עבור לתוכן
mic

כנפי Winglets

Recommended Posts

פורסם

פעם חשבתם מה בעצם המטרה של קיפול הכנפיים בסופם בחלק גדול מהמטוסים המודרנים?

החלטתי כאן להביא לכם קטע שיבהיר לכם קצת את העניין ויסביר לכם למה הוא חיוני ונותן יתרון על כנפיים רגילות.

הWinglets מפחיתות מערבולות קצה כנף, המערבולות אשר נוצרות ע"י ההבדלים בין הלחץ על החלק העלוין לחלק התחתון של הכנף.

לחץ גדול על החלק התחתון של הכנף יוצר זרם אוויר שעושה דרכו לקצה הכנף ומסתלסל ועולה למעלה בסבובי מערבולת.

המערבולות האלה הם אנרגיה עצומה שהמטוס מוציא, והן מספיק חזקות כדי להעיף ולטלטל מטוס שנכנס אליהן בטעות.

כנפי Winglets נותנות ביצועים טובים במיוחד בשביל מטוסים בכך שהם מנמיכים את מידת הגרר. הקטנת הגרר הזו יכולה לעזור להשיג מהירויות שיוט גדולות יותר מאשר מטוסים בעלי כנפיים רגילות. אבל רוב המפעילים לא משתמשים ביתרון המהירות וטסים במהירות רגילה, ונותנים כך פחות כוח במצערת ובכך חוסכים דלק.

ב1976, מיד אחרי משבר האנרגיה שהביא את מחירי הדלק לשמים, ריצ'ארד וויטקומב, מומחה לאווירודינמיקה בנאסה, הוציא לאור מאמר המשווה בין כנף עם Winglets לבין כנף רגילה.

בשביל ההשוואה, הכנפיים נבנו כך ששתיהן תהיינה באותו עומס מבני על הכנף. וויטקומב הראה שWinglets מורידות את הגרר ב20%, ונותנת ביצועים טובים פי 2 ביחס הגרר-לעילוי, בהשוואה לכנפיים רגילות.

זרימת האוויר מסביב לכנפי הWinglets הם מורכבים. והWinglets חייבים להיות מתוכננים בצורה פרטנית וזהירה, ולבדוק אותן על כל מטוס בפני עצמו.

למטוסי האירבאס A319 וA320 יש Winglets קטנים מאוד. מטוס ארוך טווח יותר ודו מנועי, האירבאסA330 ומטוס האירבאס A340 עם 4 מנועים, להם יש Winglets קבועים, כך גם ל747-400.

חברות שותפות בתעופה, חברות סיאטל ווושינגטון הביאו עיצוב חדש לWinglets שנקראblended. בואינג לקחו את העיצוב למטוסי ה737 שלהם, winglets בגובה 8 רגל.

כיום לחלק ממטוסי ה737 יש winglets, אך לא לכולם, ולחברת אל על שלנו כלל אין מטוסי 737 עם winglets.

אז בנתונים, במה בדיוק הWinglets משפרים את הטיסה? (הנתונים מתייחסים למטוסי הבואינג 737)

- הם מורידים את בזבוז הדלק ובכך חוסכים כסף

- הם מורידים את עלות אחזקת המנועים

- מעלים את טווח הטיסה בעוד 130 מיילים

- מאפשרים העלאת מטען בעוד 6000 פאונד

- משפרים את ביצועי ההמראות ועמידה במגבלות

- משפרים את גובה השיוט האופטימאלי

- מורידים רעש בהמראות וגישות לנחיתה

-מורידים פליטה בגלל שכח המצערת קטן יותר

30.jpg

פורסם

שלום,

מספר נתונים נוספים למאמרו המעניין של מיכאל בנושא.

עבודת המחקר בנושא אכן נעשתה ב- NASA בתחילת שנות ה- 70.

המטוס המסחרי הראשון בייצור סדרתי ששילב בכנפיו כנפוני קצה היה? תנחשו...

ערבה דגם 201. הסיבה העיקרית להתקנת כנפוני קצה כנף בערבה היתה שיפור יכולת המראה ממסלולים קצרים בעת אבדן מנוע אחד. זו הייתה סדרת הייצור השנייה של המטוס, הראשונה 101 יצאה לדרך ב-1969. הערבה הייתה המטוס הראשון שתוכנן מהתחלה ,יוצר ונמכר בישראל.

הייתי מעורב בייעוץ לתע"א באותה תקופה, בעיקר בתחום איבזור ומיתקון תא המטען להתאמה למעבר מהיר בריבוי תצורות: נוסעים, לוחמים, אלונקות פצועים ומטען כבד, בעיקר ג'יפים. באותה תקופה השתלמתי בארה"ב בנושא, והיידע שהבאתי סייע לאפיין את אותם מיתקונים, כגון דלתות הטענה אחוריות, משטחי העמסת רכב (רמפות, סנפירים, נקודות עגינה וכו'). כך ניתן בטיסה או אחרי נחיתה בשדה נידח להתאים את המטוס במהירות וללא כלים מיוחדים למשימה שונה מזו שתוכננה.

אתן דוגמא: נניח שרוצים להעמיס ג'יפ על לוחמיו בעת פינוי משטח אויב לאחר שהכוח ביצע פשיטה בעורפו. לאחר פשיטה בשטח אויב, קיימת המולה, תנועה עירה של כוחות אויב לחיפוש הכוח הפושט, כך שכל דקה שנחסכת בעת ההעמסה יכולה להיות קריטית להצלחת הפינוי. כל עיכוב עלול להביא ליצירת מגע עם האויב, וערבה על הקרקע מהווה מטרה קלה ורכה שבוערת מיד. אין שום בעיה לנהוג מהר בעליה על המטוס, אך מה יקרה אם הג'יפ יחרוג 5 ס"מ הצידה בתוך תא המטען, ויפגע בקו דלק למנוע ; אין פינוי ובמקרה הטוב החל השבי. ובכן, תוספת של מסילת אלומיניום מובילה עבור צד אחד של גלגלי הרכב, רעיון שהתע"א לא חשבה עליו קודם, מאפשרת תנועת ג'יפ מהירה ללא חשש לפגיעה בדופן התא. המסילה שוקלת מעט, ומותקנת באופן קבוע ברצפה ללא הפרעה לכל תצורת תובלת סער אחרת. רק דוגמא...

מטוס הנוסעים הראשון בו טסתי בו היו כנפוני קצה כנף היה איירבאס 320, מטוס המנהלים הראשון היה גרומן גאלפסטרים 4, ומטוס נוסעים רחב גוף היה בואינג 747-400.

פעם חשבתם מה בעצם המטרה של קיפול הכנפיים בסופם בחלק גדול מהמטוסים המודרנים?
פורסם

האם אי פעם שימשה הערבה להובלת סער של חיילים או ציוד יביל אוויר לשטח לחימה?

לא ידוע לי שהיא באמת שימשה בתפקידים כאלה בפועל - הרי זה מטוס שמסוגל לסחוב פחות מ-3 טון מטען.

יסעור יהיה בעל ביצועי STOL טובים הרבה יותר במטען גדול יותר...

אפילו אנפה מתקרבת אל הערבה בכושר הנשיאה...

שניהם מסוקים שהיו בשימוש בחיה"א בזמן ייצור הערבה.

פורסם
מי שמעוניין, עשיתי בזמנו תקציר על היסטוריית הערבה 201 (עונה על שאלת אורן גבע בין השאר).

>להורדת הקובץ<

(תודה רבה לדור - e_dor שהעלה לי את הקובץ)

תהנו.

נחמד מאוד, גם כתוב יפה.

אבל זה לא באמת עונה על השאלה?

פורסם

שלום אורן,

נקודת מפתח להבנת פרויקט הערבה הינה כי המטוס פותח כיעד ראשון עבור השוק הבינלאומי, כאשר מדינות היעד הנן אופיינית מדינות עולם שלישי, לדוגמא: גואטמאלה, אל סלבאדור, ונצואלה, קולומביה, אקוואדור, פרו, נפאל, סרילאנקה, פיליפינים, כחצי ממדינות אפריקה, וכו'.

המטוס אכן שימש מספר לקוחות בפעילות קרבית, צריך לזכור כי בחלק ממדינות אלה קיימת פעילות מתמשכת של תנועות התנגדות לשלטון, פעילויות בלתי חוקיות כגון ייצור ושיווק סמים, וכנגד אלה יש יתרון בהפעלת כוחות יבילי אוויר.

אני אחד מ- 4 טייסי היסעור הישראלים הראשונים, סמ"ט הדרכה בגף ואח"כ בטייסת, יצאנו ב- 2/5/69 לחברת סיקורסקי ולמארינס להכשרה בת 3 חודשים, באוקטובר כבר ביצענו פעילות רגישה, חשאית ומסובכת בשטח לחימה במדינת אויב, ובדצמבר הבאנו את המכ"מ P-12 הרוסי מראס ע'אריב שבמצרים. כנ"ל לגבי האנפה, ב- 1974 נסעתי לחברת בל בטקסס עם 3 טייסי בל-205 כטייס ניסוי ללמוד ולקלוט את האנפה. בסיום ההכשרה ביצעתי טיסת קבלת מטוס ראשון מהייצרן וחתמתי לגבי עמידתו בדרישות החוזה מטעם משרד הביטחון / מינהל ההרכשה. במלים אחרות מטוסים אלה מוכרים לי.

מרבית מדינות היעד להן נועדה הערבה, מעולם לא היו מסוגלות לרכוש ולהפעיל מתקציבן יסעור (רק 4 מדינות קנו אותו ואחת מהן, אוסטריה, עשירה בהרבה מישראל, נפטרה מהיסעורים שלה מזמן), ולחלקן גם אנפה יקרה מדי. שעת טיסה של ערבה עולה 1/3 מזו של אנפה, הערבה תוביל בשעה 2 טון ל- 150 מי"מ, כאשר באותה שעה אנפה תישא טון עד טון וחצי ל- 110 מי"מ. שעת טיסה ביסעור תעלה להערכתי פי 10 עד פי 15 מערבה, ותוביל כ- 5 טון מטען לטווח דומה לערבה.

ח"א קנה בשעתו (שנות ה- 80) מספר ערבות ללוחמה אלקטרונית ואח"כ גם לתובלה.

לסיום, הערבה פותחה גם בכדי להוכיח לנו ולעולם כי מדינת ישראל מסוגלת להרים פרויקט מצליח שכזה, אז זה לא היה טריוויאלי. מדינת ישראל ניסתה להרים בהמשך דרכה שני פרויקטים דומים, על האחד כולם שמעו- לביא, ועל מסוק התקיפה (שהגה האלוף במיל. ישראל טל, עוזר שר הביטחון) של התעשיה האווירית, מימשל, סביר כי איש מכם לא שמע. שני פרויקטים אלה "הסתיימו" ללא הצלחה, מה שמוכיח שגם היום אלה דברים לא טריוויאליים. המעוניין לדעת יותר, נא לשאול.

האם אי פעם שימשה הערבה להובלת סער של חיילים או ציוד יביל אוויר לשטח לחימה?

לא ידוע לי שהיא באמת שימשה בתפקידים כאלה בפועל - הרי זה מטוס שמסוגל לסחוב פחות מ-3 טון מטען.

יסעור יהיה בעל ביצועי STOL טובים הרבה יותר במטען גדול יותר...

אפילו אנפה מתקרבת אל הערבה בכושר הנשיאה...

שניהם מסוקים שהיו בשימוש בחיה"א בזמן ייצור הערבה.

פורסם

עופר זה אתה היית במבצע הנועז להבאת המכ"ם?!?!?!? "מבצע תרנגול " כמדומני?????

well nice to meat you man

כל הכבוד אומנם אתה לא רואה אני מסיר את הכובע

המבצע הזה הדליק אותי ... קראתי עליו מליון פעם

אם אפשר לדעת מה בדיוק הבעיה הייתה (כל עוד זה לא עובר על בט"ש)

הוא היה כבד מדי והכביד על הממסרים? (אחד החלקים שלו לפחות)

או שהיה עוד משהו מעבר למה שסיפרו :?:

פורסם

מעניין מאוד עופר , ויש לי שאלה

על הלביא שמעתי וקראתי אך על המסוק בחיים לא יצא לי לשמוע.

גם בתקשורת לא הזכירו אותו לעומת הלביא.

תוכל להרחיב עליו מה בדיוק תוכנן ומה נתנו לנו האמריקאים כדי שלא נבנה אותו :roll: ?

תודה

פורסם

וואייי עופר מעניין ביותר הדבר אם יש לך עוד דברים בסגנון אני ישמח לדעת כי זה מעניין אותי סיפורים כאלו שקרו וזה פשווט יפה! 8)

פורסם

כתבתי:

"שעת טיסה של ערבה עולה 1/3 מזו של אנפה, הערבה תוביל בשעה 2 טון ל- 150 מי"מ, כאשר באותה שעה אנפה תישא טון עד טון וחצי ל- 110 מי"מ. שעת טיסה ביסעור תעלה להערכתי פי 10 עד פי 15 מערבה, ותוביל כ- 5 טון מטען לטווח דומה לערבה. "

כלומר ששעת יסעור עולה פי 3 עד פי 5 משעת אנפה. עלות שעת בלקהוק במקום כלשהו ביניהן. עלויות גבוהות של הפעלת מסוקים במזרח התיכון נובעות משחיקת מכלולים באבק, בעיקר בשלבי סוף גישה ומעבר לריחוף, ריחוף, נחיתה, והמראה. לצורך כך מבצעים בחיל האוויר המראה, גישה ונחיתה תוך שימוש ושהיה מזעריים בשלב הריחוף בסביבת אבק. גורמים מייקרים מקובלים לכל הפעלת מסוקים הנם:

הסיבוך הטכני הרב של מערכותיהם,

עובדת קיום מכלולים רבים המסתובבים וגורמים לרעידות,

ומפרטים מורכבים למספר רכיבים קריטיים שייצורם יקר, למשל רוטורים, להבים ומכלולי צלחות שינוי זוויות הפסיעה של הלהבים. אתן דוגמא: עקב העומסים הגבוהים על להבי רוטור ראשי ביסעור, קיימת מערכת חיווי בתא הטייס המתריעה מסדק בקורתם הראשית. עומס מתיחה צנטריפוגאלי ביסעור הינו 80 טון בכל להב, ועל הרוטור כפול 6 כלומר 480 טון בדגם שלנו, יותר בדגם E בעל מטר אחד נוסף רדיוס ו-7 להבים.

בנוסף, היסעור נבנה לעמידות מסוימת בירי נק"ל, עד קוטר "0.5, ולצורך כך קורת הלהב הראשית מדוחסת בגאז, בכדי לחוות בתא הטייס על פגיעה באותה קורה ראשית. קוריוז: באחד המבצעים בלבנון נגד מחבלים במחנה סרפנד, דרום מזרחית לצידון בשנת 1970, הנחתנו נחמיה דגן ואני בזוג 112 קציני חטיבות גולני וצנחנים. בפינוי תחת אש כבדה, נפגעה קורת אחד הלהבים של דגן מקליע שנשאר נעוץ בקורה, אטם אותה כך שלא היה חיווי בריחת גאז. היה לנו אמון גבוה באמינות היסעור ועמידותו, ואני הטסתי את המסוק בחזרה לבסיס האם מחיפה למחרת כאשר הקליע בלהב, ובבסיס האם הוחלפו להבים. זאת בכדי לחסוך כסף, זמן ומאמץ לוגיסטי לשינוע כלים וחלפים מתל נוף לחיפה.

תודה רבה על התשובה הממצה, עופר.

כרגיל, בסופו של דבר הכל מסתכם בכסף...

לא שיערתי שמסוק אנפה יקר עד כדי כך יותר מהיסעור...

פורסם

התשובה חיובית. קיים אתר אינטרנט של בטאון חיל האוויר ובו מאמרים שונים על המבצעים שפרסומם הותר, כולל מאמר מפורט על חטיפת המכ"מ הרוסי ממצרים.

אם שאלתך לגבי בעיה במבצע מתייחסת לתקלה אצל דגן, בעקבותיה נאלץ לנחות נחיתת חרום על חוף סיני ולהשאיר את קרון המכ"מ הראשון, צריך להיות מפורט במאמר. בקיצור, דגן טס במטוס מס' 139 שצבר 19 שעות טיסה מאז הסתיימה הרכבתו בסיקורסקי, כלומר חדש לגמרי. חיבור תמיכה של צינור הידראולי שהורכב לא נכון גרם ליצירת חריר בקו הלחץ לסרוו רוטור זנב, בעת טיסה בחזרה מעל שטח מצרים עם הקרון, נפל הלחץ במערכת ההידראולית מ- 3000 PSI לאפס. במצב זה בקרות הרוטורים והטייס האוטומטי פועלות בלחץ של מערכת הידראולית בודדת במקום לפחות שתיים, וערוצי טייס אוטומטי גובה וכיוון מפסיקים לפעול (ביסעור זה מצב חירום בלעדיו עקב תכונות טיסה בסיסיות גרועות). פעולות החירום במצב זה הנן נחיתת חירום מיידית והשלכת מטענים חיצוניים, כולל מיכלי דלק נתיקים ומתלה מטען (קרון המכ"מ, שכמובן לא הושלך. אחרי שהונח על החוף, אני הנחתתי את הקרון שלי לפי התכנית וחזרתי להוביל את גם הקרון של דגן מהחוף למקום שתוכנן, שדה תעופה אבו רודיס).

עופר זה אתה היית במבצע הנועז להבאת המכ"ם?!?!?!? "מבצע תרנגול " כמדומני?????

well nice to meat you man

כל הכבוד אומנם אתה לא רואה אני מסיר את הכובע

המבצע הזה הדליק אותי ... קראתי עליו מליון פעם

אם אפשר לדעת מה בדיוק הבעיה הייתה (כל עוד זה לא עובר על בט"ש)

הוא היה כבד מדי והכביד על הממסרים? (אחד החלקים שלו לפחות)

או שהיה עוד משהו מעבר למה שסיפרו :?:

נא להתחבר על מנת להגיב

You will be able to leave a comment after signing in



התחברות לאתר


×
×
  • יצירת חדש...