אפשר להתחכם ולהגיד שבמטוס נע בתנועה מעגלית כשהוא עוקב אחרי פני הקרקע של כוכב ארץ בגובה אחיד. ולכן לתנועה שלו יש תאוצה צנטריפטלית כלפי מרכז כדור הארץ.
בשביל זה צריך להיות ילדון מעצבן זב חוטם עם משקפיים מעוקמות על קצה החוטם. - מה שנקרא באידיש עממית: "אויבער חוכעם".
כמו הילדון האנגלי ההוא שקבע נחרצות שלוויין ששוקל כמה מאות קילוגרם יסיט ממסלולו מטאור ששוקל בערך פי מליון ובכך האיר את עיניהם העצומות של טובי מדעני נאסא.
אנחנו, בתור כאלה שנשארים כאן בגבולות האטמוספירה מתייחסים לתאוצת הכובד, כפול המסה כמשקל ומבחינינו זה נחשב לכח לכל דבר. לכן מבחינתינו, עם הארץ, בטיסה ישרה ואופקית - העילוי שווה למשקל והפוך בכיוונו. בכלל בכל מצב טיסה מיוצב (לא כולל פניות) סכום הכוחות והמומנטים הפועלים על המטוס = לאפס עגול ומאופס.
עדיין אין תשובות לגבי מצבי נסיקה והנמכה.
הבננו שסכום הכוחות והמומנטים = 0.
אבל השאלה היתה אחרת
האם העילוי:
1. שווה למשקל
2. גדול מהמשקל
3. קטן מהמשקל.
4. כל התשובות נכונות
ברוכי, לדעתי, ויכול להיות שאני טועה, בנסיקה, העילוי גדול יותר, שכן, אם הוא לא היה גדול יותר, והיה שווה או נמוך, לא יכול היה לטפס. בהנמכה לעומת זאת, המשקל גדול יותר וזה מתבטא במהירות שכידוע - נסיקה=מהירות נמוכה, הנמכה=מהירת גבוה, וכל זה במידה ולא נגענו במצב האף ואנחנו על סל"ד קבוע.
תקנו אותי אם אני טועה.
לדעתי אתה טועה..
השאלה הראשונה:
בישרה ואופקית עילוי שווה למשקל
השאלה של ברוכי:
גם בנסיקה וגם בהנמכה המשקל גדול יותר ולכן המהירות יורדת. זאת בגלל שהמשקל מתחלק לשניים ונוסף לו כוח נוסף כי הוא מושך למרכז כדוה"א.