Amon Schneider

איתי ויורם, ראשית - לזעוק תמיד רצוי (רק בצורה ראויה...). כל ארוע מסוג זה שיעבור אצלנו - רצוי ומבורך. הארוע מרשים מאוד, והארגון למופת. היו עשרות תנועות השנה על כל לג. אני נוהג להשתתף כל שנה באו"ק כחול לבן, ואני בד"כ לבד. השנה הצטרפו לחלק מהטיסות חברי TFC הנאמנים. לא מאמין שיש כאן עניין פוליטי (ויכול להיות שאני טועה) אלא קצת יותר יחסי ציבור. כדי ליצור קשר עם הצוות המארגן ולנסות להשפיע עליהם לעבור כאן שוב. האוסטרלים מאוד משתפי פעולה מנסיוני. אשמח גם לסייע אם תרצו. אמון

שלום לכולם, סיימנו עם המסע המרתק לאורך מסית הברזל הטרנס-סיבירית, ותודה ליעקב שהוביל את המסע. אנו שמים פעמינו לקמצ'טקה, שם נסייר במשך מספר שבועות. בשנת 1991, לאחר קריסתה של ברית המועצות, מערביים וזרים אחרים הורשו בפעם הראשונה בלמעלה מחצי מאה לבקר בקמצ'טקה, אחד האזורים המסתוריים ביותר של האימפריה הסובייטית לשעבר. קמצ'טקה הוא חצי אי ארוך 900 ק"מ בערך בגודל של קליפורניה, אך רק 400,000 אנשים הורשו לגור שם, וכולם עם אישורים צבאיים מיוחדים. הסיבה לסודיות הייתה מיקומה המזרחי של קמצ'טקה: מערבית לאיים האלאוטיים, חצי האי היה קרוב מספיק כדי לצותת לארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה. בעוד קמצ'טקה הייתה אפופה בחשאיות צבאית, אוכלוסיית בעלי החיים שלה נשארה לפרוח. ניתן למצוא שם דובי גריזלי, עשרות מיליונים של דגי סלמון בנחלים ונהרות, שחיו שם באין מפרע במשך אלפי שנים. קמצ'טקה היא גם אחד מחמישה אזורים גיאותרמיים הגדולים בעולם, חלק מ "טבעת האש", עם יותר מ -200 הרי געש, 30 מהם פעילים. מיעוט שדות התעופה בקמצ'טקה, והנגישות לאתרים, הכתיבו את המסוק כאמצעי התחבורה הנפוץ בקמצ'טקה. ע"פ רוב, מסוקים סובייטיים ישנים מסוג Mi8. אנו נבצע את הסיורים במסוק, דבר שיאפשר לנו לנחות כמעט בכל נקודה שנרצה. בתכנית: הרי געש פעילים, גייזרים, אגמי חומצה, שדות תעופה סובייטיים נטושים ובסיסי צוללות סודיים. מי שמעוניין להצטרף אלינו לסיור, שישאיר לי הודעה בפרטי ואעביר אליו תדריך מפורט (אין סיבה ליגע את כל הפורום...) השבוע נטוס בנתיב מסחרי רגיל לבירת חצי האי - פטרופבלובסק. את הסיור עצמו נתחיל בשבוע הבא. תכנית הטיסה השבוע: UHWW DOLMA B356 TD R810 KERET W293 AKOLA B916 LANRI B915 UB G73 SAMIK UHPP לינק ל SKYVECTOR: http://skyvector.com/?ll=49.16733860522104,140.35253906690352&chart=304&zoom=10&plan=A.UH.UHWW:F.UH.DOLMA:N.UH.TD:F.UH.KERET:F.UH.AKOLA:F.UH.LANRI:N.UH.UB:F.UH.SAMIK:A.UH.UHPP גובה טיסה – אי זוגי הטיסה ארוכה, כשעתיים וחצי (1,240 NM), אנחנו נמהיר את הסימולטור בגובה שיוט, נקודות מדויקות ימסרו בהמראה. שעון – אור יום באזור בשעות שאנחנו נטוס. שימו לב – במידה ויעלה פיקוח באזור– יש להיות מוכנים עם טבלאות היפוך. הם עובדים במטרים ולא ברגלים. סינרי dalcontrol.ru/airports/uhww.html המראה ב 2130 מקומי. להישמע, אמון

amon@orshanir.com

הסיור באפריקה הסתיים, ואנחנו מפנים את החרטום מזרחה, לחציית האוקינוס ההודי בואך סומטרה. משם כבר נראה לאן נמשיך. אבל רגע לפני, יש לי עוד חוב קטן לאפריקה. בסוף שנות ה-70, קמה לה להרף עין מדינונת קטנה באפריקה. ביאפרה. לניגריה, ממנה נתבדלה, העניין לא כ"כ נראה, והם החליטו לגדוע את העניין בעודו באיבו. אז הם פשוט ניתקו 7 מיליון איש מגישה למזון ולתרופות. העולם, כרגיל, עמד הצד וצפה, כאשר היה מי שסיפק נשק לאלו, ומי שסיפק לאלו, שום דבר לא השתנה מאז. אבל היה קומץ של אנשים שבכל זאת היה להם איכפת, והחליטו לעשות מעשה. הם ארגנו רכבת אוירית שמידי לילה העבירה שמונים טון של מזון ותרופות לאזרחים הנצורים. מעטים יודעים שגם אנחנו (באופן מאוד לא רישמי), סייעה בהפעלת הרכבת ההומניטרית הזו. היום, 40 שנה אחרי, כאשר לנגד עינינו, טובח נשיא מדינה באלפים מבני עמו, והעולם שוב יושב על הגדר, אולם מתאים יהיה לשחזר את אותו המבצע. הרפובליקה של ביאפרה הייתה מדינה קצרת ימים, שמרדה בשלטון ניגריה והתקיימה בין 1967 ל-1970 בדרום מזרח ניגריה, תוך מלחמה אכזרית בשלטון המרכזי. רק מדינות מעטות - הכירו בעצמאות ביאפרה, אך מדינות נוספות סיפקו לה סיוע צבאי חשאי, ואף ישראל העבירה לה נשק שלל שנתפס במלחמת ששת הימים. ההסגר שהטילה ניגריה על ייבוא סחורות לביאפרה הוביל בסופה של המלחמה לאסון הומניטרי נורא. מספר המתים במלחמה, ברעב ובמחלות מוערך במיליון. בינואר 1966 כשל ניסיון הפיכה צבאית של קצינים מבני האיגבו בממשלת ניגריה. הניסיון הוביל למעשי טבח בבני איגבו בצפון ובמערב המדינה, ומאות אלפי בני איגבו נמלטו לאזורי המוצא שלהם. ב-30 במאי 1967 הכריז המושל המקומי על פרישת המחוז מניגריה, ועל הקמת מדינה עצמאית שבירתה אנוּגוּ. ימים אחדים לאחר הכרזת העצמאות פלש צבא ניגריה לביאפרה, ובמהרה דחק את הביאפרים לאזורי האיגבו בלבד, צר עליהם מכל העברים והחל להדק בהדרגה את טבעת המצור. המתקפה המכרעת החלה בדצמבר 1969. ב-13 בינואר נחתם הסכם כניעה לכוחות הניגרים וב-15 בינואר בוטלה באופן רשמי הרפובליקה של ביאפרה. היה זה אחד ממבצעי הסיוע הסודיים שישראל לקחה בהם חלק – במשך שנה וחצי הוטסו עובדי התעשייה האווירית בחשאי לאפריקה, ברכבת אווירית של מזון ותרופות למיליוני תושבי ביאפרה הנצורים. בסוף שנת 1968, פנתה חברת התעופה השווצרית בלאיר לתעשייה האווירית, לסייע בהקמת צוות תחזוקה כדי להשתלט על המפלצת הגדולה-C-97 STRATOFREIGHTER . הצלב האדום שכר את שרותיה לספק מזון ותרופות כדי להציל את חייהם של כמה מיליוני אנשים נצורים הגוועים ברעב בביאפרה. חברת Balair, חברת הבת של סוויסאייר, שנבחרה על-ידי הצלב האדום כדי לנהל את מבצע ההצלה רצתה להשתמש באמצעי תובלה הגדולים ביותר שניתן להשיג באותה תקופה עבור המשימה. מטוסי ה 6/7DC שברשותם לא היו גדולים מספיק כדי לשאת את כמויות המזון והתרופות הדרושות עבור פעולה זו. הבחירה נפלה על מטוסי ה 97C (סטרטוקרוזר) והלוקהיד קונסטליישן. את הסטרטוקרוזרים הפעילו באותה התקופה רק שתי מדינות, ארה"ב וח"א הישראלי. האמריקאים לא אישרו את הפעולה, אולם לא מנעו מצוותים אזרחיים מתנדבים להפעיל את המטוסים ש"נתרמו" ע"י המשמר הלאומי האמריקאי. נקודת התורפה הייתה תחזוקת המטוסים. ניסיון של שנים היה נחוץ כדי לאשר ולהסמיך טכנאי מטוסים כאלה. כמו כן, נדרשה תמיכה לוגיסטית מיוחדת על מנת לטוס ללא הפסקה לילה אחרי לילה. טכנאי התעשייה האוירית התאימו בדיוק למשימה. היתה זו גם בעיה ענקית לאתר מסלול נחיתה והמראה בשטח ביאפרה. ניתן היה לבצע את הטיסות רק בלילה, בזמן שטייסי ה מיג 15 הניגרים חששו להמריא. לבסוף נמצאה דרך רחבה, סמוך לעיר בשם ULI , ארוכה מספיק לשימוש המטוס הכבדים. הטיסות ל ULI פעלו אחרי השקיעה בחושך מוחלט. תחנת הבסיס היתה בשדה התעופה Cotonou דהומיי (כיום-בנין) באפריקה, קרוב לגבול הניגרי. חמש טיסות היו מופעלות כל לילה לביאפרה, 16 טון של מזון ותרופות בכל טיסה, תוך כדי נחיתה והמראה בחשכה. מספר תאונות אירעו במהלך המבצע, כגון מטוס שחזר ללא מדחף, אחר נחת על הבטן כי הטייס שכח להוריד גלגלים לנחיתה וכיו"ב. כל לילה חזרו כמה מהמטוסים עם חורי קליעים בגוף המטוס. אנו נשחזר את הטיסה בנתיב קוטונו-אנוגו. לא נטוס מתחת לרדאר, ולא ננחת בלב הג'ונגל, בחשכה. מי מאיתנו שמעוניין בכל זאת לשחזר מעט מרוח התקופה, יכול לבצע את הטיסה בסטרטוקרוזר המדהים של A2A (בתשלום) או בקונסטליישן, מודל מעולה, חינמי: http://www.flightsim...ight&fid=107598 http://www.flightsim...ight&fid=107599 הנתיב: נמריא משדה התעופה בקוטונו, בנין, ונטוס מזרחה, כאשר אנחנו עוקפים את לגוס מצפון. נמשיך ונחצה את נהר הניגר העצום, בואך שדה התעופה של אנוגו, בירתה לרגע של רפובליקת ביאפרה. DBBB LAG OK BC DNEN כ 315 מייל ימי. דפיות: http://dl.dropbox.co...6/DBBB-DNEN.pdf סינרי: http://www.flightsim...ight&fid=138786 המראה ב 2130 מקומי. להישמע. אמון

נכון. רק שבדפיות, מצויינים תדרים אחרים. תדר ה VOR בFSX הוא 114.70 תדר ה ILS במסלול 28 הוא 109.9, אם התקנת את הסינרי. בשדה הדיפולטי אין ILS הבדיקה הטובה ביותר למי שעדיין בספק, היא, להעלות את הסימולטור בשדה, ולבדוק ב MAP מה מופיע בפועל.

**עדכון** דור הציע מסלול חילופי, ארוך מעט יותר אולם מאפשר ניווט IFR בין משואות. המסלול החדש מעודכן למטה תדר ה VOR בשדה (FSX) אינו כפי כמעודכן בדפיות. התדר בפועל הוא 114.70 גם תדר ה ILS במסלול 28 הוא 109.9 (למי שהתקין את הסינרי שמופיע למטה) ולא כפי שמופיע בדפית. לידיעתכם. איי פוקלנד הם ארכיפלג של 776 איים בדרום האוקיינוס האטלנטי הנמצאים במרחק 480 קילומטרים מחופה הדרום מזרחי של ארגנטינה. הם מהווים טריטוריה בעלת שלטון עצמי של בריטניה אך ארגנטינה טוענת לשליטה בהם מאז חידוש השלטון הבריטי באיים ב-1833. בירתם היא העיר סטנלי. ב-2006 נמנו באיים 2,478 תושבים, מלבד יותר מ-1,700 אנשי סגל הבסיס הצבא הבריטי הממוקם באי. רובם הגדול של התושבים מתגורר בבירה, סטנלי, היישוב העירוני היחיד. שאר התושבים גרים בחוות ובכפרים קטנים. האוכלוסייה צעירה יחסית: 79% מתושבי האיים הם בני פחות מ-55. מאמצע המאה ה-18 הפכו האיים למקור סכסוך מתמשך בין בריטניה, צרפת וספרד. בשנת 1833נתפסו האיים על ידי בריטניה ויושבו על ידיה. ב-2 באפריל 1982 פרצה מלחמת פוקלנד בין בריטניה לארגנטינה. למשך זמן קצר השתלטה ארגנטינה על האיים, וטענה לבעלות היסטורית עליהם. ב-14 ביוני הסתיימה המלחמה בניצחונה של הממלכה המאוחדת, והאיים חזרו לריבונות בריטית. אנחנו נחזור עצמאית במהלך השבוע לאושואייה, משם נצא לאיי פוקלנד. הנתיב SAWH KEXOP UW42 GRA UW46 MTP EGYP/425nm דפיות SAWH http://www.fscharts.com/?action=search& ... &term=SAWH EGYP http://dl.dropbox.com/u/9306216/EGYP.pdf סינרי SAWH http://www.flightsim.com/vbfs/content.p ... fid=133980 EGYP http://www.flightsim.com/vbfs/content.p ... fid=141412 המראה ראשונה ב 21:30 מקומי. להישמע.

***עדכון*** אהרון בדק אמש והיה מזג שלא היה מאפשר טיסה (ראות 0, רוח 51 עם משבים 65) הבוקר נרגע. בכל מקרה, מציע לתכנן שדה חילופי – SAWB (כ 130 מייל דרום מזרח) ודלק בהתאם (גם לחזרה ליבשת במקרה קיצון...) סינרי - http://www.flightsim.com/vbfs/content.p ... fid=133984 דפיות מעודכנות ב DROPBOX השבוע נחצה את האוקיינוס הדרומי, נעבור מעל מעבר דרייק המפורסם, וננחת באי המלך ג'ורג' ה3 אשר באנטארקטיקה, היבשת החמישית. התוכנית היא לבקר שם לאחר מכן בעוד יעד אחד, לטוס מעל הקוטב הדרומי , ולהצפין חזרה לבואנוס איירס, משם נחצה את האטלנטי ליבשת אפריקה. אנטארקטיקה אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ. בשטח של כ-14,000,000 קמ"ר. אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר בעולם, ורובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה. באנטארקטיקה אין תושבי קבע מפאת תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מתחזקות תחנות מחקר, שחלקן מאוישות כל השנה וחלקן מאוישות רק בקיץ. היעד אוכלוסיית האי מוגבלת לתחנות מחקר השייכות לכ 10 מדינות שונות כאשר רובן מאוישות באופן קבוע. מארש, תחנת צ'ילה אשר בתחומה ננחת, מופעלת ככפר קבע עם מסלול המראה, בנק, וסניף דואר. פעילות תיירותית מיוחדת מתקיימת במהלך הקיץ, כולל מרתון השנתי, המכונה "מרתון אנטרקטיקה". הנתיב SAWH HORNO UW100 KRILL UW56 KAGEN SCRM/532nm הציוד המומלץ טורבו פרופ, למרות שזו אינה טיסה קצרה במיוחד. אפשר לטוס גם בסילון קטן, אולם יש להביא בחשבון כי מסלול הנחיתה הוא מסלול חצץ (באפריקה נוחתים חופשי במסלולים אלו עם 727 ישנים ומרימים סופת חול....) דפיות SAWH http://www.fscharts.com/?action=search& ... &term=SAWH SCRM https://www.dropbox.com/sh/cvxknc82h9gsny5/0-dWqmltdW סינרי חינמי ל FSX- http://www.flightsim.com/vbfs/content.p ... fid=133980 בתשלום, מומלץ ביותר למי שמעוניין להעצים את חווית הטיסה בקצה הדרומי ביותר של העולם: http://www.aerosoft.com/cgi-local/us/ib ... owd,,12123 המראה ב21:30 מקומי - כרגיל. להישמע.

מוסיף את ה"חמישה גרוש" שלי לדיון: כל אחד רשאי להשתמש בנתיב המוצע, או לבחור נתיב אחר. ההמלצה היחידה שיש ליישמה בקפידה, היא המראה משדה המוצא ונחיתה בשדה היעד... שני המקורות שהוזכרו למעלה ראויים וכשרים. השיקול היחידי בעל משמעות, הוא, שיש לוודא שהנתיב "מתחבר" ל SID תקף. מצאתי שלא בכל המקורות זה קיים תמיד.

אנו ממשיכים השבוע לאסונסיון בירתה של פרגוואי. אוכלוסייתה של אסונסיון מעל 500,000 איש. שטחה המטרופוליטני, כולל מספר ערי לווין בם גרים בנוסף, יותר ממיליון וחצי תושבים. העיר היא מושבה של ממשלת פרגוואי, ומרכזה התעשייתי והתרבותי של המדינה כולה. התעשייה בעיר מתמחה בייצור הנעלה, טקסטיל, ומוצרי טבק. אסונסיון היא אחת הערים העתיקות בדרום אמריקה, וקרויה "אם הערים" מכיוון שממנה יצאו משלחות קולוניאליות רבות שייסדו ערים ברחבי היבשת (כמו ייסודה בפעם השנייה של בואנוס איירס). העיר נוסדה ב-15 באוגוסט 1537 על ידי הספרדי חואן דה סלסר, וגונזלו דה מנדוסה, בשם "נואסטרה סניורה דה לה אסונסיון" שלאחר מכן התקצר ל"אסונסיון". הנתיב: SLLP SID ARPIS UW6 SALBA UL797 SUR UA320 UKELA DCT SGAS אורך הנתיב – כ 800 מייל ימי דפיות: SLLP http://www.firbolivia.org/descargas/SLLP%20Cartas.pdf SGAS http://www.scribd.com/doc/14114187/SIDs-AICs-SGAS המראה – 21:30 מקומי. להישמע.

השבוע, נקדים את הטיסה השבועית ליום רביעי בגין החג. תעלת פנמה היא תעלת ספנות חשובה החוצה את מצר היבשה בפנמה שבאמריקה המרכזית, ומחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. בניית התעלה הייתה אחד האתגרים ההנדסיים הגדולים והקשים ביותר אי פעם. התעלה השפיעה רבות על השיט בין שני האוקיינוסים, שכן ספינות לא צריכות יותר לשוט במסלול הארוך מסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן. לאחר השלמת בניית התעלה, מרחק השיט הנדרש, לדוגמה, מניו יורק לסן פרנסיסקו, קטן ב-13,000 קילומטר ממרחק השיט שנדרש קודם לכן בנתיב המקורי סביב אמריקה הדרומית. אף שהרעיון המקורי של תעלה בפנמה הועלה לראשונה כבר במאה ה-16, הניסיון הראשון לכריית התעלה החל רק בשנת 1880 על ידי יזמים צרפתים, בניצוחו של פרדיננד דה לספס, והסתיים ב-1889 מבלי שהושלם. העבודה התחדשה ב-1904 על ידי ארצות הברית, והתעלה נפתחה לשיט בשנת 1914. בניית התעלה, שאורכה 77 קילומטר, הייתה רצופה בבעיות שונות, כמו מפולות בוץ ואף פרוץ מחלות שונות (בעיקר מלריה וקדחת צהובה) בקרב עשרות אלפי בוניה. על פי ההערכה, יותר מ-27,500 עובדים מתו במהלך ניסיונות הבנייה השונים. מאז פתיחתה, מהווה התעלה נתיב מרכזי בספנות הבינלאומית. מדי שנה עוברות בתעלה יותר מ-14,000 ספינות, הנושאות יותר ממאתיים מיליון טונות סחורה. מפתיחתה ועד לסוף שנת 2002 עברו בתעלה יותר מ-800,000 ספינות שונות. התעלה מספקת כ-% מהכנסותיה של פנמה באופן ישיר או עקיף. התעלה מורכבת משני אגמים מלאכותיים, מספר תעלות מלאכותיות וכן מספר קבוצות של תאי שיט. אגם מלאכותי נוסף, אגם אלחואלה, משמש כמאגר מים לתעלה. מאפיין מרכזי בתוכנית התעלה נובע מהפרשי גובה. במרכז נתיב התעלה שטח קרקעי גדול, אשר גבוה בכ-26 מטר מגובה פני הים. לצורך זה מועלות הספינות בחלק הראשון של מסען בתעלה באמצעות תאי שיט עד לגובה זה, ומורדות חזרה לגובה פני הים, שוב באמצעות תאי שיט, בחלק האחרון של מסען. נמריא משד"ת מרקוס גלברט (MPMG), המשמש בעיקר לטיסות פנימיות בפנמה, ונצא כיוון דרום-מזרח לאוקיאנוס השקט. נטפס לגובה 1500 ונחוג צפונה מעל השפך. נוכל לזהות בקלות את תנועת האוניות ואת תאי השיט העצומים במוצא התעלה. נמשיך בכיוון כללי צפון-מערב, ונעקוב אחרי תוואי התעלה עד לאגמים הגדולים. מעל האגם הגדול הראשון, נפנה מעט מזרחה ונתייצב בכיוון 320 בערך. זה יביא אותנו עד למוצא התעלה לאוקיאנוס האטלנטי. שוב, נוכל לראות את תאי השיט בצד זה של המעבר. בצידו המזרחי של המפרץ, נזהה שדה תעופה קטן, (MPFS), נכנס להקפה בהתאם לרוח וננחת. הטיסה בכללי VFR. סינרי של פנמה ובעיקר התעלה ניתן להוריד ב: http://flightsim.com/kdl.php?fid=161960 דפיות: MPMG http://vatca.net/files/mpmg.pdf MPFS http://www.fscharts.com/index.php?actio ... =1&event=1 המראה ב 21:30 מקומי, כרגיל. להישמע.

לאחר אתנחתא שלקחנו על מנת לקחת חלק בארוע החטיבה לאינסברוק בשבוע שעבר, אנו ממשיכים השבוע למרכז אמריקה, לפנמה. הרפובליקה של פנמה היא המדינה הדרומית והמזרחית ביותר באמריקה המרכזית. המדינה שוכנת לחופי הים הקריבי והאוקיינוס השקט וגובלת ביבשה בקולומביה ובקוסטה ריקה. כפועל יוצא ממיקומה על נתיב עיקרי של הסחר הבינלאומי, כלכלת פנמה מתבססת במידה רבה על מגזר השירותים, ובכלל זה ענפי המסחר, הבנקאות, הביטוח והתיירות, וכן הפעלת התעלה המפורסמת, עליה נרחיב יותר לקראת טיסתנו המתוכננת מעליה ושירותים נלווים. ענפי החקלאות העיקריים בפנמה הם בננות, אורז, סוכר, קפה, בקר וחסילונים. ענפי התעשייה העיקריים הם בנייה, זיקוק סוכר, מבשלות, וכן מלט וחומרי בנייה. הנתיב: SVMI MIQ A315 ATONO G427 PBL UA553 TBG MPTO דפיות: SVMI - http://www.fscharts.com/?action=search& ... &term=svmi MPTO - http://www.costaricaaviation.com/charts/charts.html אורך הנתיב כ 793 מייל ימי. המראה ראשונה ב 21:30 מקומי. להשמע.

תודה משה. תוספות מבורכות בהחלט. ביצעתי "ניסוי כילים" אתמול בלילה. הניווט בין השדות פשוט למדי (רואים כמעט מכל נקודה את הנקודה הבאה) והאתגר הוא בנחיתות המורכבות... הסינרי חיוני. לשואלים בקשר עם הציוד, אז הברון בהחלט מתאים, אם כי הציוד המומלץ הוא הDH6 או האיילנדר. במיוחד ב SABA, המטוס צריך לדעת לעצור כמעט במקום. להתראות הערב.

האי הקריבי הצרפתי סנט-בארת (St Barth) ממגנט את הסופר-עשירים. הנסיכה קרולין ממונקו תופסת כיסא ליד אחד משולחנות העץ הפשוטים בחול, איש החניה מחנה את הג'יפ הצהוב של רוברט דה נירו, וממקומו ליד הבר המוצל, מביט הרווק המבוקש הרוזן מדרטמוט בהערכה רבה על שתי יפהפיות שעושות פוזות על החוף. בוטיקים שיקיים ובתי קפה מפוזרים סביב הנמל שטוף השמש שבו עוגן צי יאכטות. הנוף, בתים בגוני לבן ופסטל, עם גגות רעפים אדומים, שייך לחוף התכלת בריביירה הצרפתית, השמש זורחת כל הזמן, מלבד בעונת ההוריקנים, סביב ספטמבר. האי הקטן סנט ברתולומי יחד עם סנט מרטין, יוצרים את מה שמכונה "הרובע (arrondissement) של גואדלופ", שהוא חלק מצרפת. מי שמבקש לבקר באי צריך להתמודד גם עם טיסה קשה, באגרופים קפוצים מאימה. גישת הנחיתה מוגדרת כאחת הקשות בחצי הכדור הצפוני. הטייס צריך לכוון את המטוס לפסגת הר, לטוס במורד המדרון שלו, ואז לנסוק בחדות ולנחות על המסלול הקצר. לא כולם מצליחים לעשות את זה, ולדייגים המקומיים יש זכויות מעוגנות בחוק, המאפשרות להם לדלות חפצים ממטוסים שנפלו במפרץ סנט ז'אן. בקישורים הבאים, ניתן להתרשם מדוגמא קלאסית לכך. יקר כאן ואכן, מסעדות האי מממשות את השאיפה לחיים טובים, ומדי יום מוטסים מפריס כל אותם רכיבי מזון שלא ניתן לשלוף אותם מהים. רמת הביקוש כל כך גבוהה עד שההזמנות לסוויטות ה-1,000 דולר ללילה שלו מתקבלות רק מאלה שהלקוחות הקיימים ממליצים עליהם. והלקוחות הם אנשים כמו גווינת פלטרו, דיאנה רוס, בראד פיט, ומג רייאן, סנט בארת הוא כל כך יקר, עד שצ'רלס וור ניקול, היו"ר לשעבר של רשת המלונות "ריגל הוטלס", אומר שהוא צריך למכור חברה בכל פעם שהוא מגיע לביקור. אפשר להבין מדוע. עבור וילה יכול סוכן הנדל"ן המקומי לדרוש 25 אלף דולר לשבוע, פלוס טיפים לצוות. תמונה של המסלול מנתיב הגישה: Uploaded with ImageShack.us קישורים לסרטוני נחיתה: אחרי שהחזרנו את העינים לחורים, שילמנו על הקולה הקרה היקרה ביותר ששתינו אי פעם (את הקרואסון כבר לא יכולנו לממן...), נמריא דרומה למדינה הסוברנית הקטנה ביותר ביבשת אמריקה – סט. קיטס. המדינה פרושה על פני שני איים קטנטנים, שהיו אתר ההתיישבות הקולוניאלית הראשונה של האנגלים והצרפתית באינדים המערביים. נרגע בנחיתה מסודרת בשדה התעופה הבינלאומי בראדשו, נתדלק ונמשיך לסט. אסטטיוס, לנגיעה, והלאה לאתגר הבא – סאבא. האי הזעיר SABA, הינו חלק מקבוצת האיים האנטיליים ההולנדים. האי הוא פשוט הר המזדקר ממימי האוקיינוס, ובקצהו, גולח סלע באורך של כ 400 מ'. זהו מסלול הנחיתה המסחרי הקצר ביותר בעולם (לוקלה, לדוגמא, הוא באורך של 600 מ'). הנחיתה דומה לנחיתה על נושאת מטוסים, מאחר ובשני קצותיו, צוקים תלולים. אני מצרף תמונה לדוגמה: Uploaded with ImageShack.us קישורים לסרטוני נחיתה: http://www.flightlevel350.com/aviation_ ... hp?id=3324 http://www.youtube.com/watch?v=C3RmsJb2 ... re=related מסאבא, נמריא חזרה לסט. מארטין. הנתיב: TNCM TFFJ TKPK TNCE SABA TNCM אנחנו טסים ב CLASS E והגובה בשיוט חייב להיות מעל 2500 רגל. תכנית הטיסה המפורטת: ל TFFJ – אזימוט 131 מגנטי, 17 מייל ימי משם ל TKPK – אזימוט 183 מגנטי, 36 מייל ימי משם ל TNCE – אזימוט 321 מגנטי, 18 מייל ימי משם ל SABA – אזימוט 316 מגנטי, 17 מייל ימי וחזרה ל סט. מארטין (TNCM) – אזימוט 028 מגנטי, 25 מייל ימי. ציוד מומלץ – חד עד דו מנועי קל. סט. בארת' וסאבא מתפארים במסלולים הקצרים ביותר בעולם.... סינרי מומלץ: FLYTAMPA - MAARTEN COMPLETE. הופך את הטיסה באיזור לחוויה מיוחדת. דפיות: סט. בארת': https://www.sia.aviation-civile.gouv.fr ... 2.TFFJ.pdf לתשומת לבכם: המסלול ב סט. בארת' הוא 2400 רגל. המסלול בסאבא הוא קצר אף יותר, כ 1200 רגל בלבד. לשדה אין דפיות. ניתן לקרוא תאור ממקור ראשון של טייס שהיה עושה את הקו לאיים באופן קבוע: http://www.flytampa.org/forum/viewtopic.php?t=2259 השדות האחרים ומפת המסלול: http://dl.dropbox.com/u/9306216/Carribian%20Tour.pdf המראה: 21:30 מקומי. להישמע.

ערב טוב לכולם, יהיה לנו פיקוח ביציאה. לידיעתכם.

השבוע נצא כיוון דרום מערבה, לאיים החמימים שבקריביים (לאזן את החורף המתחדש ובא בימים הקרובים). קינגסטון (Kingston) היא בירת ג'מייקה. העיר ממקומת בחלקו הדרום מזרחי של האי, ומתגוררים בה כ-600,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת 1692 על ידי מתיישבים בריטיים, לאחר שרעידת אדמה הרסה את בירת המושבה הקודמת פורט רויאל - (בצרפתית: "נמל המלך"). קינגסטון הפכה לבירה האדמיניסטרטיבית של ג'מייקה בשנת 1872, והפכה לבירת המדינה ב-1962, כאשר ג'מייקה זכתה בעצמאות. רעידת אדמה ב-14 בינואר 1907 גרמה לנזק רב בעיר ולמותם של למעלה מאלף תושבים. הנתיב: KMCO DCT OHENU J53 PHK J81 HEDLY J53 BRIKL J81 DHP A509 URSUS UA301 SAVEM STAR MKJP גובה טיסה - זוגי אורך הנתיב כ- 685 מייל דפיות: KMCO - http://www.pilotfriend.com/flightplanni ... plates.htm MKJP - http://kingston.vatcar.org/mkjscharts.html סינרי: KMCO http://flightsim.com/kdl.php?fid=150792 MKJP http://flightsim.com/kdl.php?fid=140965 המראה - 21:30 מקומי להישמע.

שלום לכולם, תדריך בזק לאור המועד הקרוב של הטיסה המתוכננת: טיסת IFR בדורם מזרח ארה"ב, מניו אורלינס לאורלנדו פלורידה. הנתיב: KMSY DCT HRV J37 SJI J2 DEFUN Q104 PLYER J41 PIE STAR KMCO גובה טיסה - אי-זוגי טווח: 572 מייל בקרוב דפיות: http://www.fltplan.com/AwMainToApproach ... CH&end=end המראה כרגיל, 21:30 מקומי. להישמע.

השבוע אנו חוזרים לסיבוב נוסף באלסקה, הפעם בעונת החורף. נמריא מסיאטל, שם טיילנו בחודש האחרון ל Ketchikan אותה כבר ביקרנו בסיבוב הקודם, והיא נקודת פתיחה מצוינת לסיבוב הנוכחי. נוסף לשדה התעופה הבינלאומי הקטן, יש בה גם שדה תעופה ימי, ממנו נוכל לצאת לסיורי VFR. Ketchikan היא העיר החמישית בגודל אוכלוסייתה באלסקה והעיר הדרומית הגדולה ביותר במדינה עם כ-7,368 תושבים. כלכלת Ketchikan מבוססת על תיירות ודייג, וידועה כבירת דג הסלמון העולמית. במחצית השנייה של המאה ה -20, חלק גדול מכלכלת Ketchikan התבסס על תעשיית הנייר. ב Ketchikan גם האוסף הגדול בעולם של עמודי טוטם. הנתיב: KSEA BANGR ARRIE CL QQ PR V309 ANN PAKT אורך הנתיב כ 600 מייל ימי, כשעה וחצי טיסה. דפיות: http://www.fltplan.com/AwMainToApproach ... CH&end=end המראה, כרגיל, 21:30 מקומי.

אלי-תודה על התדריך. לכל המעוניינים להצטרף (ולטוס באמת ללא GPS): ממליץ להוריד ולהתקין את G PLAN החינמית, ולתכנן מסלול על פיה. ההדמיה הטופוגרפית שלה מעולה, וניתן להעזר באגמים הברורים המצויים לאורך הנתיב כנקודות אימות מצויינות.

הצטרפתי שלשום בלילה ללג טנריף-ביסאו. היון המון תנועות, אבל סדר מופתי. לתחושתי - פחות לחוץ מאשר יציאה ב CTP. מאד מהנה. השדות הערב הם בארה"ב, והם מן הגדולים שבהם. יש חשיבות לדעתי לפחות להצטייד ב AFCAD (אם לא סינרי) מעודכן עם מסלולי ההסעה שבשימוש ועזרי הניווט העדכניים.

סיכום שלי: המראה מניוארק הייתה חלקה עם עיכוב מינימלי, אפילו שחלק מפקחי הקרקע היו לא מנוסים בתפקיד. מעל בוסטון קרס לי הסימולטור, והמראתי מחדש מאיזור קנדה, על מנת להצטרף לנחיל מזרחה. הטיסה מעל האטלנטי הייתה חלקה, כאשר ניתן היה לדווח באופן שוטף בקשר (הייתי בנתיב הצפוני, נפרד משיא התנועה של מרכז הארוע) כניסה ליבשת מסודרת, עם פיקוח אנגלי-תענוג. סידר אותנו בשורה כמו חיילים, הכניס להולדים מינימליים ולא ייבש אף אחד. בפיינל (בגובה 1300), קרס הסימולטור שוב, וזה כמובן הרס לי אישית את הטיסה שהייתה יכולה להסתיים עם טעם מצויין. אם אתעלם מהסיום, סה"כ היה ארוע מוצלח, ואם לראות את התמונה בגדול, אני ממליץ בחום לא לוותר. אגב - הם מבקשים משוב, אז אפשר להעיר להם. לי דוקא יש על מה.

מזל טוב יעקב!!!

לטוס מערבה השבוע ולצאת משם נמוך ולאט לסיורים באיזור נשמע לי הגיוני.

נראה מצויין. תודה יעקב על התדריך המושקע, ותודה לבר על הלינק לסינרי. יעקב, תוכל להפיץ בבקשה את הקובץ של PLAN G?

הנתיב השבוע, מביא אותנו אל Salt Lake City, אחד משדות התעופה הגדולים והעמוסים במערב ארה"ב. הנתיב: KPHX BCE KSLC אורכו כ 440 מייל דפיות: KPHX - http://skyvector.com/airport/PHX/Phoeni ... al-Airport KSLC - http://skyvector.com/airport/SLC/Salt-L ... al-Airport המראה, כרגיל, 2130 מקומי. להישמע,

לאבירי הדלתא שבינינו: ניתן לבצע תחת או"ק AS2435 ולצבור את הטיסה ב DELTAVA אמון