OmriSoudry

היום החלטתי להגיש מרשה חריג לתל-נוף. לא, לא לנחות, אבל לכמה נקודות בתוך הCTR, רק כי זה מגניב וכי רציתי להיות תחת פיקוח שלנו (ולראות את הבסיס שלי מהאויר). יש מילה אחת להגדיר את מה שהיה היום על הקשר בדרך לשם - ה-ש-ת-ל-ט-ו-ת !!!!!! זה התחיל מהרצליה שהעביר אותנו לשדה דוב, שם חיכה לנו נועם קורנבלום (ואטילניק) שפיקח עלינו בדרך לפלמחים, שם חיכה לנו אלון קורן (ואטילניק לשעבר) ששאל אותי על האבט"ש שהייתי בו, והעביר אותי למגדל תל נוף, שם חיכה לי ליאב נפש (ואטילניק נוסף) ואותו דבר הפוך בדרך חזרה. רק רציתי לשתף אתכם שזו היתה פעם ראשונה שטסתי בארץ עם פיקוח מלא של...ואטיל! (בקרוב הסרטון )

ליאב לוקח אותי ואותו מבסיס תל נוף (אזור רחובות) ויש לו עוד 3 מקומות (מאחורה ). אז אם מישהו מעוניין בטרמפ מאזור רחובות (רק הלוך) או מעזריאלי (גם חזור) אז תצרו קשר עם ליאב באחד מהטלפונים הבאים: ואם הוא לא עונה מסיבה כלשהי, אתם מוזמנים להתקשר אליי: ניפגש שם! :mrgreen:

הלו הלו! זה המגדל שלי בקנדי... קצת כבוד בבקשה! :mrgreen: חחחחח המגדל "שלי"...אהבתי :mrgreen:

רועי, תוריד את התמונה האמיתית של מגדל תל נוף מהחתימה, זה מסווג. שים סתם מגדל מעפן כמו שאני שמתי... :roll: (סתאאם..)

אין מילים :shock: חוץ מ... חצור היו מתיםםםם לכזה מגדל!! :mrgreen:

אהלן אנשים, אני וליאב, ביחד עם רועי אקרמן, התחלנו בזמן האחרון לעבוד על פתיחת תל-נוף גם ברשת. אז לפני שייצאו הסינרי, העדכון לסקטור (ואל תדאגו בנוגע לאבטחת מידע..) והנהלים החדשים לרשת, אני מזמין את כולכם לבוא לטוס בשדה ה"חדש": מטוסי קרב (יש לקרוא את המדריך במחלקת הדרכת פקחים של ואטיל), מסוקים, ומטוסי תובלה (אם בא לכם לטוס CVFR או סתם לבצע הקפות)- הכל מבורך. בקיצור - יש לכם מקום חדש לבלות בו ברשת, אז תהנו (וכמובן שזה יעזור לי ולליאב להתלמד טוב יותר על תל נוף) . הבסיס נחשב לאחד העמוסים במדינה, אז עכשיו רק שיהיה ככה גם ברשת, בתקווה להרים עוד מגדלים צבאיים (חוץ משדה דוב וחיפה) ברשת. אז יאללה, תתחברו, אני מחכה..

דורון, ליאב כבר בונה על שדה דוב. מספיק...ליאב, שומסקי, נועם...השתלטנו אני דווקא חושב על פלמה-דה-מחים - יגיע יום שבו VATIL1 שלנו יטוס דרומה לאיזו טיסה רומנטית, וידבר עם 2 מגדלים שונים שמאויישים ע"י ואטילניק. כבוד! (אגב, אורן לימוני אם מישהו זוכר נמצא פה בעובדה בקורס בקרים ככה שיהיה ואטילניק לשעבר גם באחת הבקרות). אם כבר מדברים..אני חייב לצאת ליחידת בקרה פה...יאללה ביי!

אני וליאב (שכבר הצביע) מעדיפים את ה 12-14 לחודש בגלל שאנחנו מסיימים את הקורס וצריכים זמן להתארגן במגדל ומעדיפים שזה יהיה פחות לחוץ... :roll:

כן, אוהד, יא צעיר :roll: :wink: (עכשיו אני אחטוף מאפיק)

אהלן אנשים, חזרנו (אני וליאב) מ-21 יום ראשונים בקורס פיקוח טיסה ורציתי לשתף אתכם במה שהיה לנו עד עכשיו (כמובן מבלי לעבור על בטחון מידע וכאלה, או לפחות לנסות שלא :roll: ). ולכן הכנתי סדרה של 5 פרקים שתעקוב אחרי הקורס...סתאאאםםם...ולכן החלטתי לכתוב לכם מהתחלה מה היה... יום ראשון, ה-13.5, 09:00. אני יורד בתחנה המרכזית באר שבע עם 2 (!!) התיקים הגדולים שלי, ופוגש שם את ליאב (מר IFS) ואת נוי (חבר מהטירונות), ויחד אנחנו נוסעים למחנה נתן - נקודת המפגש של הקורס שלנו. במחנה נתן אנחנו מחכים לפגוש עוד אנשים, עד שהם סוף סוף התחילו להגיע. ב-10:30 המפקדים שלנו העלו אותנו לאוטובוס בדרך לעובדה. קורס פיקוח טיסה 86 יוצא לדרך: אני, ליאב, נוי, אורי, ברק, גיא, רועי, עידן, גיל, מור, ניב, נועה ק., נועה ב., אמילי, לירון, ליהי ולירן. (ואני עוד חשבתי שאני בחיים לא אזכור את השמות של כולם משום מה...). עצירה קטנה במצפה רמון כדי לאכול והאוטובוס המשיך דרומה. אני רק זוכר שנרדמתי וכשהתעוררתי היינו 5 דקות נסיעה מהמקום שיהפוך בשבועות הקרובים לבית החדש שלנו - בסיס חיל האוויר עובדה. שבוע ראשון השבוע התחיל בשיחות די משעממות של מפקדים, קצינים וכו' על משמעת, חוקים, וכל זה. בין לבין קיבלנו הרבה חומר ללמוד, שקשור בחיל האוויר (מן הסתם חח ), כי כבר למחרת היה לנו מבחן עליו! מתי לומדים? בזמן ה-"ל.ע" - זמן למידה עצמית שמקבלים כדי לחזור על החומר. כשסיימנו את החומר המשעמם הזה, עברנו ללמוד על מושגים בסיסיים בפיקוח טיסה. אגב, שלא תטעו, 90% מקוראי הודעה זו מכירים את המושגים האלו כבר. ב-21:00 בערך היום ממש התקרב לסופו, וכמו בכל יום המפקדים אמרו לנו משהו בסגנון "60 שניות פתחתם לנו ח' מחוץ למבנה". 60 שניות מאוחר יותר (כי אנחנו ילדים טובים ) קיבלנו את המפקדים ב"הקשב" רק כדי שהם יבשרו לנו שאנחנו יוצאים למסע!! המסע ------ תוך כמה שניות הגיעה קצינת המסלול (החמודה) שלנו עם בוץ בידיים, חיוך נבזי על הפנים, והתחילה למרוח את כולנו בבוץ בזמן שאנחנו מסודרים ב-2 טורים. המטרה: "מסע" בהליכה של שעה וחצי (ככה אמרו המפקדים). התחלנו ללכת עם סטיקלייטים ב-2 טורים על אדמה. 5 דקות...10 דקות...20 דקות...עכשיו ממש היינו רחוקים, אבל התחלנו לראות אורות פתאום על הקרקע לפנינו. לפתע אחד המפקדים צעק לנו "פיקוח - שימו לב למסלול שאנחנו חוצים כרגע!". כולם התפעלו והמשיכו ללכת. כמה דקות מאוחר יותר, והיינו מול מגדל הפיקוח של עובדה! המפקד: פיקוח, 30 שניות פתחתם ח' מול המגדל! רצנו, הסתדרנו ופתחנו ח' לתפארת מדינת ישראל, עם הפנים למגדל. אחד המפקדים פתאום הרים את הסטיקלייט למעלה. ראינו 2 דמויות במרפסת של מגדל הפיקוח כשלפתע... בום! - זיקוק תאורה אדום נורה מכיוון המגדל ישר מעלינו!! המפקדים צעקו: קורס פיקוח 86 - רשאים להמריא!! כולנו מחאנו כפיים והתלהבנו, ואז המפקדים הרצו לנו כמה שהקורס שלנו יותר טוב ונפרד משאר הקורסים האחרים, וחילקו לנו את התגיות של הקורס שלנו (שאיתם הולכים כל עוד אנחנו בשטח עובדה). לאחר מכן חזרנו חזרה למגורים (יש בניין מגורי בנים ובניין לבנות למי שמתעניין). השבוע המשיך עם עוד חומר על פיקוח טיסה (החומר מועבר בצורה ממש מעניינת - כל כך מעניינת שאפילו רשמתי חלק מהיציאות המצחיקות שאמרו לנו שם כדי שאני לא אשכח), הקרנת סרט תדמית לפיקוח טיסה (זה בלתי מסווג ואני מקווה שיש להם עותק להביא לי לפרסם לכם) ונגמר בנוהל שבת (מי שלא יודע, מכניסת השבת ועד צאתה פשוט לא עושים כלום, מה שגורר הרבה משחקי טאקי עם הבנות - עידו, שתוק). בשבת בצהריים נתנו לנו זמן ביקורים כדי להיפגש עם המשפחה.. שבוע שני עוד קצת מבחנים, עוד חומר על פיקוח טיסה, יום עבודות רס"ר והשבוע נגמר שוב בנוהל שבת. אבל הפעם עם הפתעה קטנה...שעה בריכה!!! יום שבת, ה-26.5, 09:50, הבנות כבר בחוץ מחכות לנו. ב-10:00 כבר נכנסו למתחם הבריכה ולפתע הכל משתנה. במקום מדים, צבא וחול פתאום יש...חיים! פתאום כולם על אזרחי, הכל מסביב ירוק (מדשאות ועצים), בריכת שחייה לקטנים, בריכת שחייה רגילה, מגלשה לבריכה, ומוזיקה ברמקולים. גן עדן במרכז עובדה! שבוע שלישי לשבוע הזה חיכינו מהיום הראשון. למה? כי זהו שבוע סיפוחים. מה זה אומר? שהמפקדים עושים הגרלה ומשבצים אנשים מהקורס במגדלי חיל אוויר ברחבי הארץ (מהדרום לצפון) כדי שיגורו במשך 3 ימים במגדלים האלה. יום ראשון עבר והגיע יום שני - היום שבסופו נדע לאן אנחנו משובצים בסיפוחים. עם הרבה מתח התחילו המפקדים להקריא: ליאב - נבטים, עומרי - חצור... אני: יששששששששש!!! החיים במגדל חצור יום שלישי, 13:00 בערך, הגעתי עם גיל (הבחורה מהקורס שלי שבאה איתי לחצור) לחצור, נכנסנו בש.ג עם 3 התיקים שלי (כן, אני יודע שפתאום יש עוד אחד, זה כי ההורים שלי הביאו לי עוד אחד ) ו-2 התיקים שלה, וחיכינו שיבואו לקחת אותנו למגדל. 10 דקות המתנה, וכבר ישבנו ברכב שנוסע למגדל (כמובן דרך כל המסלולים ובתיאום עם המגדל). היום הראשון במגדל היה מן יום הכרות כזה עם הפקחים, מבנה המגורים, והמגדל. באותו יום הקלטתי את הATIS, הייתי קצת בעמדת הטלפונים וראינו מס' המראות ונחיתות של מטוסי קרב, של הרקולס ועוד... בערב עזרתי לאחד הפקחים עם רעיון - לחבר את ה-DVD למקרן של חדר ההדרכה, לחבר רמקולים, ולהנות מ-Star Wars 3 במסך גדול, עם כורסאות כמו בקולנוע. אחרי שעה של התרוצצויות סיימנו לחבר, הלכנו למטבח להכין פופקורן, קראנו לכל מי שלא מפקח ורוצה, וראינו את הסרט. היום השני במגדל היה די יבש. קמתי ב-7:30 בבוקר, הלכנו לתדריך בוקר, אכלנו ארוחת בוקר, ועלינו לקומה. אבל מה שלא ידענו, זה שהאובך בא כדי להישאר. את היום העברנו במשחקי ששבש, צפייה באיזו תכנית על חוסר שינה, עבודה על המטלות שקיבלנו לעשות (שלא תחשבו שעושים רק כיף בקורס ), ובעיקר הרבה טלפונים לא חשובים לשאר החברים במגדלים האחרים לשאול מה שלומם, או לטייסת הרקולסים כדי לשאול כמה אנשים נכנסים בהרקולס (חחחח שיעמם לנו, מה אתם רוצים.. ). היום השלישי היה בעצם היום. קמנו בבוקר, שוב תדריך בוקר, ארוחת בוקר, ואז פתאום מישהו משדר על תדר החירום: "נטישה! נטישה! נטישה!". את הסיפור הזה אתם כבר מכירים :roll: . עקבתי אחרי האזור הזה במסכים לאחר מכן, ומדי פעם ביצענו שיחות כדי לברר מה שלום הטייס. מאוחר יותר ירדנו לסיור בטייסת 101 (איציק :wink: ) - אין מה לומר פרט ל...כמה כסףףף!! יש להם בחדר תדריכים כורסאות שנראים כאילו נלקחו מסינמה סיטי, עם מקומות לכוסות שתיה, ובנוסף איזה 5 מסכים גדולים ומסך נגיעה ששולט על כל התאורה והמקרנים בחדר. משהו הזוי. ב-13:00 בערך כבר היינו מחוץ לבסיס ונגמר! את החיים במגדל אפשר רק לסכם כ-כיף אחד גדול. ממש זריקת רעל עצבנית שגורמת לרצות לסיים כבר את הקורס ושכל אחד יגיע למגדל שלו. אם קשה לכם לדמיין איך זה, פשוט תחשבו איך זה לקחת קבוצה של 20 בנים ובנות צעירים, לשים אותם במתחם מגורים מבודד (המגדל כל כך מרוחק משאר הבסיס שצריך רכב שיביא אוכל מהחדר אוכל למגדל בוקר צהריים וערב) שכולל סלון, מטבח, חדר אוכל, חדרי שינה, מקלחות, שירותים ומגדל פיקוח אחד. בקיצור, מה שיוצא לכם זה מן גרסא הזויה של "פרוייקט Y" . רק למען הסר ספק, בזמן הפנוי הפקחים לא רואים טלוויזיה או דברים כאלה. הם כל הזמן לומדים להסמכות הבאות שלהם, עושים אחד לשני סימולציות, ושאר מטלות אחרות. ואז הם רואים טלוויזיה . - הקורס יסתיים ביום חמישי עוד 4 שבועות מהיום - זהו, אז תכף ליאב יחזור מתל אביב ויספר לכם מה היה לו (ליאב לא לשכוח בטחון מידע) ויוסיף על כל מה ששכחתי. ביום ראשון אנחנו בסיור במוזיאון חיל האוויר בחצרים ולאחר מכן עוד 3 שבועות של...פיקוח טיסה שמונים ושש - הקורס הכי שווה שיש!

אתה תותח, אין אין עליך..!!

לזכר כל החיילים, לוחמים או לא, שנפלו בעת שירותם הצבאי. יהי זכרם ברוך.

תודה רבה לכולם! תודה על כל השנים שהייתם פה ויצרתם קהילה מדהימה של חברים, שחלקם הפכו להיות החברים הכי טובים שלי. מי האמין לפני 3-4 שנים כשהצטרפתי שאני אטוס לארה"ב עם אנשים שפגשתי פה... אני מבטיח לא להיעלם ולהמשיך לתרום לעיט ולחטיבה עוד הרבה! אני יוצא לבקו"ם, נשתמע כבר...ביי ביי

פקח טיסה, קורס 86 והיום בישרו לי שככל הנראה ליאב מצטרף לקורס שלי!!

יששששש!! אני וליאב באותו קורס!!!!!!!!

הבעיה עם סרטים ותמונות זה שבד"כ מי שמצלם את התמונות האלו מתבקש להגיע להעיד בבית משפט, וזה דבר שמרתיע הרבה אנשים מלעשות את זה. בנוסף, המשטרה לא יודעת לטפל בתלונות שמגיעות בזמן-אמת: נסעתי באיילון עם דוד שלי וראינו רכב שנוסע בסביבות ה-140 קמ"ש (אם לא יותר) וחותך את כולם. דוד שלי התקשר למשטרה, רצה לדווח, והם התחילו עם הנוהל של "מי אתה, איפה אתה, מה מספר תעודת הזהות שלך, מה הכתובת..." והוא ניסה להגיד להם "אני אתן לכם תכף! תרשמו בינתיים את המספר!" אבל האישה בטלפון המשיכה לבקש ממנו את הפרטים שלו קודם, ובסוף לא עשו כלום. באותו יום לא קרה כלום, אבל מקרה זהה קרה לפני מס' שנים בטבריה - לצער כולנו אותה מכונית שדיווחו עליה (לפחות הם הצליחו)התנגשה במכונית אחרת והרגה מס' אנשים.

אני ועומר נסענו לבקר את ליאב ביב"א הדרומית במצפה רמון. בדרך חזרה נסענו בחושך של ערב, בכבישים ללא תאורה, שנוסעים בהם אחד מול השני כזה. הכבישים בדרך ממצפה רמון צפונה עולים, יורדים, עולים וכך הלאה...ויצא לנו לראות כמה נהגים שבוער להם לעקוף בזמן שאנחנו בעלייה וקו הפרדה לבן רצוף מפריד בין הנתיב שלנו לנתיב של אלו שמגיע מולנו (ובצדק - הכביש עולה ולא ניתן לראות מי מגיע מהצד השני של העלייה). ממש מפחיד - נהגים פשוט עקפו פס הפרדה לבן, ושמו גז. מספיק שרכב היה מגיע בנתיב ממול מהצד ה-2 של העלייה, והיתה מתרחשת תאונה חזיתית במהירות גבוהה. לא חסרות דוגמאות כאלו. בזמן האחרון, אני כמעט כל יום נוסע מאשדוד להרצליה לשדה התעופה, וכל יום נוסע את איילון לכל האורך שלו. אין יום שאני לא רואה אנשים נוסעים 130, נצמדים לאנשים לתחת ומהבהבים עם האורות, חותכים נתיבים בלי לאותת (או חותכים עם לאותת, מבחינתי זה לא פוטר אותם מחוסר אחריות), אנשים לא מאפשרים לאנשים אחרים להשתלב, עוקפים מימין, לא שומרים מרחק (כל פעם שרכב נצמד אליי, אני לוחץ חלש על הבלם כדי שהאורות בלימה יידלקו ואולי זה יגרום לו להאט קצת) וכו' וכו'... עוד דוגמא, סיפור אמיתי מלפני כמה ימים... אני יצאתי משדה התעופה בהרצליה ופניתי לכיוון כביש החוף. בדרך לשם עוברים מסילת רכבת ויש שם רמזור. הרמזור היה ירוק, הכביש היה עמוס, והרבה מאוד מכוניות התקדמו בשיירה צמודה וחצו את המסילה הזאת. במקום לחכות שהצד ה-2 יהיה פנוי, אנשים פשוט נצמדו אחד לשני. לפני היתה אישה עם תינוק באוטו, שגם היא לא עצרה לפני המסילה ופשוט נעצרה עליה. ואז קרה מה שפחדתי שיקרה. פעמוני האזהרה צלצלו, המחסומים ירדו מלפני ומאחורי המכונית של אותה אישה. נכון, יש פקח של רכבת ישראל, אבל כל מה שהוא עשה זה לשרוק (עם הפה!!) לאותה אישה. היא לא שמעה אותו (היתה עם חלונות סגורים ובטח מוזיקה). ראיתי את הרכבת מתקרבת, ואז אותה אישה מיהרה ועקפה את המחסום שלפניה (זה אפשרי) ויצאה ממה שיכולה היתה להיות תאונה גדולה מאוד. אגב, אותה אישה עשתה את אותה שטות 100 מטר אחרי בצומת המרומזרת הבאה, אבל לפחות לא היתה שם מסילת רכבת... בקיצור, מפחיד לנהוג פה. לפעמים נדמה שהשנה ניסיון שלי בתור נהג שווה יותר מעשרות השנים של רוב הנהגים. ומשום מה המשטרה ורוב הציבור חושבים שהבעיה שלנו היא מהירות מופרזת...

חבר'ה, ה-1 באפריל זה עוד שבועיים בערך :shock: וואו, זה בא לי בהפתעה גמורה הדבר הזה. איציק, אני לא יודע מה המניעים שלך, אבל אני רוצה להודות לך על כל השנים האלה של תרומה ע-נ-ק-י-ת לחטיבה, מאחל לך בהצלחה בהמשך, ומצטער על כך שנאלצת לעזוב. החטיבה הזאת לא תהיה אותו דבר בלעדיך בצוות, והצוות מפסיד את אחד האנשים שאני יכול להגיד בלב מלא שעזר להחזיק את החטיבה הזאת על הרגליים (ולהחזיק חלק מהאנשים עם הרגליים על הקרקע). תודה איציק!

גיל, אם תכתוב מה בדיוק התפקיד שלך בצבא, מי האנשים שאליהם תועבר ההדרכה, ומה הסיבה להדרכה הזאת, זה יעזור יותר לכוון את התשובה לשאלה שלך...

ואני לא :roll:

איזה שרשור הזוי

במקרה שלי ההורים שלי לא ממש התייחסו לזה. בהתחלה היה נראה להם מוזר שזה לא משעמם אותי, אבל אחר כך הם הבינו שזה עוד משהו שאני אוהב, אבא שלי היה זורק לי דברים כמו "לאן אתה טס?" ואמא שלי היתה די ניטרלית, לא אמרה כלום. אפילו כשאמרתי להם שאני מתחיל לחסוך כסף בשביל רישיון טיסה בארה"ב הם עדין לא אמרו משהו חוץ מ-"אם תממן מינימום 40% אנחנו מוכנים". רק ביום שהייתי צריך להיפרד מהם לפני הכניסה לדיוטי פרי (ו-2 דקות לפני שהתחלנו לצלם את הסדרה ) אמא שלי אמרה לי "שמע, רק עכשיו אני קולטת שזה רציני". מאז שחזרתי לארץ אמא שלי משתדלת להדחיק את העובדה שכל פעם שאני אומר "אני נוסע להרצליה" הכוונה "אני עומד לעלות על מטוס קל", ואבא שלי...אותו שמעתי אומר אפילו "אולי כדאי לי להתחיל ללמוד גם?"

בקשר למה שצבי כתב...רוצים לשמוע סוד? מידע מודיעיני סודי ביותר... מקום המפגש ב-ILS נפתח מחדש!!! השער כבר לא נעול, אלא פתוח כרגיל, רק הזיזו את הגדר הרבה יותר אחורה ממה שהיינו רגילים לעמוד, אבל עדין מדהים שם (ואני יודע כי הייתי שם עם ליאב שבוע שעבר, הביטחון ראה אותנו אבל לא עשה כלום). איפה יונתן??

מזל טוב ליום הולדת ה-26 של איש האגרות (והאיילנדרים), הבנאדם היחיד שהפקידות במנהל התעופה אוהבות, שתרם המון לחטיבה הזאת בתחום הדרכת טייסים, מודלים, פאנלים, ומה לא...הבנאדם שעזר לי הכי הרבה עם רישיון הטיסה הפרטי שלי (ועדין עוזר) ובהתמודדות מול כל הברדק שהולך בעולם התעופה הישראלי - מזל טוב לאחד והיחיד, תומר חיים! המון המון מזל טוב, מאחל לך הרבה שעות טיסה (במטוסים, מסוקים, מה שיוצא.. ), בהצלחה בעבודה החדשה, בריאות, אושר, עושר (ראה סעיף א' ) ו...ניפגש יום שישי בצהריים אז יאללה תביאו אותה בברכות...! :new-bday:

כדי לשפר את המגזין בגליונות הבאים, פתחתי סקר בפורום VA שכולם מוזמנים להצביע בנוגע לנושאים שהייתם רוצים לראות יותר במגזין: http://www.vatil.org/vatil/board/viewtopic.php?t=16144