Opher Ben Peretz

מריח לא טוב: א. ADOBE לא מאזכרת את המוצר באתרה. ב. הקישור נתקע או שלא מביא להורדה בקצב סביר. ג. הקובץ לא קיים במקומות הרגילים, נראה שהוסר משם ולא עושים כך ללא סיבה.

עידו, גם טיל בליסטי בין-יבשתי מצויד במערכת ביות למטרה, וכל אלה אינם, כמו כל טיל, שיוט או לא, ורקיטה- מטוסים ללא טייסים. זו בדיוק ההשוואה- בין מטוס ללא טייס וגוף טס שאיננו מטוס ללא טייס. עריכה: למי שלא הבחין ההבדל ברור, מטוס אינו מיועד להתכלות, כל השאר מיועדים.

היה שולח את הרופא רובוט לבצע החייאה ואם לא הצליח, ממלא טופס דיווח מות נוסע לא רובוט.

ברוח קלילה משהו, מעניין כמה נוסעים יהנו לטוס כשרובוטית מגישה להם יין וארוחה, אני לא רואה דיילים ודיילות בני אנוש טסים לפרנסתם במטוס רובוט. הבנת העדפותיהם של משפחות היוצאות לחופש, או אנשי עסקים שטסים בכל שבוע כמה פעמים היא אחד המפתחות לקצב המעבר לטיסה מסחרית רובוטית. נחיה ולא נראה (אני לפחות). NON PRECISION עובר מן העולם, TCAS המקובל גם, כל אלה עוברים ל- ADS-B / GPS בטווח זמן קצר. אחד המניעים החזקים לקצב קידמה זה יהיה הרצון להיפטר מאחזקת מכ"מים, ומנגד- ועדי הבקרים והטכנאים.

שנינו תופסים משימות קרב טקטי - יירוט ותקיפה באופן שונה, ולא במקרה. אני ממקד את עמדתי בראייה המבצעית של ח"א שלנו, גמישה ורחבה ולכן רבת תועלת. חילות אוויר וחילות להגנת שמיים רובוטיים כמו הסובייטים, ניתן למכן גם כיום. הטומהוק כדבריך (דגם הצי שפותח מהטיל הבא שאציין), וטילי השיוט האמריקאים שראשיתם ב-BOEING ALCM בשנות ה-, הינם מטוס ללא טייס במידה דומה לרקטות הסיניות מלפני 4400 שנה, וה-V1 של מלחמת העולם השניה. תכונתם האופיינית הינה שלכולם אתה קובע מטרה מראש אותה אינך יכול לשנות או לבטל לאחר שיגור, שגר ושכח (לא מהצרות שיבואו).

לא צריך להיות מומחה תעופה או איש תקשורת כדי לדעת על קיום מחקר. הוא מפורסם ברשומות, בכדי לגייס מימון, משאבים וחוקרים מהציבור. את דו"חות סיכומי מחקרים מקבלים חברי האיגוד המקצועי וניתן גם לרכשם. לא אמרתי שהמאמצים לא ישאו פרי, אמרתי שאנחנו עדיין מאוד רחוקים מכך שיטוסו מבצעית מטוס תקיפה /ירוט טקטי בשדה קרב מתקדם, ומטוס נוסעים גדול בנתיבי אוויר. לעידו, מכיוון שעסקתי במחקר פיתוח בחינה וניסוי, עם מפתחים כמו IBM ונאסא, ועוד מספר גופים כאלה בארץ כגון תע"א/חטיבה זו ואחרת, רפאל/מינהל זה ואחר, אני מודע לסטאטוס, יתרונות וחסרונות. דרישה קיימת וקיימים פרוייקטים, ראה את הקישור של אורן כדוגמא.

אחרי נחיתה, הטרמפ בלימוזינה שלי מוצע גם לך.

מצחיק, אך אתייחס ברצינות ככל הניתן: א. לפני שאנחנו בונים מטוסי נוסעים ללא טייסים, בא נבנה גשר ירקון שלא יתמוטט בטקס פתיחת המכביה. שלא יבואו אנשים לחגוג חתונה ויצנחו דרך הרצפה אל מותם. בהנדסה אזרחית כמו גם בכל יתר תחומי ההנדסה ולהבדיל בינם לבין אווירונאוטיקה, מקדם הביטחון הוא פי עשרות מונים. כאן אין תירוץ- בנה גדול וחזק. ב. בשיחה רצינית כדאי להבדיל בין ראיון עיתונאי, מסע פירסום לחטיבה במפעל, פרסום מדעי במדיה מוכרת ומכובדת, ולבסוף כלי טיס שאושר בידי FAA, JAA וטס מסחרית ורווחית. אני מתחייב לבוא לאסוף אותך בלימוזין מכל מקום בו תנחת עם כזה.

א. הנתון במסמך הינו 915 מטר. ב. קשר המסמך למרחק המזערי בין מסלולים מקבילים פעילים, מוגבל. הוא מונה רשימת מגבלות נוספות בכדי שנתון זה יהיה תקף, לדוגמא מרווח אורכי ואנכי בין מטוסים בגישות אל אותם מסלולים. ברגע ששינית את אחד הנתונים, 915 מ' לא תקף. ג. חשוב מכל- זהו מסמך אוסטראלי בלבד. עובדה שבסן פרנסיסקו 240 מטר מספקים. אותו מסמך מופיע באינטרנט חדשות לבקרים, לאור רצון משלם המסים האוסטראלי לחסוך בהוצאות המשך פיתוח השדה בבריסביין, זה הכל. ציטוט מקור בבקשה. הפכתי את האינטרנט שוב ואיבדתי את הדף המיועד, אני עדיין מחפש

ציטוט מקור בבקשה.

מבלי רצון לפגוע חס וחלילה, לדעתי עיקר ההבדל בינינו בדיעות כאן, הוא לא ביכולת להבין נושא מורכב, אלא בראייה שלך את נושא הטיסה. כפי שאני קולט את דבריך, זו ראייה שטחית, בא נעדן ונגיד מופשטת ומאוד כללית, עד כדי החמצת הבנת הנושא, ולא קרובה לשום מציאות שאני מכיר. אולי שיחות עם אנשי תעופה בעלי שיעור קומה והשכלה תועיל.

לפני שנים לא רבות (נכון- רובכם עוד הלכתם אז זקוף מתחת לשולחן ) הוצע להעביר דרומה את השדה הבינלאומי הראשי, לנבטים. איש לא דיבר על לסגור את נתב"ג, גם אני לא. אמרתי על כך שנתב"ג בתפוסה גבוהה מדי ויש להפעיל חלופה. אותו נושא עלה שנים לפני נתב"ג 2000. רכבת מהירה היתה אמורה לקשר את הנוסע עם גוש דן בכחצי שעה. מה שקורה בנתב"ג וסביבו כיום הוא בדיוק תוצאה של חוסר היכולת לראות קדימה, לתכנן ולנהל כראוי פרוייקטים בעלי חשיבות עליונה לישראל, כלכלתה ורווחת תושביה. הצעת אמיר וכל הצעה אחרת שאינה מתמקדת בהפחתת העומס בנתב"ג והפעלת חלופה טובה יותר, תחמיר את המצב עוד יותר. אם על בטיחות מדובר, לא כדאי בכלל לחשוב מה יתחולל שם.

ועדיין הקהילה המדעית עם כל חשיבותה העצמית המנופחת, מעידה על עצמה שאין ביכולה לחזות מז"א למשל , מעבר לארבעה ימים קדימה. שישה ימים נחשב כבר לספקולציה ללא אחריות. וכדוגמא , את האובך והדייסה שהשטלתה עלינו היום אף אתר, אף תחנה ואף תחזית טלוויזיונית לא הצליחו לחזות. It all depends how you look at it. To me, the ability to model and compute a chaotic system three days in advance with a fair degree of accuracy is quite impressive in itself. Surely not something that could have even be imagined, say, a hundred years ago. מיכאל, כל כך קל לשטות בך? אתה מאמין שהתחזית הינה תוצאה של ניתוח אלגוריתמים שפותחו מדעית מתוך התבוננות? הרי הם מסתכלים בתמונת לווין. אח"כ אין להם שום מושג, למשל, האם סערה רבתי לאחר יממה תתפתח או תישכך, האם תעבור מעל קרוליינה או טקסס. לא צריך להתרשם מהפרסומות יותר מדי. מדע המטאורולוגיה, כל שהצליח לחזות הוא שאם הרוח נושבת מזרחה מעל לחוף המזרחי, גשם שירד בוירג'יניה, ירד אח"כ ב-60% הסתברות בוושינגטון, כי שם יש תחנה על כל 50 מי"מ מרובעים. ביג דיל. אבל, כשבאים לחזות מזג אוויר בת"א ומסתמכים על 2-3 תחנות בקפריסין ומדידות בקהיר, נו- כאן כבר יש הפתעות, כמו לברוכי והאובך. את אל ניניו ולה ניניה יודעים לחזות? את משמעויותיהן? עוד ארוכה הדרך, ועד אז- קודאק תורמת לחיזוי מז"א יותר מהמדע. "Futurism" as a whole is divided mostly into two categories The one encompasses almost purely imaginary sci-fi style predictions the other attempts to extrapolate the technological advances and draw some conclusions based on that. Neither, naturally, can predict the introduction of brand new technologies and the effect those might have. Experience shows, however, that the pace at which technology advances is much faster than one would think or that the various experts have predicted so far.

כאן הבעייה- משפט זה מציג אותה יפה. היא כוללת תיאור מצמצם כל כך, עד שבאמת בראייה שלך הדבר בר ביצוע. אולם הוא לא יצלח במציאות, כי טיסה היא נושא רחב בהרבה, הדורש כישורים נרחבים לאין שיעור. בסופו של דבר העניין יתאפשר, אולם לכך יידרשו מאות שנים. ראינו שכבר פוענח הגינום האנושי, האם קרה מאז 4 שנים וכתוצאה מחדשה מרעישה זו משהו חדש בתחום רפואת מחלות (תחום מצומצם ופשוט יחסית)?

אמיר, הסברים יפים, גם אם אני רואה פה ושם מספרים אחרים. אני מרשה לעצמי להתייחס פה ושם לתכנוני שדה ותעבורה בו, כי זהו תחום בו רכשתי תואר אקדמי בניהול. מכלל תמונת נתב"ג, לא ניתן להרחיב פעילותו הבינלאומית מבלי להפריע משמעותית לחיים מסביבו. מכאן שהחלופה ברורה, והיא שדה אחר. כך בדיוק נראים שדות רבים בעולם, שלא טרחו לשריין מראש מיילים רבים של בעלות על קרקע בסביבת השדה ולאורך צירי המסלולים. כשתוכנן שדה KFDW בין דאלאס לפורת וורת' (מסלולי 36), נרכשה קרקע צפונה עד גבול אוקלהומה (כ-100 מי"מ). במקומות אחרים, כולם כולם יאכלו קש.

זה עשרות שנים שמדע העתידנות עוסק בחיזוי העתיד וממשיך לפתח שיטות לכך. אין מדובר בשיטות אסטרולוגיות, נומרולוגיות או קבליות (שכבודן במקומן מונח כשרואים מי וכמה עושים בהן שימוש).

א. תכנון שדה תעופה שאמור לעמוד בכל הדרישות הקיימות והצפויות שנים רבות אחרי אישורו הוא מעשה מרכבה לא פשוט, אך נעשה בשטח פנוי. כאשר באים להרחיב נפח פעילות בשדה קיים, נכנסים אילוצים נוספים, של התשתית הקיימת והחיים בסביבת השדה, ואז הבעייה קשה פי כמה. ב. לא אתיימר לפתור את הבעייה כאן ועכשיו, אומר רק שלא אלה המפעילים את השדה צריכים לקחת חלק בתכנונו, כי הם הוכשרו להפעיל שדה. שדה צריכים לתכנן אנשים שזו מומחיותם, ואני כאלה אצלנו בשתי הרשויות לא מכיר. בעולם קיימים לא מעטים, ח"א בנה את השדות האחרונים לפי הגדרת דרישות שלו, ותכנון וביצוע של חיל ההנדסה האמריקאי. בכל זאת הערות לגבי הארכת מסלול 21 ושימוש בו במטוסי נוסעים: 1) משמעות- מעבר מטוסים בגובה מתחת 1,000 רגל מעל ערים כראש העין, פתח תקווה, לוד ורמלה. 2) משמעות- הפסקת תפעול תל נוף צפונה, כלומר יהיו מצבים שמטוסים עם כמה טונות פצצות ימריאו ברוח גב. ג. הפרדת מסלולים: איני מכיר מיגבלה, אני מכיר המלצה של ICAO להפרדה רוחבית בת 1,525 מטרים לפחות, הנובעת ממיגבלת דיוק מכ"מי גישה. מיגבלה זו תוסר עם המעבר לטכנולוגיות ADS-B. קיימות מיגבלות נוספות כגון עיקבה. קיימים מספר שדות המפעילים שני מסלולים קרובים ומקבילים בו-זמנית. בסן פרנסיסקו בינ"ל המרחק הרוחבי בין המסלולים (בין קוי האמצע) הוא כ-240 מ'. בשדה זה מבוצעות גישות בו-זמנית לשני המסלולים IFR, דורש הסמכת טייסים מיוחדת. אתה בטוח? אני זוכר שפעם קראתי 4 מייל מרחק אנכי ... אני אבדוק את זה. נראה לי ש750 רגל הרבה יותר הגיוני מ4 מייל,4 מייל זה מאד רחוק. אוקיי בדקתי המרחק הוא 760 מטר... כלומר 0.41NM ... אני עדיין מחכה לתשובה של עופר אני לא בטוח שהכתובים שלי (אתר החטיבה הבריטית) נכונים.

אין קשר מחייב בין הקביעה והנימוק.

הויכוח המתמשך על גבי אוסף שרשורים ולאורך שנים, נסב בדיוק על שהתיימרת לומר מה יטוס בעתיד, בניגוד לאמור בציטוט: כל שעשיתי במקרים דנן הוא לומר מה לא יטוס. יומרני? אני מניח שאחדים יחשבו כך. אני עם עצמי שלם, התבטאתי בתחום המומחיות שלי. ברמת הפשטה אחת, כל ילד יכול לומר בוודאות רשימת דברים שלא יהיו, ללא כל יומרה. למשל שהכדור לא יהיה מנסרה.

מעניין מיהו כאן הגורס כי כדור הארץ שטוח. לדעתי לא הבנת את טיעון הכנת הסטייק- אין לו דבר וחצי דבר עם מניע פסיכולוגי. אפילו ספוק ידע להבחין בין מזון טעים למזין. דצמבר 1972. פגישתי עם האלוף בנימין פלד מפקד ח"א מיד לאחר שמינה אותי למפקד טייסת המסוקים בשדה דב ,היתה לארוחת צהרי ששי מאוחרת לשולחן מפקד הבסיס. אותו מפקד בסיס הכיר אותי שנים, הוא הכשיר אותי כטייס מסוק וטסנו אח"כ לא מעט ביחד מבצעית. אחרי שבני התקרב לשולחן ונתן לאמיתי חסון משיכה באוזן כשואל, "מה נשמע?", התיישב ושאל מיד "איך בן-פרץ?" חסון ענה מיד, "הוא רואה עשר שנים קדימה מכולנו!" פרט קטן- היום לפני 34 שנה הובלתי את הטייסת למלחמת יום כיפור, כשכל לוחמיה וחייליה המסייעים מתודרכים, מוכשרים ונכונים למשימות שהוגדרו לטייסת והרבה מעבר לכך. בסיום תחקירי המלחמה, היא דורגה ראשונה מחמש טייסות המסוקים, בעמידה במשימות. שבת שלום

א. אני לא. במערכת הבנויה נכון, לא צריך תדריך לפקחים, ולא צריך שום סידור אחר מלבד מתן שירותי פיקוח ובקרת תעבורה רגילים לפי אותם עקרונות ושיטת שהאנשים למדו ומבצעים. לחץ נפשי צריך לשחרר בדרכים אחרות, מה הקשר בין 3 שמסיעים ועוד 10 שחונים לבין ססנה שרוצה לתרגל הקפה שתיים, איך היא מפריעה למשהו מתוכנן או לא מתוכנן? גם אם בעולם המציאות אנשים (פקחים) נכנסים לפאניקה, לא צריך ללמוד מהם אלא להיפך. ב. לעניין הפיכת היוצרות, קרי שהפקח קורא למטוסים לבקש קלירנס, במקום שהמטוסים יקראו לפקח: לא צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, תכונה יהודית ידועה. לא צריך לשנות סדרי בראשית, כי הם נכונים והם עובדה. כמו שלא ממריאים על מסלולי הסעה. טייס מתודרך במשגרה של חברת התעופה שלו לגבי הסלוט שקיבל. ביקש קלירנס שלא בלו"ז המתאים לסלוט- יודיע לו הפקח להמתין ויקבע לו זמן קלירנס משוער. זהו סדר בראשית.

איני מתערב באירוע, רק מזכיר עקרונות שיוויון חברים בואטסים, הם חשובים לא פחות. מסכים לחלוטין עם אילן . סלוטים זה בסדר כל עוד פורסמו, לדעתי בעברית בלבד- סביר בנסיבות. לחסום פרק זמן - אינו נוהג שיוויוני. אם נוצר חלון זמן פנוי במהלך העזיבות, הוא נועד לבא שתכניתו מאושרת. אבל ויש אבל- כאשר בא אורח (לא מהאירוע) שטס ליעד אחר או בנתיב אחר, לא צריך לתכנן הפרש של 10 ומעלה מי"מ בשיוט אם לא ישייט עם כולם באותו נתיב. אם אין חלון זמן פנוי, נותנים חלון זמן ראשון פנוי ועדכון דינאמי, וכך הסידור הוגן. בהזדמנות זו של גל המראות צפוף, מחשבות שלי, ניתן לנצלו לביצוע אלמנטים שלא מבצעים בכל יום ושמטרתם חידוש / ריענון, והעלאת רמה מערכתיים: עוד פעם מבצעים רכבת ארוכה (אני מתנגד לכאלה כעיקרון אך האירוע שלכם)? א. ניתן לרווח עזיבות בשילוב הפרשי המראה והבדלי נתיבים עד יציאה מהמרחב (לדוגמא ישירות מדינה לגבול ה-FIR, או סיד פורלה1 בכדי לסגור הפרש מהקודם או לפתוח הפרש מהבא אחר. כך למשל 744 בהפרש מזערי עבור עיקבה אחרי 737 יוכל להשיגו עד פורלה כשעם דלק לאירופה ה744 יטפס מהר יותר). ב. לתת לאחד דינה1 ולשני צמוד עם גובה מבוקש זהה סולין3. ג. מגדל וגישה- לצאת מתבנית ההפרשים הגדולים מדי כנהוג (המראה כשקדמי בחציית חוף- הפרש עצום), לעבוד כמו בשדה עמוס עזיבות- המראה כל 2 דקות בדיוק, תוך הקפדה על הפרשי עיקבה. לתת לפיקוח ת"א עבודה חשיבתית במקום רובוטית, להפריד אותם לקראת שיוט לפני העברתם לפיקוח ניקוסיה. ד. ניתן לצורך צמצום רווח להיעזר במה שנקרא בלשון צבאית "התיישרות ב-180 קצר", ובאנגלית "LINE UP AND WAIT BEHIND THE 747", קרי קדמי מתיישר 150 מ' קדימה ומאחוריו מטוס שני בתחילה. תקני לחלוטין כשעובדים בקצב גבוה במסלול המראה אחד. ה. להבא אולי גם- בשדות צפופים ניתן למטוס בגישה אישור נחיתה גם טרם פינה זה שלפניו, בהתאם לשורת כללים מתאימים (העיקרי הוא שבמועד הקובע, חציית מסלול של השני, הראשון יפנה או יסיע על המסלול לפינוי כך שתתאפשר נחיתה ועצירה בטוחה של השני. לא זכור לי שביצענו אי פעם , תכננתי את הנושא בשעתו אך לא הגעתי ליישומו. כמו בלונדון, פרנקפורט שיקגו , ניו יורק... אירוע נעים לכולם ותודתי למארגנים שברצוני לברכם ולחזק ידיהם, כתמיד.

בקרנף ישנם חלונות, אך אם מסתכלים על החצאיות שממול בטיסה, אפשר לפספס אותם כי הם בגובה אחר.