Opher Ben Peretz

לדוד רוזנפלד, מזל טוב ובשעה טובה. נראה יפה כרגיל, תודה! אחרי קצת מיגרנה פרנסואית ירד קובץ טוב. אין תחליף לשירות ותמיכה ראויים גם כשעולים מעט יותר.

בעזרת TEAMVIEWER (כלי חינמי לשימוש לא עסקי) אפשר: א. לראות ולשמוע מצגות מסוגים שונים ב. להקליט מצגות של כל מיני מחוללים כולל דסקטופ ג. לנגן מהשרת מצגות גם ללא נוכחות מפעילו ואפילו לפני לוגון חלונות אצלו ד. נראה כלי מאובטח באופן סביר לעין לא מומחית. ניתן לעשות בכלי שימוש ב-: מצגות / הרצאות שיעורים בקורסים טיסות ופיקוח (דסקטופ) ייתכן שאפשר להריץ FSX על המחשב הביתי ולשלוט בו מהנייד. מעניין מה השימוש בכך יעשה לעומס מדריכי בי"ס לטיסה בפרט ולמדריכים בכלל.

תלוי בצבע הדם :evilbat: .

איני מציע להפוך את ואטסים וחוקיו על הפנים, אלא ליישם לימוד אנגלית בקורס מכשירים ופרטי. מי שלא עובר מוסמך לטוס פנים ארצי. לטייסים, מבחן מקוון יאפשר לכל המעוניין לקבל ולרענן הסמכה. פקחים יצטרכו מעט יותר, כמו שאמיר פירט. לא הצעתי בדיקה רפואית שנתית עדיין :mrgreen: . מעניין אם וכאשר יצטרכו לבצע בדיקת דם אצל הדיילת של בוקי, כמה יתנדבו :roll:

א. דיברתי על עוד רעיון לחיקוי הנעשה במציאות. מוגדר בהודעתי בדיוק מי האוכלוסיה. היא למשל אינה כוללת טייס פרטי שטס בבורקינה פאסו, ראש פינה, או פקח במגידו. לפירוט יתר: ICAO Doc 9835- Language Requirements & Implementation ב. לגבי אכיפה על טייסים ברשת- ניתן לשלב במסגרת הסמכת טייס בואטיל. ניתן להתחיל בביצוע למעוניינים, והיתר אחרי 3 שנים כדי שיתבגרו, יריחו בחינת בגרות וירכשו ניסיון בדיבור באנגלית, גם אם לא שלהם. ג. מבחינת דרכי לימוד- ניתן ללמוד כפי שיוני כתב בכמה שבועות, למשל עצמית לחלוטין, מהפקח האוטומאטי ב-MSFS. הקטע העיקרי שיחסר בדרך למידה זו הוא מצבים בלתי רגילים, שהינו קטע עיקרי בלימוד ובבחינה במציאות, וברשת מהווה חלק קטן. לכך יש ספרות חינם ברשת. לגבי רעיונות שלי- כשקובי דוד נכנס לניהול החטיבה בימי הביניים, הצעתי לו לפי בקשתו לבצע הסמכות טייסים. הרעיון נדחה בביטול. בחטיבה הכנסנו באותה תקופה הדרכת טייסים כידוע לך היטב. לואטסים לקח עוד 5 שנים, ואזי גם הם הגיעו למסקנה.

למי שלא יודע, ICAO הגדירה דרישות השפה האנגלית הנדרשת מעובדי תעופה. ממרץ 2011 דרישות אלה הן חובה, וכוללות טייסים מסחריים בנתיבים בינלאומיים, פקחי תעבורה בינלאומית (שתי קבוצות אלה מוגדרות כאוכלוסיה מבצעית), ומנהלים/ מקבלי החלטות. עובדים מבצעיים נדרשים לרמה מבצעית 4 שיש לחדש הסמכתה כל 3 שנים, מנהלים זוטרים לרמה מתקדמת 5 שיש לחדש הסמכתה כל 4 שנים, ומנהלים בכירים לרמה 6 מומחה שניתנת לצמיתות. לגבי ואטיל כחלק מרשת AS REAL AS IT GETS, אפשר לנחש כי חבריה ומנהליה יחששו לשים מכשול בדרכם של בני ה-13 המצטרפים. אך מה דעתכם למשל, לגבי החלת הנושא לאחר 3 שנות חברות בחטיבה? אם החטיבה תצעד בנושא קדימה, אוכל לסייע, אני עוסק בכך בעולם התעופה.

גם אם המעבר לא קל, לא תצטערו. מצד שני , ראוי להיערך לתוכנה החדשה vSTARS שואטסים מסיימת הכנתה כעת (סוף בדיקות ביטא): http://forums.vatsim.net/viewtopic.php?f=7&t=55302

שקלתם להשתמש ב-? http://www.xumepoc.com/gvccs/?id=home&url=

אי אפשר לכתוב משהו רלבנטי בלי זיהוי אדם? פרט זה או אחר לא מעניין, אלא מי שם את ח"א כשליט שמי המדינה? תפקידו להגן עליהם וזהו. אני חושב שחלק מכך אינו באשמת ח"א, כי אלה שניהול המרחב באחריותם שכחו למלא את תפקידם כראוי או שבכלל לא ידעו. בידקו כמה שרי תחבורה היו במדינתנו בעשור החולף. כאן המקום להזכיר את השיטה הסובייטית להגנת שמי המדינה. באותו מרחב אווירי, קיימת אש חופשית למערך הגנה נ"מ, לחיל הרקיטות, ולארטילריית הצבא, במרחב בו טסים בו-זמנית מטוסיהם. עשו חישוב מלומד והגיעו למסקנה כי ההסתברות להפלה עצמית נמוכה מאוד. איני מציע שיטה זו, אלא באתי להרחיב את הבנת האנשים שאינם קרובים לנושא, שקיים יותר מפיתרון אחד לשליטה במרחב האווירי, צריך רק לבחור ואח"כ לישם כלשונו. את האחרון ניראה לי שלא עשינו עדיין. זה מזכיר לי את אוקראינה, המדינה בה נולד אבי ז"ל, ובה ניהלתי קורס טיס בן 3.5 חודשים (שלב מתקדם על מיג 21) בח"א המקומי. זו מדינה שהיתה לפחות אז חשוכה, 90% חיים כמו כלבים, כלבים חיים בחוץ במאות ואיש לא מכניס אותם הביתה גם במינוס 20 מעלות או מאכילם. 10% הנותרים הם אלה שירשו את חברי המפלגה, מחזיקים פרארי ומבלים במועדוני לילה ובשינה בשעות היום בארמונותיהם. מפקד היחידה בה טסנו, אל"מ ותיק וטייס קרב מהולל, הינו חסר דירה, מתגורר בדירת מעביד שתילקח ממנו עם השחרור. כשירצה לשכור משהו סביר תיעלם לו מרבית הגימלה. והכי יפה, יום אחד באמצע גיחה קיבלו מטוסינו הוראה לחזור מיידית לנחיתה. מה קרה? הנשיא ליאוניד קוצ'מה טס במטוסו וכשהוא מסיע כולם על הקרקע עד שינחת או ייצא מהמרחב הענק של המדינה. זה מזכיר לי משום מה את מינחת ראשל"צ.

אדם שאינו מועסק זכאי למשוך חלק מחסכונותיו הפנסיונים.

התשובה לשאלתי צריכה להיות לפני כל אזרחי המדינה. שמי המדינה שלהם ולשימושם. אי אפשר להסתתר מאחורי ביטחון כנימוק שהרי הוא לא רלבנטי. מה שרלבנטי ועל כך הצביע FAA לפני עידן, הוא חוק טיס עדכני ונהלים נכונים. כשהגנת שמי המדינה בעדיפות גבוהה, חשוב במיוחד לנהל שמים באופן ראוי ולהפסיק את השליפות.

עומרי, כפותח השרשור, לא למדתי מדבריך דבר על תהייתי המקורית, והיא האם הזנב מכשכש בכלב.

מכל שקראתי וראיתי, נשמע לי מעט מפוקפק. כמות הסופרלטיבים העצמיים גבוהה, המשתמשים הממליצים הם מתלמדים (אחד קיבל רישיון פרטי). הסרט לא מציג תא, אלא רצף מגומגם של תמונות מטוסים בגישה והסעה בלבד. איכות הסינרי בספק. מטוסי תוסף לא מוזכרים. קוד פתוח למכירה? נמתין לדיווחי משתמשים רציניים.

למי התכוונת יעקב, אני לפחות לא מזהה קשר עם דבריך (בכי) לאף הודעה. פרזיטים יש כמעט בכל מקום בו חיים בני-אדם, תפקידו של ניהול להעבירם החוצה. אצלי לא שרדו, למרות שבמבט אחורה הייתי יכול להשתמש יותר בסמכותי המוחלטת, למשל כמפקד טייסת אך לא רק. מערכת הקידום בצבא משתדלת למצות את פוטנציאל האנשים ולנטרל קונפליקטים אישיותיים עם הממונים. אני מאוד ממליץ על ספרו של פילדמרשל מונטגומרי, בו הוא מתאר את הקרבות בין מפקדי הצבא הבריטיים לבין עצמם במלחמת העולם השנייה. אספר עלי: מעולם לא פעלתי למען תפקיד או מינוי, כי סמכתי על המערכת וכי לי היה מעניין בכל תפקידי. מח"א בחר אותי לשרת בוושינגטון (רוב סגני האלוף בחייל נלחמים אחרי פיקוד על טייסת על תפקיד זה) על בסיס כישורים, רקע, חוות דעת ממונים והיכרות אישית מעמיקה, שנה וחצי מראש, והיתה לו סיבה. אחרי התמנה תת אלוף כממונה עלי בנספחות, והוא כששמע על מינויי, למרות שמעולם לא היה בינינו כל קונפליקט אלא להיפך, הלך במיוחד למח"א וביקש שיחליפני ביקיר נפשו. מח"א הודיע לו כי נמצאתי מתאים וכי יצטרך לעבוד אתי, ולי קרא והודיע על התנגדותו של אותו אדם. שנה אחרי שהגעתי ועבדתי עמו, אותו ממונה מילא עלי חוות דעת שניה, בה קיבלתי את הציון הגבוה ביותר שניתן לי בשירות. בחוו"ד ראשונה אגב, אחרי חצי שנה, הוא עדיין לא השלים עם ההחלטה, וכתב כי אינו יכול למלא חוות דעת כי אינו מכיר אותי. כמובן שהכיר אותי היטב, וגם התנדבתי לקבל אותו לטוס בטייסת שלי כשחזר משבי ממושך והטייסת שלו לא הסכימה לקבלו בחזרה. כאלה הם אנשים.

איש לא הזכיר את גורם הסיכון בשרות הצבא. גם כלכלן עלול להישלח למשל למוצב החרמון לבצע סקר, או לעבוד במקומות אחרים המהווים פוטנציאלית מטרות. אצלי ליד המיטה היו שני טלפונים, ולא היה לילה כשהייתי בתפקיד פיקודי ללא כמה צלצולים שחילקו את השינה לפרוסות דקות. בשבתות וחגים כשכולם כמעט יוצאים, אותם אנשים נשארים ונושאים בעול של אחרים. לא פעם היה צורך לרוץ לטייסת וגם לטוס לשטח, בדיוק לשם כך קיימים מגורי משפחות לאנשי מפתח בחיל שצריך אנשים עם השכלה והבנה מעמיקים וניסיון מבצעי רב, לא כאלה שיתגייסו, ייהנו וילכו הלאה לבנות עתיד כלכלי. גם הם מטרה.

אמיר, ב-48 הוקם חיל הים בעזרת קצינים בעלי רקע בריטי ואמריקאי. מספיק היה שיישמר מה שהיה נהוג אז והדברים היו עוברנראים אחרת. הבעייה הינה כי ההתקדמות עם הזמן הינה שלילית במקרים המוכרים לי. כמו לשכת הרמטכ"ל? אקדח נעלם, 1500 SMSים לאשתו, כניסות לא-מורשים חוזרות ללשכה. הייתי לא מעט פעמים בלשכת שר הביטחון, כל שנדרשתי להציג עבורי היה תעודת קצין בשער המחנה. לא אדבר על איכות התעודה כנגד זיוף. בנושא זה סיפור: נכנסתי מאוסטריה לשוייץ נוהג ברכבי עם משפחתי. נתבקשתי להציג רישיון נהיגה בנוסף לדרכון, מכיון שבאותו זמן הרישיון הסלובקי שלי היה בהפקה, הצגתי את הרישיון הישראלי הבינלאומי שהיה אז והינו עד עתה הרישיון המופק כמלה האחרונה. עברו 20 דקות בדיקה, ראיתי דרך חלון משרדו את קצין המשמר יושב ליד ציוד אופטי גדול ומתבונן. בסוף קיבלתי את הניירת בחזרה ועברתי אחרי שאמר שהכל בסדר, למעט איכות רישיון הנהיגה של ישראל שניתן לזיוף בעזרת ציוד ביתי רגיל.

בן, בדוק מה קרה לשייטת ואיך קרה.

לעניין המידע, שימושיו ואבטחתו: א. ראשית, כל עזר מסייע בידי מי שמעוניין לבצע משהו. נעשה מאמץ לאבטח מידע יעיל להשגת יעדים פוגעניים. ב. מאז היותי קצין צעיר בתחילת דרכו זיהיתי ופעלתי כנגד התרבות שפגשתי בנושא אבטחת מידע. אנחנו פשוט לא מבינים את משמעות זליגתו למצבנו. חישבו על בית עם רב-בריח שחלונותיו פתוחים, כיעד לגנב. ג. בישראל מספר רב של הגדרות סיווג אבטחת מידע. כל מידע, אפילו הוא חסר חשיבות (לדוגמא פקודות שגרה יומיות של מרפאת שיניים) מקבל סיווג. באשר למעקב אחרי תפוצת המידע, הגבלתו, אבטחתו והשמדתו המבוקרת כשאין צורך בו, התהליך אינו קיים וגם לפני חמישים שנה לא היה. גם בסיווג גבוה. מצלמים מסמכים סודיים, אין ספרור עותקים, הם חשופים לגופים לא מוסמכים, ואינם זוכים למעקב והשמדה כנדרש. עם שכך מאבטח את בית המקדש שלו, צריך לא להיות מופתע אם ייחרב. ד. בארה"ב שני סיווגים בטחוניים עיקריים, שמור וסודי. קצין מבסיס באלבמה נוסע לדיון בפנטגון עם מסמך מסווג. גוף המסמך הינו מוגבל תפוצה, ומסומנות בו מספר פיסקאות בסיווג שמור. הוא ניגש לאחראי על הכספת ביחידתו, חותם על קבלת המסמך, מקבל אותו במזוודה חסינה ונעולה הקשורה בשרשרת פלדה לידו. מאותו רגע ועד חזרת המסמך לכספת, אותו קצין מלווה על-ידי חייל נוסף, כולל לשרותים. מסמך מסווג תמיד מצוי בתוך כריכה שצבעה מציין את הסיווג הגבוה ביותר של מידע כלול. אין מסמך מסווג גלוי בשום מקום ביחידה, הכל בכספת נעול בכל שעות היממה. כאשר הוא משמש לעבודה, החלל בו הוא נמצא הופך כולו למסווג ומאובטח, מחוץ לתחום למי שלא שייך לפעילות זו. מעבר לסיווג בטחוני, קיים סיווג תפוצה, נתתי דוגמא של מוגבל תפוצה בו מצויינת התפוצה לה יועד, קיים סיווג נוסף, בדרך כלל למסמכים מסווגים בטחונית, והוא- לא לזרים. כך מגנה ארה"ב על חומר שמתקבל למשל בחילופי מידע עם ישראל, כנגד הפצתו בכוונה או שלא בכוונה למדינה אחרת, ידידותית או לא. אני את שלי עשיתי בנושא. הרוצה למשל לראות מה תרמתי בנושא הגרעין באזורנו כבר בשנות השמונים המוקדמות מוזמן לעיין בספרו של יוסי מלמן "הספינקס", עמוד 179. עכשיו תורכם להשלים את אשר לא הצלחתי בו מספיק.

זה לא צריך להיות כך. גימלאי צה"ל מקבלים זה מספר שנים פנסיה צוברת (חיסכון נצבר).

הבעייה המרכזית היא אופי האדם, אצל כולנו. השאלה הינה מהי הנורמה המקובלת בחברה. בתחילת שנות המדינה עסקו אנשים בהישרדות מאיומים קיומיים ובבניית תשתית. למי שלא יודע- שמן, אורז וסוכר נמכרו במכולת במסורה כנגד נקודות, גם בשנות החמישים, וחלב נמהל במים בידי רמאים שגם אז היו. אלא שההיקף היה כזה שניתן במעט משאבים לטפל בו, והיישוב התנגד להם, ויש בכך היגיון בריא. לא מעט שנים אח"כ, אני רואה בניצחון ששת הימים נקודת מפנה בחברה- החלו השכנים מתגאים כיצד הם מרמים את המדינה. משמעות מעשיהם היא שאחרים כלומר אנחנו משלמים עבור הביואיק והוילה שלהם. גם עבור ה-50,000 לחודש של משה קצב. להוסיף כאן, גימלאי צה"ל מרומים כבר כעשרים שנה ע"י מערכת הביטחון, בניצוח שרי הביטחון, הרמטכ"לים וראשי אכ"א של התקופה, שמודים בכך. ערך הגניבה מכספנו תלוי בתקופה לאורכה חלה התרמית, אצלי היא מגיעה לאחר 26 שנה לכ-40% מסך הגימלא. לפני כחודשיים, מבקר המדינה הטיל על ראש הממשלה לפתור את הבעייה. אז מה? גם אם בעוד שנה יזוז משהו, הוא יפתיע אותי. חלק מהגימלאים נאבקים על קיום בכבוד. עוד תוספת: שר הביטחון פרסם השבוע חוות דעתו לפיה במידה וישראל תותקף ע"י איראן, העורף ייפגע מעט אך מספר ההרוגים יהיה קטן מ-500. זו תרמית בריש גלי, חמורה פי כמה כי מדובר בגניבת דעת עיקרית לגבי סיכויי הישרדות האומה. אסטרטגים חשובים במערב פרסמו תרחישים אפשריים כבר לפני כמה שנים לפיהם עימות כזה עלול להביא להרס תרבויות מספר, כאשר ישראל צפויה לשרוד. אפשר בגוגל לחפש את אנתוני קורדסמן שנחשב לגדול בהוגים אלה.

כוונתי לעזור לשואל, תיקנתי טעויות שלך שעלולות להטעותו: א. בשביל מה לחשב שטח כנף כשהוא נתון? ב. מה לא טוב בפתרון שהצעתי קודם לכן? ג. הוא שאל מה על הטייס לעשות. אין בדברי הערה אישית כלשהי, רק אווירודינאמיקה.

שלילי, כך בפירוש לא היה גם לפני חמישים שנה. המצב הוא ללא ספק הישג נוכחי.

אדם, התסכול שלך מובן לי, אך אלה החיים, ואיש לא ישנה אותם כי זהו סדר נכון לקחת לתפקיד את המתאימים והמוצלחים. תפרנים שירחקו ממטוסים כי כך יגמרו את כספם ויגיעו לרמה מסוכנת עקב מיעוט טיסות. כדאי שתעיין שנית בדברי חריט- בקורס האחרון באל על, רובם טייסים שאינם יוצאי ח"א. ראה את אמיר- בחור עם ידיים, ראש ויזמה שהבין מאיפה לפרה יוצא החלב. אלה שלא מבינים, יבכו וידפקו את הראש בקיר, ומזה דבר חיובי לא יצא. בכך אגב הם מגלים אי התאמה לטיס.

אדם, מאדם בוגר ואחראי כמוך ציפיתי לשמוע דברי טעם. אין כל אמת בדבריך המצוטטים לעיל, אתה פשוט לא מכיר את האנשים והתהליכים ופועל לפי רגשות בטן: א. רת"א אינה קובעת דבר וחצי דבר לגבי בחירת טייסים. פעולתה מצטמצמת למבחני הסמכה ופסילת אלה שלא עומדים בדרישות הרישוי. ב. מה שכן קורה בנושא בחירת טייסים, הוא מיון ראוי של האנשים, ובחירת בעלי הכישורים המתאימים. ברשות מעט טייסים, רוב האנשים מהנדסים וטכנאי תעופה ואלקטרוניקה, מעבר לפקידים. ראינו בנחיתה על ההדסון כיצד מתפקד קברניט שבאמתחתו שנים כטייס חא"א. ג. כלתי מונתה כמפקחת אוויר ברשות, שתפקידה לטוס בתאים בקווים בינלאומיים ולהפיק לקחים לגבי עבודת הצוות והמפעיל. היא קיבלה את התפקיד לא כי שם משפחתה בן פרץ, אלא כי היא קברניט למופת בעל ותק רב, דוברת שפות מעבר לרק אנגלית, והוכיחה קודם לכן בתעשיה הרלבנטית את יכלתה כמנהלת. היא לא שירתה בח"א כטייסת אלא כמדריכת סימולטור לטייסי קרב, ואת רשיונה רכשה מכספה בבלגיה, אח"כ צברה ניסיון במטוסי רדיו רדיוס. בעלה הוא בני התקבל לאל על לא כי הוא טייס ח"א, שהרי הוא כבר במילואים שנים רבות מאוד. הוא התקבל עקב נסיונו הרב, בשלל טיפוסי כלי טיס, משימות וחשיפה לטכנולוגיה רלבנטית, ויכלתו הניהולית החשובה לקברניטות. הם אינם היחידים שכך נבחרו, טסתי בתאי אל על וראיתי מי ומה. יש ביניהם גם מפקדי טייסות ותיקים שלא קיבלו קברניטות אך הסכימו להמשיך לטוס כקצינים ראשונים. ח"א לא קובע דבר וחצי דבר וכך גם הרשות. אל על היא חברה בבעלות פרטית וההחלטות בה הן על בסיס עסקי. למדתי לעומק באקדמיה את דרך ניהולה, מדריכי היה רל"א מבריק ואח"כ מנכ"ל מבריק של החברה, ובכתה קברניטי חברה רבים. ד. כך בדיוק פועל גם תהליך קבלת פקחים ובקרים. ה. המרחב והמרחקים קטנים, ההשקעות הנדרשות בתעופה אדירות עקב קידמת הטכנולוגיה ודרישות הבטיחות. רווחיות התעופה המסחרית מצומצמת עקב עלויות, ולכן יש מקום רק לטובים ביותר. כנ"ל לגבי טיסה כתחביב, אלא שכאן הדרישות בסדר אך אין מספיק פיקוח על קיומן. תעופה בארצנו ובעולם כולו ואינה עיסוק הולם לתפרנים אלא למצליחנים שברשותם כסף וזמן. ו. מי שלא מתאים לו, שיפסיק לילל וילך למקום אחר בו ההזדמנויות טובות יותר, כך נוהגים בעלי הביצים. אלה החיים! אם כן, איפה בדיוק הפוליטיקה בתחום?

אם הוא ודומיו יידרשו בין השאר (מעבר לצעדי עונשין) לבצע רישוי מחדש, התופעה תיעלם. לצורך כך דרוש פיקוח שאיננו קיים כרגע.