�פיק

שלום לך איש. אתה מוזמן ליצור איתי קשר במסנג'ר או באיי סי קיו (הפרטים שלי מופיעים למטה) או להכנס לאתר של "עיט תעופה" www.ait-air.co.nr או בקישור ישיר לעמוד המדריכים: http://www.websamba.com/aitair/guides.html בכל מקרה אני מזמין אותך ליצור איתי קשר אישית.

כל מה שרציתים לדעת: מ 31 באוקטובר 0830 זמן מקומי עד 3 בנובמבר 2359 בלילה 1.כל המנחתים דרומית לקו אשקלון סגורים 2.טיסות אז"מ אסורות,גם בבועות ,דרומית לקו אשקלון 3.כל נתיבי הCVFR סגורים דרומית לקו אשקלון מ 1 בנובמבר 1000 זמן מקומי עד 3 בנובמבר 2359 בלילה 1.כל נתיבי הCVFR צפונית ל T M A סגורים,פרט לטיסות קו מסחריות. 2.הרצליה ואזוריה ישארו פתוחים 3.ראש פינה פתוח עד גובה 3000 רגל 4.מגידו ופיק סגורים 5.נתיב המכשירים לאילת יוסט, למדינת ירדן. המידע מהשירשור הזה בפורום תעוםה קלה בתפוז http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/ ... d=41167437

בשם עצמי, אנוכי, ואני, אני רוצה רוצה להוסיף את ברכתי. ועכשיו ברצינות. מזל"ט על הולדת הבת לילי. להתחיל לטוס בVATIL ואפילו לפקח אפשר גם מגיל צעיר! אז יאללה תכניס אותה לעיניינים (אז מה אם היא בת יום... עם פרוטקציות אפשר להפוך אותה גם לבת 13 ) מזל"ט

עומרי אתה חתיכת ****************************** ואיתך אני אסגור את החשבון. למרות שקשה לי כרגע. בכל זאת מזל טוב, שלא יתפסו יותר שרירים מעליה של שתי מדרגות, ושמיטת השיזוף על הגג תיהיה מוכנה עוד הקיץ. מזל טוב ליוסי לוי, מזל טוב ליום הולדתך ה-XX. מותר לדעת??? ומצטער שאני לא מאחל לעומרי עטר, אני פשוט לא מכיר אותו. אבל בכל זאת מזל טוב

תמונות מראשית הדאיה בישראל!!! מעניין! כל מי שאולי יש לו פרטים על התמונות והאנשים המופיעים מוזמן להגיב! http://www.geocities.com/colosseum/fiel ... index.html

יופי... פקח בשדה דוב אתה חייבים להזמין אותך. אתה מהמכובדים. לא? או שטעיתי ואתה לא פקח בשדה דוב...

כמו כן שכחתי עוד סעיף :oops: מערכת הפורומים של עיט: http://members.lycos.co.uk/aitair/phpBB2/index.php עלו והצליחו! נתראה באוויר!

מתימן למצדה/אורי סבוראי שלום לכולם רצ"ב הקובץ של הטיסה שלי מיום ו' ותאור (לפי המסורת של רפי ושות' יום שישי, אין תחזית כי מבית דגן לא הגיעו נתונים מספיקים לSoarcast-. בתדרוך בוקר רפי "חוזה" מקסימום 3000 רגל עם טרמיקות חלשות, לפי טיסת הבוקר בפייפר. אני ממריא ב12:30 באדלוויס - קובי גורר בJD. התחלתי עם מטרה "צנועה": בית קמה וחזרה - זאת לאחר שכמעט נפלתי בדקות הראשונות. גם המטרה הזאת היתה קשה, עם רגע "לחץ" אחד. כשחזרתי לשדה, החלטתי לנסות את מזלי לתל שוקת. יחד עם הדרך חזרה מקמה והדרך לשוקת, הרגשתי שאני "שולט בעניינים", מצליח לטרמל באופן עיקבי. בתאום עם חגב המשכתי ליתיר עם אפשרות המשך לערד. בדרך ליתיר לא היה כלום ומצאתי את עצמי בקושי בטווח גלישה לערד וקרוב מאד לנבטים. בתוך תחום CTR נבטים רצו כמה עמודי אבק יפים. צפונה משם לא ראיתי כלום... מצאתי את תדר "יונה" והודעתי להם (הם מיד תיקנו אותי שקוראים להם "נבטים"...) שאני בתוך השטח שלהם, ומנסה לטרמל ולצאת. היו להם רק שאלות כמו "מי אתה? איפה אתה? ובאיזה גובה" ולא הציקו לי יותר מידי... עמוד אבק אחד לא היה משהו, אבל השני עבד נפלא! בחצי הדרך למעלה הצטרפה אלי להקת חסידות גדולה. מי שהיה שומע את צעקות השמחה שלי היה חושב שאני משוגע לגמרי... טוב. מכאן המנחת הקרוב (לבד מנבטים) הוא ערד. אז קשר לחגב ואני בדרך לשם. סוף סוף בערד - בפעם הראשונה - מזמן רציתי להגיע לכאן.. כמעט מעל המנחת - טרמיקה אדירה. בראש התרמיקה הפתעה: זוג נשרים: אחד טס במבנה איתי (בוודאי חושב לעצמו: זה יאכל אותי או שאני אוכל אותו?) ושני (בת הזוג?) כמאה רגל מתחתינו. טוב אז מכאן לאן? אולי אגשים חלום נוסף: מצדה!!! שוב חגב, ששואלת לאן הכוונה להמשיך משם? טוב, "משם רק חזרה" אמרתי באופטימיות... המחשב מראה גובה הגעה למצדה כ3500- רגל (מעפ"ש). אז אין שום בעיה בכלל. לרגע שכחתי שזה לא אומר כלום לגבי חזרה משם לערד (3200 רגל הפרש גובה, לא?) הדרך למצדה יפהפיה כמו שחשבתי, אבל האוויר שקט. נו טוב.... הגעתי למנחת מצדה ב4000 מעפ"ש. בחירת ערד במחשב מבהירה לי את התמונה: מפה אני יוצא רק בגרירה.... בדרך אני שומע את רפי ועמיר שלום מדברים בקשר על התנאים בגבעת החבלנים ואפילו מחפשים אותי. אבל הם לא שומעים אותי בשום אופן. ואז הטלפון מצלצל (במקרה היה בכיס החולצה, ולא בתא מאחור כמו בדרך-כלל) - שלום שחר! אני במצדה בגובה 2500 (מעפ"ש) וכנראה הולך לנחות כאן. התשובה היא: מה כנראה? בטוח! שחר עוד יתרגל ל"אנדרסטייטמנט" שלי. לאחר כמה דקות קובי מתקשר עם מידע לגבי המנחת: לנחות מדרום לצפון כי הרוח בד"כ צפונית, ולעצור בתחילת המסלול כי יש מהמורות או חצץ בהמשך. בסדר, קיבלתי: תבוא לקחת אותי? בודאי! אני רגוע. לאורך המצוק עוד היו מעט פלוסים קטנים, אז החלטתי לשרוף מעט זמן על ה"רידג'".יעף צמוד לצוק המצדה (שים לב איפה הרכבל!) כשאני בגובה ראש הצוק וודאי נותן הצגה יפה למטיילים. רבע שעה ביליתי בנעימים לאורך הצוק צפונית למצדה: פעם מאה רגל מעל, ופעם מאה רגל מתחת. שוב ודאי הצגה יפה למי שתרח להסתכל על הדאון שמסתובב צמוד לקצה הצפוני של הצוק. ואז די: הקפה ימנית ונחיתה במנחת בר-יהודה (מצדה). לסיכום: טיסה ביום בינוני חלש, עם שמיים כחולים. גובה עבודה בד"כ 3000-4000 רגל. טיסה שהתפתחה מדבר לדבר: ובהחלט הטיסה היפה (ויזואלית) ביותר שהיתה לי מעולם! סה"כ כ120- ק"מ בין נקודות פנייה (שדה-תימן, תל-שוקת, שדה תימן, בר-יהודה, צומת מור, צוק מצדה) בכ3- שעות - קצב לא מזהיר. חבל רק דבר אחד: המצלמה שלי היתה מונחת מאחורי הגב שלי, ובשום אופן לה הצלחתי להגיע אליה בזמן הטיסה: איזה תמונות פספסתי!! הגרירה חזרה גם היא היתה מעניינת: אבל זה כבר סיפור אחר. כולם מוזמנים לבוא לנסות ולהתרשם בתימן או מגידו.(עריכה: וגם בראש פינה ) שנה טובה אורי סבוראי וכמובן הקישור: http://www.fresh.co.il/dcforum/Aviation/303.html

הראש בעננים/עמירם דוד חוויה ראשונה של סוליסט מתחיל. יום שישי ה-22.10.04, המדריך האחראי בשדה נחמיאס. עליתי לטיסת סולו בסביבות השעה 13:00, בגרירת מכונית לגובה של 1,100 רגל. ניתקתי את הכבל ולא הרגשתי בשום תרמיקות באזור הניתוק ולכן ע"פ הנהלים הודעתי עם הרוח גלגל קבוע והתחלתי בתכנון הנחיתה. לקראת אמצע עם הרוח הרגשתי בתרמיקות חזקות וביקשתי מנחמיאס, לאפשר לי לעשות סיבוב אחד כי אני בגובה 900 רגל, ולהפתעתי קבלתי תשובה חיובית. מפה והלאה החלה החוויה הגדולה ביותר שהיתה לי עד כה. בכל 100 רגל עד גובה 1,500 רגל מעדכן את נחמיאס על מצב הגובה ונחמיאס מעודד אותי להמשיך, כאשר בזמן זה הוא עוצר את כל התנועה על הקרקע עד שבטוח שאני בגובה מספק. הגעתי לגובה 2,000 רגל ובהוראת נחמיאס עברתי לפלוטו ויצרתי התקשרות ע"פ הנהלים. סובבתי את ראשי לאחור לוודא שאין במקרה איזה מדריך שמסתתר מאחור והאם הגעתי לגובה זה בכוחות עצמי ללא התערבות (תן לי לקחת), שכל החניכים מכירים. ההוראה מפלוטו היא עד גובה מירבי של 4,000 רגל ואני גומע את הגובה במהירות רבה ושוב פונה לפלוטו בהתלהבות לאשר לי גובה 5,000 רגל. כשפלוטו מתמהמה מעט כנראה בכדי לבדוק, אני מאיץ בו בהתלהבות שגרמה לקלמן להפציע בקשר "דוד סבלנות, סבלנות". היתה לי הרגשה שפלוטו נמצא שם רק בשבילי, כי הרי הגעתי לגובה של 4,000 רגל, למה לעכב? כמות האדרנלין שזרמה בגופי נתנה לי הרגשה שלא חוויתי מעולם. ושוב אני טס בגובה 4,000 רגל לכיוון היוגב, נפגש בתרמיקה, מטפס ומגיע לגובה 5,000 רגל, פונה לפלוטו לבקשת אישור לגובה 6,000 רגל, אך מהתשובה המקוטעת ולאחר ניסיון התקשרות שני הבנתי כי סוללת הקשר גוועה. באותו רגע הבנתי שחוויית השחקים שלי הסתיימה ועל פי הנהלים צריך לרדת מיד. בעוד אני מסתובב מעל השדה במעצורים פתוחים לסרוגין ומאבד גובה היסטרי, אני מבחין בפינוי המסלול על מנת לאפשר לי נחיתה בטוחה ומגיע לנחיתה. כשהכל עובר בשלום ונחמיאס קורא בקשר, שוב מקוטע "כל הכבוד דוד", הרגשתי מצויין. לרמת האדרנלין לקח כ-24 שעות להגיע למצב נורמלי, ועכשיו אני יודע שאני מכור קשה לספורט זה ומקווה שלא ייגמר לעולם או לפחות שיימשך מספר רב של שנים ויש דוגמאות טובות. בתחושה עילאית, עמירם דוד -הכותב הוא סוליסט חבר מועדון דאייה מגידו צפו לסיפורים נוספים שאביא לכם מפרי יצירתם של דואי ישראל. קישור לסיפור: http://www.fresh.co.il/dcforum/Aviation/379.html

שלום לכולם. מספר עידכונים לגבי "עיט תעופה": שודרגה מערכת הדרגות שלנו, כחלק מהיערכות החברה להכנס לתחום הIFR, כמובן גם, במטוסים קלים. רק אנשים אשר דרגתם תיהיה "טייס מכשירים" ומעלה, יורשו לטוס טיסות IFR במסגרת החברה. לעוד פרטים כנסו לעמוד הראשי של אתר החברה: www.ait-air.co.nr הרחבת צי המטוסים: צי המטוסים של "עיט תעופה" הורחב, והתווספו לו 4 מטוסים חדשים. SOCATA TB20(פשוש) PIPER COMANCHE MOONEY BRAVO Cessna 195 להורדה כנסו לעמוד צי המטוסים באתר עיט: www.ait-air.co.nr/fleet.html ה-PATHFINDER של עיט ממשיך להיות פתוח לכל הציבור עד להודעה חדשה. להזכירכם ה-PATHFINDER מכיל כרגע עדיין רק את החלק הצפוני של הארץ. אנחנו עובדים כרגע על צירוף החלק הדרומי למערכת. לעמוד ה-PATHFINDER באתר עיט: www.ait-air.co.nr/path.html עמוד המדריכים שלנו התעדכן במדריך חדש, מדריך לנדב"ר. לעמוד המדריכים: www.ait-air.co.nr/guides.html מרכז ההזמנות של עיט מתעדכן באופן שוטף. מומלץ לעקוב: www.ait-air.co.nr/operations.asp מי שעדיין לא ניסה את עצמו במבחני הידע הכללי של עיט, מומלץ לנסות. כרגע מכיל העמוד רק את המבחן הקל והבינוני, אך אנחנו עובדים על צירוף המבחן הקשה. www.ait-air.co.nr/test.asp עיט:המירוצים! עיט מתחילה במסורת מיוחדת לאחר האירוע האחרון שלה. אנו מתכננים לבצע תחרויות ניווט בסגנון "עיט-המירוץ". כרגע נבנה באתר עמוד "היכל התהילה" של כל מנצחי עיט:המירוץ אשר יגיעו. המנצחים בתחרויות הבאות יקבלו פרסים נחמדים! צפו לזה! כמובן הראשון שנכנס לרשימה הוא חגי יהב אשר ניצח בתחרות האחרונה. למי שלא זוכר על מה אני מדבר, הנה שירשור על הנושא: http://www.vatil.org/vatil/board/viewtopic.php?t=4462 להשמע בשמחות, וטיסות בטוחות, צוות עיט תעופה. www.ait-air.co.nr

לא לא שמתי לב. אז למי פונים לבדוק אם אשפר להכין כזה דבר?

אין אפשרות לבקש ממיקרוסופט שיצרו תוסף לFS2004 עם טרמיקות? זה לא אמור להיות מסובך בכלל. למישהו יש הצעה איך ליצור איתם קשר? ואולי מישהו מדוברי האנגלית שלנו יקח את זה על עצמו? (זה לא אני...ממש לא..)

אני חושב שמייקרוספט צריכים לשפר שני דברים לגירסה הבאה. 1)ציפורים. כמו שהוצגו בנושא זה. 2) ואם כבר ציפורים, אז למה לא טרמיקות??? הדבר מוריד מהריאליסטיות במשחק, ובלתי אפשרי לטוס עם דאונים, חוץ מלהעלות אותם לגובה רב, ושם לדאות עד למטה.

ממגידו לצפת\ארנון יפה המסמך שלהלן מתאר טיסה לצפת מיום שישי ה 20 באוגוסט. הקדמה אומרים שמגידו, תנאים סביב לה. לכן מזה מספר שבועות שמתי לי ליעד לצאת מעמק יזרעאל צפונה ולגלות את התנאים שמעבר להרי נצרת. כמטרה בחרתי לי את הישוב הררית, 30 ק"מ בכיוון °024 ממגידו. (מאז שקניתי את ה iPAQ אני מקפיד שלכל טיסה תהיה מטרה מוגדרת מראש ומסומנת במכשיר.) אלא שלצאת מעמק יזרעאל בקיץ זה עניין כלל לא פשוט. הנחתי שהרי נצרת יפיקו טרמיקות שאינן מצויות בעמק, אך הנחה זו התבדתה פעם אחר פעם. בכל נסיון הייתי מוצא עצמי מחפש טרמיקות מעל לעיר בגובה של 2500 ללא הצלחה ויותר מפעם אחת מצאתי עצמי עוזב את אזור מגדל העמק בגובה 1800 רגל ומתגרד לכיוון מגידו. פעמיים הגעתי בקושי לעם הרוח בהקפה צפונית ימנית לנחיתה. גם ביום שישי האחרון לקחתי את ה GHC והחלטתי לצאת לכיוון הררית, אלא שהפעם מעבר נצרת וההגעה אל היעד היו קלים יחסית אז החלטי להמשיך הלאה אל צפת. הנה הפרטים. המטרה – מגדל המים בהררית בעת ההמראה ה GPS עדיין לא זיהה את הלוויינים, רק דקות ארוכות אחרי הניתוק הצלחתי להפעיל אותו, ורק אז יצאתי למשימה. (השעות בקובץ ה GPS הן לפי זמן גריניץ', לשעון ישראל הוסיפו שעתיים.) בשעה 11:03 לערך עזבתי טרמיקה באזור מגידו בגובה של כ 4200 רגל וטסתי צפונה לכיוון מגידו. שבע דקות אחר כך הייתי בגובה של כ 3200 רגל, מעל כפר החורש, ישוב קטן בראש ההר ממערב לנצרת. עד לכאן הגעתי פעמים רבות בשבועות האחרונים אך תמיד נפלתי וחזרתי. לכן פסיכולוגית הייתי חייב לתפוס עוד קצת גובה לפני שאמשיך הלאה. עוד חמש דקות נוספות של סיבובים בטרמיקה והגעתי לגובה 4600 רגל, מכאן הרגשתי חופשי להמשיך. ה iPAQ מחשב שהרוח היא 13 קמ"ש מכיוון °275 - מידע חשוב, שעוד יציל אותי מנחיתת חוץ בהמשך הטיסה. בין נצרת להררית היתה סדרה של עננים שאפשרה לי להתקדם תחתם בביטחון. עצרתי פעם אחת נוספת כדי לטפס בטרמיקה ובשעה 11:29, 26 דקות מאז היציאה ממגידו, הסתובבתי מעל מגדל המים של הררית חזרה אל מגידו. בדרך דרומה הרהרתי שכל כך הרבה פעמים ניסיתי להגיע לפה, אז למה לחזור כל כך מהר למגידו. במזרח יכולתי להבחין בלא מעט עננים באזור צומת גולני, צלמון וצופנה אז החלטתי להמשיך הלאה אל צפת. מגרד אנטנות בהר כנען טיפסתי לגובה של כ 4800 רגל מעל מזרח בקעת בית נטופה ואז יצאתי מזרחה אל עבר הכביש המחבר בין צומת גולני וצומת עמיעד. מעל לכביש, אפשר היה להבחין ברחוב של עננים. באזור צלמון, גובה 4600 דיווחתי לפלוטו והוא הפנה את צומת ליבי לצסנה שחצתה בנתיב מתחתי מערבה. משם התקדמתי בקו ישר ובזהירות אל עבר צפת. בשעה 12:00 נמצאתי בגובה 4500 רגל מעל לבתים של צפת. בראש התחילו לרוץ מחשבות על נחיתה בראש פינה אז המשכתי הלאה אל מעל לאנטנות של הר כנען, שם אוכל לנסות לטפס תוך כדי שמירה על קשר עין עם המסלולים של מחניים. גבוה מעלי השמיים היו מכוסים בשכבה מרשימה של עננים שכיסו את כל אזור צפת, הר כנען והמירון. בסיס הענן היה בוודאי באזור ה 5000 – 6000 וניסיתי לתפוס טרמיקה שתביא אותי לשם כדי שאוכל לצאת חזרה למגידו. דקות ארוכות הסתובבתי מעל לאנטנות של הר כנען. בכל פעם טיפסתי מעט ונפלתי חזרה. היה לי ברור שלא הרחק משם ישנה טרמיקה אדירה שיוצרת את העננים הללו, אך לא הצלחתי למצוא אותה. טסתי הלוך ושוב לאורך המורדות המזרחיים של הר כנען ומעל לאנטנות אך ללא הועיל. רציתי להכין אופציה של נחיתה בראש פינה וביקשתי מפלוטו שיעביר אותי לערוץ, אלא שהבקר אמר לי להשאר על פלוטו. 25 דקות הסתובבתי בחיפוש אחר טרמיקה, כאשר אני יודע שבכל דקה שעוברת התנאים בדרך הביתה הולכים ונחלשים. בכיוון דרום יכולתי להבחין בעננים מעל כרי דשא וטבריה, אך בכיוון של נצרת לא היה דבר. לבסוף פלוטו העביר אותי לתדר ראש פינה, אך הללו הודיעו לי שהשדה סגור לפעילות דאיה עד לשעה 14:30 ושעלי להקפיד ולהישאר ממערב לצפת. לא רציתי לחצות את צפת מערבה מחשש שאאבד גובה ולא אוכל לחצות חזרה לראש פינה אז טסתי דרומה אל מעל הבתים הדרומיים של העיר. שם מצאתי טרמיקה שהביאה אותי לגובה של כ 4800 רגל. זה בהחלט לא היה מספק, אך בהתחשב בזה שאף אחד לא מחכה לי בראש פינה החלטתי לנסות את מזלי ולצאת חזרה לכיוון מגידו. פרשת דרכים בצלמון עזבתי את צפת דרומה לכיוון צלמון, מדפים למצב 1- ומהירות של מי"ש לפחות. מדי פעם האטתי כאשר הווריומטר הראה מעט אופטימיות. מעין ניסיון לטוס על פי מק'רידי ללא טבעת (הגיע הזמן שנתקין טבעת מק'רידי בדאון הזה). כ 12 דקות אחרי היציאה מצפת פגשתי את אורן גילת בגובה 4200 רגל מעל צלמון. אורן היה עם ה GDT. הוא יצא אחרי וכבר לא היו תנאים כדי שימשיך צפונה. עתה שנינו היינו יחד עם רצון אחד – לחזור הביתה. רחוק מלפנים אפשר היה להבחין ברחוב של עננים שרץ ממזרח למערב, מעבר לנצרת. אלא שהרחוב הזה היה רחוק מידי ועד אליו השמים נראו נקיים לחלוטין. אורן הבחין במספר עננים באזור צומת גולני והחליט לפנות בכיוון. אני נזכרתי בעצה שנתן ל G Dale, המדריך שלי ב Omarama שאמר שלא כדאי לסטות בשביל טרמיקות מעבר ל 10 מעלות מהנתיב. אמנם יש עננים בצומת גולני, אך טיסה אל הצומת תרחיק אותי ממגידו, ועוד במורד הרוח. החלטתי להמשיך בקו ישר אל מגידו. לכל היותר אנחת בבקעת בית נטופה. כבר הייתי מוכן לכך. טיסת Ridge בבית רימון המשכתי במהירות גבוהה ובמדפים 1- הישר לכיוון מגידו. מלפנים יכולתי להבין בענן קטן שנדמה היה שנמצא מעל הר תרען. כל הדרך הנמכתי והנמכתי, עברתי מעל הר תרען והגבעות שמסביב לו אך לא הרגשתי דבר. התחלתי לסרוק את השדות שבבקעה אך לצערי גיליתי שכולם חרושים בכיוון צפון-דרום. לא טוב לנחיתת חוץ ברוח מערבית. לא היה טעם להמשיך דרומה והחלטתי להתרכז במציאת טרמיקה מעל לרכס של תרען ובית רימון. מכיוון שידעתי שהרוח היא מערבית, קיוויתי שהקצה המערבי של הרכס יקפיץ איזו טרמיקה. טסתי מעל הרכס מערבה עד הקצה, שם הרגשתי טרמיקה קלה והתחלתי להסתובב. תוך כדי הסיבוב נזכרתי שלרוח יש רכיב צפוני קל, ולכן יכול להיות שדווקא המורדות הצפוניים יעבדו. טסתי חזרה מזרחה לאורך המורדות הצפוניים של הרכס מבלי לאבד גובה. מימן יכולתי להבחין בסלעים שבראש ההר. משמאל כבר בחרתי לי שדה לנחיתה בבקעת בית נטופה. הייתי בגובה 2000 כאשר אורן הודיע לי בקשר שהוא הצליח לטפס באזור צומת גולני. פתאום, כאילו בהשפעת איזו השגחה עליונה, עילוי הרידג' הקל הפך לטרמיקה חזקה ויציבה ומעלי התחיל להתפתח ענן. רק לא לגרד את נצרת אותה הטרמיקה של בית רימון היתה יציבה ונעימה ןהביאה אותי במהירות לגובה של מעט למעלה מ 3800. עתה המטרה היתה לחצות את הרכס של נצרת. בשלב זה לא יכולתי לחשוב על הגעה למגידו, אבל לפחות רציתי לדלג חזרה לעמק יזרעאל. אם כבר לנחות בחוץ אז עדיף כמה שיותר קרוב למגידו. מכיוון שלא היה לי שפע של גובה העדפתי לטוס בדרך הקצרה דרומה, בניצב לקו הרכס, ולא באלכסון אל עבר מגידו. טיסה לכיוון מגידו היתה מביאה אותי אל מעל לב העיר נצרת בגובה מגבלתי ואולי אף מסוכן. עברתי את נצרת ממזרח בגובה של כ 2300 ובחרתי לי מעבר בין הפסגות שיביא אותי מעל לעמק בגובה בטוח. עתה, כשאני בוחן את רישומי ה GPS אני יודע שהיה לי מספיק גובה, אבל בזמן הטיסה האדמה נראתה הרבה יותר קרובה. הגעתי אל עמק יזרעאל בגובה 2000 מעל לכפר אכסל. עתה היה מעלי אותו רחוב של עננים שהבחנתי בו עוד מאזור צלמון. בעודי מוצא טרמיקה שתביא אותי אל העננים שמעתי שאורן מדווח שהוא בגובה 5000 מעל טבריה. עזבתי את הטרמיקה בגובה בטוח וגלשתי הביתה למגידו. ב 13:20 נחתתי. תמה טיסה נפלאה. ארנון יפה קישור לסיפור בפורום פראש: http://www.fresh.co.il/dcforum/Aviation/301.html

שמרתי בבטן! אבל נועם הקדים את יצרי

אשמח לשמוע עוד תגובות שלכם על הסיפורים (אותם אני העביר לכותב) ועל דאיות בכלל. אם יהיו מספיק תגוובת אמשיך להביא עוד סיפורים של מספר כותבים. אם לא, אבין שאין התענינות בפורום זה לנושא זה. תודה.

השיא הרביעי!-סיפור נוסף מאת זאב רוזנטל, סוליסט במגידו. לאחר שני כשילונות במבחנים לטיסת סולו שלי, במבחן השלישי הצלחתי. המדריך החליט : אני כשיר לטיסת סולו. ההתרגשות הייתה גדולה, אני מתיישב בדאון, מתחיל בד"ח (בדיקות חיוניות), מדבר לעצמי בעצם . משקל ואיזון : בדוק. מקזז: מצב המראה. הגאים: חופשיים. מעצורי אוויר: נעולים. חופה: נעולה. כבל גרירה: <כאן אני מסמן לעוזר והוא מחבר את הכבל> כבל מחובר. רוח: רוח מסלול עם רכיב צפוני צולב מימין. <בשלב זה שואלים את המדריך: אתה מוכן? > שאלתי "אני מוכן": כן <עניתי לעצמי> אני מודיע לטנדר הגורר שאני מוכן , ההמראה מתחילה. הטנדר במהירות 60-65 קמ"ש ואני מחובר אליו עם כבל מטפס לאוויר כמו טיירה. ניתקתי את הכבל כשנגמר לטנדר הגורר המסלול, גובה 1000 (300 מטר בערך) רגל מעל פני השטח. אחרי ההתנתקות אני <ממשיך לדבר לעצמי> מקזז לטיסה ישרה, בודק את השמיים סביבי לפני פניה, פונה שמאלה לכיוון "צלע עם הרוח". אין שום טרמיקה, ולו הקלושה ביותר, הגובה שלי מתבזבז במהירות, אני מקזז למהירות נחיתה, מודיע בקשר, והולך לנחיתה. לפני יש מטוס שגם הולך לנחות, אני נותן לו לעבור אותי, ליתר ביטחון אני ממשיך עוד טיפה להתרחק ממנו <מה שהתברר כטעות כי הייתי מספיק רחוק ממנו גם ככה ואני מאבד גובה>, בגלל שהתרחקתי מהמסלול ,כשאני חוזר אני כבר דיי חסר גובה. נכנס לפיינל (צלע סופית, הגישה האחרונה לנחיתה) יש לי רק הזדמנות אחת לעשות את זה כמו שצריך. פותח מעצורי אוויר, שומר מהירות גישה 62 קשר, המסלול מתקרב אלי, שניה לפני הנגיעה אני שובר גלישה, מציף (הצפה זה כשהדאון טס בגובה של חצי מטר מהריצפה) ונוגע נגיעה רכה, רץ עוד טיפה ריצת נחיתה פותח מעצור גלגל , הדאון עוצר. ש-ק-ט <הפסקתי לדבר אל עצמי>. הדרנלין משתולל בדם , יש!!! עשיתי את זה. זמן טיסה : חמש דקות, אבל איזה חמש !! אני יוצא מהדאון, המדריך הראשי בא עם דלי מים ,ספלאש אני חוטף זרם < מקווה שהמים היו נקיים> חניך אחר שהיה שם שואל אותי , איך היה? "אני שמח שאני בחיים" עניתי לו. זה היה בהומור ציני, אבל הוא לקח את זה ברצינות. זהו שיניתי סטטוס, מחניך הפכתי לסוליסט , השיא נשבר.

והחיים יפים-עוד סיפור מאת זאב רוזנטל-סוליסט במועדון דאיה מגידו חמישי ושישי היה מזג אוויר מעולה לדאייה, ידעתי שהשבת הולכת להיות פיצוץ. שבת בבוקר (14/08/2004), באתי בצפיות גבוהות. למי שלא יודע , אני סוליסט גרירות רכב על pw5. שעה: 10:10 אני מכין את הpw5, מוודא שיש משקולות בAT, הולך לפרוס ולבדוק את כבל הגרירה, מתקן אותו בשני מקומות, בדרך כלל את הפעילות הזו של הבוקר עושים 2 אנשים, היום אני לבד, לוקח לי כפול זמן. שעה 11:40 אני מוכן להמראה, ישראל מצטרף אלי, לAT. 11:45 המראה ראשונה, עוברת חלק, אני לא מבזבז זמן וטס ישר לנחיתה, אני רוצה לעבור לדאון החד מושבי, נחיתה לא יפה, אני צריך להוריד חלודה מעצמי... 11:57 אני עולה לדאון החד מושבי, מתחיל המראה, באמצע ההמראה המהירות של הדאון עולה בצורה מטורפת, אני מרפה מהסטיק וצועק לטנדר הגורר להאט, עדיין המהירות עולה, אני במהירות מגבלות מנתק את הכבל בגובה נמוך והולך לנחיתה בהקפה מקוצרת, הנחיתה לפחות הרבה יותר טובה מהקודמת, אם כי כבר עשיתי את זה בעבר טוב יותר. 12:00 עוד סיבוב, הפעם אני מקבל הוראה מהטנדר לתקן את ההמראה לימין, אני מושך יותר מידי כנראה והכבל מתנתק ניתוק אוטומאטי בגובה נמוך, שוב המראה שנקטעה באיבה, ושוב הקפה מקוצרת, (אני כבר שומע באזני רוחי את הגוררים מקללים.) 12:12 המראה, הפעם החלטתי לעשות הכול מושלם, למרות זאת הכבל מתנתק לי בגובה 700 מעפ"ש (מעל פני השטח), זה דיי נמוך אבל אני מרגיש שאני בתוך תרמיקה ומחליט לתת סיבוב אחד לפחות ולנסות לתפוס אותה, החלטה טובה. התרמיקה הזו לוקחת אותי לגובה 3500 רגל, משם אני יוצא לצוד לי עוד כמה. והיו המון, בפעם הראשונה אני יכול לתרגל לבד עם עצמי את מה שלימדתם אותי על תרמיקות , לעשות טעויות ולתקן, להבין ולהרגיש איך התרמיקה פועלת, מתי היא מרימה אותי ומתי זורקת אותי, מתי אני צריך להלחם בה, ומתי להרפות, בלי שמישהו שיושב מאחורי מסביר לי כל הזמן מה אני חווה. אני חייב לומר שכל מה שלימדתם אותי במשך שנתיים עובד כמו שעון, שלחתם אותי לשחקים עם כל מה שאני צריך לדעת והחדרתם בי הרגלי טיסה טובים, כי את התרמיקות תפסתי בלי פספוסים, ממש רכבתי על כל תרמיקה שפגשתי, עם הצלחה לא מתווכחים. ככה טיילתי לי בין התרמיקות, עובר לי מענן לענן, כשהייתי בגובה 4000 רגל דאון נוסף הצטרף מתחתי לתרמיקה, זו הייתה התרמיקה הכי חזקה להיום, טיפסתי בקצב של 4 מטר לשנייה. והגעתי לגובה 5100 רגל (כאשר התחזית להיום מדברת על 4700). הוא נשאר רחוק למטה. ( אח"כ על הקרקע הוא אמר לי שהוא רצה להשיג אותי בגובה...) גובה בסיס הענן היה 4800 רגל כך שעכשיו הייתי ממש בין העננים, יש גם ערפילים מתחתי,אני יודע שאסור לי להיכנס לעננים, אני מנווט ביניהם, מחפש חורים כחולים לצאת מכאן. איזה מראה יפה אךך נזכרתי בדובוני אכפת לי, הנה הגשמתי את הפנטזיה לרכב על העננים. פתאום ישר מולי ענן ענק, לפני שאני מספיק לומר "ג`ק רובינזון" אני עמוק בתוכו, לשניה כולי לוטה בערפל, לא רואה כלום, הורדתי אף למהירות 70, ויצאתי מתחתיו , וואו איזה כיף. גובה 4500, בצלילה הזו הפסדתי 600 רגל. טוב אני ממשיך ישר קדימה, שמים כחולים, כמה ערפילים, לא נראה שיהיו כאן תרמיקות משמעותיות. מבט שמאלה מגלה שיש ענן יפה משמאלי, ההמשך של הענן הענק שעברתי לפני דקה, אני טס אליו, והוא לא מאכזב, תרמיקה מתחת לענן מרימה אותי שוב ל 4800 רגל. בשלב זה אני מתחיל להרגיש רעב, מזל שלקחתי איתי סנדוויץ', אני שולף אותו ונוגס תוך כדי נסיקה בתרמיקה. הרוח הצפונית של היום סחפה אותי דרומה, עכשיו החלטתי לצאת לטיול, הגברתי מהירות, שם פעמיי לכיוון המנחת לפצות קצת על הסחיפה של הרוח, שמים כחולים לגמרי לפניי, מה שאומר שאם אמשיך בכיוון הזה הסיכוי שלי לפגוש תרמיקות קטן, אני גבוה מאוד לכן מחליט לטוס לשם בכ"ז ורק לשים לב מתי לחזור לנחיתה אם יגמר הגובה. הטיול : דבורה,כביש הסרגל, ימינה לעפולה, שמאלה לכיוון היוגב, שמאלה לכיוון צומת מגידו, חזרה למנחת מגידו. אני מגיע למנחת מגידו, הפסדתי 3000 רגל בטיול, עדיין יש לי 1800 רגל, אני דיי גבוה, אני מודיע בקשר על חזרתי וכוונתי לנחות בקרוב. בגובה 1400 רגל, למרות שהשמים כחולים לגמרי מעלי, אני שוב פוגש תרמיקה, אני מחליט להוכיח לעצמי שאני מסוגל לתפוס אותה, ומתחיל להסתובב, כשהגעתי ל2500 רגל חייכתי בסיפוק, אמרתי שלום יפה וטסתי שוב להקפה מסודרת, שוב בד"ח נחיתה, קשר עם מגידו, הקפה גבוהה, לקחתי את הזמן, תכננתי פיינל ארוך שיהיה לי מספיק זמן להתמרכז אל המסלול, מגיע לפיינל, פניה באובר שוט, מתקן בנחת, פותח מעצורי אוויר, מווסט לחצי מעצור, מהירות סטאטית, כמעט לא צריך לגעת בכלום, הצפה מושלמת, נגיעה כמו מרגרינה בשמש, יאפ נחיתה מושלמת לטיסה מושלמת. זמן טיסה: שעתיים, בשבילי שיא בזמן שהיה באוויר בדאון חד מושבי. זאב.

שלושה שיאים ראשונים!-זאב רוזנטל, חניך במועדון דאיה מגידו. אז ככה: שבת בבוקר (10/04/2004) בחוסר חשק קמתי בשעה 8:10 בבוקר, אני צריך להתייצב במנחת מגידו בשעה 9:00. 8:50 עליתי על האופנוע נסיעה של 20 דקות ואני במנחת, איחור נסלח של 10 דקות, מתחת לסככה כבר מחכים התורנים של היום, מדריך תורן, אחראי קשר, טייס גורר. יושבים ומחכים לחברים הנוספים שיגיעו. בינתיים מלהגים על דה והה, 9:40 הגיעו עוד שני חברים, אמנם באיחור, אפשר להתחיל פעולה. הולכים להנגר, פותחים דלתות ומתחילים להוציא דאונים. סוחבים אותם ביד למרחק 50 מטר מההנגר עד המסלול. אני כחניך אמור לבצע המראות רכב כדי לתרגל המראות ונחיתות, ולכן אני לוקח את הטנדר של המועדון עם הכננת שעליו. נוסע לקצה מסלול ומתחיל לפרוס את הכבל שאורכו כקילומטר, בסוף הכבל אני מגלה שחסר חלק ומתחיל לתקן אותו, התיקון לוקח לי כמעט שעה, התחלה על צד שמאל. אני עושה בדיקה יומית לכבל לאחר הפריסה שלו, הכבל תקין ומוכן לגרירה. אני חוזר לחברים עוזר לדאון הראשון להתיישר על המסלול, ואז מתברר שיש בעיה במטוס הגורר, החברה מתקנים את הבעיה, עוד שעה של בוקר הולכת לטמיון, אנחנו מתקרבים לשעה 12 ועדיין אף דאון לא המריא, אחד המדריכים אומר שזה טוב בשבילינו כי ככל שעובר זמן הקרקע מתחממת וזה נותן סיכוי טוב יותר שנצליח להשאר זמן רב יותר באוויר. 12:15 סוף סוף המטוס מוכן והמראה ראשונה יוצאת לדרך, אחרי שעזרתי לממריא הראשון, הלכתי אל המדריך שלי ושאלתי מה התוכניות שלו, הוא ענה לי. נמריא בגרירת מטוס, ננחת בקצה המסלול ומשם נמריא בגרירת רכב. הסבר ביניים קצר: דאון הוא מטוס ללא מנוע. הוא יכול לשהות באוויר תודות לתופעת אקלים הנקראית טרמיקה, טרמיקה היא בעצם זרם אוויר עולה שנוצרת בגלל שהשמש מחממת את הקרקע, כאשר הטרמיקה מתנתקת מהקרקע היא עולה בצורה ספיראלית כמו מערבולת, ואנו עם הדאון כמו העופות הדורסים, מסתובבים בתוכה ועולים (לכן יש סיכוי גבוה שנפגוש עופות איתנו בטרמיקה). מכיוון שאין לדאון מנוע הוא ממריא באמצעות גרירת מטוס, או בגרירת רכב. המשך: אני מארגן לעצמי את מושב הדאון, בודק שהכל תקין, אני והמדריך מתחילים לסחוב את הדאון לעמדת המראה. המטוס מגיע, אני מבצע בד"ח לפני המראה, מתחברים למטוס, מתיחת הכבל, המראה, השעה 12:45. אני לא מאומן עדיין מספיק בהמראות מטוס, מרוכז כולי במטוס שלפני, שומר על הכבל מתוח בינינו. פתאום המדריך צועק לי, נתק ופנה ימינה, נתק ופנה ימינה! בפעם השניה (או השלישית) קלטתי, ניתקתי את הכבל מהמטוס, גובה 1500 רגל (נמוך יחסית). שיא הגובה שהייתי בו אי פעם עם דאון: 6000 רגל. פניה ימינה וטרמיקה חזקה לוקחת אותנו לגובה 7000 רגל, שברתי את השיא שלי (שיא ראשון גובה ). אנחנו יוצאים מהטרמיקה מעל צומת מגידו, שמים את האף צפונ-מזרחה לכיוון נצרת. שיא המרחק שהייתי בדאון אי פעם: נצרת. יש לנו גובה לטיול ארוך, עוברים את נצרת בקלילות, (שיא שני מרחק ) ממשיכים לכיוון הגלבוע, לקראת הגלבוע, זרמי אוויר יורדים חזקים, אנחנו מאבדים גובה, אני מוסיף מהירות בכדי לברוח מהמקום הזה, מעל הגלבוע אנחנו בגובה 4800 רגל מוצאים טרמיקה חזקה, ושוב עולים, הפעם ל7500 רגל, ממשיכים מזרחה לכיוון בית שאן, באופק רואים את ירדן, בצד שמאל הכינרת, היא נראית כמו בריכת שחיה גדולה מהגובה הזה, קצת לפני בית שאן המדריך מחליט, אנחנו רחוקים מידי, עושים אחורה פנה ושמים את האף על מגידו, בדרך חזרה , יש לנו טרמיקות אבל אנחנו מוותרים עליהן ומנצלים אותן לטיסת דולפינים, בדרך הזו אנחנו מאבדים רק 1000 רגל. אנחנו שוב מעל מגידו, 6000 רגל, מה עכשיו? המדריך מזהה עננים רחוקים, טוס לעננים הוא אומר לי, העננים מעל אום-אל פחם, אני טס לעננים, ומתחת לענן הראשון מוצא טרמיקה חזקה שוב, מסתובים, מסתובבים, מסתובבים, ועולים עולים עולים, מתחתינו מסתובבות שני חסידות, הן יודעות לעוף יותר טוב והן עוקפות אותנו בגובה תוך שתי דקות. הפעם הגענו ל 8200 רגל הרווחנו 300 רגל בערך בכל סיבוב, נפרדים מהחסידות, שמים את האף מערבה לכיוון יקנעם. עוברים את יקנעם ומתקרבים לכרמל, קו החוף נפרש לפנינו באופק, מראה מדהים, בשלב זה הבקר מהקרקע מודיע לנו שאסור לנו לטוס כאן(הוא רואה אותנו במכם שלו), עושים אחורה פנה וחוזרים. המדריך שואל אותי אם זה מספיק לי, אני עונה "אף פעם לא מספיק לי". כנראה בכל זאת זה היה מספיק כי הוא ענה "טוב אז בוא נלך לנחות". אני שם את האף על מנחת מגידו, אני בגובה 4800 רגל מתקרב למגידו, וכל הדרך כמעט יש טרמיקות שמרימות אותי, אני פותח מעצורי אוויר,בכדי לאבד גובה מהר, נכנס להקפה, מדווח ברדיו, עדיין בעודף גובה, אני עושה הקפה גדולה, (כאן יש לציין אני עדיין לא סוליסט בגלל הנחיתות שלי). צלע סופית, ציר מסלול לפני, מהירות תקינה, סחיפה טיפה לשמאל, אני מתקן בזמן, שבירת גלישה, הצפה, נחיתה רכה, יששש!!. זמן הטיסה המירבי שלי עד היום היה 1:30. עכשיו השעה 15:15 כלומר הטיסה הזו היתה 2:30, שיא שלישי זמן שהיה באוויר .

שלום. טוב אז רציתי לראות, האם יש עוד אנשים שמתעניינים בדאיה (כמובן בדאונים ) בקהילתנו הקטנה. כמובן שאני מנסה לנסות ולחשוף בפניכם עוד פנים של התעופה הכללית. אם מישהו מתעניין בעסק, אשמח לעזור לו... ובכלל אשמח לעוד אנשים שצטרפו לעסק המעניין והמאתגר הזה. החלטתי להוסיף מספר קישורים לנושאים הקשורים בדאיה. חלק מהקישורים הגיעו מפורום FRESH באדיבותו של CYANIV נתחיל, קישור לאתר של דברים לדאונים לFS (התקבל מאיתי2): http://www.fszwever.com תמונות מראשית הדאיות בישראל: http://www.geocities.com/colosseum/fiel ... index.html אתר שלם עם סיפורי ויומני טיסה: http://students.sivan.co.il/rivkar/ אתר מועדון דאיה מגידו: http://www.yan.co.il/~mgc אתר מועדון דאיה בתימן, מועדון דאיה נגב: http://www.negevgliding.com סימולטורים לטיסה בדאון: Flight Club http://www.danb.dircon.co.uk/hg/hg.htm SFS http://www.sfspc.de/index_e.htm אני אשרשר לכאן מידי פעם סיפורי טיסה של אנשים ששולחים לי (כמובן לאחר שביקשתי את רשותם ). אני גם העדכן את זה מידי פעם, אם כמובן אקבל תגובות שזה בכלל מעניין אותכם חבר'ה. רוב הקישורים הם מפורום תעופה אזרחית בפראש: http://www.fresh.co.il/dcforum/dcboard. ... n&archive= להשמע.

שאדי מזל טוב! באמת נחמד! רק תחזיר את רמת הגולן לישראל :? :cry: יש לי סיוטים בלילה בגללך :wink:

תגיד לי, אתה מנסה לגרום לי רגשות אשם??? :oops: :cry: אני יודע לאן אתה חותר :oops: טוב באמת הגזמתי יאללה עד סוף השבוע, זה אצלך בכיס...

אני רק רוצה להגיד שנורא נהנתי להכין, לתכנן, לארגן, ולבצע את כל הקשור באירוע. כמו שאמרתי, חבל על מיעוט המשתתפים. אני באמת גאה בכל אחד ואחד מהמשתתפים שמראים רמת טיסה מעולה! תודה באמת לכל הפקחים (שמותיהם צוינו בהתחלה). צפו לעוד אירועים בסגנון, תעקבו, פרטים יגיעו בהמשך. או כמו שאומרים בתנועה:"עלו והצליחו-עלו נעלה!!!"

אני חייב לציין שחגי היה מעולה!! אני מוריד בפניו את הכובע. הוא ואבי דודאי היו פשוט כנף אל כנף במשך כל הטיסה, ואני חושב ששניהם תותחים! היה אחלה, נחמד לראות שיש כמה חבר'ה רציניים בחטיבה, וכל משתתפי המירוץ הצליחו לסיים את המסלול! אפילו בלי להתברבר יותר מידי. חבל שמתוך 19 נרשמים התייצבו למירוץ רק 8 טייסים. ממש חבל ועכשיו למספר תמונות מהמכ"מ: החבורה: צפו לעוד אירועים בסגנון. להשמע.

יפה קוסטיה :wink: תשובה מלאה.