב הים ולאחר מכן ירדנו עם השריוניות במרחק רב מהחוף :השריוניות היו אמפיביים כלומר מסוגלים לצוף ולנוע במים בשקט עד לחוף. זו הייתה התכנית:להפתיע את הצבא המצרי מסביב לשארם ומאגם המר כאשר אנחנו מחופשים לחיילים מצריים.על כך התאמנו במשך שנתיים כולנו במילואים מלפני מלחמת יום כיפור והיינו בטוחים שאנחנו נדפוק את המצרים. ואז המלחמה פרצה בהפתעה והגענו לשדה תעופה לוד ובעדיפות ראשונה כסיירת סודית הטיסו אותנו לשארם ששם בימ"ח היו מאוחסנים השריוניות הצבועות כבצבא המצרי ואז קבלנו הלם בפעם הראשונה:בבלאגן והברדק הישראלי יחידות אחרות מהצבא שעברו שם לפנינו פשוט לקחו ושדדו לנו מהמחסנים את כל הציוד. פרט לשריוניות לא נותר לנו דבר:לא נשק אישי לא ציוד קשר לא אוכל ומנות קרב לא בגדים כלום לא נשאר.אז דבר ראשון צבענו מיד בחזרה את השריוניות בצבעים של צה"ל שחס וחלילה מטוסים וכוחות שלנו לא יירו עלינו והתחלנו לנוע ולהתפרס בחוף שארם כאשר אנחנו מופגזים כל הזמן על ידי המצרים.ובמה נגן על עצמנו הרי כוחותינו גנבו לנו הכל. וכאן אני לא צוחק ולא טועה:יוסלה יודוביץ מפקד הסיירת המהוללת נתן לנו פקודה לאסוף מקלות גדולים ולחדד אותם בקצוות וכך להתגונן בפני האויב.אתם קולטים אנשי סיירת מהוללת של ה"צבא הטוב ביותר בעולם" עומדים במלחמה בלי נשק בלי אוכל בלי ביגוד צבאי עדיין עם הבגדים מהבית!!! במקום ל"דפוק" את הצבא המצרי עם תכנית שעבדנו עליה שנתיים אז המצרים "דפקו" אותנו. מה שהציל אותנו זה כעבור יומיים הרכבת האווירת שהגיעה מארה"ב ואז קבלנו את הרובהM16 וכמובן גם מנות קרב וביגוד ומקלעים מסוג מ"אג ותחמושת ואז המשכנו לכיוון התעלה ושם השתתפנו בקרבות מרים ועקוביי דם עד לסיום המלחמה. לסיכום:כשעמדנו אמש באנדרטה בלטרון אז אמרנו אחד לשני כי לאור המצב העגום בארצנו בכל התחומים כגון:הבינוניות ומטה הברדק הפשע השחיתות מכל סוג וגם של הפוליטיקאים ואי קיום חוק וסדר אז כואב לי לומר זאת אבל אני אגיד לכם ידידי:כל מה שסבלנו לחמנו והקרבנו למען המדינה וכל דם חברינו הזועק מן האדמה הכל היה לשווא!!!!
Opher Ben Peretz פורסם אוקטובר 13, 2005 מחבר דיווח פורסם אוקטובר 13, 2005 1)אלמנט ההפתעה-היום אנחנו כבר יודעים,שכל הדרגים הרלוונטים,בצבא ,בממשלה ובציבור ידעו שתיהיה מלחמה,הצבא הזהיר,הממשלה שמעה-והעיתונאות השתיקה._כמובן,שאחרי המלחמה זה לא הפריע להם לתקוף את ראשי הממשלה והצבא).ישראל היא לא המדינה הראשונה-ובטח לא האחרונה שנפלה קורבן לתקיפת-פתע שקברנטיה ידעו מראש שתבוא,דוגמאות:הפלישה הגרמנית לצרפת ב1940,ההתקפה היפאנית על פארל הרבור וכמובן,הפלישה הגרמנית לבריה"מ.גם במקרים הללו-התוקפים הובסו בסופו של דבר,האם מכה מקדימה הייתה עוזרת?כנראה שלא.2)מספר ההרוגים-ישראל ספגה את מרבית ההרוגים במלחמה לא בשלב הבלימה-אלה בשלב התקיפה,שהיה מוצלח מאוד,והביא את צה"ל לפרברי דמשק ולכביש קהיר-סואץ-הישג לא רע יחסית לתנאי הפתיחה,וכמובן,האובדן הנורא בחיי אדם בשלבים הראשונים של המלחמה-se le gaer ,זוהי המלחמה רבותי. לעניות דעתי, דברים אלה משקפים דעה הרווחת בחוגים רחבים. לכך בין השאר התכוונתי- אובדן כיוון מוחלט, בחשיבה ובמעש, ממה שהיה בארצנו בהקמת המדינה ושנותיה הראשונות. הרי לאויבינו אין צורך להילחם כלל, רק לחכות שהחברה והמדינה שלנו ימשיכו כך עד התמוטטות. הנה אחד שלא איבד את הכיוון: אכן מלחמה נוראה אשר חשפה את הישראלי השחצן ואת ה"צבא הטוב ביותר בעולם" במלוא חולשתו.רק אתמול הייתי באתר ההנצחה של חייל השריון בלטרון ששם מוצבת האנדרטה של חברי לוחמי הסיירת שנהרגו במלחמה הנוראית ההיא.הייתי בסיירת פשיטה סודית בפיקודו של יוסלה יודוביץ מכפר מנחם.היו אז בכל הצבא רק חמש שיריוניות ב.ט.ר 50 רוסיות שנלקחו על ידינו מקודם שלל מהמצרים והיו צבועים בצבעים של הצבא המצרי.לפני המלחמה אנחנו התאמנו עליהם בשארם אל שייך שכידוע הייתה בידנו עם כל סיני מאז מלחמת ששת הימים.וכך התאמנו לנו בשארם :עלינו עם השריוניות בחוף על הנחתת הכי גדולה של חייל הים "בת שבא" ומשם ללב הים ולאחר מכן ירדנו עם השריוניות במרחק רב מהחוף :השריוניות היו אמפיביים כלומר מסוגלים לצוף ולנוע במים בשקט עד לחוף. זו הייתה התכנית:להפתיע את הצבא המצרי מסביב לשארם ומאגם המר כאשר אנחנו מחופשים לחיילים מצריים.על כך התאמנו במשך שנתיים כולנו במילואים מלפני מלחמת יום כיפור והיינו בטוחים שאנחנו נדפוק את המצרים.ואז המלחמה פרצה בהפתעה והגענו לשדה תעופה לוד ובעדיפות ראשונה כסיירת סודית הטיסו אותנו לשארם ששם בימ"ח היו מאוחסנים השריוניות הצבועות כבצבא המצרי ואז קבלנו הלם בפעם הראשונה:בבלאגן והברדק הישראלי יחידות אחרות מהצבא שעברו שם לפנינו פשוט לקחו ושדדו לנו מהמחסנים את כל הציוד. פרט לשריוניות לא נותר לנו דבר:לא נשק אישי לא ציוד קשר לא אוכל ומנות קרב לא בגדים כלום לא נשאר.אז דבר ראשון צבענו מיד בחזרה את השריוניות בצבעים של צה"ל שחס וחלילה מטוסים וכוחות שלנו לא יירו עלינו והתחלנו לנוע ולהתפרס בחוף שארם כאשר אנחנו מופגזים כל הזמן על ידי המצרים.ובמה נגן על עצמנו הרי כוחותינו גנבו לנו הכל. וכאן אני לא צוחק ולא טועה:יוסלה יודוביץ מפקד הסיירת המהוללת נתן לנו פקודה לאסוף מקלות גדולים ולחדד אותם בקצוות וכך להתגונן בפני האויב.אתם קולטים אנשי סיירת מהוללת של ה"צבא הטוב ביותר בעולם" עומדים במלחמה בלי נשק בלי אוכל בלי ביגוד צבאי עדיין עם הבגדים מהבית!!! במקום ל"דפוק" את הצבא המצרי עם תכנית שעבדנו עליה שנתיים אז המצרים "דפקו" אותנו. מה שהציל אותנו זה כעבור יומיים הרכבת האווירת שהגיעה מארה"ב ואז קבלנו את הרובהM16 וכמובן גם מנות קרב וביגוד ומקלעים מסוג מ"אג ותחמושת ואז המשכנו לכיוון התעלה ושם השתתפנו בקרבות מרים ועקוביי דם עד לסיום המלחמה. לסיכום:כשעמדנו אמש באנדרטה בלטרון אז אמרנו אחד לשני כי לאור המצב העגום בארצנו בכל התחומים כגון:הבינוניות ומטה הברדק הפשע השחיתות מכל סוג וגם של הפוליטיקאים ואי קיום חוק וסדר אז כואב לי לומר זאת אבל אני אגיד לכם ידידי:כל מה שסבלנו לחמנו והקרבנו למען המדינה וכל דם חברינו הזועק מן האדמה הכל היה לשווא!!!!
hagay פורסם אוקטובר 13, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 13, 2005 אכן מלחמה נוראה אשר חשפה את הישראלי השחצן ואת ה"צבא הטוב ביותר בעולם" במלוא חולשתו.רק אתמול הייתי באתר ההנצחה של חייל השריון בלטרון ששם מוצבת האנדרטה של חברי לוחמי הסיירת שנהרגו במלחמה הנוראית ההיא.הייתי בסיירת פשיטה סודית בפיקודו של יוסלה יודוביץ מכפר מנחם.היו אז בכל הצבא רק חמש שיריוניות ב.ט.ר 50 רוסיות שנלקחו על ידינו מקודם שלל מהמצרים והיו צבועים בצבעים של הצבא המצרי.לפני המלחמה אנחנו התאמנו עליהם בשארם אל שייך שכידוע הייתה בידנו עם כל סיני מאז מלחמת ששת הימים.וכך התאמנו לנו בשארם :עלינו עם השריוניות בחוף על הנחתת הכי גדולה של חייל הים "בת שבא" ומשם ללב הים ולאחר מכן ירדנו עם השריוניות במרחק רב מהחוף :השריוניות היו אמפיביים כלומר מסוגלים לצוף ולנוע במים בשקט עד לחוף. זו הייתה התכנית:להפתיע את הצבא המצרי מסביב לשארם ומאגם המר כאשר אנחנו מחופשים לחיילים מצריים.על כך התאמנו במשך שנתיים כולנו במילואים מלפני מלחמת יום כיפור והיינו בטוחים שאנחנו נדפוק את המצרים.ואז המלחמה פרצה בהפתעה והגענו לשדה תעופה לוד ובעדיפות ראשונה כסיירת סודית הטיסו אותנו לשארם ששם בימ"ח היו מאוחסנים השריוניות הצבועות כבצבא המצרי ואז קבלנו הלם בפעם הראשונה:בבלאגן והברדק הישראלי יחידות אחרות מהצבא שעברו שם לפנינו פשוט לקחו ושדדו לנו מהמחסנים את כל הציוד. פרט לשריוניות לא נותר לנו דבר:לא נשק אישי לא ציוד קשר לא אוכל ומנות קרב לא בגדים כלום לא נשאר.אז דבר ראשון צבענו מיד בחזרה את השריוניות בצבעים של צה"ל שחס וחלילה מטוסים וכוחות שלנו לא יירו עלינו והתחלנו לנוע ולהתפרס בחוף שארם כאשר אנחנו מופגזים כל הזמן על ידי המצרים.ובמה נגן על עצמנו הרי כוחותינו גנבו לנו הכל. וכאן אני לא צוחק ולא טועה:יוסלה יודוביץ מפקד הסיירת המהוללת נתן לנו פקודה לאסוף מקלות גדולים ולחדד אותם בקצוות וכך להתגונן בפני האויב.אתם קולטים אנשי סיירת מהוללת של ה"צבא הטוב ביותר בעולם" עומדים במלחמה בלי נשק בלי אוכל בלי ביגוד צבאי עדיין עם הבגדים מהבית!!! במקום ל"דפוק" את הצבא המצרי עם תכנית שעבדנו עליה שנתיים אז המצרים "דפקו" אותנו. מה שהציל אותנו זה כעבור יומיים הרכבת האווירת שהגיעה מארה"ב ואז קבלנו את הרובהM16 וכמובן גם מנות קרב וביגוד ומקלעים מסוג מ"אג ותחמושת ואז המשכנו לכיוון התעלה ושם השתתפנו בקרבות מרים ועקוביי דם עד לסיום המלחמה. לסיכום:כשעמדנו אמש באנדרטה בלטרון אז אמרנו אחד לשני כי לאור המצב העגום בארצנו בכל התחומים כגון:הבינוניות ומטה הברדק הפשע השחיתות מכל סוג וגם של הפוליטיקאים ואי קיום חוק וסדר אז כואב לי לומר זאת אבל אני אגיד לכם ידידי:כל מה שסבלנו לחמנו והקרבנו למען המדינה וכל דם חברינו הזועק מן האדמה הכל היה לשווא!!!! אני מוריד את הכובע בפניך ומסכים לכל מילה, אם תשאל אותי התקשורת היא שאשמה ברוב רובם של הדברים שקוראים לנו היום.
Ilan Jonas פורסם אוקטובר 13, 2005 דיווח פורסם אוקטובר 13, 2005 לא, ההורים אשמים דווקא. הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
Opher Ben Peretz פורסם אוקטובר 13, 2005 מחבר דיווח פורסם אוקטובר 13, 2005 אילן כתב את מילת המפתח לכל מה שקורה סביבנו. סכינים במועדונים, מזגנים שנשדדים בפינוי, שוטרים שמכים ללא רחם. להמשיך? לא, ההורים אשמים דווקא. הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
