קצת מימני
היה לי הכבוד לארח בפעם השלישית את החד"ב כרגיל מקצוענות לשמה כיאה לחטיבה שעושה דברים ולא רק מדברת או זורקת כותרות באוויר.
בראש ובראשונה אני מודה למיטלי שלי שתמכה בחד"ב הזה למרות ההלם קרב שהיא נכנסה אליו אחרי שהגיעו כל החוליגנים עם המוניטורים והמקלדות בחמישי בערב, אמיר וברק עם הלוגיסטיקה וכל השאר שהוזכרו.
אחרי שהחזרתי את כל הבית לקדמותו היה מדהים לחשו מה היה כמה שעות לפני.
תוצאות התנועה מדברות בעד עצמן !
להתראות בשנה הבאה (איפה שזה לא יהיה).