חזרתי לארץ לפני שבוע עם טיסת אל על
כתבתי מכתב הכל טוב ויפה...וחיכיתי....לפני ההמראה הביא לי אחד הדיילים את המכתב חזרה...היה רשום במכתב
"לצערי הרב נוהלי הבטחון אינן מאפרים להעתר לבקשתך.בעתיד נכון תעשה ותפנה לממונה vatil בחב אל על.ועל פי פנייתו כל קברניט ישמח לארח אותך..."
כמובן שבהמשך המכתב הוא אמר לי שאני מוזמן להיכנס לקוקפיט אחרי הנחיתה...כשכל הנוסעים יעזבו את המטוס....קיצור התבאסתי...
ואני רק מת לדעת...עם מי אני הייתי אמור לדבר?!
קודם כל שלומי לא היה שם....
דבר שני אני מכיר את המסלול ואזור ההתרסקות...משום מה המטוס או שהוא איבד שליטה והמטוס התחיל לפנות ימינה או שאני פשוט לא יודע...אם מסתכלים על תחילת המסלול ו90 מעלות לכיוון התאונה...הוא עבר רק 30-40 מטר....נראה לי איבוד שליטה לקראת הנחיתה
וואו!!! אתה יודע לעשות פינג????? מצויין בוא לעבוד בהוט....הרי המנכ"ל שם נכנס לדוכן פלאפל
ולוקח את כל מי שאוכל עמבה...."בוא לעבוד אצליינו"
*אגב התגובה היא לא נגדך....היא נגד חברת הוט והתמיכה הטכנית שלה...
:?: :shock:
שכחת לקחת כדורים היום ? :mrgreen:
כן....5.56 לקחתי...כדור מצויין...עובד על כל מיני אנשים מצויין
עזוב פשוט הטימטום שהולך בתמיכה שם הוא מדהים...
אגב סתם שתדעו אתמול היה בעיה בכמה ספקיות שאי אפשר היה להיכנס לאתר של נתב"ג....כמות האנשים שהתקשרו לתמיכה אצלינו...פשוט היה מדהים...אגב הכי מצחיק? זה לא עבד לאנשים שהיו בכבלים....איזה קטעים
וואו!!! אתה יודע לעשות פינג????? מצויין בוא לעבוד בהוט....הרי המנכ"ל שם נכנס לדוכן פלאפל
ולוקח את כל מי שאוכל עמבה...."בוא לעבוד אצליינו"
*אגב התגובה היא לא נגדך....היא נגד חברת הוט והתמיכה הטכנית שלה...
במילה אחת...SKAI
זה עובד אצלי חלק....אין שום בעיה....כל כך הרבה תנועה שלוקח קרוב לחצי שעה להמריא....ולעשות לפחות 2-3 הליכות סביב....וכל המסך פשוט במטוסים....חניות קשה למצוא....קיצור תוכנה מדהימה
הייתי ב-2001 משלחת. עד היום כל ערב יום השואה במשך 2 דקות אני עושה לעצמי את כל הטיול של הspeed rate מטורף...כדי לזכור כל שניה ושניה מאדמה הספוגת דם יהודי
ולילדים פה שקרובים לגיל הזה של הנסיעה...גם אם זה יעלה הון....אני אישית במשך 3 חודשים עבדתי כדי לממן את הנסיעה הזאת...הייתי פשוט חייב...למרות שלמשפחתי הקרובה לא היה קשר לשואה...הייתי פשוט חייב
למרות שלפני שנתיים סבתא רבא שלי זכרונה לברכה סיפרה לי שלפני המלחמה הם היו 11 אחיות...אחרי 10 שנים של חיפושים היא מצאה רק אחות אחת ואח שנפטר לפני כמה שנים
אני אספר לכם סיפור קטן....כשהייתי באושוויץ' הארור...מלמלתי לעצמי כל הזמן איפה היה ההוא למעלה באותם ימים...עשו לנו טקס כשאני השתתפתי בו...ונתנו לי לקרוא סיפור קצר של בנאדם שניצל באושוויץ כשהגעתי לסוף פשוט הדמעות הרגו אותי...לא הצלחתי לסיים את המשפט האחרון...היה לי כל כך קשה