אהלן חבר׳ה,
דבר ראשון, רציתי לציין לטובה את כמות הטיסות אתמול בערב במרחב פלוטו. טיסת ראייה- תעופה במיטיבה!
לצערי, התוודעתי לכמות הזאת מאוחר, ובנוסף נזכרתי שלא התקנתי תוכנת פיקוח.
אחרי 5 דקות ועם הרבה מאד אילתורים עליתי עמדת פלוטו עם דף ועפרון.
כמו שאני אוהב (וחונכתי לכך)- לא צריך מכ״מ בכדי לדעת נתונים, מעולם לא הייתי בקר טיסה, אינני רוצה להיות...
על כן, כל ההתנהלות שלי נעשתה על טהרת פיקוח הטיסה, עם דף, עט ופלוטים שנעים (לאיו דווקא עם אינפורמציה).
אז כמו ששמתם לב, לקח זמן עד שהתאקלמתי על העמדה,
ולקח עוד יותר זמן עד שהבנתי לאן כל תנועה טסה.
להלן נקודות חשובות שהפקתי, לתושמת ליבי ולתשומת לב הטסים:
קשב לקשר- אנא, שימו לב מי מדבר לפניכם בכדי לא להתפרץ לנדב״ר, על אחת כמה וכמה אם אני, הפקח, ממתין לרידבק של מטוס.
טיסה חריגה- אם הטיסה מתבצעת שלא עפ״י נתיב מוגדר מראש, חובה לציין בקטע החריג: נקודה הבאה ויעד סופי. משמע: ״פלוטו, מטוס, גלעם גובה 3000 רגל, מבקש להמשיך לדשא בדרך לנתב״ג״. חשוב לי לציין, כי במיוחד בזמן לחץ, לפקח המרחבי אין את הזמן לעבור על כל תוכניות הטיסה, ואם לא יציינו בפניו את היעד והחריגה לא יתחשב בכך וימשיך בהוראות טיסה עפ״י נתיב.
טיסות חיה״א- בזמן שאין נוהל מוגדר, שימוש במושגים פנימיים (איזור 91... או משהו כזה) איננו מובן לפקח. ממליץ מאד להשתמש בנתוני מפות ידועות (ראיה/מכשירית). לדוגמא: ״פלוטו, צבאי, מבקשים להמשיך לאזור אימון בין עכו לצפת בגובהים 2000 עד 7000 רגל״.
נדב״ר- במצבי עומס, אם נרצה או לא נרצה, קשה מאד לשמור על נדב״ר נהלי לכל אורך הזמן. כך גם התנהלתי אני אתמול, כשבהרבה מקרים חרגתי מהנלי הדיבור הקבועים. לדוגמא: ״מטוס, פלוטו, תמשיך לגלים, אח״כ שמור לחסידים. טוס בנתיב״
כן ירבו ימים שכאלה