חברים אומנם אני גם לא נמצא כאן זמן רב "כולה" שנתיים , אבל לדעתי מה שקורה לנו בואטיל זה שהגלגל שסחף אחריו את חברי הקהילה, והביא עמו חברים חדשים מתחיל להיעצר.
כבר אין את התחושה של האחדות - משפחה אחת גדולה, שהדבר שמניע אותה זה סך הכל האינטרס המשותף של כולנו - עולם התעופה.
אני זוכר את היום הראשון שלי בשרת הטים ספיק, מתחבר לאחד החדרים מבולבל ולא יודע למה לצפות, ופשוט מאזין לחברים שיושבים ומדברים בניהם, לא עברו יותר ממספר שניות, וכבר פנו אלי ה"חברים החדשים", הסבירו לי את העניינים, מה זה ואטיל וכל הפרויקט הנפלא הזה (שככל הנראה אם לא נתחיל לזוז הוא יחליק לנו בין האצבעות) .
הדיבור בשרת בין האנשים היה נעים איכותי קשוב והכי חשוב סובלני !!!.
לעומת זאת המצב היום כפי שאני רואה, אם מישהו חדש מתחבר לטים ספיק - בנס הוא מוצא מישהו אחר מחובר, וגם אם יש אנשים מחוברים, זה לרוב במספרים בודדים.
הדיבור היום הוא בעיקר כסחני, המון מריבות מטופשות וירידות חוזרות ונשנות על אנשים שונים, בין החברים בחטיבה כבר יש מעין פילוג/חוסר קשר בין החברים (בעיקר בין ה"חדשים" ל"ישנים"), אומנם התופעה הזאת הייתה קיימת גם בעבר, אבל כעת התופעה הזאת גורמת לניתוק ממשי בין החברי חטיבה.
בנוסף, ישנה תופעה של ירידות כלפי אנשים מסוימים בצורה שפשוט מגעילה !, חלקם עזבו את ואטיל לחטיבות אחרות, חלקם עזבו באופן כללי את ואטסים, וחלקם אומנם עדיין רשומים פה אבל הקשר בין לבין חברי החטיבה הנו מיקרי בהחלט.
למסקנה, אני חושב שהגלגל העיקרי שמשאיר פה את החברים הישנים, וסוחף עמו אנשים חדשים אלינו, זה לא אותו אירוע שנתי (שגם הם חשובים לא מעט), אלא דווקא אותו שיח היום יומי, האווירה, הרצון, והחיבה ההדדית אל התעופה.
לסיום, תודה ענקית לצוות החטיבה ועוזריהם, שיש לנו צוות שמוכן לקדם ומקדם, ומשקיע שעות רבות של עשיה וחשיבה, ימים כלילות, דואג לכלל הצרכים של החברים בחטיבה, ודואג לארגן גם פעילויות שונות מעבר לעולם הווירטואלי.
אבל גם הרוכב הטוב ביותר בעולם, צריך סוס מנצח, שיודע לנוע כגוש אחד למטרה מסוימת, ונרתם בכל הכוח ומבצע אותה. והסוס כמובן זה אנחנו, ובלי העזרה שלנו חברי החטיבה שום דבר אחר לא יעזור.